טראמפ לומד מארדואן: כשהיועץ של הנשיא לוחץ על הבנק המרכזי - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טראמפ לומד מארדואן: כשהיועץ של הנשיא לוחץ על הבנק המרכזי

יועצו הכלכלי של הנשיא טראמפ "מקווה שהבנק הפדרלי יבין שצמיחה ותעסוקה לא מגבירים אינפלציה, ולכן צריך להעלות ריבית לאט מאוד" ■ התבטאותו שברה רצף של כמעט 30 שנה שבהן הממשל בארה"ב לא התערב במדיניות הבנק הפדרלי ■ עד כה הנגיד החדש לא מראה סימני התרככות

7תגובות
דונלד טראמפ ונשיא הבנק הפדרלי, ג'רום פאואל
בלומברג

כשראשי מדינות מתערבים בענייני הבנק המרכזי, קורים דברים לא טובים. נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי גילה זאת בדרך הקשה, כשביקש מהבנק המרכזי להעלות את יעד האינפלציה בסוף 2017 לבקשת הממשלה. הריאל הארגנטיני צנח והתשואות על אג"ח של הממשלה זינקו. בטורקיה, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן זועם על נפילתה של הלירה הטורקית, ואולם זאת התרחשה לאחר שהתברר למשקיעים בעולם כי הנשיא מנסה לנכס לו את השליטה בבנק המרכזי של המדינה.

עצמאותו של בנק מרכזי היא אחד מגורמי היסוד ליצירת אמון בכלכלה. שורשיה של ההפרדה המודרנית בין ממשלה לבנק מרכזי בשנות ה–70 וה–80, כשתפקידם של בנקים מרכזיים בבלימת האינפלציה הדוהרת היה קריטי. בנק מרכזי עצמאי, כך התברר, הוא השיטה האפקטיבית ביותר לשמור על יציבות מחירים. הסיבה היא שמוסד כזה, באופן תיאורטי, אינו צריך להתמודד עם הפיתוי להשאיר את הריבית נמוכה בגלל חוב גבוה או בחירות שעומדות בפתח.

ואולם בעשור וחצי האחרונים השתנה תפקידם של הבנקים המרכזיים. מפיקוח וריסון מחירים, הם עברו להיות כוח מוביל בתמרוץ הצמיחה הכלכלית. סדרה של משברים — החל בשנת 2000, דרך אירועי ספטמבר 2001, המשבר הפיננסי של 2008 ומשבר החוב של אירופה — העניקה להם עוצמה יוצאת מגדר הרגיל, בשל תפקידם בהזרמת נזילות לכלכלה. מהלכים של הורדת ריבית ושל הרחבות כמותיות (המכונות "הדפסת כסף", ובעצם הן קניית אג"ח בתמורה למזומן) הפכו אותם לבעלי חשיבות לכלכלה. הריבית הנמוכה מוזילה לממשלות את עלות מימון החובות שלהן, והחובות הללו גבוהים.

החשיבות הגוברת הזאת היא חרב פיפיות. לאחר עשורים של עצמאות, לפוליטיקאים ופקידי ממשל יש הרבה יותר להרוויח מהשפעה על מדיניות הבנק המרכזי. את המחיר הכבד שהכלכלה והמערכת הפיננסית ישלמו מהתערבות כזאת לא תמיד זוכרים.

שופר של טראמפ

כך יצא ביום שישי לארי קודלו, יועצו הכלכלי של נשיא ארה"ב טראמפ, ושבר מסורת שנשמרה זה עשרות שנים בארה"ב. בריאיון לרשת פוקס אמר קודלו: "תקוותי היא שהבנק הפדרלי, תחת הנהלה חדשה, מבין שיותר תעסוקה ויותר צמיחה כלכלית לא גורמים לאינפלציה. אני מקווה שהם מבינים את זה, ושהם ינועו לאט מאוד".

קודלו התייחס בדבריו לקצב העלאת הריבית של הבנק הפדרלי — ריבית הבסיס של הכלכלה האמריקאית. לאחר שנים של ריבית אפסית, החל הבנק הפדרלי להעלות את הריבית בסוף 2015 בהובלתה של ג'נט ילן. ג'רום פאואל, שנכנס לתפקיד השנה, ממשיך באותו כיוון, ולא מראה סימני התרככות.

קודלו, ושלא תהיה טעות בעניין, הוא שופרו של טראמפ. מטראמפ וממקורביו בממשל, יועציו, עוזריו והמינויים שלו כבר למדנו לצפות שיחרגו מהכללים המקובלים. ואולם טראמפ לא יהיה המנהיג היחיד בעידננו שמנסה, ולו בניואנסים, להשיג השפעה על אחד מהמנופים הכלכליים החשובים ביותר בעידן — מדיניות מונטרית והיצע הכסף. בעידן של פוליטיקאים פופוליסטיים, ועלייתם של אוטוקרטים, הלחץ על הבנקים המרכזיים גדול מתמיד.

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, השבוע. סומנה כאחת המדינות השבירות
KAYHAN OZER/אי־אף־פי

בארגנטינה ובטורקיה נפלו המטבעות בעקבות ההתערבות, זמנית או מתמשכת. בהודו נערכה רפורמה קיצונית במטבע בלי לערב את הבנק המרכזי. בהונגריה חותר המנהיג הימני ויקטור אורבן תחת עצמאות הבנק המרכזי, ומינה מקורב שלו לראשות הבנק.

ואולם לא רק בכלכלות מתעוררות או פריפריאליות יש איום על הבנקים המרכזיים. בארה"ב חברי קונגרס מדברים על משטור הבנק המרכזי, בבריטניה מבטאת תרזה מיי את מה שהיא מציגה כאי־שביעות רצון הציבור ממדיניות הבנק.

כל המנהיגים מבינים שבנקים מרכזיים יכולים לשמש כשעירים לעזאזל שפוגעים בכלכלה. גם בישראל נמצאים אנשים התולים בבנק ישראל את האשמה במחירים הגבוהים בשוק הנדל"ן, אם כי ספק אם פוליטיקאים ירצו לדרבן את הבנק להעלות את הריבית.

ייתכן שממשל טראמפ חוזה מהמורות

קשה להאמין שהבנק הפדרלי, מוסד ותיק, מכובד ורב עוצמה, ייפול טרף להתערבות פוליטית. יש כיום תנועות חברתיות, גם משמאל, שקוראות לשנות את דרכיו — לדאוג למינויים שמייצגים את כל האוכלוסיה ולא רק את האליטה הלבנה הוותיקה, לתת בידיו משימות כמו תיקון אי־שוויון וחלוקת הכנסות. כל אלה מטרות יפות, אבל אינן מהסוג שעולה על דעתו של קודלו כשהוא מדבר על מה שהוא מקווה שהבנק המרכזי יעשה. דבריו מאותתים כי טראמפ מריח שייתכן שכלכלת ארה"ב והשווקים הפיננסיים עומדים בפני מהמורות, והורדת ציפיות הריבית עשויה לעזור להחליק אותן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#