רווחי התאגידים מזנקים לשיאים - העובדים נשארים עם שכר שחוק - בעולם - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רווחי התאגידים מזנקים לשיאים - העובדים נשארים עם שכר שחוק

מאז שנת 2000 צנח הנתח של העובדים מהכנסות המדינה בארה"ב לשפל של עשורים ■ העובדים האמריקאים לא נהנו מהצמיחה הכלכלית שהתחילה ב-2009 - וגם רפורמת המס של דונלד טראמפ היטיבה עד כה רק עם החברות, המשקיעים והמנהלים הבכירים

תגובות
יריד תעסוקה בארצות הברית
בלומברג

רווחי החברות מעולם לא נגסו בנתח גדול יותר מהעושר בארה"ב, והעובדים כמעט מעולם לא נותרו עם נתח כה קטן. החלוקה המעוותת הזאת בולטת בעיקר לאור השפל שאליו צנח שיעור האבטלה הרשמי. במהלך המיתון וזמן רב אחריו, כשאמריקאים רבים היו אסירי תודה כשקיבלו משכורת במקום דמי אבטלה, העלאות שכר ומשרות היו עניין נדיר. כעת, התלונות על מחסור בעובדים נפוצות כמו הציוצים בטוויטר. לראשונה זה זמן רב, לעובדים יש כוח מיקוח מול המעסיקים.

ואולם רוב המשכורות עדיין נמוכות. השכר לשעה עולה אבל באטיות, והעלייה ברמת המחירים מכרסמת בכוח הרכישה של העובדים. סעיפי אי־תחרות בחוזה העבודה, הגבלת עיסוק או שימוש בחברה קבלנית - הפכו לשיטות פופולריות שמציבות את העובדים בעמדה נחותה מול המעסיקים. האיומים בנוגע להוצאת פעילויות מהמדינה, למקומות שבהם כוח העבודה זול, ממשיכים גם הם להעיב על כוחם של העובדים.

וברקע, קובעי המדיניות בבנקים המרכזיים מתכוננים להעלות את הריבית, ומרסנים בכוונה את הצמיחה כדי להיערך למקרה שהמשכורות יעלו מהר מדי. העובדים תוהים, ובצדק, אם הם זוכים ליחס לא הוגן. "כמובן שאפשר לקבל עבודה בהמבורגריה או במחסן", אומרת כריסטינה ג'ונס, בת 53, ממוביל, אלבמה.

ג'ונס חיפשה עבודה במשך שמונה חודשים, אחרי שפוטרה מיצרנית הנייר שבה עבדה במשך 13 שנה. אחרי עשרות ראיונות, היא מצאה עבודה בחודש שעבר במחלקת השכר בחברת ריסוק בטון, בשכר של 14 דולר לשעה - שני שלישים מהשכר שקיבלה בעבודתה הקודמת. "כולם אומרים ששיעור האבטלה בשפל, אבל לחפש עבודה זה תהליך מתסכל מאוד", היא אומרת.

העסקים התאוששו מהמשבר מהר יותר. מאז 2009, רווחי התאגידים צמחו בקצב שנתי של 6.5%. כמה מגזרים הרוויחו יותר: בנקים, כמו ג'יי.פי מורגן צ'ייס וסיטיגרופ, דיווחו על רווחים מרשימים ברבעון השני של השנה.

שני הגרפים שמספרים את כל הסיפור

הצמיחה השנתית בשכר בארה"ב עדיין לא הגיעה ל-3%. כשהיא תגיע לשיעור הזה, הבנק הפדרלי - שאמור לשלוט על האינפלציה וגם לדאוג לתעסוקה מלאה ככל האפשר - צפוי ללחוץ על הברקס. קובעי המדיניות בבנק הסבירו כי אם הכלכלה תתחמם יתר על המידה, "יש סיכון להאטה כלכלית משמעותית". עלייה רציפה ומתמשכת בשכר העובדים, בשונה מעלייה בשולי הרווח של החברות, נתפשת כאיתות לכך שהכלכלה מתלהטת.

תופעות הלוואי של תרופת הריבית

השיטה העיקרית שבאמצעותה הבנק הפדרלי מצנן את הכלכלה היא ריסון ההוצאות וההשקעות על ידי העלאת ריבית וייקור ההלוואות - תרופה שתופעות הלוואי המוכרות שלה הן פגיעה ברווחים בכמה מגזרים, וגם בשכר. ההיגיון מאחורי השיטה הזאת היא שעדיף לגרום לכאב כלשהו עכשיו, בצורה של אבטלה גבוהה יותר ועלייה אטית מאוד בשכר, מאשר לסבול מכאב חד בהרבה לאחר מכן.

לאחר ששמר על הריבית ברמות קרובות ל-0% במשך המיתון, הבנק הפדרלי התחיל להעלות אותה בהדרגה. עד כה השנה הוא העלה את הריבית פעמיים.

לאור המכסים הגדלים והולכים, שצפויים לדחוף את המחירים מעלה, גובר הסיכוי שהפד יעלה את הריבית פעמיים נוספות עד סוף השנה. משרד העבודה האמריקאי דיווח באחרונה כי מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.9% ב-12 החודשים האחרונים - העלייה החדה ביותר זה שש שנים.

מפעל בדים בארצות הברית
בלומברג

עם זאת, על פי כלכלנים, הסברה הרווחת שלפיה שכר גבוה יותר מוביל בסופו של דבר לעלייה במחירים, אינה לגמרי מבוססת. במחקר של הבנק המרכזי של קליבלנד, למשל, נמצא כי "הקשרים בין שכר, מחירים ופעילות כלכלית נראים כמו רשת סבוכה - ולא כמו קו ישר", וכי "היכולת לצפות אינפלציה באמצעות שכר היא מוגבלת".

בכל מקרה, יש ראיות רבות לכך שהעובדים עדיין לא קיבלו את מה שמגיע להם בהתרחבות הכלכלית הזאת - או בזאת שלפניה. מאז תחילת המאה, הנתח של העובדים מהכנסות המדינה צנח לשפל של עשורים. בשנת 2000, כששיעור האבטלה נפל מתחת ל-4%, התאגידים חלשו על נתח של 8.3% מההכנסה הכוללת במשק בצורה של רווחים; המשכורות בשוק העבודה היוו 66% מהכנסות המדינה.

כיום, שיעור האבטלה נמצא שוב מתחת ל-4%. ואולם רווחי התאגידים קפצו ל-13.2% מההכנסות במשק, והנתח של העובדים נפל ל-62%.

3,400 דולר לכל עובד

אם הנתח של העובדים מעוגת ההכנסות הלאומית לא היה מצטמצם, היו להם 532 מיליארד דולר נוספים - או עוד 3,400 דולר לכל עובד, אומר ג'ארד ברנסטין, יועץ כלכלי של סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן. לדבריו, בשלב זה של ההתאוששות, להעברה של חלק מרווחי התאגידים לעובדים לא תהיה השפעה על האינפלציה.

במאבק בין העובדים למשקיעים, האמריקאים שנהנים ממשכורת קבועה כמעט אף פעם לא הפסידו. פרדי אמדור עבד במשך שנים בעבודות מזדמנות - ארז חבילות של בגדי תינוקות, בדק אריזות של פופקורן ועבד במחסנים באזור שיקגו. לדבריו, הבטיחו לו פעמים רבות עבודה קבועה, אבל זה מעולם לא קרה. מצבו הורע באחרונה. סוכנות כוח האדם שמטפלת בו נהגה להציע לו חופשות בתשלום, אבל הטבה זאת בוטלה.

אמדור, 34, מרוויח לדבריו 12 דולר לשעה, לעומת 20 דולר לשעה שמרוויחים העובדים הקבועים שממלאים אותו תפקיד. כדי להרוויח עוד קצת, הוא עובד בסופי השבוע כנהג בחברת שיתוף הנסיעות ליפט. 12 שנה לאחר שעבר לארה"ב מהונדורס, הוא מודה כי "גם אם יש לך כישורים טובים מאוד, אתה חייב להתחיל כעובד זמני - ולא נותנים לך אף פעם הזדמנות להתקדם".

כלכלנים מציעים כמה תשובות לשאלה מדוע עובדים אינם מרוויחים יותר: היחלשות מתמשכת של איגודי העובדים, מיקור חוץ, אוטומטיזציה, פריון עבודה מדשדש ועלייתן של חברות־על שמתנהלות ביעילות רבה עם מעט עובדים יחסית.

רפורמת המס שהעביר הנשיא דונלד טראמפ ניפחה עוד יותר את רווחי החברות. ההבטחה כי מסים נמוכים יותר לעסקים יתורגמו למשכורות גבוהות יותר - לא התממשה. העלייה במחירי הדלק ושירותי הבריאות כירסמה בתוספת לשכר העובדים, אם היתה כזאת.

יתרה מכך, הרווחים הגדולים יותר של התאגידים אינם מושקעים בהרחבת פעילותם. מאז תחילת 2018, חברות אמריקאיות - כולל אפל, וולס פארגו ומקדונלד'ס - הודיעו על רכישות חוזרות של מניות בסכום של 680 מיליארד דולר, על פי נתונים של חברת המחקר טרימטאבס. בפועל, הן מכוונות מחדש את הרווחים אל עבר המשקיעים והמנכ"לים, שדורשים חבילות פיצויים המבוססות על מניות.

הרווחים הגבוהים יותר גם מממנים מיזוגים ורכישות של חברות זרות. הסיבה לכך היא שינוי בחוק המס, שהגביל ניכוי של ריבית על השקעות מקומיות - אבל לא על השקעות מחוץ למדינה. היקף העסקות הבינלאומיות במחצית הראשונה של 2018 כמעט הוכפל לעומת המחצית הראשונה של 2017.

"אתם מתבכיינים"

הכלכלה האמריקאית אולי צומחת מהר יותר ממדינות תעשייתיות גדולות אחרות, אבל כוח העבודה שלה אינו נהנה מכך. הנתח של העובדים האמריקאים מכלל התפוקה נפל בחדות ובמהירות מהממוצע של מדינות OECD. שיעור העובדים בארה"ב שמקבלים משכורות נמוכות היה גבוה יותר מכמעט כל אחת ממדינות הארגון.

כשהכלכלה נמצאת בקשיים, המעסיקים מתרגלים לתיבת דואר מלאה בקורות חיים. רבים אולי שכחו, או מעולם לא ידעו או למדו, כיצד להתחרות על עובדים. כשמדובר בתלונות על מחסור בעובדים, כדי לזכור את דבריו של ניל קשקרי, נשיא הבנק המרכזי של מיניאפוליס: "אם אינכם מעלים את השכר, אתם סתם מתבכיינים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#