הגאות חוזרת לארה"ב? מוטב לחכות עם השמפניה - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגאות חוזרת לארה"ב? מוטב לחכות עם השמפניה

הנתונים הכלכליים אמנם משתפרים אך ארה"ב עדיין סובלת

תגובות

<<הפעם הצליח הבנק הפדרלי להישמע כמעט אופטימי. "נראה שההתאוששות הכלכלית ניצבת על קרקע יציבה יותר", אמרו חברי ועדת השוק הפתוח של הבנק הפדרלי (FOMC), הקובעת את המדיניות המוניטרית של הבנק.

חברי הוועדה הביעו ביטחון גדול יותר בכך שההתאוששות הכלכלית תהיה ממושכת ותתחזק ברבעונים הקרובים - כך נאמר בפרוטוקול פגישת הריבית של הבנק בינואר. הבנק גם העלה את תחזית הצמיחה שלו ל-2011, וצופה כעת צמיחה של 3.4%-3.9% בתמ"ג, לעומת 3%-3.6% בתחזית הקודמת. נתוני המקרו שפורסמו בארה"ב ערב פגישת הריבית תמכו במסקנותיו של הבנק הפדרלי. האבטלה, שסירבה לרדת בשנתיים האחרונות, ירדה ב-0.8% בתוך חודשיים לרמה של 9% - הירידה הדו-חודשית החדה ביותר בשיעור האבטלה מאז כהונת הנשיא אייזנהאואר בשנות ה-50. התחלות הבנייה זינקו ב-15% בינואר, והמכירות הקמעוניות עלו אף הן, גם אם בקצב אטי מהצפוי.

לאט לאט, נראה שהכלכלה האמריקאית מתחילה להרים את ראשה. שוק המניות בארה"ב עולה בהתאם, וכבר הכפיל את עצמו מאז השפל שאליו נפל במארס 2009 - הראלי החד ביותר שלו מאז השפל הגדול. אפילו מכירות GM זינקו ב-22% בינואר. גם פקקי התנועה, אחד הסימנים להתאוששות כלכלית לפי מחקר שערכה אוניברסיטת טקסס A&M, חזרו לכבישים.

מפימקו, חברת ההשקעות המתמחה באג"ח, ועד ליו"ר הבנק הפדרלי לשעבר אלן גרינספאן, נראה שכל הכלכלנים מעלים את תחזיות הצמיחה של ארה"ב. בכירי הבית הלבן משתדלים, במאמץ ניכר, שלא לטפוח לעצמם יותר מדי על השכם. "לראשונה זה חמש שנים, אני אופטימי יותר מתחזיותיהם של מרבית הכלכלנים בנוגע לצמיחה של ארה"ב", אמר לארי סאמרס, ששימש בעבר כשר האוצר של ארה"ב וכיועצו הכלכלי הבכיר של אובמה, בכנס הרצליה שנערך בתחילת פברואר.

אולם לפני שנפתח את בקבוקי השמפניה, נודה לישו שהביאנו עד הלום ונרוץ לחפש מציאות בשוק הדיור האמריקאי כאילו מדובר ב-2006, יש גורמים נוספים שצריך לזכור. הראשון הוא עננת אי הוודאות שאופפת את המצב הכלכלי בארה"ב. המצב משתפר, אך נותר שביר. נכון, מתרבים המדדים המצביעים על התאוששות כלכלית גוברת. אך לצד השיפור המורגש ניצבת הכלכלה הגדולה בעולם בפני מספר לא קטן של איומים וסכנות, ורחוקה מלשוט על מי מנוחות אל ארץ השפע. הנה כמה מהסכנות שאורבות לכלכלה האמריקאית, ומאיימות לחנוק את ניצני הצמיחה המבצבצים עוד בטרם יחלוף לו החורף.

1. האבטלה. שיעור התעסוקה הוא עדיין הבעיה החמורה ביותר המעיקה על המשק האמריקאי. האבטלה, שזינקה לרמה של יותר מ-10% באוקטובר 2009, עדיין לא ירדה במידה משמעותית מתחת לרמה של 9%. חבילת התמריצים של אובמה ב-2009 ושני סיבובים של הרחבה כמותית מצד הבנק הפדרלי, האחרון שבהם בהיקף של 600 מיליארד דולר, לא הצליחו להחזיר את שוק התעסוקה למסלול ולהוריד את האבטלה באופן משמעותי.

נכון לעכשיו, לפחות 13.9 מיליון אמריקאים הם מחוסרי עבודה. למה לפחות? משום ששיעור האבטלה האמיתי (U6) כולל - בניגוד לנתונים המדידים הרשמיים - גם אנשים שנואשו מחיפוש עבודה. שיעור זה הגיע בינואר ליותר מ-17% - ונמצא במרחק של פחות מ-1% מרמתו הגבוהה ביותר, שנרשמה לאחר מלחמת העולם השנייה. במלים אחרות: עבור 26 מיליון מובטלים בארה"ב, ההתאוששות הכלכלית היא לא יותר משמועה.

האבטלה נמצאת במוקד כל הבעיות הכלכליות של ארה"ב. היא הסיבה לכך שהצריכה הפרטית, האחראית ל-70% מהתמ"ג האמריקאי, מפגרת בהתאוששותה. זוהי גם אחת הסיבות לכך ששוק הדיור עדיין לא מוצא את התחתית, ומספר עיקולי הבתים ממשיך לעלות. שוק התעסוקה האמריקאי מוסיף כיום בממוצע פחות מ-100 אלף משרות בחודש. כדי להפחית את האבטלה באופן משמעותי הוא צריך להוסיף בכל חודש לפחות 200 אלף משרות. סקר גאלופ מפברואר העריך כי שיעור האבטלה בארה"ב עלה ל-10%, ולא ירד ל-9% כפי שטענו הנתונים הרשמיים, והראה שהאבטלה היא הגורם המשמעותי ביותר לדאגה בקרב אזרחי ארה"ב.

האבטלה היא גם כאב הראש הגדול ביותר של ממשל אובמה. הנשיא לוקח את העניין ברצינות, ומרכיב בימים אלה מועצת מומחים חיצוניים בראשות מנכ"ל GE, ג'פרי אימלט, שתייעץ לו בנוגע להפחתת האבטלה ויצירת משרות. את 17 בפברואר, יום השנה השני לחבילת התמריצים של אובמה, ניצלו הרפובליקאים כדי ללעוג לנשיא, שטען כי חבילת התמריצים שלו, בסך 787 מיליארד דולר, תפחית את האבטלה לרמה של 7%. אובמה מצדו טוען שחבילת התמריצים יצרה 3.6 מיליון משרות והפחיתה את האבטלה ב-2%, אך הסברים ותירוצים לא יעזרו לו בבחירות הבאות.

2. הגירעון בתקציב והחוב הלאומי. השנה צפוי הגירעון של ארה"ב לעלות לרמת שיא של 1.6 טריליון דולר, או 10% מהתמ"ג. החוב הלאומי של ארה"ב מסתכם כיום ב-93% מהתמ"ג. כשכלכלות אירופה נופלות בזו אחר זו בשל חובות גבוהים וגירעונות תופחים, זוהי סוגיה עם השלכות מרחיקות לכת בטווח הארוך - וגם הקצר. החשש הוא שכדי להפחית את הגירעון ולמנוע משבר קטסטרופלי בעתיד, תצטרך ארה"ב לבצע קיצוצים שיחנקו את ההתאוששות.

אחרי האבטלה, הגירעון הוא החשש השני בחומרתו עבור האמריקאים. בפברואר הציג אובמה תקציב בסך 3.7 טריליון דולר, שכלל קיצוצים תקציביים במקביל להשקעה בחינוך ובתשתיות. אובמה טען שהקיצוצים יפחיתו את הגירעון התקציבי של ארה"ב ב-1.1 טריליון דולר בתוך עשר שנים. האמירה זכתה להתקפות, בעיקר מצד הרפובליקאים, שטענו כי הוא אינו מתייחס לבעיית הגירעון ברצינות ואינו מקצץ מספיק בתקציב. המבקרים טענו כי הפתרונות שהציע, בהם הקפאה של חמש שנים בהוצאות שאינן ביטחוניות והעלאות מס לעשירים, לא יפחיתו את הגירעון במידה משמעותית.

סוכנויות הדירוג מודי'ס ו-S&P הזהירו בפברואר כי אם לא יינקטו צעדים משמעותיים להפחתת הגירעון, דירוג האשראי המושלם של ארה"ב עלול להיות בסכנה. יו"ר הבנק הפדרלי בן ברננקי, מצדו, הזהיר כי הקונגרס יצטרך להעלות את תקרת החוב של הממשל, שהיא כעת 14.3 טריליון דולר. אם לא כן, הדבר יוביל למצב שבו "בנקודה מסוימת, ארה"ב תגיע למצב שבו היא שומטת חובות", אמר.

המשקיע המיליארדר ג'ורג' סורוס, מהתומכים הבולטים של המפלגה הדמוקרטית, הזהיר בפברואר כי ארה"ב עלולה להגיע למצב שבו לא תוכל לפנות עוד לשוקי האג"ח כדי לממן את החוב התופח שלה. "התשואות על האג"ח הממשלתיות יעלו בסוף, בשל התפישה שהממשל לא יכול לעשות שום דבר כמו שצריך, ויחנקו את ההתאוששות הכלכלית", אמר סורוס.

3. חובות של המדינות והרשויות המקומיות. מדינת קליפורניה, שסובלת ממשבר כלכלי חמור כבר שנים, מתמודדת כיום עם גירעון תקציבי עצום של 26 מיליארד דולר - ונאבקת באפשרות הממשית מאוד שלא תוכל עוד לעמוד בהתחייבויותיה. אילינוי סובלת גם היא מגירעון של 15 מיליארד דולר. אריזונה, נבאדה, פלורידה וניו יורק סובלות כולן מקשיים פיננסיים וגירעונות כבדים. הכנסותיהן ממסים נפלו עקב המשבר הכלכלי, ובמקביל גדלו הוצאותיהן בשל הצורך לתמוך במובטלים והתייקרות עלויות הפנסיה. כמה מהמדינות האלה, כמו אריזונה, נבאדה ופלורידה, נהנו מפריחה כלכלית חסרת תקדים לפני המשבר הודות לבועת הנדל"ן - וקריסת שוק הנדל"ן פגעה אנושות בתקציבן.

הבעיה אינה רק של המדינות אלא גם של הרשויות המוניציפליות, שסובלות מאותן בעיות. האנליסטית מרדית ויטני, שחזתה את המשבר הפיננסי בארה"ב, הזהירה בינואר מגל של חדלויות פירעון בשוק האג"ח המוניציפליות בארה"ב, שגודלו 2.9 טריליון דולר. גם ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס, פירסם אזהרה דומה.

המדינות והרשויות המקומיות בארה"ב ניצבות בפני בעיה לא פשוטה. עליהן לקצץ בחדות בתקציביהן, לפטר עובדים ולהעלות מסים - משימות פוליטיות לא פשוטות. מצד שני, אין להן הסמכות להכריז על פשיטת רגל ולארגן מחדש את חובותיהן, וככל הנראה הקונגרס לא ימהר לחלץ אותן מחדלות פירעון. "מצבן של הממשלות והרשויות המקומיות בארה"ב חמור מאוד", אמר הכלכלן נוריאל רוביני בפברואר. "זוהי בעיה ביסודות מערכת התקציב האמריקאית, הוסיף. "יוון מספקת רק 3% מהתמ"ג של גוש היורו, בעוד שקליפורניה לבדה אחראית לשביעית מהתמ"ג של ארה"ב".

עם זאת, רוביני אינו מאמין כי הממשל ייתן למדינה כמו קליפורניה, הכלכלה השמינית בגודלה בעולם, להגיע למצב כזה: "אם יוון היתה גדולה מכדי ליפול, קליפורניה ואילינוי גדולות אפילו יותר - אך ברמת הרשויות המוניציפליות והממשלות המקומיות, בהחלט עשוי לחול גל של חדלות פירעון, והדבר יהדהד בשוק האג"ח המוניציפליות כולו".

4. סימני אינפלציה. לא מדובר כרגע באינפלציה בארה"ב, אף שגם היא רשמה בינואר את העלייה החדה ביותר שלה זה יותר משנה, אלא באינפלציה בשווקים המתעוררים. התייקרות המזון והסחורות, שהציתה מהפכות בעולם הערבי ומערערת את שלוות קובעי המדיניות בשווקים מתעוררים כמו סין והודו, עשויה להשפיע לרעה על ההתאוששות הכלכלית העולמית - ובכך גם על ההתאוששות האמריקאית.

מבקרי הבנק הפדרלי טוענים כי המדיניות המוניטרית המשוחררת של ארה"ב יצרה כסף קל, שזרם לשווקים המתעוררים ויצר בועות נכסים. ברננקי העדיף בנאום שנשא בפאריס בפברואר להגן על מדיניותו המוניטרית ולהאשים באינפלציה את סין, ששומרת באופן מלאכותי על הערך הנמוך של היואן.

5. שוק הדיור. הענף שיצר את המשבר הכלכלי עדיין מסרב להתאושש. מספר עיקולי הבתים עדיין גבוה, לאחר שזינק ב-12% בינואר לעומת דצמבר. התחלות הבנייה אמנם זינקו ב-15% בינואר, אולם היתרי הבנייה, המשמשים כמדד לבנייה עתידית, ירדו ב-10%. מדד קייס-שילר לנובמבר הצביע על ירידה של 1.6% במחירי הבתים. שטף הבתים המעוקלים שממשיכים לזרום לשוק ולנפח את המלאי עוד יותר צפוי להוביל לירידה נוספת במחירים.

בפברואר העריך ברננקי כי לשוק הדיור יידרשו לפחות ארבע-חמש שנים כדי להתאושש לחלוטין - וכל עוד שוק הדיור מדשדש, קשה לראות כיצד תצליח ארה"ב לייצר את קצבי הצמיחה הדרושים לה כדי להחלים סופית מתחלואי המשבר הגדול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#