איך היה נראה העולם ללא בן לאדן - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך היה נראה העולם ללא בן לאדן

תגובות

>> במלאת חמישה ימים למותו של אחד האנשים השנואים בתבל, חמישה ימים שבהם נדון ונדוש הנזק האדיר שהמיט על העולם, מתגנבת שאלה מסקרנת אחת שמנקרת במוח: איך היה העולם נראה אילולא יצא אוסמה בן לאדן לג'יהאד נגד אמריקה?

כדי לבצע את התרגיל המחשבתי הזה, צריך לשאול קודם מהו הדבר שבן לאדן הביא לעולם ולא היה בו קודם. בן לאדן לא היה הפונדמנטליסט הרצחני הראשון. הוא לא המציא את הטרור, הוא לא המציא את פיגועי ההתאבדות והוא לא המציא את הטייסים המתאבדים. בן לאדן לא היה הראשון שניסה לחבל במרכזי כוח כלכליים גדולים והוא גם לא הפושע הראשון נגד האנושות שפעל באמצעים מאורגנים ומודרניים. פריצת הדרך האמיתית של בן לאדן היתה בכך שהוא עירער, לראשונה בתולדות ארה"ב, את תחושת אזרחיה שהם בטוחים בביתם. מאחר שארה"ב היתה המעצמה הגדולה בעולם, התערערות זו השפיעה לא רק עליה, אלא על כל העולם.

בימים האחרונים תלינו בבן לאדן אשמה חלקית במשבר החובות של ארה"ב ובמשבר הפיננסי של 2008. התקפות הטרור של 2001 הובילו באמת ליציאה למלחמות ופתיחת גירעון תקציבי, והן דחפו את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית עוד יותר, כדי לנסות להשיב את האמון בשווקים שהשמים נפלו על ראשם. הגורם המתווך בין הטרוריסט העבדקן שהסתתר במערות נידחות לבין טריליוני הדולרים שאבדו מאז היה הפחד.

בניגוד לאמונה שניסה להפיץ נביא אחד ממוצא יהודי לפני יותר מ-2000 שנה, דווקא פחד הוא כוח עצום שמניע אנשים יותר מרגשות אחרים. ללא הפחד לא היתה לנשיא בוש לגיטימציה לצאת למלחמות יקרות; למשרדי ביטחון פנים לא היתה הזכות לאסוף מידע רב עלינו; למחוקק לא היה ניתן לבטל חרויות אזרח בקלות רבה כל כך; תנועות היסטוריות בשווקים - כמו נפילת הדולר ועליית הנפט - היו עשויות להיות מתונות יותר.אפשר לחלום שבלי בן לאדן בועת האשראי בארה"ב ובאירופה לא היתה מתנפחת וששוק הדיור היה מתנהל בקווים נורמליים, שהבועה לא היתה פוקעת ושהמשבר לא היה פורץ וגורם להפסדים עצומים כל כך; שהעולם המערבי לא היה נאבק באבטלה קשה; שארה"ב היתה שומרת על עודף תקציבי או גירעון קטן ומעמדה לא היה מתערער, שהדולר לא היה נופל - וישראל לא היתה צריכה להיאבק כיום לעידוד מגזר היצוא, בין היתר.

הקיצוניות הדתית והאתנית שמובילה אנשים כמו בן לאדן מאל קאעדה והטליבאן באסיה, דרך מילושביץ בבלקנים ועד מליציית ג'נג'אוויד בדרפור - היא אחת ההתגלמויות הנוראיות ביותר בימינו של רשע עלי אדמות. למרות זאת, נחטא לאמת אם נייחס באופן בלעדי לבן לאדן את האשמה בקלקלות הכלכליות שנפלו עלינו בעשור החולף. תאוות בצע, קידום מקורבים, אי לקיחת אחריות ושאננות מופרזת מצד ממשלות, בנקים מרכזיים, מוסדות פיננסיים והמון המון אנשים כמונו - תרמו את המרכיבים הנחוצים למשבר.

מדוע אנו מקוננים כל כך על דעיכתה של ארה"ב? מפני שהחלופות העומדות כיום כמועמדות לתפקיד המעצמה הבאה אינן מרנינות לב בנאורותן. מפני שגם אחרי שנפגעה מבן לאדן ומנזקים אחרים, ארה"ב היא הכלכלה הוויטאלית והדמוקרטית ביותר שיש לה עדיין כוח להשפיע על גורלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#