משבר רודף משבר: מה פוגע בביטחון המשקיעים בעולם? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משבר רודף משבר: מה פוגע בביטחון המשקיעים בעולם?

רעידת האדמה ביפאן, המתיחות בלוב ומשבר החובות באירופה מאיימים לפגוע בכלכלה העולמית וכבר גובים מחיר: פגיעה קשה בביטחון הצרכנים והמשקיעים ברחבי העולם

תגובות

בעקבות רעידת האדמה והצונאמי שפקדו את יפאן ב-11 במארס, הניצולים חיפשו מקלט ומזון. המשקיעים, בתוך כך, חיפשו מידע. בהרצאה שהעביר בסמינר שערכה חברת הייעוץ גייב-קל ריסרץ' בלונדון, ציין ג'ונתן אלום ממיזוהו אינטרנשיונל כי רבים מעמיתיו האנליסטים נהפכו לפתע למומחים בסייסמולוגיה, באוקיינוגרפיה ובפיסיקה גרעינית. לגבי גבולות הידע שלו, הוא היה כן יותר: "אני מבין די הרבה בכלכלה ובפיננסים, ואני די טוב ברוק מתקדם גרמני", הוא אמר. וזה פחות או יותר הכל.

רשימת החששות האזוטריים המטרידים את המשקיעים בעולם גדלה והולכת. בעוד שמטוסים מערביים אוכפים אזור אסור בטיסה מעל לוב, כמה מעמיתיו של אלום החלו לשפוך מלים על יכולת נשיאת חומרי הנפץ של מטוס הקרב האירופי טייפון.

מעבר לים התיכון, משבר החובות של אירופה גם הוא בשיאו. השווקים חוששים מפני האפשרות של חילוץ ארוך טווח לפורטוגל, לאחר שהפרלמנט בליסבון דחה את תוכנית הצנע האחרונה של הממשלה ב-23 במארס וראש הממשלה הגיש את התפטרותו. חשש נוסף הוא שממשלת אירלנד החדשה תמחק את חובות הבנקים במדינה; ויש גם חששות כי נושים פרטיים ייפגעו כשקרן החילוץ האירופית הקבועה תחל לפעול ב-2013.

רויטרס

כולם יודעים שהאסון ביפאן, האלימות במזרח התיכון והקשיים הפיסקליים של אירופה אינם טובים לכלכלה העולמית. אך איש אינו יודע בדיוק עד כמה. היעדר בהירות זה עשוי להיות מזיק לא פחות מהשיבושים עצמם.

עלייה בתנודתיות הבורסות היא אחד המדדים לחוסר ודאות. התנודתיות הצפויה בבורסת יפאן עלתה ב-224% בימים שלאחר רעש האדמה, לפי מדד VIX (ראו תרשים 4), בטרם ירדה קמעה. העלייה שנרשמה במדד זה, שמשמש כמדד הפחד של יפאן, היתה גבוהה מזו שנרשמה בעקבות התקפות הטרור של 11 בספטמבר, אך נמוכה מהרמה שנרשמה בימים הקשים יותר של המשבר הכלכלי העולמי. המדד המקביל בארה"ב עלה לזמן קצר ב-46%.

למרות לחיצות היד החסונות וההכשרה שהם עוברים כדי להיות מנהיגים, אנשי עסקים הם יצורים פחדנים למדי, וקל להרתיע אותם ולרפות את ידיהם. אפשר להבין זאת, משום שכל יוזמה מסחרית עלולה להיפגע מחוסר ודאות.

בדו"ח שפורסם באחרונה, ציטטו בגולדמן סאקס את ניקולאס בלום מאוניברסיטת סטנפורד, שבחן את התנהגותן של חברות לנוכח 17 "זעזועים של חוסר ביטחון" - החל ממשבר הטילים של קובה ועד מחנק האשראי. העלייה בחוסר הוודאות לבדה היתה מספיקה כדי לגרום לאנשי העסקים רתיעה מפני השקעות וגיוסים. התפוקה התעשייתית בדרך כלל נופלת ב-1% בחודשים הראשונים לאחר אירועים היוצרים זעזועי חוסר ביטחון, גילה בלום, השפעה דומה לזו של עלייה של 7% בריבית, בטרם היא חוזרת לעליות חדות (ראו תרשים 2).

התחזקות פרדוקסלית של הין

הפגיעה בביטחון המשקיעים עשויה להיות אחת הסיבות להתחזקותו הפרדוקסלית של הין (מ-83.3 ין לדולר ל-76.25 ין לדולר) בעקבות האסון ביפאן. בתקופות של קשיים אנשים נוהרים למטבעות בטוחים יותר, גם אם אותם מטבעות שייכים למדינה במצוקה. בכל מדינה אחרת, מטבע חזק יותר היה עשוי לתרום להתאוששות, לסייע במאמצי השיקום ולאפשר רכישת משאבים רבים יותר מחוץ למדינה. אך ביפאן, שסובלת מרמות נמוכות בצורה כרונית של צריכה פרטית, ין חזק מאיים לשחוק את אחד ממקורות הביקוש הברוכים ביותר - שוקי היצוא הזרים - ומוסיף לקשיי הייצוא הקיימים של יפאן.

אקונומיסט

וכך, ב-18 במארס חברה יפאן לכמה חברות אחרות ב-G7 בניסיון להעלות את מחיר הין ליותר מ-80 ין לדולר. לפי הערכות של מספומי יממוטו, אסטרטג מטבע בברקליס קפיטל, הצדדים מכרו ין בשווי 2 טריליון דולר (24.7 מיליארד דולר). שאר חברות ה-G7 מחזיקות כעת פחות מ-5 טריליון ין בעתודות המט"ח שלהן, מתוכן רק שליש במזומן. כל התערבות נוספת מעתה תיפול על כתפיה של יפאן לבדה. סיכויי ההצלחה שלה אינם נמוכים: ממשלה שמסוגלת להדפיס כסף אמורה להיות מסוגלת לשחוק את שווי המטבע שלה, ללא צורך בעזרה חיצונית. הין עשוי להיחלש בעצמו, על רקע הצורך הגדל והולך של יפאן ביבוא והפגיעה ביכולת היצוא שלה. הנזק למבנים ולתשתיות במדינה עשוי להסתכם ב-200-300 מיליארד דולר, לפי ממשלת יפאן, המקבילים לכ-3%-5% מהתמ"ג במדינה. אך נתון זה אינו כולל מגוון עלויות רחב ומעורפל יותר.

האסון הפחית את יכולת הייצור של חברת החשמל טוקיו אלקטריק פאוור לכ-34 ג'יגה-ואט, 20%-30% מתחת לביקוש השיא בתקופה זאת של השנה, מה שגורר הפסקות חשמל יזומות. אם יימשכו הפסקות החשמל במשך שלושה חודשים, הן עשויות להפחית את תפוקות היצור בכמעט 14%, או 60 מיליארד דולר, אומר קיוהיי מוריטה מברקליס.

השיבושים באספקת החשמל מלווים בפגיעה בביטחון הצרכנים, הן ביפאן והן מחוצה לה. "הדבר המטריד ביותר הן השמועות המזיקות וההשפעה הפסיכולוגית (על הצרכנים) כתוצאה מהחששות מפני קרינה רדיואקטיבית", אומר קאורו יסאנו, שר הכלכלה היפאני. שנגרי-לה אסיה, שמפעילה 71 בתי מלון יוקרתיים ברחבי העולם, הפסיקה זמנית לייבא מזון טרי מיפאן, לפי בלומברג ניוז. האפשרות שלקוחות יאכלו דגים או ירקות רדיואקטיביים מיפאן זניחה, אך הסיכוי שהצרכנים יחשבו על קרינה בזמן שהם אוכלים מוצרים יפאניים הוא כמעט ודאי - עובדה שעשויה לקלקל את הנאתם מהארוחה.

אך גם אם הצרכנים הזרים של יפאן מוותרים על חלק מהמוצרים, הביקוש למוצרים אחרים ממשיך להיות גבוה. מחירי שבבי הזיכרון, למשל, זינקו. ג'נרל מוטורס השהתה את הייצור במפעל בלואיזיאנה עקב מחסור בחלקי חילוף יפאניים. בחלק גדול מהמכוניות וממוצרי האלקטרוניקה הנמכרים בעולם נמצאים רכיבים יפאניים, גם אם הם נמכרים תחת מותג של מדינה אחרת, אומר אלום. אם לשפוט לפי ייבוא המכונות וציוד השינוע, תאילנד, סינגפור וטייוואן הן החשופות ביותר לשיבושים אלה ברשת האספקה.

אקונומיסט

לחצים על מחיר הנפט

ההתאוששות המיוחלת בכלכלת יפאן מעוררת תקוות אצל כמה משותפות המסחר שלה, שצופות להרוויח מתנופת השיקום שלה. הייצוא ממלזיה, שכולל עצים ולבד, זינק בשנה שלאחר רעידת האדמה בעיר היפאנית קובה ב-1995. בטווח הארוך יפאן עומדת להחליף את המחסור באנרגיה גרעינית בייבוא גז, מה שיקפיץ את הכנסותיהן של יצואניות גז כמו ברוניי וקטאר. אך בטווח הקצר היא תצטרך לשרוף נפט רב יותר: לפחות 300 אלף חביות ביום נוספות, לפי המרכז למחקרי אנרגיה גלובליים בלונדון. הדבר יוסיף ללחצים כלפי מעלה על מחירי הנפט, שעלו ל-115 דולר לחבית מסוג ברנט למסירה תוך חודש - עלייה של 25% מתחילת השנה. ואולם זעזועים של מחירי הנפט הם לפחות מוכרים לעייפה.

קשה לחזות את גורלה של לוב, אולם חוסר הוודאות מוביל לשאלה ישנה נושנה: כמה נפט מסוגלת ומוכנה לייצר סעודיה, המהווה את החלק המרכזי באופ"ק, קרטל יצואניות הנפט?

אקונומיסט

כשעיראק פלשה לכוויית ב-1990 הזרימו הסעודים נפט נוסף, ולאחר מכן, כשפרצה שביתה בחברת הנפט הלואמית של ונצואלה ב-2002, עשו זאת הסעודים שוב (ראו תרשים 3). נראה כי הם מנסים לחזור על התרגיל: לפי חברת הייעוץ אויל מובמנטס, משלוחי הנפט מערבה מהמזרח התיכון גדלו ב-200 אלף חביות ביום מאז ינואר. אך יכולת התפוקה העודפת של הסעודים כבר אינה מה שהיתה: היא מספיקה כדי לפצות על המחסור בנפט מלוב, אך לא על המחסור מלוב ואלג'יריה יחדיו. אם התסיסה החברתית בבחריין תתפשט לסעודיה, יש הסבורים כי מחיר הנפט יגיע אף ל-200 דולר לחבית.

לנוכח חוסר הוודאות בחיים, טען ג'ון מיינרד קיינס כי אנשי עסקים פועלים לפי ההנחה כי "מצב העניינים הקיים יימשך ללא גבול". אך כפי שהמחישו אירועי השבועות האחרונים, גם הנחה זאת אינה יציבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#