המקום שבו המשתכרים 117 אלף דולר בשנה מוגדרים כ"מעוטי הכנסה"

מחירי הדיור והתחבורה בשלושה מחוזות בקליפורניה עלו באופן חד כל כך, עד שמשפחות ממוצעות נדחקות מהם: "האנשים האלה נשכחים בסיפורים על איך ההיי-טק משנה את העולם"

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
סן פרנסיסקו
סן פרנסיסקוצילום: áìåîáøâ

117 אלף דולר בשנה נשמעים כמו משכורת הגונה, אך באזורים מסוימים בקליפורניה מסווגת משפחה בת ארבע נפשות שזוהי ההכנסה שלה כמשפחה מעוטת הכנסה.

המחוזות סן פרנסיסקו, סן מטאו ומארין בקליפורניה מתייחסים לרמת הכנסה של 117,400 דולר בשנה כרף העליון להגדרה של מיעוט הכנסה. זהו הרף הגבוה ביותר בארה"ב, כשההגדרה הזו מסייעת לקבוע מי זכאים לתוכניות סיוע בדיור. כדי להגיע למספר הזה, נלקחים בחשבון ההכנסה החציונית ומחירי הבתים באזור.

"זה נשמע מגוחך, אבל זה ממש לא", אומר ריצ'רד ווקר, פרופסור אמריטוס לגיאוגרפיה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שכתב באחרונה ספר שעסק באופן שבו חברות הטכנולוגיה שינו את אופיו של אזור המפרץ. לאחר שתעשיית ההיי-טק משכה המוני אנשים בעלי שכר גבוה לאזור, מחירי הבתים לא היו הדבר היחיד שהתייקר. גם תעריפי התחבורה, החשמל והמים ומחירי המזון עלו. "זאת ללא ספק העיר היקרה ביותר בארה"ב, כך שהרף הזה הוא לא כל כך הרבה כסף", לדברי אד קבררה, דובר מחלקת הדיור והפיתוח העירוני בסן פרנסיסקו, "במיוחד כשיש ילדים, באזור שבו נכס נחשב לבר השגה אם הוא נמכר בחצי מיליון דולר".

הממשל הפדרלי מגדיר 3,121 דולר כ"שכר דירה הוגן" לדירה עם שני חדרי שינה בסן פרנסיסקו. לפי דו"ח שפירסמה באחרונה התאחדות המתווכים של קליפורניה, המחיר החציוני של בית עלה ליותר ממיליון דולר, והמכירות ממשיכות לעלות.

ההגדרה כ"מעוטי הכנסה" מאפשרת לאנשים להיות זכאים לדיור בר השגה ולמגוון תוכניות ממשלתיות, כמו זו המיועדת לרוכשי בתים ראשונים. ואולם בכירים מציינים כי רוב התושבים בסן פרנסיסקו שמקבלים סיוע ישיר בדיור, כמו שוברים בשם Section 8, הם בעלי הכנסה נמוכה בהרבה מהרף העליון: משק הבית הממוצע שמקבל סיוע כזה משתכר 18 אלף דולר בלבד בשנה, וזמן ההמתנה הממוצע לדיור מסובסד הוא 64 חודשים.

במחוז סן מטאו, בכירים אומרים שמלאי הדיור – בעיקר בתים חד-משפחתיים – משתרך הרחק מאחורי הביקוש. תושבים רבים שנאלצו לעבור משם צריכים לעבור בכל יום נסיעה מפרכת כדי להגיע לעבודה. "אנחנו בעיצומו של משבר דיור בר השגה", אומר קן קול, מנהל הדיור של המחוז. "המשמעות בשטח היא שהמורים, אנשי כוחות ההצלה, אנשים שגדלו כאן ומשתכרים שכר ממוצע נדחקים החוצה בגלל המחירים הגבוהים".

קול אומר כי יש לבנות דיור חדש בצפיפות גבוהה יותר באזורים של קווי הרכבת. אחרים, כולל ווקר, אומרים שהמדינה צריכה לבטל את החוק המגביל את הפיקוח על דמי השכירות, ולשקול צעדים נוספים לצינון השוק. "עצם ההצלחה של המקום פוגע באיכות החיים לפחות של המחצית הנמוכה של המשתכרים, אם לא של שני השלישים הנמוכים", אומר ווקר. "ואלה האנשים שנשכחים בסיפורים על איך ההיי-טק משנה את העולם".  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker