אוסטרליה כורה צמיחה כלכלית מבטן האדמה - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אוסטרליה כורה צמיחה כלכלית מבטן האדמה

כלכלת אוסטרליה נהנית מפריחה חסרת תקדים בזכות התייקרות הסחורות המצויות בשפע באדמתה ■ אולם להצלחה שכזו יש מחיר - והעתיד שלה לא מובטח ■ כתבה ראשונה: הכלכלות בצמתים המרכזיים של הסחר הגלובלי והכלכלה העולמית

תגובות

בתיאור של נמל אדלייד בדרום אוסטרליה מ-1838 הוא מכונה "נמל האומללות", ונטען כי הוא מתעלה מעל "כל הדברים הארורים והמטרידים". נראה כי זמן רב חלף מאז. כעת הנמל עמוס במוצרים שאוסטרליה מגדלת ובמחצבים שהיא כורה. במחסני התבואה נשמרות עתודות יצוא. חולות מינרליים, כמו זירקון, נערמים תחת יריעות ברזנט. לאורך הרציף של הנמל יש עשרות מכולות כחולות שעמוסות בעפרות ברזל, שצפויות ליהפך ליצוא הגדול ביותר של אוסטרליה.

לפני חמש שנים משלוח עפרות ברזל היה שווה 2,200 מסכי טלוויזיה שטוחים, אומר גלן סטיבנס, נגיד הבנק המרכזי של אוסטרליה. כעת הוא שווה 22 אלף מסכים. תנאי הסחר של אוסטרליה - (terms of trade) היחס בין מחירי היצוא למחירי היבוא - השתפרו ב-42% מאז 2004. אוסטרליה ידעה תקופות של עליות חדות במחירי הסחורות, אך אף אחת מהן לא היתה כה חזקה וכה ממושכת (ראו תרשים).

TheMarker

בשבועות הקרובים יציג "אקונומיסט" כמה כלכלות שנמצאות בצמתים המרכזיים של הסחר העולמי. הראשונה היא אוסטרליה, מובילת היצואניות העשירות בסחורות כמו נורווגיה, קנדה וניו זילנד.

כמה זמן יימשכו העליות של מחירי הסחורות? הביקוש, בייחוד מצד סין והודו, צפוי להמשיך להתחזק בשל הביקוש הגדל במדינות אלה לברזל, מזון ודלק. עם זאת, ייתכן שחלק מהביקוש הוא זמני - טוען וורוויק מקיבין, חבר חיצוני בוועדת החלטות הריבית בבנק המרכזי של אוסטרליה. קובעי המדיניות בכמה כלכלות מתעוררות הביעו חוסר נכונות להדק את המדיניות המוניטרית לפני שהבנק המרכזי של ארה"ב יעשה זאת, הוא אומר.

ההרחבה המוניטרית הורגשה בתוך זמן קצר במחירי סחורות מסוימות - שנוטים להיות גמישים יותר - אבל עדיין לא התפשטה למחיריהן של סחורות נוספות, כמו מוצרי ייצור, שרבים מהם מייבאת אוסטרליה. כשמחירי מוצרי הייצור יתחילו גם הם לעלות, תנאי הסחר של אוסטרליה ייפגעו - גם אם לא יחזרו לרמות של 2003-2004.

הלהב השני של המספריים האלה הוא ההיצע. אוסטרליה מבצעת השקעות משמעותיות במכרות, במחצבות ובשדות גז חדשים. והיא אינה לבדה. "יש מחסור בפחם ובעפרות ברזל בכל העולם", אומר כריס ריצ'רדסון מדלויט אקסס אקונומיקס בקנברה. לאור המחירים הגבוהים, חברות הכרייה נחושות לספק את הסחורה. "כעת יש להן את כל הסיבות לעבוד קשה".

TheMarker

ובעוד שאוסטרליה עובדת קשה בכרייה, יש מי שחוששים שהיא תשכח כיצד לעשות דברים אחרים - מעין גרסה אוסטרלית ל"מחלה ההולנדית", שבה תקופת פריחה של משאבי הטבע מקפיצה את המטבעות ופוגעת ביצואנים היצרניים. במארס השיק איגוד עובדי היצוא האוסטרלי את הקמפיין "ייצור: עתידה של אוסטרליה", שבו דורש האיגוד תמריצים נוספים למחקר ופיתוח, התמחויות רבות יותר ותקן "קנו מוצר אוסטרלי" לפרויקטים ממשלתיים. בסקר של מנהלי ייצור בכירים במדינה שפורסם בפברואר, 93% מהנשאלים אמרו שהיצוא שלהם אינו תחרותי כשמחירו של הדולר האוסטרלי גבוה מהדולר האמריקאי. ב-31 במארס היה מחיר הדולר האוסטרלי 1.033 דולרים אמריקאיים (ראו תרשים).

בואו נדבר על קריקט

מטבע חזק הכרחי לבלימת האינפלציה. עם עליית המחירים החדה בתעשיות ובאזורים המשגשגים של אוסטרליה, הבנק המרכזי שלה יכול לעמוד ביעדי האינפלציה שהציב רק אם המחירים יירדו במקומות אחרים. ב-18 החודשים האחרונים העלה הבנק המרכזי של אוסטרליה את ריבית הבסיס ב-1.75%. העלאות ריבית אלה, לפי יואכים וספיגנני מברקליס קפיטל, אינן משפיעות על תעשיות הכרייה, שמוכרות ולוות מחוץ למדינה. עם זאת, ריבית גבוהה יותר ומטבע חזק יותר פוגעים בחברות במגזרי הייצור והבנייה, כמו גם במדינות כמו ויקטוריה וניו סאות ויילס, שבהן פורחים מגזרים אלה.

באופן עקרוני, הבנק המרכזי של אוסטרליה יכול לשנות את יעדי האינפלציה שלו, ולהתעלם מהמחירים במדינות כרייה כמו מערב אוסטרליה ואולי אף בטריטוריה הצפונית. כלכלן חיצוני אחד אפילו העלה את הרעיון מול פקידי הבנק המרכזי. "הם פשוט התחילו לדבר על קריקט", הוא אמר.

ייתכן כי אחת הסיבות היא שאוסטרליה קרובה לתעסוקה מלאה. שיעור האבטלה הוא 5% וצפוי לרדת. בעבר נהגו חברות לייבא עובדים, אך ההתאוששות הכלכלית של אוסטרליה התרחשה בד בבד עם הידוק של מדיניות ההגירה: בשנה שהסתיימה בספטמבר 2010 נכנסו למדינה 36% פחות מהגרים לעומת השנה שקדמה לה. עם שיעור תעסוקה מלא, התעשיות המשגשגות של אוסטרליה יתקשו לצמוח שלא על חשבון תעשיות אחרות. להטוטי המדיניות המוניטרית לא יוכלו לשנות זאת.

אוסטרליה יכולה לסייע במידה מסוימת ליצואנים אם תחסוך את פירות השגשוג, ולא תבזבז אותם. הדבר יפחית את הלחצים האינפלציוניים בבית, ויוביל לריבית ולשער חליפין נמוכים יותר. משקי הבית עושים את חלקם, וחוסכים 9.7% מהכנסתם הפנויה לעומת פחות מאפס ב-2004. הממשלה גם היא מהדקת את החגורה, אך לא באותה התלהבות. בעקבות גירעון תקציבי של 4.4% מהתמ"ג בשנה הפיסקלית שעברה, היא צופה לרשום עודף בשנה הפיסקלית שתסתיים ב-30 ביוני 2013, כולל ההכנסות ממסי הכרייה.

האם אוסטרליה צריכה להדק את החגורה במהירות גבוהה יותר? בצ'ילה קיים חוק שמחייב את הממשלה להגיע לעודף תקציבי כשהתעסוקה במשק מלאה ומחיר הנחושת נמצא מעל נקודת שיווי המשקל ארוכת הטווח שלו, כפי שמחושב בידי ועדה חיצונית. חוק דומה באוסטרליה היה מוביל לעודף תקציבי של 2% מהתמ"ג השנה, טוען מקיבין.

ממשלת צ'ילה הוסיפה לקרן היציבות (קרן שחוסכת את העודפים מהכנסות המדינה מאוצרות טבע) בשנים הטובות ומשכה ממנה בשנים הקשות. לאוסטרליה יש קרן עתיד משלה, שאליה היא מפרישה כסף עבור קרנות הפנסיה של עובדי המגזר הציבורי. ואולם מקיבין אינו היחיד שסבור כי אוסטרליה צריכה להקים קרן השקעות ממשלתית משלה שבאמצעותה היא תבצע השקעות מעבר לים, בדומה לקרן העצומה של נורווגיה.

הגברת פריון ושיפור המוצר במקום סיוע ממשלתי

האם הממשלה צריכה לעשות יותר מלבד לאפשר לשגשוג להתרחש? ייתכן. אם היא רוצה להתערב האפשרות הניצבת בפניה היא מכסי מגן וסובסידיות, שיכולים לפצות על שער חליפין בלתי-תחרותי.

הממשלה הטילה באחרונה מסים מונעי הצפה על יבוא סודיום קרבונט מסין, לדוגמה, לבקשת פנרייס סודה הולדינגס, היצרנית היחידה באוסטרליה של גבישי אפר סודה, שבהם משתמשים במוצרים רבים - החל במזון לבעלי חיים וכלה בנוגדי חומצה. ואולם אוסטרליה - כלכלה קטנה ופתוחה - למדה לרסן צעדים אלה ולבצעם רק לעתים נדירות.

ממשלת אוסטרליה מעודדת את החברות להגביר את פריון העבודה ולשפר את איכות מוצריהן, במקום לחפש סיוע ממשלתי. במפעל פנרייס באוסבורן, לדוגמה, התכווץ כוח העבודה בעוד שמיומנות העובדים השתפרה. 200 עובדי המפעל נדרשים כולם להפגין מיומנויות מחשב, אף שצווארוניהם אינם לגמרי לבנים.

אף שהמטבע החזק פוגע ברווחי פנרייס, פריחת תעשיות הכרייה נושאת יתרונות עבורה: החברה מוכרת חלק מאפר הסודה שלה לחברות הכרייה, כמו יורניום וואן, שכורה מתכת בדרום אוסטרליה ומייצאת אותה, כנראה ליפאן ולמדינות נוספות. גרגרי הסודה לשתייה שמייצרת פנרייס, אשר ארוזים בקפידה, קולעים לטעמם של אניני הטעם ביפאן, שמשתמשים בהם כמלחים לאמבט. החברה אף מוכרת גבישים בדירוג רפואי לסין, שנמצאים בשימוש בערכות דיאליזה.

היבוא, בייחוד של סחורות עיקריות, שותף גם הוא להצלחת היצוא של אוסטרליה. בחדר הבקרה של המפעל, צופים עובדי פנרייס בגבישים המתהווים מחוץ למסנן הוואקום. היכן רכשה החברה את המסנן? בסין כמובן. "הכסף שלך קונה שם יותר", מסביר מנהל במפעל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#