בארה"ב מגיבים לתחרות שאין בישראל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בארה"ב מגיבים לתחרות שאין בישראל

תגובות

<<"אמרנו לכם", צועקים כל המקטרגים. "אמרנו לכם שאין היתכנות כלכלית להקמת מפעיל סלולר רביעי וחמישי במדינה כל כך קטנה כמו ישראל. תראו מה קורה בארה"ב! אפילו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, החליטו שתי מפעילות ענק כמו טי-מובייל USA ו-AT&T כי עליהן להתמזג. זה טבעה של תעשיית הטלקום העולמית. ההשקעות בתשתית הן גבוהות מדי. אין הצדקה כלכלית להשקיע כל כך הרבה כסף בתשתיות מקבילות".

אכן שוק הטלקום העולמי עומד כיום בפני גל השקעות ענק. חברות הטלקום הגדולות בארה"ב עוסקות כבר כמה שנים בהנחת סיבים אופטיים עד בתי המשתמשים והאצת מהירויות הגלישה מרמה של מגה-ביטים לשנייה לג'יגה-ביטים. חלק מרשתות הסלולר האמריקאיות נכנסו אף הן לגל מחודש של השקעות ברשתות דור רביעי (LTE). השקעות אדירות אלה הן שעומדות בסיס ההחלטה של AT&T לרכוש את טי-מובייל. במקום ששתי החברות הללו ישקיעו בשתי רשתות מקבילות, הן יחסכו את מחצית ההשקעה.

זו גם הסיבה שאורנג' וטי-מובייל בבריטניה התמזגו ב-2009. ואולם כצפוי, העניינים שמעסיקים את שוק התקשורת הישראלי שונים מעט. החברות המקומיות עסוקות פחות בבניית העתיד ויותר בהחזר חובות של בעלי השליטה הממונפים. סלקום, פרטנר ובזק הוציאו בחמש השנים האחרונות את מלוא רווחיהן כדיווידנד לבעלי הבית. הן סיפקו תשואת דיווידנד פנומנלית של כמעט 10% לשנה במשך חמש שנים.

על פי האנליסטים של סיטי, 2011 לא צפויה להיות שונה וגם בה יקבלו שאול אלוביץ' מבזק, אילן בן-דב מפרטנר ונוחי דנקנר מסלקום תשואת דיווידנד שנתית של 9.5%-11%. בעלי המניות של וריזון ו-AT&T יכולים רק לחלום על התשואה שמקבלים בישראל. ב-2011 הם יקבלו בקושי 6%, וגם זה לאחר כמעט עשור שבו שיעור הדיווידנד שלהם היה בממוצע פחות מ-5%.

חגיגת ההשקעות בשוק האמריקאי, ומנגד חגיגת הדיווידנדים בישראל, הן תוצר ישיר של רמת התחרות. שוק הסלולר האמריקאי נחשב דינמי ותחרותי מאוד. לצד ארבע חברות ענק שמספקות שירות כלל-ארצי, פועלות עוד עשרות חברות קטנות בעלות תשתיות אזוריות ועוד עשרות רבות של מפעילים וירטואליים. כל המפעילים רוכבים זה על התשתיות של זה, ומספקים שירותים כלל-ארציים מתחרים. צרכן הסלולר האמריקאי הוא המלך.

חברות התקשורת האמריקאיות לא יכולות להרשות לעצמן שלא להשקיע ולהפנות את כל משאביהן לכיסי בעלי המניות שלהן. מנגד, שוק הסלולר הישראלי עדיין לא הגיע לרמת הבשלות של השוק האמריקאי. הוא חסר את הכוחות התחרותיים שישמרו לאורך זמן על רווחת הצרכן. הכנסת מפעלי תקשורת נוספים לשוק המקומי היא צו השעה. ללא הרחבת התחרות, ינסו חברות התקשורת הישראליות למזער השקעות ולדחות אותן עד כמה שניתן. התחרות היא גורם הכרחי לביצוע השקעות. המיזוגים בארה"ב ואירופה הם תגובה לתחרות הקשה, שכלל לא הגיעה לשוק הישראלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#