מיהירות לשפיות: גורדי השחקים בלונדון חוזרים לקרקע - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיהירות לשפיות: גורדי השחקים בלונדון חוזרים לקרקע

המשבר הכלכלי העולמי והרצון להתייעל הובילו את חברות הבנייה בלונדון לוותר על הקמתם של גורדי שחקים ולעבור למבנים נמוכים יותר, צנועים יותר - ובעיקר זולים

תגובות

>> שיגעון הבנייה של גורדי שחקים איקוניים בסיטי של לונדון הגיע לסיומו, שעה שחברות הנדל"ן מעדיפות להקריב גובה ופאר לטובת בנייה זולה יותר ותשואות טובות יותר על השקעתן - כך טוען האדריכל קן שאטלוורת', מעצב מגדל סוויס רה בלונדון, הידוע יותר בכינויו "המלפפון החמוץ".

"עידן הבלינג הגיע לסיומו", אמר שאטלוורת', שהוביל את צוות המתכננים במשרד האדריכלים של נורמן פוסטר, שעיצב את הבניין המפורסם ברובע הפיננסי של לונדון. שאטלוורת' הוסיף כי הבניין, שבנייתו הושלמה ב-2004, לא היה נבנה כיום. "הכסף הוא מה שמניע כיום את הכל, כך שאם אתה יכול לבנות משהו במחצית מהמחיר, זה מה שתעשה".

בלומברג

אף שגורדי שחקים חדשים עם כינויים יצירתיים כמו "הרסיס", "הפומפייה" וה"ווקי טוקי" יצטרפו בקרוב ל"מלפפון החמוץ" בן 40 הקומות, ויעטרו את קו הרקיע של לונדון, הם מייצגים את העבר יותר מאשר את ההווה. כל מגדלי המשרדים שייפתחו בלונדון עד 2014 נהגו ותוכננו לפני המשבר הפיננסי, וחברות הפיתוח מאמצות כיום תוכניות זולות יותר ושאפתניות הרבה פחות.

חברת הפיתוח קומרשל אסטטייטס גרופ הודיע במארס שתבחן מחדש את תוכניותיה להקים בניין בן 63 קומות בסמוך לקנארי וורף. קרן ההשקעה בנדל"ן (REIT) המרסון, המחזיקה בבעלותה שבעה בנייני משרדים בלונדון, ביטלה בינואר את תוכניותיה לבנות מגדל בן 32 קומות בסיטי, לטובת מתחם משרדים בגובה 15 קומות. "בניית מגדל גבוה התבררה כיקרה מאוד. לכן חזרנו ללוח השרטוט", אומר מרטין ג'פסון, המנהל האחראי על הנדל"ן בלונדון בהמרסון.

בעוד שבלונדון בוחרים המפתחים בצניעות, בניו יורק הקימו חברות הבנייה לתחייה פרויקטים שהוקפאו במטרה להרוויח מהעלייה בשכר הדירה, וקצב הבנייה של בנייני משרדים צפוי להתאושש לאחר שנפגע במהלך המשבר העולמי. מרכז הסחר העולמי החדש, שיהיה הבניין הגדול ביותר בחצי הכדור המערבי כשייפתח ב-2013, הוא אחד מכמה גורדי שחקים שייבנו בעיר עד לסוף העשור.

בלונדון, לעומת זאת, המחיר של בניית גורד שחקים גבוה יותר ב-870-1,720 דולר למ"ר לעומת בניינים נמוכים יותר - לדברי סטיב וואטס, שותף בחברת הייעוץ דיוויד לנגטון. פירוש הדבר הוא כי עלות ההקמה של גורד שחקים שכולל חלל משרדי של 46 אלף מ"ר בלונדון, עשויה להגיע ל-150 מיליון ליש"ט - כמעט פי שניים לעומת מבנים נמוכים יותר הכוללים חלל בהיקף זהה.

לא מעוניינים לשלם שכירות גבוהה

לדברי מארק סווטמן, מנהל פרויקטים בחברת הפיתוח היינס אינטרסטס, שאחראית לפרויקט קאנון פלייס בן שמונה הקומות במרכז לונדון, לקוחות רבים לא מעוניינים לשלם את השכירות הכרוכה בשכירת חלל משרדי בגורדי שחקים, שלרוב גבוה יותר ב-15%-20% בשל החולשה הכלכלית.

מארק פרמר, שותף בחברת הייעוץ EC האריס, טוען שבניינים גבוהים יותר מושכים פחות גם עבור משקיעים, משום שהדיירים לא יכולים לעבור אליהם עד שהבנייה הושלמה - בניגוד לפרויקטים שכוללים שניים-שלושה מבנים נמוכים יותר. "לא ניתן לאכלס קומות השוכנות מתחת לאתר בנייה, ולכן לוקח זמן רב עד שההשקעה בגורד שחקים מניבה תשואה כלשהי", הוא אומר.

"לונדון עוברת מיהירות לשפיות", אומר פרמר. "הבנקאים תוקפים את הכדאיות של בניית גורדי שחקים ומעצבים באופן עקיף את קו הרקיע של לונדון, במקום האדריכלים".

סטוארט ליפטון מחברת צ'לספילד פרטנרס מנסה לעומת זאת למצוא דרכים זולות יותר לבנות גורדי שחקים. ליפטון, שבנה את רוב מתחם המשרדים ברודגייט בלונדון ב-1984-1991, מתכנן לייבא שיטות בנייה מארה"ב כדי להפוך את הבניינים הגבוהים לרווחיים יותר.

ב-2010 ביקש ליפטון מוואטס לעצב אבטיפוס לבניין בן 40 קומות שעלותו תהיה מחצית מהעלות הנוכחית של בניית גורד שחקים בלונדון. וואטס אמר שהצליח לקצץ את העלות ביותר משליש באמצעות "שמירה על פשטות ומחזוריות, ככל שניתן". "מדובר בהזדמנות חדשה, במקום מותו של גורד השחקים", אומר ליפטון. "הבניינים האחרונים שנבנו הם מבנים מפוארים ומבולבלים הנושקים לשמיים, אך גישה ממושמעת יותר לארכיטקטורה ורכיבים סטנדרטיים יותר יכולים להניב עיצובים אלגנטיים ויעילים בהרבה, בעלות נמוכה יותר".

"המלפפון החמוץ" ייצג את הפריחה בכלכלת בריטניה לפני המשבר ואת שאיפותיו של קן ליווינגסטון, ראש עיריית לונדון ב-2000-2008, שתמך בבניית בנייני משרדים עתידניים עם שמות ססגוניים. יותר מ-35 ק"מ של פלדה נדרשו כדי לבנות את הבניין. צדו החיצוני, בגובה 180 מטר, עשוי 24 אלף מ"ר של זכוכית - מספיק כדי לכסות חמישה מגרשי כדורגל, לפי אתר האינטרנט של הבניין.

העיצוב החדש של שאטלוורת' לבניין במתחם ברודגייט כולל חללים משרדיים בהיקף של 65 אלף מ"ר, גובהו 13 קומות בלבד ויותר משליש מהקירות יזוגגו, כדי לחסוך בעלויות אנרגיה. הפרויקט, שאושר השבוע על ידי ועדת התכנון בלונדון, יאוכלס על ידי הבנק השווייצי UBS, הדייר הגדול ביותר כיום של מתחם ברודגייט. "הדיירים דורשים כיום בניינים צנועים ויעילים, שמגרדים יותר את הקרקע מאשר את השמיים", אומר שאטלוורת'. "קופסת הזכוכית הגבוהה מתה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#