האיום הבא על שלום העולם: 1% מכלל תושבי העולם מחזיקים ב-43% מכלל הנכסים - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיום הבא על שלום העולם: 1% מכלל תושבי העולם מחזיקים ב-43% מכלל הנכסים

כשמשאבים רבים בחברה מצויים בידי מעטים יש סיכוי טוב שהמוני בני אדם ירגישו תסכול ■ הוסיפו לזה את העובדה שחלק לא מבוטל מההון הזה מגיע ממונופולים, מהפרטות מעוותות ומשימוש בפרוטקשן, ותקבלו התקוממות המונית שתחילתה במדינות ערב וסופה לא ידוע

88תגובות

ב-2008 קרה דבר מדהים לרשימות העשירים הגדולים של העולם. כבמטה קסם, עושרם של רבים מהם הצטמק כמעט בחצי. המיתון הגדול, נדמה היה לרגע, פעל לסגירתם של פערי העושר הגדולים שהצטברו ביובל השנים האחרון. ואולם לא חלפה שנה, והעשירים - אלה המחזיקים ברשיונות לכריית משאבים, אלה המפעילים אימפריות מדיה בכלכלות מתעוררות ואלה שבבעלותם בתי חרושת גדולים - הרוויחו מחדש את שהפסידו. מנגד, מיליונים רבים של עובדים איבדו את עבודתם ולא מצאו עד היום אחרת. במדינות כמו ספרד, בריטניה וארה"ב כמעט חצי מאוכלוסיית הצעירים מובטלת מעבודה או מלימודים. הקשישים נאלצים להסתפק במועט או להמשיך לעבוד כדי להתפרנס. המיתון הגדול לא סגר את הפערים, אלא הגדילם, ואף העצים את ריכוז העושר בעולם לממדים חסרי תקדים בתקופה המודרנית.

רק 30 שנה חלפו מאז החל עידן רייגן בארה"ב, והיחס בין הכנסת המשפחות ב-0.01% העליונים באוכלוסיה ל-90% התחתונים גדל מפחות מ-200 ליותר מ-1,000. עושרו של המעמד הבינוני פחת בשל שחיקה בשכר הריאלי הממוצע, ורבים ירדו למעמד הנמוך.

בתחילת 2011 פערים כלכליים אינם מאפיינים רק כלכלות קפיטליסטיות כמו ארה"ב. 1% מכלל תושבי העולם מחזיקים ב-43% מכלל הנכסים בו. ההשלכות נראות כיום ברחבי המזרח התיכון, צפון אפריקה, המזרח הרחוק ואפילו המערב התיכון של ארה"ב: הבריקדות בלוב בוערות, בכלכלות הנפט של המפרץ הפרסי יש דרישה לרפורמות, במזרח הרחוק מפגינים איכרים נגד התייקרות המזון, בוויסקונסין יוצאים עשרות אלפי עובדים להפגין נגד ניסיון לקחת מהם מעט הכוח שנשאר בידיהם, וברוסיה מורידים האוליגרכים פרופיל כדי לא למשוך אליהם אש.

בבואנו לתאר תמונת מצב של עולם שבו הפערים הנפערים יוצרים עיוותים קשים, מחסלים הזדמנויות ופוגעים בחלשים, עלינו לשאול את עצמנו את השאלה החשובה באמת: מהו המקור האמיתי לעושר בעולמנו? האם אלה עבודה קשה וכישרון - כמו אלה שהפגינו אנשים כמו מייסד ומנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס; מייסדת חברת מיחזור הנייר הסינית ניין דרגון פייפר, ז'אנג ין; ומייסד גוגל, סרגיי ברין, מהגר יהודי-רוסי?

או שמא העושר נולד מפריווילגיות שהתקבלו בירושה, מרנטות (תפיסה חד צדדית של משאבים) בחסות ממשלתית או מפשיעה? אינספור מונופולים בעולם, הפרטות מעוותות ושימוש בפרוטקשן הם דוגמאות לכך.

התשובה לשאלה אינה חד משמעית. הדעה המקובלת עדיין, בעיקר בחוגים השמרניים והמסורתיים של הכלכלה, שעליית מעמד העשירים - ובעיקר האליטה הבינלאומית, של עשירים שעבודתם ותפוקתם יכולים להתבצע בכל מקום בתבל - מבוססת על מריטוקרטיה - שלטון המוכשרים או בעלי היכולת. הטענה הזו מקבלת חיזוק בעלייתם של עשירים שנולדו למשפחות דלות אמצעים, וטיפסו במו כישרונם להצלחה. עלייתם של הטכנולוגיה הדיגיטלית והאינטרנט היא אחד הסממנים המובהקים של המריטוקרטיה הזו. אנשים כמו מייסדי גוגל, פייסבוק ואמזון, שהצטיינו במתמטיקה והמציאו דבר שהיה נחוץ למין האנושי, הצליחו לטפס במעלה הסולם הכלכלי, והשפעתם על העולם ועל החברה האנושית עצומה כפי שהיתה השפעתם של קיסרים בעולם העתיק.


את העושר לא מרוויחים, נולדים לתוכו

העשירים מנסים להרוויח יותר? המדינה צריכה לשמור על תחרות הוגנת

המעמד החדש שהצמיחה הגלובליזציה - הסופר עשירים

לאילו עשירים אנחנו זקוקים?

חוסר השוויון הוא רק סימפטום


ואולם גם את המוביליות החברתית, את חופש הבחירה וההזדמנויות יכולים להגביל אינספור גורמים, אפילו בדמוקרטיה ובכלכלת שוק חופשי. גורמים אלה יכולים להיות חוקים, מוסדות, אנשי שלטון או תרבות. דוגמה בולטת לכך היא הקשרים הסבוכים בין הממסד הפיננסי בארה"ב לממסד השלטוני שם. אחרת היא העדפות המס שבהן זוכות חברות שביססו שדולות פוליטיות חזקות המתודלקות בכספי אינטרסים. בזמנים אלה, כשהעולם צמא למשאבים - מיבולי שדה פשוטים, דרך עפרות ברזל ועד נפט - אחיזה במשאבי טבע וגביית רנטות באמצעות רישיון למונופול הן דרך קלה לצבור עושר. עיוותים אלה הולידו, אומרים המתנגדים לטיעון המריטוקרטיה, את הפלוטוקרטיה - שלטון של עשירים שמחזק את עצמו על חשבון האחרים. הוכחה לכך הם מוצאים ברשימת העשירים בעולם שבה רבים שירשו את הונם ולא עשו אותו מאפס.

גם העשירים הראויים ביותר יכולים להשתמש בכספם להשפיע על השלטון בעולם, להטות לטובתם את נבחרי הציבור, לדאוג לחוקים שיעשירו אותם עוד יותר, ולהשתמש בכוחם כדי להסוות את מעשיהם ולהטות את התקשורת ודעת הקהל לכיוון הרצוי להם.

לא חשוב מי צודק בוויכוח על הפלוטוקרטיה. תמונת העולם הנוכחית מראה לנו שגם בתנאי הדיכוי הקשים ביותר יכולה לבוא התעוררות של החלשים, שדורשים את מה שנלקח מהם שלא בצדק. זהו לקח חשוב למערב: מוטב לא לחכות שהדברים יגיעו לכדי תבערה ושפיכות דמים, וכדאי להקדים לבחון ולתקן את המחסומים שעומדים בפני המוכשרים וכמוהם גם את המקפצות המשרתות את המקורבים לצלחת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#