אל תאמינו להייפ: אין מלחמה בין המינים

גברים ונשים בני דור המילניום דוגלים בהשקפות שוויוניות - זו רק פוליטיקת השואו-ביז שיוצרת מלחמה מזויפת

צעדת הנשים בארה"ב
צעדת הנשים בארה"ב צילום: Whitney Curtis/אי־אף־פי

לפני שנים, אנשים חשבו ששוויון מגדרי יוביל לדמיון מגדרי. כלומר, אנשים נהגו לחשוב שכשנשים וגברים ייהנו מהזדמנויות שוות ויקבלו שכר שווה, הם גם יראו את העולם באופן דומה. אבל זה לא קרה.

במדינות הנורדיות, שבהן השוויון המגדרי הוא הגבוה ביותר, נפתחו פערים בלתי צפויים בין גברים לנשים. בחברות באותן מדינות יש פחות נשים מנהלות, ולא יותר – מה שהחוקר נימה סננדג'י מכנה "הפרדוקס הנורדי". נראה שכשמדינות הרווחה השוויוניות נותנות לאנשים יותר אפשרויות בחירה, נשים רבות מנצלות אותן ונושרות מהמירוץ.

בארה"ב אפשר לראות סוג אחר של פרדוקס. ככל שהפערים בין גברים לנשים הצטמצמו, הפערים הפוליטיים התרחבו, לפחות בקרב בני דור המילניום. לאורך העשורים האחרונים, ארה"ב עשתה באופן עקבי מאמצים להגיע לשוויון מגדרי גדול יותר, ובני דור המילניום הם הקבוצה השוויונית ביותר בחברה האמריקאית. עם זאת, לפחות בכל הנוגע לפוליטיקה, גברים ונשים מדור המילניום רואים את הדברים בצורה שונה לחלוטין.

בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, 63% מהאמריקאיות מתחת לגיל 30 הצביעו להילרי קלינטון, לעומת 31% לדונלד טראמפ. גברים באותה קבוצת גיל נתנו לקלינטון יתרון קל יותר – 46% מהם הצביעו עבורה לעומת 42% לטראמפ. זהו פער מגדרי של 17 נקודות.

מאז הבחירות, הפער נהפך לגדול יותר, לאחר שיותר גברים לבנים מילניאליים עברו לתמוך ברפובליקאים. סקר של Pew לקראת בחירות אמצע הקדנציה שיתקיימו בנובמבר הראה כי נשים מתחת לגיל 35 נוטות להעדיף את הדמוקרטים – 68% הביעו תמיכה בהם, לעומת 24% ברפובליקאים. אצל גברים מתחת לגיל 35, 50% אמרו שיצביעו לרפובליקאים לעומת 47% לדמוקרטים. בקרב דורות אחרים יש פערים פחות גדולים בהעדפות בין גברים לנשים.

ישנם כנראה שני הסברים שקשורים זה בזה. הראשון הוא ההתגייסות של נשים למטרות חברתיות. שני המינים תומכים בגישה פמיניסטית במקום העבודה וניאו-מסורתית בבית. הם רוצים שלשני המינים תהיה הזדמנות שווה בעבודה, אבל בכל שנה יותר ויותר צעירים בארה"ב מאמינים שהבית הטוב ביותר הוא זה שבו הגבר הוא זה ששואף להישגים בחוץ, בעוד האישה, שגם היא עובדת, היא המטפלת העיקרית בבני המשפחה. ב-1994, 42% מתלמידי י"ב בארה"ב חשבו כך. ב-2014, 58% חשבו כך.

טראמפ ותנועת #MeToo העלו את הזווית המוסכמת של הסוגיה, של מקום העבודה, למודעות, לפחות של נשים צעירות. בסקר של MTV ומכון המחקר Public Religion (PRRI), נראה כי 63% מהנשים בגילי 24-15 אמרו כי ישנה אפליה רבה נגד נשים במקום העבודה, בעוד רק 43% מהגברים הצעירים אמרו כך.

הנשים הצעירות האלה מאוד מעורבות חברתית. 50% מהנשים שהשתתפו בסקר פירסמו פוסטים במדיה החברתית בנוגע למטרות ציבוריות ב-12 החודשים הקודמים, בעוד 48% חתמו על עצומה ברשת. רוב הנשים הצעירות, לפי הסקר של MTV ו-PRII, רואות הפגנות כ"מעוררות השראה" ו"עוצמתיות", בעוד גברים נוטים לזלזל בהן כ"חסרות טעם", ואף טוענים כי הן אלימות.

וזה מביא אותנו לסיבה השנייה, שהיא התנגדות הגברים. כשמסקרים תנועה חברתית, תמיד חשוב לשים לב לאנשים שעומדים בשוליים. בימים אלה, אלה בעיקר גברים צעירים. מספר גדל והולך של גברים בעלי השכלה תיכונית אומרים שהם אלה שנדפקים על ידי החברה המודרנית, ולא הנשים, שבממוצע ההשכלה שלהן גם גבוהה יותר. יותר ויותר גברים בעלי השכלה אקדמית טוענים שהמתקפה על הגברים הפריבילגים הרחיקה לכת יותר מדי, ושהביטויים וקודי ההתנהגות הפמיניסטים הרחיקו לכת יותר מדי.

זה גרם למחשבה מחודשת על עניין הקורבנות הגברית. נשים מילניאליות נוטות יותר מאשר נשים בנות דור הבייבי בום או דור האיקס לומר שלגברים קל יותר בחברה. בעקבות זאת, יותר גברים מהדור שלהן טוענים כיום שגברים הם אלה שנושאים בעול הכבד יותר – לפרנס, להיות קשוחים, להצליח. לפי מכון Pew, גברים בני דור המילניום חשים לחץ גדול יותר להתנהג בצורה "גברית" סטריאוטיפית מאשר גברים מהדורות הקודמים – לתת אגרוף אם מתגרים בהם, או להצטרף לשיחה כשהם שומעים גברים אחרים מדברים על נשים בצורה מינית.

אני חייב לומר שהמלחמה הזו בין המינים נראית לי מזויפת. נראה שבין המילניאלים יש הסכמה בסיסית על האופן שבו אנחנו צריכים לחיות. אני רואה כיום פחות הבדלים בחיי היומיום בין גברים לנשים מאשר בדורות קודמים. אבל באווירת השואו-ביז הפוליטי של ימינו, שבה הגבריות הקריקטורית של טראמפ נאבקת מול קריקטורות של נשים שרוצות לשנוא גברים, רק שם אפשר לראות איך כל שבט מתחרה על הזכות להיות יותר קורבן. אני מהמר שמלחמת המינים המילניאלית היא המצאה של הקרקס הפוליטי, ותישטף החוצה על ידי הכוח העצום שנראה באופק: הורות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker