מהפכות, רעידת אדמה, צונאמי, ותשואות טובות בשווקים - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכות, רעידת אדמה, צונאמי, ותשואות טובות בשווקים

2תגובות

>> אז מה היה לנו הרבעון? אה, כן, השווקים עשו עבודה יפה. משקיעי המניות יכלו ליהנות מהעלייה הרבעונית הגדולה ביותר במדד S&P בארה"ב מאז 1998, בשיעור של 6.4%. דאו ג'ונס (עלייה של 5.4%) ונאסד"ק (4.9%) טיפסו יפה גם הם. דאו ג'ונס אף הגיע ביום שישי האחרון סמוך לשיא של שלוש שנים.

באירופה, שמשבר חובות רובץ עליה כבר יותר משנה, נסגרו השווקים ברבעון מוצלח למדי: מדד יורוסטוקס 50 הכלל-אירופי עלה ב-4.2% ברבעון. וביום שישי זינקו המדדים בשווקים הראשיים בכמעט 2%.

גם למשקיעים בשוקי הסחורות היתה נחת רבה: הנפט זינק ב-16%, העלייה הרבעונית הגדולה ביותר מאז 2005; הזהב הוסיף 1.3% - רבעון עשירי ברציפות של עליות.

שוק ההנפקות הראשונות ושוק המיזוגים והרכישות חזר להראות סימני חיים נורמליים. שוק הנדל"ן המשיך לשקוע בבוץ בארה"ב ובמרבית אירופה, והמשיך לצעוד קדימה באסיה ובישראל, אם כי בקצב מתון יותר.

ובסימן לאופטימיות כלכלית, נרשמה נסיגה רבעונית בשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב. על שוק האג"ח הממשלתיות באירופה, בעיקר של מדינות הפריפריה, לא כדאי להתעכב, אם לא רוצים לקבל דפיקות לב.

אז מה בעצם היה לנו הרבעון? אה, כן, היו לנו מהפכות עממיות - חלקן שלוות, חלקן אלימות מאוד - ברחבי המזרח התיכון. היה אסון טבע מהגדולים שפגעו אי פעם במדינה מתועשת, ובל נשכח - תאונה גרעינית מתגלגלת שסופה עוד לא ידוע.

איך אפשר ליישב את הסתירה בין הפסקה האחרונה לאלו הקודמות לה? איך יכולים השווקים לעלות בתקופה כל כך סוערת בהיסטוריה?

התשובה המובנת מאליה היא ששוק ההון מלא סתירות פנימיות, כי הוא מונע בשאיפות, תשוקות, רצונות ופחדים שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם היגיון.

תשובה אחרת היא תמצית של מה שאמרו לנו אנשי השקעות זרים בכירים שפגשנו במרוצת השנים: סיכונים גיאופוליטיים ואפילו אסונות טבע הם לא מה שהיו פעם: את המשקיעים מפחיד בהרבה מס על הבנקים מאשר מחבלים מתאבדים בכפר בפאתי כלכלה מתעוררת מבטיחה. הם מפחדים הרבה יותר מהעלאת ריבית מאשר מאיום קטלני לחייהם של מיליוני אנשים. אמרנו: אין בזה הרבה היגיון.

למרות אזהרות מברבורים שחורים (קדאפי, יפאן), מגירעונות מתנפחים (ארה"ב) ומחובות ממוטטים (אירופה), יש במקומות רבים בכלכלה העולמית מנועים נמרצים של עשייה, של התקדמות ושל חידוש. אחד מהם הוא בתחום הכלכלה הדיגיטלית, שממשיכה להמציא חידושים, שירותים ומוצרים שבני אדם רוצים. מקומות אחרים הם מקומות של שיקום וחידוש - אלה שיגיעו ביפאן המוכה והמתאבלת, ואלה שנראים ברחבי המערב התיכון בארה"ב - באלפי מפעלי תעשייה שהמשבר הפיננסי פגע בהם לא פחות קשה מצונאמי.

למגזר התעשייתי בארה"ב כבר ספדו רבים. נדמה שנסתם עליו הגולל כמו ייצור החשמל בפוקושימה. ואולם האמריקאים לא גמרו לומר את שלהם לכלכלה העולמית. קשה לדמיין זאת במצב הפוליטי הקשה השורר שם כעת, אבל אולי הם יצליחו למצוא נוסחה משלהם המקבילה לנוסחת ההצלחה הגרמנית המפתיעה לכלכלה שעדיין מתפרנסת מייצור ומייצוא.

אולי גם היפאנים יצליחו להתנער, בעקבות האסון הקשה שפקד אותם, מהדריכה במקום שהיתה נחלת כלכלתם בעשור האחרון ויותר. אולי בגלל התקוות האלו, השווקים הצליחו להתרומם גם ברבעון כל כך סוער.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#