המערכה הבאה: ענקיות הטכנולוגיה מול חוקי הפרטיות באירופה

לאחר שביום שישי נכנסו לתוקף תקנות GDPR, עומד הפרלמנט האירופי לאשר חוקי פרטיות חדשים — וחברות הטכנולוגיה משיבות מלחמה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפרלמנט האירופי
הפרלמנט האירופי צילום: רויטרס

תקנות הפרטיות החדשות באירופה נוקשות כל כך, שהן מסוגלות לגרום לשירותי אינטרנט הפועלים באמצעות דאטה להפסיק לפעול, ואף להאט את החדשנות בתחומים כמו מכוניות אוטונומיות — כך טוענים ארגונים המייצגים את תעשיית ההיי־טק.

לשכת המסחר האמריקאית באיחוד האירופי כינתה אותן נוקשות מדי, וארגון נוסף המייצג את פייסבוק, גוגל, אינטל ועוד עשרות יצרני אפליקציות אמר כי אובדן ההכנסות לעסקים באירופה בגינן יתקרב ל–640 מיליון דולר בשנה. אך כל התלונות האלה לא נוגעות לתקנות הפרטיות GDPR שנכנסו לתוקף באירופה ביום שישי, אלא לחוקי פרטיות חדשים ונוקשים אף יותר שעומדים על הפרק, ומהווים את שדה הקרב הבא עבור תעשיית הטכנולוגיה.

החוקים נקראים ePrivacy Regulation (פיקוח על פרטיות אלקטרונית), והם מיועדים להגן באופן ספציפי על החשאיות בכלי תקשורת אלקטרוניים. הם אושרו על ידי הפרלמנט האירופי בסתיו שעבר, וכעת נמצאים בבחינת מועצת האיחוד האירופי — הכוללת נציגים של 28 המדינות החברות. הכוונה המקורית היתה שהם ייכנסו לתוקף כבר החודש, אך אי־הסכמה בין חברי המועצה מנעה זאת.

אם הטיוטה תאושר, החוק ידרוש מסקייפ, ווטסאפ, איי מסג', משחקי וידיאו עם שירות הודעות ושירותים אלקטרוניים נוספים לקבל אישור מפורש מהמשתמשים לפני שימוש בקוד מעקב במכשיריהם או איסוף מידע עליהם.

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, מעיד בפני הקונגרס האמריקאיצילום: Jacquelyn Martin/אי־פי

כעת, החברות וארגוני הסחר שהתנגדו ל–GDPR מנסים ליירט את חוקי ה–ePrivacy. הם נעזרים בלוביסטים שפונים לנציגי ממשל אירופאים, וגם מממנים תחזיות פיננסיות קודרות וקמפיינים שמזהירים מפני המגרעות הפוטנציאליות של אישורם.

"רוב פעילות הלובינג אינה הגיונית ולא נצמדת לעובדות", אומר יאן פיליפ אלברכט, חבר הפרלמנט האירופי מגרמניה שקידם את ה–GDPR בפרלמנט. כדוגמה, הציג קמפיין של התעשייה שטען כי "עם חוקי ePrivacy האינטרנט יהפוך חשוך, ומדיה עצמאית וצמיחה דיגיטלית ילכו לאבדון".

מה שנמצא על הפרק הוא מאבק על נושא שנוי במחלוקת ומרכזי מאז פרשת קיימברידג' אנליטיקה: האם שירותים דיגיטליים המבוססים על דאטה הם ברכה לצרכנים או סוג של כלי מעקב ופיקוח המאיים על הדמוקרטיה.

"בקליק אתה יכול להשפיע על מאות אלפים או מיליוני אנשים, אם אתה יודע את שמותיהם או לא", אומרת בירגיט סיפל, חברת פרלמנט מגרמניה שכתבה את הטיוטה לחוקים המתוכננים. "זו הסיבה לכך ששמירה על פרטיות, במיוחד דיגיטלית, נהפכת חשובה יותר".

תקנות ה–ePrivacy יחליפו תקנות ישנות, שהתייחסו לתקשורת מסורתית כמו שיחות טלפון למשל, ויכסו גם תקשורת דיגיטלית כמו אפליקציות מסרונים ושיחות וידיאו. כיום, החקיקה כוללת תנאי יחיד לשימוש במידע על המשתמשים: קבלת אישור מפורש מהצרכן לשימוש במידע שלו למטרה ספציפית ומוסכמת. הצעת החוק החדש מחייבת את החברות להציע למשתמשים את אותם השירותים, אם הם מסכימים לאיסוף המידע עליהם או לא.

תגובות