אירלנד ופורטוגל מצטערות שלא התנהגו כמו איסלנד - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אירלנד ופורטוגל מצטערות שלא התנהגו כמו איסלנד

2תגובות

"גרדיאן"

זוכרים את איסלנד? בסתיו 2008 היא נהפכה לקורבן הראשון של הקריסה הפיננסית; המדינה העשירה הראשונה שנזקקה לחילוץ קרן המטבע הבינלאומית מזה שלושה עשורים. הפרשנים העניקו לה את הכינוי כלכלת איקרוס, שנסקה ובסופו של דבר התרסקה. איסלנד נהפכה למשל ושנינה. מה ההבדל בין איסלנד לאירלנד? מתלוצצים הסוחרים, אות אחת וכמה חודשים.

כבר לא שומעים הרבה על חדלות הפירעון של איסלנד - מלבד במקרים כמו סוף השבוע האחרון, כשהבוחרים האיסלנדיים התבקשו להחזיר חוב של 5.7 מיליארד דולר בגין בנק אייסייב שקרס, והשיבו "לא" מוחלט.

הלקח קצת חמק מתחת למכ"מ, אולם רייקיאוויק, בירת איסלנד, מהווה כעת משל מסוג שונה - של איך למזער את נזק הקריסה הפיננסית על ידי התעלמות מהאורתודוקסיה הכלכלית. בכל הכלכלות פושטות הרגל האחרות באירופה - מדבלין ואתונה ועד ליסבון - הפוליטיקאים והבוחרים מתחילים להבין זאת. אחרי ששלושת הבנקים הגדולים בה - 85% מהמערכת הפיננסית של המדינה - קרסו באותו שבוע, עשתה איסלנד שני דברים ראויים לציון. ראשית, היא איפשרה לבנקים לקרוס: המשקיעים הזרים שהלוו למוסדות האיסלנדיים תוך סיכון עצמי לא קיבלו קרונה בודדת בחזרה. שנית, היא הטילה מגבלות הון, שהקשו על ספקולנטים להוציא כסף מהמדינה.

מהלכי מדיניות אלה לא רק שהיו שנויים במחלוקת, הם הניפו אצבע משולשת כלפי החברה המנומסת של אקדמאים וקובעי מדיניות שבדרך כלל קובעים את הכללים של ניהול אסונות כלכליים.

השוו את המדיניות של איסלנד לזו של מדינה קטנטנה אחרת בצפון האוקיינוס האטלנטי, שגם בה תעשיית הבנקאות גדולה בהרבה מהכלכלה הלאומית. כשמחנק האשראי הגיע לדבלין, החליטה ממשלת אירלנד לערוב לחובות תעשיית הבנקאות כולה - כולל הלוואות של עשרות מיליארדי יורו ממשקיעים זרים. הדבר הכניס את המדינה לחוב של משהו כמו 80 אלף יורו למשק בית - שהוביל למעשה לפשיטת רגל של המדינה.

"רובין הוד בהפוך - לקחת כסף מהעניים ולתת לעשירים", מתארת אן סיברט, חברת ועדת המדיניות המונטרית בבנק המרכזי של איסלנד, את המדיניות האירית. אך דבלין פעלה לפי מסורת השוק החופשי הוותיקה שפוסקת כי לממשלות אסור לעולם להפר את אמון אנשי הפיננסים.

כשבוחנים כעת את שתי המדינות, קשה לומר שאירלנד שיגשגה בזכות האורתודוקסיה, או שאיסלנד ספגה עונש נורא ממרידתה בתורת השוק.

להפך. מהעדויות עולה תמונה אחרת: איסלנד נמצאת במצב טוב בהרבה משניתן היה להעז לקוות ב-2008. נקודת השפל של המיתון חלפה, אף כי עדיין מוקדם מדי לדבר על צמיחה יציבה, ושיעור האבטלה (7.5%) עומד על כמחצית מזה של אירלנד (13.6%). למרבה הפליאה, לאחר שהקרונה איבדה יותר ממחצית מערכה הנקוב, האינפלציה החלה לרדת במהירות מרשימה. ובהיעדר הצורך לשלם בחזרה לנושים הזרים, הממשלה הזרימה זה עתה הון נוסף למערכת הבנקאות - זאת הפעם החמישית.

עם זאת, יש לסייג טענות אלה באלפי הסתייגויות. ראשית, אף כלכלה אינה יכולה לייחל לגורלה של איסלנד. בטווח הקרוב והבינוני צפויים קיצוצים נרחבים נוספים בתקציבי הממשלה, וגזרות נוספות צפויות גם בטווח הרחוק. תור גיילפסון, כלכלן באוניברסיטה של איסלנד, סבור כי רק בעוד שבע עד עשר שנים תוכל הכלכלה להתאושש מהמשבר, שהיה אחד המשברים הכלכליים החמורים ביותר בהיסטוריה המודרנית. הדרך תהיה ארוכה ורבת חתחתים.

אך כשעל כתפיה נטל כמעט בלתי נסבל, איסלנד פעלה כדי להקל על עצמה - ועשתה זאת על ידי הפניית עורף לספקולנטים הזרים שהלוו כסף למדינה תוך סיכונם העצמי. בדבלין, מצד שני, ראש ממשלת אירלנד, סטיבן דונלי, טוען כי "העם האירי כולו סיפק ערבות למערכת הבנקאות", הביצועים הכלכליים לא היו טובים יותר. יתרה מזאת, קיימת שאלת ההגינות: אירלנד עמדה לצד המשקיעים בשווקים והעניקה לכך חשיבות גבוהה יותר מלשימור התעסוקה, ובאיסלנד, סדר העדיפויות היה הפוך.

דונלי אומר כי הדוגמה של איסלנד מתחילה לעורר עניין בפרלמנט ובתקשורת באירלנד. פוליטיקאי איסלנדי התראיין באחרונה בתוכנית טלוויזיה פופולרית באירלנד.

גם מדינות דרום אירופה ההרוסות מתחילות לשים לב. בשבוע שעבר, ביום שפורטוגל הודתה סוף סוף כי תזדקק לחילוץ מבריסל, דיברתי עם יואנה יורג'ו הנריקס, עיתונאית מליסבון. היא אמרה לי כי אנשי קשר מריצים סיפורים על איסלנד בפייסבוק, וכי פרשנים רבים קוראים לפורטוגל, ליוון ולאירלנד לפעול כדוגמתה של איסלנד, להתאחד ולומר לאיחוד האירופי שאין בכוונתן לשלם את החובות.

אלה גם הדים מהמשבר הפיננסי באסיה בסוף שנות ה-90. אז, ראש ממשלת מלזיה, מחטיר מוחמד, הטיל מגבלות הון מחמירות לגיבוי המערכת הפיננסית המוכה - וזכה למטח ביקורת מוושינגטון ועד וול סטריט. חתני פרס נובל בכלכלה ניבאו אסון מיידי במלזיה; קרן המטבע הבינלאומית נזפה במוחמד. אבל שנים לאחר מכן, מלזיה החלה בהתאוששות כלכלית חזקה, וכעת קרן המטבע הבינלאומית מפרסמת מאמרים בנושא התועלת של מגבלות הון.

איסלנד היתה מדינה שנהרסה כתוצאה מהטמעת הדוגמה של השוק החופשי בגסות ובמהירות; היא עשויה להיהפך ללקח נוסף לדרך שבה כלכלה יכולה להתעלם מהדוגמה של השוק החופשי - ולהשיג תוצאות טובות מהרבה ממה שניבאו מבקריה.

הכותב הוא כתב כלכלי בכיר ב"גרדיאן"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#