כאוס בבריטניה: תרזה מיי והכלכלה הבריטית שורדים - אבל בקושי - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כאוס בבריטניה: תרזה מיי והכלכלה הבריטית שורדים - אבל בקושי

למרות התפטרות בכירים בממשלה והנזיפה מטראמפ, תרזה מיי סיימה את השבוע שעבר חזקה משהתחילה אותו - אולם לכלכלה הבריטית אין נחמה כזו

10תגובות
ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי
MATT DUNHAM/אי־אף־פי

זה היה שבוע של תוהו ובוהו בבריטניה. שני שרים התפטרו, וכמה סגני שרים ובכירים במפלגה השמרנית הלכו בעקבותיהם, על רקע הצגת מפת הדרכים של ראשת הממשלה, תרזה מיי, לפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי - אשר העדיפה ברקזיט "רך", שאחריו ימשיכו הממלכה והאיחוד לשמור על קשרים כלכליים ומשפטיים הדוקים.

קל להבין מדוע אנשים רבים הסיקו מאירועים אלה כי ימיה של הממשלה ושל מיי ספורים. השאלה האירופית הרי גמרה את שלושת ראשי הממשלה הקודמים מטעם המפלגה השמרנית. אבל ייתכן שהדבר הכי מפתיע בשבוע המדהים הזה היה שמיי סיימה אותו חזקה יותר מכפי שהתחילה אותו.

עצם העובדה שמיי הצליחה לשרוד משבר כזה חיזקה את מעמדה. היא התמודדה בהצלחה עם מבקריה משני צדי המתרס הפוליטי, וגייסה את תמיכתם של כמה מבכירי המפלגה השמרנית. ולאחר כל ההמולה, מבקריה בנושא הברקזיט אפילו לא הצליחו לגייס את 48 הקולות הנדרשים כדי לקיים הצבעת אי-אמון בראש הממשלה, שלא לדבר על 159 הקולות הנדרשים כדי להדיח אותה.

מיי גם סיימה את השבוע עם הרכב חברי ממשלה הרבה יותר טוב מזה שהחלה עמו את השבוע: לא רק שהממשלה מאוחדת יותר כעת, אלא גם כשירה ודינמית יותר. בוריס ג'ונסון המתפטר היה אחד משרי החוץ הגרועים ביותר בתולדות בריטניה; שר הברקזיט המתפטר דיוויד דיוויס התנהל באופן עצמאי ואיים השכם וערב בהתפטרות. מחליפיהם, ג'רמי האנט ודומיניק ראב, הם בעלי כישורים גבוהים.

בוריס ג'ונסון ברחוב דאונינג 10, אתמול
OLI SCARFF/אי־אף־פי

מנגד, עבור מחנה תומכי ברקזיט זה היה שבוע גרוע. אם לא די בכך שאיבדו את קולותיהם החזקים ביותר בצמרת הממשלה, הם גם מתחילים לסבול מפילוג לאחר שמיי הצליחה להעביר לצדה דמויות מפתח במחנה נצי הברקזיט, כמו השר לענייני סביבה מייקל גוב וראשת בית הנבחרים הבריטי, אנדריאה לידסום.

הרע ביותר עוד לפנינו

ממשלה הגיונית היתה מגבשת את מפת הדרכים לפרישה מהאיחוד האירופי עוד לפני שהיתה מכריזה על משאל עם בו יוחלט האם לצאת מהאיחוד; וממשלה שפויה היתה מגבשת אסטרטגיה לפני ההודעה על פתיחת המשא ומתן על הפרישה. בריטניה, לעומת זאת, הציגה את מפת הדרכים שלה רק ב-6 ביולי, לאחר שכבר חלפו שלושה רבעים מהזמן שהוקצה למשא ומתן עם בריסל. ולמרות הזמן הרב שנדרש לגיבוש המסמך, הצגתו עוררה זעם בממשלה וביקורת על כך שמיי העדיפה ברקזיט "רך" על פני "קשה".

תוכנית הברקזיט של מיי מסמנת תפנית חדה בעמדתה. עד כה גישתה כללה בעיקר פסילת אפשרויות: לא לחברות בשוק משותף; לא לתנועה חופשית של עובדים; ולא לכפיפות לבתי משפט זרים. כעת היא אמרה סוף סוף מה היא כן רוצה. היא מציעה שבריטניה תישאר, למעשה, בשוק המשותף במוצרי ייצור, אך בתחום השירותים תהיה כפופה למערכת רופפת יותר, המבוססת על הכרה הדדית. בתמורה היא מבטיחה לא לחתור תחת התקנות הסביבתיות של האיחוד האירופי, המדיניות החברתית שלו או הסיוע הממשלתי שלו. היא מציעה מנגנון ליישוב מחלוקות, שבו יהיה תפקיד לבית הדין האירופי לצדק. כמו כן היא מציעה שבריטניה תישאר באיחוד מכסים עם האיחוד האירופי עד להקמתו של מנגנון גביית מכסים חדש ומתוחכם (דבר שעלול להימשך לנצח).

זאת התוכנית הריאלית ביותר של מיי עד כה, ועם זאת יתכן שמנהיגי אירופה ידרשו ממנה להתפשר בעוד נקודות. הם טוענים שהיא עדיין לא הבהירה איך בריטניה מתכוונת להימנע מהקמת גבול בין אירלנד לצפון אירלנד, ומתעקשים שסוגיה זו תיפתר לפני חתימתו של הסכם כלשהו; עוד הם יאמרו כנראה לבריטניה כי אם ברצונה ליהנות מיתרונותיו של שוק משותף למוצרי ייצור, עליה לעמוד בכל התנאים הנלווים לחברות בשוק המשותף, בהם תנועה חופשית של עובדים. האיחוד האירופי גם עשוי לדרוש שבריטניה תמשיך לתרום את חלקה לתקציב שלו.

דגל האיחוד ובריטניה
DANIEL LEAL-OLIVAS/אי־אף־פי

התפתחות כזו תוביל לברקזיט שכמעט איש לא יהיה מרוצה ממנו. מצדדי הברקזיט ה"קשה" כבר חשים נבגדים. השבוע התלונן ג'ונסון כי בריטניה תהיה כפופה לחוקי האיחוד האירופי מבלי שתהיה לה השפעה כלשהי על חקיקתם, וכי חוקים אלה גם יקשו על חתימת הסכמי סחר עם מדינות אחרות. זה נכון, ופשרות נוספות בנושאים כמו השתתפות בתקציב האיחוד ותנועה חופשית של אזרחים קרוב לוודאי שיגררו התפטרויות נוספות מהממשלה והתקוממות מצד חברי פרלמנט.

גם תומכי הישארות בריטניה באיחוד אינם חוגגים. רבים מהם גורסים כי במצב הנוכחי, תרחיש הברקזיט המועדף יהיה שבריטניה תמצא את עצמה בסופו של דבר במצב דומה לזה של נורווגיה, כבולה לאיחוד האירופי אך עם השפעה מועטה על אופן התנהלותו. תרחיש כזה בוודאי שיהיה פחות גרוע מברקזיט "קשה", שיגרום נזק מתמשך לשגשוג הכלכלי של בריטניה. מצד שני, ברור לחלוטין שברקזיט "רך" גרוע יותר מהמצב הנוכחי של בריטניה כחברה באיחוד האירופי, והדבר רק מדגיש איזו שטות זו היתה להחליט על פרישה.

כתוצאה מכך ייתכן כי מיי תתקשה לאשר את ההסכם בפרלמנט, אף שנראה כי מרבית חברי הפרלמנט מעדיפים ברקזיט "רך". תומכי ברקזיט פרגמטיים ומתנגדי ברקזיט אמנם עשויים לתמוך בה, אבל מצדדי הקו הנוקשה עלולים להתנות את תמיכתם בהקשחת ההסכם או בעצירת הברקזיט כליל. גורם נוסף שיסבך את משימתה יהיה מפלגת הלייבור בראשות ג'רמי קורבין, אשר טרם הציג תוכנית ברורה משלו. סביר להניח שהוא יעדיף את טובת מפלגתו על פני טובת המדינה, בכך שיצביע נגד כל הסכם שתביא מיי לאישור הפרלמנט, בתקווה לגרום להפלת הממשלה. משמעות הדבר היא שדי יהיה במרד קטן של תומכי הקו הנוקשה במפלגה השמרנית כדי למנוע את אישור התוכנית.

ומה אם מיי לא תצליח לזכות בהצבעה על ברקזיט? במקרה כזה האיחוד האירופי צריך להיות מוכן להעניק לבריטניה שהות נוספת כדי למנוע פרישה ללא הסכם. כדי לצאת מהמבוי הסתום, יתכן שמיי תצטרך לחזור אל העם, או בצורה של בחירות נוספות או אפילו משאל עם שני, בו תוצג תוכנית ברקזיט ברורה במקום הבטחות מעורפלות שאינן מתיישבות עם המציאות כפי שניתנו לבוחרים לפני משאל העם האחרון.

העובדה שבריטניה בחרה בנתיב של ברקזיט "רך" מבורכת. אבל להגיע לשם תהיה משימה קשה מאוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#