המחקר שמציע הסבר חדש להתרחבות הפערים החברתיים - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחקר שמציע הסבר חדש להתרחבות הפערים החברתיים

על פי המחקר התחזקות איגודי העובדים בשנות ה-50 וה-60 במאה הקודמת תרמה לצמצום האי-שוויון בארה"ב ■ על פי תוצאות המחקר, כל החלשה נוספת של האיגודים תגדיל את האי-שוויון

12תגובות
מורים בשביתה מפגינים במערב וירג'יניה
בלומברג

עדויות חדשות מצביעות על כך שלאיגודי עובדים היה תפקיד משמעותי בהפחתת האי-שוויון בהכנסות בארה"ב בשנים שבהן העבודה המאורגנת היתה חזקה. במקביל הן גם מראות שהירידה בכוחם של איגודי העובדים משנות ה-60 של המאה ה-20 – שהחריפה אחרי החלטת בית המשפט העליון בארה"ב שהתקבלה באחרונה – תרמה להרחבת הפערים בין עשירים לעניים.

התובנות החדשות עלו ממחקר של ארבעה כלכלנים: הנרי פרבר, דניאל הרבסט איליאנה קזיימקו מפרינסטון וסורש ניידו מקולומביה. הם מצאו שהאיגודים הפחיתו את האי-שוויון לא רק בקרב החברים בהם.

החוקרים לא יכולים להצביע בדיוק על האופן שבו הצליחו איגודי העובדים להפחית את האי-שוויון, אך הם מעריכים שהאיגודים גרמו לחברות להעלות את שכר העובדים מחשש שהם יתאגדו. איגודי העובדים גם פעלו למען העלאת שכר המינימום ולחצו להפחתת שכר הבכירים. הם גם תרמו להגדלת הגישה לביטוחי בריאות, שהיעדרם הוא מרכיב חשוב בפגיעת אי השוויון בכל האוכלוסייה.

הממצאים רלוונטיים במיוחד לאור פסיקת בית המשפט העליון מ-27 ביוני, שקבעה כי מדינות לא יכולות יותר לדרוש מעובדי ציבור שמיוצגים על ידי איגודי עובדים, אך בחרו שלא להיות חברים בהם, להפריש חלק משכרם לאיגודים. ההחלטה תפגע באיגודים כלכלית ותחליש אותם עוד יותר.

דעיכת איגודי העובדים בארה"ב - דלג

האי-שוויון החל לטפס בשנות ה-70, והכלכלנים מתווכחים על הסיבות שגרמו לעלייה, כאשר ההסברים נחלקים לשתי קבוצות.

הנראטיב המקובל מתאר את "המרוץ בין חינוך לטכנולוגיה", כפי שהוגדר על ידי פרופ' קלאודיה גולדין ופרופ' לורנס כץ מהרווארד. לפי הסבר זה, ההתקדמות המדעית העניקה עליונות לעובדים בעלי השכלה גבוהה יותר. בהתאם, חברות העלו את השכר לעובדים שמסוגלים להסתגל באופן הטוב ביותר לטכנולוגיות חדשות, בעוד הביקוש לעובדים אחרים נותר קבוע. תיאוריה זו נתמכת בעלייה בשכר העובדים בעלי השכלה אקדמית.

אבל הסבר אחר לעלייה באי-שוויון מתמקד בשחיקת שכר המינימום ובירידת כוחם של האיגודים המקצועיים. הכלכלנים התומכים בתיאוריה הזו מדגישים את השינויים בנורמות, במוסדות ובפוליטיקה – ולא רק בכוחות השוק – כגורמים חשובים להעמקת הפערים.

לדיון הזה יש השלכות גם בעולם האמיתי. אם כוחות השוק הם הגורמים העיקריים לעלייה באי-שוויון, הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות מנקודת מבט כלכלית הוא לנסות להפחית את ההשפעה השלילית שלהם באמצעות מדיניות "מתקנת" - כגון מסים פרוגרסיביים או חלוקת קצבאות. אבל אם המוסדות חשובים יותר, ניתן להפחית את האי-שוויון באמצעות מדיניות ממוקדת בשוק, כמו לדוגמה העלאת שכר המינימום או הקלות על הקמת איגודי עובדים.

מפעל של חברת קרייזלר בדטרויט, מישיגן
בלומברג

עד כה, המחקרים שבחנו את ההשפעה של איגודי העובדים על האי-שוויון החלו את המחקר בשנות ה-70, בשל הקושי למצוא נתונים טובים על תקופות מוקדמות יותר. אולם קשה היה לספר את כל הסיפור על האופן שבו עליית ונפילת האיגודים השפיעו על האי-שוויון הכלכלי, משום שהנתונים הוגבלו לתקופה שבה האיגודים כבר נחלשו.

במחקר החדש השתמשו החוקרים במידע חדש משנות ה-30, שנותח על ידי גאלופ והתבסס סקרים של משקי בית בארה"ב שכללו שאלות על עמדות פוליטיות ועל חברות באיגודים מקצועיים, חינוך והכנסות. החוקרים ניתחו את הממצאים, שחלקם בני יותר מ-90 שנה, וגילו שהנתונים מצביעים על התחזקות האיגודים במהלך שנות ה-30 וה-40, מתארים את ימי השיא שלהם בשנות ה-50 וה-60 ואת הדעיכה שלהם מאז עד היום.

עובדים החברים באיגוד מרוויחים כיום כ-20% יותר בהשוואה לעמיתיהם הלא מאוגדים – נתון דומה להפליא לנתונים משנות ה-30. בתקופה ההיא, הגידול החד ביותר בחברות באיגודים הגיע מהעובדים בעלי ההשכלה הנמוכה ביותר. בעשורים שאחרי מלחמת העולם השנייה, שבהם עובדים נטולי השכלה הקימו איגודים, נרשמה הירידה החדה ביותר באי-שוויון.

מלבד העלייה בשכר לחברים, האיגודים השפיעו בדרכים נוספות על האי-שוויון, גם בייחס למי שלא היה חבר בהם. במדינות שבהן פעלו יותר איגודי עובדים בשנות ה-30, גם האי-שוויון באוכלוסייה הכללית היה נמוך יותר. האי-שוויון בהכנסות בארה"ב דומה כיום למצב בשנות ה-20 של המאה הקודמת, והפער בין העשירים לעניים ימשיך להתרחב אם האיגודים ימשיכו להיחלש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#