הצנע הורס את כלכלת יוון: הלקח מחילוץ המדינה אינו מבשר טובות לפורטוגל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצנע הורס את כלכלת יוון: הלקח מחילוץ המדינה אינו מבשר טובות לפורטוגל

לא רק שתוכנית הבינלאומית לחילוץ יוון אינה מקדמת את הכלכלה הים-תיכונית - השפעת הקיצוצים מתפוגגת במהירות, הרפורמות אטיות מדי, הפגיעה בצמיחה קשה מהצפוי והישגי צמצום הגירעון קטנים מהרצוי

3תגובות

>> כלכלת יוון נמצאת זה יותר משנה במשבר כלכלי חריף, וסופו אינו נראה באופק. פורטוגל, שהצטרפה השבוע לאירלנד וליוון בבקשת מימון חילוץ בינלאומי, תתקשה לשאוב נחמה מהדוגמה שהציבה המדינה הים תיכונית. הלך הרוח הקודר ביוון מעמיק והולך. התוכנית שהתוותה הממשלה במאי שעבר לשיקום מצבה הפיננסי של המדינה, מאיימת ללכוד אותה במלכודת מסוכנת.

נהגי המוניות במרכז אתונה מדווחים על ירידה של 40% בהכנסות. המסעדות כמעט ריקות. בשכונת קולונקי היוקרתית חנויות רבות פשטו את הרגל. תשעה בתי מלון במרכז העיר נסגרו בחודשים האחרונים.

השגת הסיוע הבינלאומי לא היתה קלה ליוון. כדי להשיג מימון בסך 155 מיליון דולר ממדינות גוש היורו ומקרן המטבע הבינלאומית (IMF) בשלוש השנים הקרובות, התחייבה הממשלה הסוציאליסטית בראשותו של יורגוס פפנדראו לתוכנית צנע דרסטית. יוון צפתה שנתיים של ירידה בתמ"ג עד שתחזיר לעצמה את התחרותיות שנפגעה. במקביל, הבטיח פפנדראו ליישם רפורמות מקיפות לתיקון הבעיות המבניות הקשות של הכלכלה.

הממשלה ביצעה כמה רפורמות חשובות, למרות המחאה הציבורית וההפגנות. התחייבויות לא ריאליות לגבי הפנסיות, שכבר תופסות נתח ניכר של 11.6% מהתמ"ג, קוצצו - במקום זינוק של יותר מכפליים ל-24% עד 2050, יעלה הנטל ב-2.5% בלבד. שוק העבודה נהפך גמיש מעט יותר, עם שינוי בהסכמי הבוררות ובשחרור חברות פרטיות מהסכמי עבודה קיבוציים. הממשלה ניסתה גם לפרק מונופולים מבוצרים, כמו ענף ההובלה במשאיות.

TheMarker

עדיין לא ברור אם הרפורמות יספיקו כדי להוציא את יוון מהבוץ. יאניס סטורנרס, מנכ"ל IOBE, צוות חשיבה כלכלי מאתונה, מעריך כי מהלכי פירוק המונופולים יתבררו כמוצלחים. סטפנוס מנוס, שהיה שר אוצר של יוון בתחילת שנות ה-90, סבור כי ההישגים מועטים מדי. רפורמת תעשיית ההובלה תבוצע בהדרגה במשך שנתיים וחצי. הרוקחים שמרו על המונופול שלהם וימשיכו ליהנות מרווחים גדולים. חברות עריכת דין עדיין לא מורשות לפתוח סניפים בערים שונות.

ואולם הגורם האמיתי לקשיים הוא ההשפעה קצרת הטווח של תוכנית הצנע. לפני שנה הוערך במסגרת התוכנית כי התמ"ג ייפול ב-2010 ב-4% וב-2011 ב-2.5%. תחת זאת, נפל התמ"ג בשנה שעברה ב-4.5% ו-IOBE צופה כי יירד ב-2011 ב-3.2%. שיעור האבטלה עלה מ-9% באמצע 2009 ל-14.2% ברבעון האחרון של 2010, וצפוי לעלות ל-15.5% השנה (ראו תרשים).

הפגיעה היתה בלתי נמנעת, לאור הקיצוצים הגדולים בתקציב הממשלה והעלאות המסים. ב-2010 הופחת השכר במגזר הציבורי ב-15%-20%, קצבאות הפנסיה קוצצו ביותר מ-10% והועלו המע"מ ומסים אחרים. הגזירות לא תמו: בשלוש השנים הקרובות יוקפא השכר במגזר הציבורי, ומספר עובדי הממשלה יקטן מ-800 אלף ב-2009 ל-650 אלף ב-2013.

עם זאת, הנתונים התקציביים שהתפרסמו היו גרועים מהמתוכנן. בסוף 2010 עודכן הגירעון התקציבי של 2009 מ-13.6% מהתמ"ג ל-15.4%, והחוב הציבורי עלה מ-115% מהתמ"ג ל-127%, לאחר ששרשרת של חברות ציבוריות מפסידות הצטרפו למאזני הממשלה. יתר על כן, ההתקדמות בקיצוץ בתקציב הממשלתי של 2010 היתה אטית מהמתוכנן, והוא הגיע ל-10.6% מהתמ"ג לעומת היעד המקורי של 8.1%. רמת החוב כעת קרובה ל-154% מהתמ"ג (ראו תרשים).

TheMarker

נתוני המקרו השליליים השפיעו לרעה גם על האג"ח של יוון. התשואה על האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים טיפסה לכמעט 13%. סוכנויות הדירוג הורידו באחרונה שוב את דירוג האג"ח הממשלתיות של יוון, שנפלו עמוק יותר בדירוג הזבל. לעת עתה הן העלייה בתשואות משפיעה על הממשלה, נעזרת בכספי החילוץ, אך ב-2012 יוון תידרש לגייס כמחצית מצורכי המימון שלה בשווקים - לפי התנאים שקבעה תוכנית החילוץ במאי שעבר. התייקרות המימון עלולה לאלץ את יוון לגייס מימון נוסף.

הממשלה טוענת כי היציאה מהמשבר נמצאת באופק וכי היא תגיע על ידי היצמדות לתוכנית. יורגוס פפקונסטנטינו, שר האוצר היווני, מצביע על כמה סימנים מעודדים: צמיחה מהירה ביצוא הסחורות בחודשים האחרונים, נפילה משמעותית בעלויות העבודה והערכות כי התיירות תתאושש בהמשך השנה. ואולם דרכה של כלכלת יוון עוד ארוכה. IMF העריכה במארס כי עלויות העבודה ביוון גבוהות ב-20%-30% משוויין.

רבים טענו כי רפורמות אלה אינן התשובה היחידה. כדי לזכות שוב באמון השוק יש צורך בצעדים נועזים. אחת האפשרויות תהיה ליישם את ההבטחה לגייס כסף על ידי הפרטה ופתיחה רחבה יותר של כלכלת יוון. בכנס שנערך במארס הבטיחה הממשלה לגייס עד 50 מיליארד יורו (22% מהתמ"ג) על ידי מכירת נכסים, בתמורה לתנאים טובים יותר בהלוואותיה באירופה.

רבים בשוק התייחסו להצהרות אלה בספק, לאור ההתנגדות מצד חברי ממשלה ואיגודי העובדים. עם זאת, התייצבות הממשלה מול האופוזיציה תעניק להפרטה תפקיד גדול יותר בשיקום הביטחון בשוק.

מרבית הנכסים שתוכל הממשלה למכור יהיו קרקעות, ולצורך כך תידרש הממשלה לרפורמה נוספת: רישום המקרקעין. ביוון יש יותר שטחים בידי הממשלה מאשר בידי המגזר הפרטי, אך לא ניתן להעריך את שוויים - כמו גם את שווי ההחזקות הפרטיות - בשל היעדר רישום נאות מלבד בכמה איים, כמו רודוס (שנשלט בעבר בידי איטליה). הקמת מנהל רישום מקרקעין, אומר דמיטרי פפלקסופולוס, מנהל חברת המלט טיטאן, תהיה "הדרך היעילה ביותר להתניע את הצמיחה ברחבי יוון".

ואולם לשם כך יש צורך בהנהגה יציבה, ופפנדראו, בעיני רבים, מתקשה לספק זאת. ההשקפה האופטימית על יוון היא כהזדמנות ענקית ושטופת שמש, פלורידה בלי הביצות. ואולם ללא פעולה פוליטית החלטית, תתקשה יוון להסיט לטובתה את דעת השוק השלילית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#