ביטול הסכם הגרעין יפגע בכלכלת איראן - אבל גם בצרכנים ובתאגידים במערב - בעולם - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביטול הסכם הגרעין יפגע בכלכלת איראן - אבל גם בצרכנים ובתאגידים במערב

הבורסות הגיבו באדישות יחסית להכרזתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על הנסיגה מהסכם הגרעין - אך ביטול עסקות מתוכננות בשווי מיליארדי דולרים והתייקרות הנפט והדלק עלולים לגבות מחיר כלכלי כבד לא רק מהאיראנים

19תגובות
חברי הפרלמנט האיראני מציתים דגל אמריקאי במליאה
אי־פי

לאחר חודשים של משא ומתן בניסיון להציל את הסכם הגרעין בין המערב לאיראן, הכריז אמש (ג') נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על יציאת ארה"ב מההסכם. "העסקה עם איראן פגומה מיסודה", אמר. ארה"ב תשוב להטיל על איראן את הסנקציות שעליהן ויתרה עם החתימה על ההסכם, ומשרד האוצר האמריקאי שוקל הטלת סנקציות נוספות.

בעלות בריתה של ארה"ב, בעיקר מדינות אירופה, הודיעו כי לא ייסוגו מההסכם, אך משרד האוצר האמריקאי הודיע כי לחברות מאירופה יש 90–180 יום לחסל את עסקיהן באיראן — או שגם עליהן יוטלו סנקציות שעיקרן הגבלת פעילותן במערכת הבנקאות בארה"ב. כמו כן, מוסדות פיננסיים זרים שיבצעו עסקות עם הבנק המרכזי של איראן ייקנסו.

מהי מטרת הסנקציות? באופן רשמי, הממשל האמריקאי מבקש לאלץ את הממשל באיראן, באמצעות הפעלת לחץ כלכלי, להתחייבות עמוקה יותר לאי־פיתוח נשק גרעיני. ואולם הרטוריקה של טראמפ ויועציו מכוונת כנראה למטרה גדולה יותר — "לשבור את המשטר", כפי שאמר בכיר אירופי אחד.

הבורסות בוול סטריט ואסיה הגיבו באדישות יחסית להכרזתו של טראמפ. בוול סטריט נסגרו המדדים ללא שינוי לאחר ההכרזה, ובאסיה נרשמה ביום רביעי בבוקר מגמה מעורבת, עם ירידה של 0.4% בטוקיו ועליות של 0.2%–0.3% בקוריאה, סינגפור ואוסטרליה. מאוחר יותר נרשמו בבורסות אירופה עליות שערים מתונות בבוקר המסחר. אפילו בורסת טהרן עלתה ב–0.2% בבוקר יום רביעי ונסגרה בעלייה של 0.1%. מניות רנו, פג'ו ואיירבוס ירדו בשיעור מתון של כ–1% לנוכח חששות כי הכנסותיהן ייפגעו מהסנקציות. דו"ח של UBS שפורסם אתמול מעריך כי למרות הסיכונים, שוק המניות ימשיך במגמה חיובית בזכות הצמיחה הגלובלית הבריאה וצמיחת רווחי החברות.

תפוקה ליום, במיליון חביות (2017)

הסנקציות יחולו גם על מגזר האנרגיה של איראן: כל העסקות הקשורות לנפט עם חברות הכוללות את חברת הנפט הלאומית של איראן, חברת הסחר בנפט של איראן וחברת המכליות הלאומית של איראן. שר האוצר האמריקאי, סטיב מנוצ'ין, אמר כי חברות יוכלו לקבל פטור או רישיון מיוחד להמנע מסנקציות, אך כל מקרה ייבדק לגופו.

היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ון בולטון, אמר כי אפשרי בהחלט שסנקציות נוספות יוטלו על איראן. "אנחנו רוצים להפעיל על איראן כמה שיותר לחץ כלכלי, ולמנוע מהם את ההכנסות שהם היו מקבלים מעסקות שאנחנו לא מבטלים".

תגובה עזה יותר משל שוק המניות נרשמה בשוק הנפט. מירידות של 3.5% ביום שלישי לפני ההכרזה, עבר הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק לעלייה של 2.2% ביום רביעי בבוקר, לרמה של 70.55 דולר לחבית במסחר בחוזים העתידיים. החוזים על נפט מסוג ברנט עולים ב-2.3% ל-76.58 דולר לחבית.

ריאל, המטבע האיראני, נסחר ב–63 אלף ריאל לדולר — נפילה של 8% מתחילת החודש, כך לפי אתר bombast. מסוף 2017 נפל המטבע ב–32% בשל החשש כי ארה"ב תטיל מחדש סנקציות על הרפובליקה המזרח תיכונית. באפריל אסרה ממשלת איראן על סחר במטבע המקומי מול דולרים בשער שאינו השער הרשמי — 42 אלף ריאל לדולר. זאת, בשל הביקוש העצום למטבע קשה, שגרם להידלדלות במלאי המט"ח במדינה. למספר מוגבל של אנשים יש גישה לרכישת דולרים באופן רשמי, ולכן המסחר בשוק השחור מניב למטבע האמריקאי שער גבוה בהרבה מזה הרשמי.

הצורך בחוף מבטחים הוביל לזינוק הביקוש לזהב באיראן ברבעון הראשון של 2018 ל–9.3 טונה, הגבוה ביותר זה שלוש שנים. רוב הזהב נקנה במטבעות ובמטילים, שכן איראן הטילה מע"מ של 9% על תכשיטי זהב ב–2017. הבנק המרכזי הגדיל את היצע מטבעות הזהב ברבעון הראשון, כדי לנסות לשכך את התייקרותו.

SAUL LOEB/אי־אף־פי

בנקים לא יציבים ומחאה מתגברת

עם 80 מיליון תושבים ותוצר מקומי גולמי של כ–400 מיליארד דולר בשנה, הכלכלה האיראנית חוותה התאוששות מרשימה ב–2016, השנה הראשונה להסרת הסנקציות — יצוא הנפט הוכפל ושיפור נרשם גם במגזרים אחרים. אך ב–2017 סבלה הכלכלה מהאטה.

כלכלת איראן נקלעה למצוקה קשה בעקבות שנים של סנקציות שהוטלו עליה. ואולם גם לאחר הסרת הסנקציות נמשכה מצוקתם של אזרחים רבים, שמאשימים את הממשלה בתכנון וניהול גרועים של הכלכלה. השער בשוק השחור נתפש בעיני רבים כאחד המדדים האמינים הבודדים למצבה הכלכלי של המדינה.

בסוף 2017 ובתחילת 2018 פרצה באיראן מחאה על המצב הכלכלי, בין היתר בעקבות קריסתם של כמה בנקים ומצבה הרעוע של המערכת הפיננסית כולה. לפי הערכות, מאות אלפי איראנים ספגו הפסדים גדולים בשל קריסתם של בנקים בשנים האחרונות. קרן המטבע הבינלאומית הזהירה בדצמבר 2017 כי הבנקים באיראן "צריכים ארגון והיוון מחדש באופן דחוף", וקראה למחיקה של נכסים בעלי שווי מנופח ולמאבק בהלוואות למקורבים. הבעיה תפחה לממדים גדולים כל כך, עד שהכסף שנדרש לייצוב הבנקים "יגרום לעלייה משמעותית בחוב הממשלתי ובעלויות הריבית", לפי הקרן. כל זאת בזמן שאנשי דת בכירים, אנשי צבא ומקורבים לממשלה זכו לשלוט בתאגידים גדולים שהמדינה הלאימה.

תפוקה שנתית של מוצרי לוואי של נפט, בעשרות מיליוני טונות

המוחים הפגינו גם נגד ההשקעה הממשלתית המסיבית של משאבים בהתערבויות צבאיות, כמו בסוריה למשל, במקום לפתור את האתגרים הכלכליים שמעיבים על אזרחי איראן.

כעת הכריז טראמפ כי יחדש את הסנקציות שהוסרו ב–2015 על ידי ממשל אובמה. "כל אומה שתסייע לאיראן בדרכה לנשק גרעיני עלולה למצוא את עצמה תחת סנקציות קשות מצד ארה"ב". הסנקציות יתמקדו במגזרי האנרגיה, הפטרוכימיה והפיננסים באיראן — המקור העיקרי להכנסות המדינה, אחרי שפעילותה כיצרנית רכב גדולה הושבתה כמעט כליל בשנות הסנקציות.

הסיכון לבידודה של איראן ממערכת הבנקאות העולמית ולביטולן של עסקות רבות עם תאגידים בינלאומיים גרם לבריחת הון עצומה מהמדינה בחודשים האחרונים. עלי חמינאי, המנהיג העליון, ונציגי ממשלת איראן, האשימו את "האויבים הזרים" בקשיים הכלכליים — כולל סעודיה ודובאי.

הנפט האיראני זקוק להשקעה מערבית

המגזר העיקרי שבו צפוי חידוש הסנקציות לפגוע הוא מגזר הנפט. איראן ייצרה באפריל 3.81 מיליון חביות נפט — כמעט 4% מהתפוקה הגלובלית. המדינה זקוקה להשקעות בשווי 200 מיליארד דולר כדי לבנות מחדש ולהצמיח את תחום הנפט, הגז הטבעי והפטרוכימיקלים, כך לדברי שר הנפט שלה, ביז'אן נמדר זנגנה.

מאז ביטולן של רבות מהסנקציות בינואר 2016, השקיעה חברה מערבית גדולה אחת באיראן — חברת הנפט הצרפתית טוטאל. לפני הסנקציות, היתה צרפת אחת השותפות העסקיות הגדולות של איראן, והקימה במדינה מפעלים להרכבת מכוניות מתוצרת רנו. עם ביטול הסנקציות, רנו מיהרה לחדש את עסקיה באיראן.

טוטאל, שהתחייבה להשקעה של מיליארד דולר בשדה הנפט דרום פארס באיראן, הודיעה כי תיאלץ לסגת מהפרויקט אם לא תקבל פטור מהסנקציות המחודשות. מי שעשויה להיכנס במקומה כבעלת שליטה במיזם היא צ'יינה נשונל פטרוליום הסינית. חברה נוספת שחתמה על הסכם פיתוח היא רויאל דאץ' של.

/אי־פי

באפריל הגיע יצוא הנפט והקונדנסט (גז טבעי מעובה) באיראן ל–2.76 מיליון חביות ביום, לפי נתוני טנקר טראקרס. לפי נתונים רשמיים של ממשלת איראן, הגיע היצוא ל-2.61 מיליון חביות ביום, הגדול ביותר מאז הסכם הגרעין.

בנוסף לגידול בכמות היצוא, נהנתה איראן מהעלייה במחיר הנפט הגולמי, שהעשירה את ההכנסות ממכירתו. מאז ביטול הסנקציות בתחילת 2016 עלה מחיר הנפט ב–90%.

האינטרסים הסותרים של סעודיה וארה"ב

ההשלכה הקריטית ביותר של החזרת הסנקציות האמריקאיות אינה אובדן ההכנסות של איראן מנפט. הקטנת היצע הנפט לשוק העולמי עלולה להוביל להתייקרותו, כפי שקרה כשאופ"ק, בראשות סעודיה, צימצמה את תפוקת הנפט שלה.

עליית מחיר הנפט פוגעת בכלכלות שצורכות אנרגיה רבה — החל במפעלי ייצור וכלה בצרכנים פרטיים. בארה"ב עצמה, מחיר הדלק הוא מרכיב חשוב בצריכה הפרטית, ואולם מחיר נפט גבוה מתגלגל למוצרים רבים שאינם דלק למכוניות.

"הצרכנים ישלמו את החשבון", אמר גרג שיירנאו, סגן נשיא בחברת ההשקעות פימקו. "הכלכלה האמריקאית תסבול ממחירים גבוהים יותר כתוצאה מהמהלך".

תפוקת הגז הטבעי באיראן

סעודיה, בעלת בריתה הצבאית והפוליטית של ארה"ב, היא אחת המרוויחות הגדולות מהסנקציות נגד איראן, האויבת המרה שלה. בנקודה זו קיימים אינטרסים מנוגדים: סעודיה מעוניינת בעליית מחירי הנפט — וארה"ב לא. האם ארה"ב תפעיל את השפעתה על סעודיה, שלה כושר לייצר עודף של 2.2 מיליון חביות נפט ביום — כך לפי דו"ח של מארק הפלה, מנהל ההשקעות הראשי של UBS — כדי להגדיל את תפוקת אופ"ק ולמנוע התייקרות? ספק גדול.

למעשה, מדובר בניגוד אינטרסים מכורח כלכלי — היא זקוקה לו כדי לשפר את ההכנסות של השלטון, שנפלו בשנים שבהן הנפט נחלש, וכן כדי לחזק את הנפקתה של חברת הנפט הלאומית, שמהווה עמוד תווך ברפורמה כלכלית נרחבת שמתכנן יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן.

מתוך יותר מ–2 מיליון חביות נפט שמייצרת איראן ביום, מחצית מיועדות לסין ולהודו, ורבע לאיחוד האירופי. ארה"ב לא רוכשת נפט מאיראן.

סקר של סוכנות בלומברג צופה כי היצוא מאיראן יצנח ב–500 אלף חביות ביום. RBC קפיטל מעריך כי היצוא יירד ב–200–300 אלף חביות ביום. בתקופת הסנקציות של ממשל אובמה, לפני ההסכם, נגרעו מהשוק העולמי 1–1.5 מיליון חביות נפט ביום.

בימים שלפני ההחלטה על עזיבת ארה"ב את ההסכם, דווח כי בתי זיקוק ברחבי אסיה כבר פועלים למציאת ספקים חלופיים לנפט האיראני. סין והודו רכשו בחודשים האחרונים יותר ממיליון חביות ביום מאיראן, ולפי הערכות ימשיכו לעשות זאת אם איראן תוכל לספק את הכמות הנדרשת.

מנוצ'ין אמר כי ההגבלות על איראן לא יגרמו להתייקרות הנפט, משום שיצרניות אמריקאיות ימלאו את החסר. "במידה מסוימת חלק מזה (מביטול ההסכם; ד"מ) מתומחר כבר במחירי הנפט", אמר מנוצ'ין.

תעשיית הנפט משפיעה גם על שרשרת ארוכה של תעשיות אחרות ונלוות: בנקים, חברות תובלה, מזקקות, חברות ביטוח ונמלי ים — לכל אלה לא תהיה ברירה אלא לסיים את מעורבותם בעסקות נפט הקשורות לאיראן. אם לא יעשו זאת, הם יהיו בסיכון לאבד את הגישה למערכת הבנקאות הגלובלית.

מוחמד בן סלמאן
FAYEZ NURELDINE/אי־אף־פי

טראמפ טרף את הקלפים למשקיעים

נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין טורפת את הקלפים עבור תאגידים גדולים והאינטרסים העסקיים שלהם. עד 6 באוגוסט יצטרכו חברות זרות לממש את האחזקות שלהן באג"ח של ממשלת איראן או במטבע האיראני, באופן שלא יאפשר להן להמשיך לעשות עסקים עם חברות איראניות.

כל מי שיסייע לאיראן לרכוש דולרים יהיה כפוף לסנקציות, וייאסר המסחר עם איראן בזהב ובמתכות יקרות, כמו גם מתכות תעשייתיות — דבר שיקשה במיוחד על תעשיית המכוניות האיראנית שחזרה לפעילות בעקבות ההסכם. עסקות בשווי של מיליארדי דולרים שנחתמו מאז 2016 — ובהן עסקות שכבר יצאו לפועל — נמצאות עתה בסכנה.

כך למשל, הודיע מנוצ'ין על ביטול הרישיון של בואינג למכור מטוסים לאיראן. בואינג חתמה על הסכם בסך 3 מיליארד דולר למכירת 30 מטוסי 737 מקס לחברת התעופה האיראנית אסמן, ועל עסקה של 16.6 מיליארד דולר למכירת 18 מטוסים לחברת התעופה הלאומית, איראן אייר.

בואינג הודיעה כי תתייעץ עם הממשל האמריקאי בנוגע לצעדיה הבאים. החברה עדיין לא העבירה מטוסים לאיראן ולא רשמה את המכירות בספריה. כאשר נחתמה ההתקשרות בין בואינג לחברות האיראניות, הודיעה בואינג כי העסקות תומכות בעשרות אלפי מקומות עבודה בארה"ב באופן ישיר, ו–100 אלף משרות באופן עקיף.

בנוסף יבוטל רישיונה של איירבוס, המתחרה האירופית הגדולה, למכור מטוסים לאיראן. איירבוס חתמה על הסכם למכור 100 מטוסי סילון בשווי 19 מיליארד דולר. יצרנית המטוסים הרוסית סוחוי חתמה גם היא על הסכם לספק מטוסי נוסעים קטנים.

עוד תאגיד רב־לאומי גדול שייפגע מהסנקציות הוא ג'נרל אלקטריק, המחזיקה חטיבת אנרגיה גדולה, וסלמברג'ה, חברה אמריקאית המספקת שירותים לשדות נפט.

בשנים האחרונות חידשו יצרניות רכב בצד האירופי כמו פולקסווגן ורנו את היצוא שלהן לאיראן, ורנו חתמה על הסכם לבניית מפעל יצור ליד טהרן. חברות סיניות נכנסו אף הן לאיראן, עם השקעות של מיליארדי דולרים בתחום הנפט. חברת הפיננסים הממשלתית הסינית CITIC העניקה אשראי של 10 מיליארד דולר לקבוצה של בנקים איראניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#