שובו של הסאבפריים: החלום האמריקאי על בית מחזיר את הרעל לשווקים - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שובו של הסאבפריים: החלום האמריקאי על בית מחזיר את הרעל לשווקים

המשכנתאות ללווים בעייתיים, שנארזו לניירות ערך רעילים ועמדו בבסיס המשבר של 2008, עברו מתיחת פנים והחליפו כינוי - ומתחילות להציף את השוק כמו לפני עשור ■ האיום הגדול החדש על הכלכלה האמריקאית הוא הלוואות נון פריים

10תגובות
בית למכירה בצפון קרוליינה ב-2010
Bloomberg

משכנתאות הסאבפריים — אלה שניתנו ללווים עם היסטוריית אשראי רעועה או מפוקפקת והואשמו ביצירת המשבר הפיננסי הגדול ביותר מזה כמאה שנה — נעלמו הודות לרגולציה הדוקה ואפס ביקוש מצד משקיעים שנכוו מהן. ואולם עשור מאוחר יותר, המשכנתאות הבעייתיות האלה חוזרות לשוק בשם חדש, נון פריים, ועם תנאי קבלה חדשים־ישנים.

כיום, כשהכלכלה האמריקאית רושמת צמיחה רצופה של כמעט עשור ומחירי השכירות עולים בעקביות, עוד ועוד אמריקאים חולמים שוב לרכוש בית, גם באמצעות יצירת חוב חדש או הגדלת החוב הקיים. הם עושים זאת אף שצלקות המיתון הגדול של 2007–2008 עדיין נראות לעין — לכחמישית מהצרכנים בארה"ב עדיין יש ניקוד אשראי נמוך מאוד, מה שמונע מהם להיות זכאים לקבלת משכנתא מהבנק. ההבדל היחיד כיום לעומת המצב לפני עשור הוא שאין אלה הבנקים הגדולים כמו וולס פארגו וסיטיגרופ שמחזירים באופן ישיר את השימוש במשכנתאות נון פריים, אלא חברות לא־בנקאיות.

תאוות הבצע של הבנקים היתה זאת שגרמה למשבר ב–2008. הבנקים הגדולים של וול סטריט, שנחשבו "גדולים מכדי ליפול", ראו בביקוש העצום לבתים ולמשכנתאות בשנים שלפני פרוץ המשבר הזדמנות רווח חדשה. לצורך כך הם איגחו משכנתאות המבוססות על הלוואות סאבפריים. הכלי הפיננסי החדש בזמנו, שנקרא CDO, היה חבילות של משכנתאות טובות ובעייתיות שאוגדו יחדיו. איגרות החוב האלה זכו לדירוגים טובים מחברות הדירוג, לעתים אפילו דירוג מושלם של AAA, אף שבפועל היו אג"ח זבל.

רבים התייחסו לאג"ח האלה לפי הדירוג הרשמי. לכן לבנקים לא היתה בעיה למכור את החבילות האלה לבנקים אחרים ולמשקיעים. הביקוש ל–CDO היה גדול כל כך, שהן יצרו ביקוש גדול עוד יותר למשכנתאות, שסופקו לא רק על ידי הבנקים המסחריים, אלא גם על ידי שוק בנקאות צללים שזכה בעקיפין לגיבוי ממשלתי. אמריקאים רבים ללא הכנסה קבועה, בלי יכולת לשלם מפרעה על הבית, קיבלו משכנתאות של 100% משווי הנכס ולעתים אף יותר מכך — וכונו NINJA (ראשי תבות של No Income, No Job and no Assets).

כשמיליוני אמריקאים התחילו להתקשות בפירעון המשכנתאות שקיבלו, החלו לצנוח גם המחירים של ניירות הערך המורכבים שנבנו על תשלומי הפירעון, עד שנהפכו לכמעט חסרי ערך. אלא שהם כבר חילחלו עמוק לתעשיית הפיננסים האמריקאית וגם מעבר לים, והתפשטו כמו וירוס מדבק במערכת הפיננסים העולמית. בנקים רבים גילו שבידיהם חובות שלעולם לא ייפרעו — והמשבר היה בלתי־נמנע.

הלקח לא נלמד

בעקבות המשבר של 2008 בנקים קרסו, מאות אלפי אנשים איבדו את משרותיהם, מיליוני בתים עוקלו ובעליהם נהפכו לחסרי כל, הכלכלה התרסקה, חבילות סיוע עצומות הוזרמו מהממשלות למערכות הבנקאות, ממשלים התחלפו ורגולציה חדשה הוטלה על וול סטריט כדי למנוע הישנות של התנהלות כה חסרת אחריות ורודפת בצע של הבנקים. אבל הזיכרון האנושי קצר, המרדף אחרי הכסף לעולם אינו פוסק' ואיש לא למד לקח.

הפגנה בוול סטריט ב-2008
JEREMY BALES / BLOOMBERG NEWS

בשנתיים האחרונות קבוצה של חברות ייעודיות אחראיות לקאמבק של ההלוואות הבעייתיות. לפי נתונים של חברת המחקר אינסייד מורגייג' פייננס, ב–2017 הונפקו ניירות ערך מבוססי הלוואות נון פריים (לשעבר סאבפריים) בשווי של 4.1 מיליארד דולר. המומנטום ממשיך גם השנה, וברבעון הראשון של 2018 הונפקו נייירות ערך כאלה בשווי של 1.3 מיליארד דולר — כפליים הסכום שהונפק בתקופה המקבילה ב–2017.

החברות הפרטיות מקבלות את המימון להלוואות שהן מעניקות מהבנקים, שהתחייבו אחרי המשבר כי לא יעסקו באשראי מסוג זה. לפי ניתוח של "וול סטריט ג'ורנל", ההלוואות של בנקים לחברות פיננסיות לא־בנקאיות צמחו פי שישה ב–2010–2017 לשיא של 345 מיליארד דולר. הן כיום אחת הקטגוריות הגדולות בתיקי ההלוואות של הבנקים לחברות.

הבנקים אומרים כי המדיניות החדשה שלהם להלוואות לא־בנקאיות בטוחה יותר מהלוואות ישירות לצרכנים בעלי אשראי בעייתי. עם זאת, מערכת היחסים בין הבנקים למלוות מאותתת שהם עדיין מעורבים עמוק בפעילות שכוללת הלוואות מסוכנות.

לפני עשור עבר דן פרל, ששימש חתם משכנתאות סאבפריים, למקסיקו כדי לגלוש. ב–2007 הוא הבין שהמשבר עתיד להגיע, סגר את העסק והדרים לקליפורניה. כיום הוא מוביל קבוצה קטנה של חברות שמעניקות הלוואות נון פריים. מגזר זה של משכנתאות צפוי להנפיק השנה הלוואות ב–10 מיליארד דולר. זהו אמנם נתח זעיר משוק המשכנתאות האמריקאי, ששוויו 1.6 טריליון דולר, אך כזה שצומח במהירות.

לדברי פרל, 68, אנשים רבים אמרו לו שמוקדם מדי להתעסק עם משכנתאות כאלה, במיוחד בשל הרגולציה הנוקשה על המגזר לאחר המשבר. הוא הוזהר כי הוא מסכן את הונו האישי וכי "יתבעו אותו על ימין ועל שמאל". "אמרו לי שיכניסו אותי לבית הכלא", נזכר פרל בראיון ל"פייננשל טיימס".

פרל ועמיתיו סבורים כי תעשיית הסאבפריים אינה מפוקפקת או חורשת רעות. נהפוך הוא, הם מתעקשים על כך שבנקים המתמחים בתחום מבצעים שירות הכרחי לכלכלה הגדולה בעולם. לטענתם, על כל אדם אמיד שיכול להיכנס לסניף של וולס פארגו או צ'ייס ולקבל משכנתא בלי בעיה, יש רבים שמתקשים. עצמאים או בעלי כמה הכנסות, למשל, אולי לא יצליחו לעמוד בכל התנאים שהבנק מציב, וגם לא מהגרים חדשים עם היסטוריית אשראי מצומצמת, או אנשים בעלי היסטוריית אשראי לא מושלמת. "הענקת הלוואות ללווים בעלי ניקוד אשראי נמוך היא מדיניות לאומית", אמר ג'וליאן הברון, ראש חטיבת המכירות ב–RPM Mortgage, ל"פייננשל טיימס".

איך זה עובד?

המוסדות הפיננסיים הלא־בנקאיים גורפים רווח ממתן הלוואות ללווים בעלי אשראי בעייתי באמצעות ריבית גבוהה יותר. למשל, ריבית של 15% על הלוואה לרכישת רכב, שבנק היה גובה עבורה 3%. הבנק מרוויח מריבית של 3% משום שהיא ממומנת על ידי הפיקדונות, שעליהם הוא משלם ריבית נמוכה מאוד (1.75%).

חברת ההלוואות אקסטר פייננס מטקסס קיבלה קו אשראי של 1.4 מיליארד דולר כשנוסדה ב–2006. היא השתמשה בו מאז כדי להעניק הלוואות במיליארדי דולרים. הבנקים ברקליס ודויטשה חברו לוולס פארגו ולסיטי כדי לממן את האשראי. אקסטר אורזת את ההלוואות שלה לחבילות של ניירות ערך, ומוכרת אותם למשקיעים פרטיים. באמצעות הרווחים היא משלמת את החוב שלה לבנקים.

דטריוט ב-2008
SPENCER PLATT / GETTY IMAGES NOR

קרינגטון מורגייג' סרוויסס, מלווה בסדר גודל בינוני מקליפורניה, הכריזה בשבוע שעבר כי היא מתרחבת, ותציע מעתה הלוואות ללווים "עם אשראי פחות ממושלם". לאחר שתעניק את ההלוואות, קרינגטון גם תהפוך אותן לניירות נסחרים ותמכור אותם למשקיעים. "יש שוק לאנשים שרוצים לקנות הלוואות נון פריים שהחיתום שלהן נעשה באופן ראוי ונכון", אמר ריק שארגה, סגן נשיא החברה, ל–CNBC. "איננו חוזרים לימים הרעים של הלוואות נינג'ה".

לדברי שארגה, קרינגטון תפקח מקרוב על החיתומים של כל הלוואה, ותעריך את הסיכונים הייחודיים. היא תשרת גם לקוחות עם ניקוד אשראי מתחת לרף שמאפשר קבלת משכנתא בבנק. הלווים מקרינגטון יכולים לקחת הלוואה של עד 1.5 מיליון דולר לבית. הם גם יכולים למשכן שוב את הבית שלהם עד ל–500 אלף דולר. מקרים בעייתיים מעברם של הלווים, כמו עיקול, פשיטת רגל והיסטוריה של פיגור בתשלומים אינם מכשול לקבלת הלוואה. עם זאת, ההלוואות שיוענקו ללווים לא יהיו זהות. אם הלווה מוגדר בסיכון גבוה, התשלום הראשון שיידרש ממנו יהיה גבוה יותר, וכך גם הריבית.

שארגה הוסיף כי הבנקים הגדולים מתחילים להיכנס מחדש למשחק. "מדובר במוסדות פיננסיים גדולים. אנשים רבים עם הון אישי מחכים לראות מה יקרה בשוק הזה, וסבורים כי כל עוד הסיכונים מנוהלים כראוי, וחברות כמו קרינגטון מצטיינות בניהול הסיכון, זאת הזדמנות ההשקעה טובה", אמר.

הבנקים הגדולים אמרו שלא יתעסקו בסוג כזה של אשראי לאחר המשבר, ופעלו בהתאם. וולס פארגו, למשל, סגר את החברה הבת להלוואות סאבפריים ב–2010 וצימצם מאוד את ההלוואות לרכישת מכוניות ב–2016; סיטיגרופ מכר את מרבית חטיבת ההלוואות לרכב.

עם זאת, בפועל, וולס פארגו המשיך כל העת להעניק אשראי לחברות פיננסים לא־בנקאיות. עד סוף 2017 העניק הבנק הלוואות כאלה ב–81 מיליארד דולר — הסכום הגבוה ביותר בקרב הבנקים — לעומת 14 מיליארד דולר בסוף 2010. ב–2016, קטגוריית ההלוואות של בנקים למוסדות לא־בנקאיים הגיעה למקום הרביעי בגודלה בפעילות ההלוואות של הבנקים לחברות, לעומת מקום 11 ב–2012.

סופן של הרגולציות?

יש אנליסטים הסבורים כי פעילות הלוואות הנון פריים בטוחה כיום יותר מלפני עשור, בעיקר הודות לרפורמת דוד־פרנק מ–2015, ששמה קץ למערב הפרוע שהשתולל בוול סטריט באותה עת, והקשיחה במידה רבה את התנאים למתן הלוואות.

עם זאת, עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, היה ברור לכל כי הרגולציה שהוטלה על וול סטריט בעקבות המשבר הפיננסי נחלשת והולכת, אם לא מבוטלת כליל על ידי ממשל שמונע מהרצון לעשות הרבה כסף, בשוק חופשי ממגבלות. חוק דוד־פרנק נמצא בסכנת ביטול מאז שהתחיל מסע הבחירות של טראמפ. בשבוע שעבר אף אמר לפוקס ניוז פול ריאן, יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, כי "חוק דוד־פרנק עומד להתבטל ולהיות מוחלף".

במקביל, הבנק הפדרלי אותת על רצונו להפסיק את מדיניות ההרחבה הכמותית, שמסייעת לבנקים, תאגידים ומשקי בית להתאושש מאז המשבר. "צעד זה הוא מבחן לחוזקה של המערכת הפיננסית וליכולת שלה לעמוד בנסיגה כלכלית, שתקרה באופן בלתי נמנע", נכתב בשבועון "ברונ'ס".

שילה בייר, יו"ר התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות (FDIC) בתקופת המשבר, אחד מגופי הפיקוח על הבנקים, הזהירה גם היא באחרונה מפני הסכנות למערכת הפיננסית. בראיון ל"ברונ'ס" במארס היא התריעה מפני קריסה חוזרת של משכנתאות סאבפריים, כפי שקרה ב–2008. ארבעת החששות העיקריים של בייר הם צמצום דרישות ההון מהבנקים; חוב פרטי מרקיע שחקים; גירעון תקציבי ממשלתי מתנפח; וחובות סטודנטים מסיביים. לדבריה, "קיימת התעלמות מוחלטת מהזיכרונות ומהמסקנות של מה שגרם למשבר ההוא".

לבייר אין בעיה עקרונית עם הקלה מסוימת ברגולציה שהוטלה על הבנקים — למשל, "הקלה של הפיקוח המיותר על בנקים מחוזיים וקהילתיים". עם זאת, לדבריה, "כשמדובר במוסדות הפיננסיים הגדולים והמורכבים שהניעו את המשבר ב–2008, הקלה בדרישות ההון זה מעשה מטורף. כשתגיע הנסיגה, לבנקים לא יהיה מאגר שיספוג את ההפסדים. ללא כרית ביטחון כזאת, 2008 ו–2009 יישנו".

פרשן CNBC, וויליאם ד. כהן, העלה חשש נוסף. לדבריו, השכר בוול סטריט כיום דומה לרמה לפני המשבר. "בנקאים, סוחרים ומנהלים עדיין מתוגמלים על לקיחת סיכונים גדולים עם הכסף של אנשים אחרים". המסקנה של כהן היא ש"כמו לפני עשור, המערכת הפיננסית נמצאת בסיכון בשל מערכת השכר המתגמלת התנהגות רעה ומממנת שיטות שמותירות חברות חשופות ותלויות בבנקים".

יש הסבורים כי הצמיחה של הלוואות הנון פריים נובעת מכך שלא הוסקו מסקנות מהפעם הקודמת. ריצ'רד בואן, לשעבר חתם בכיר בסיטיגרופ, ניסה להתריע את הבנק לגבי ההונאה הפרועה לפני כעשור, לפני שנאסר עליו לעסוק בחיתום. הוא עזב את סיטיגרופ ב–2008. בואן ערך השוואה בין משבר החיסכון וההלוואות בארה"ב בשנות ה–80, שכתוצאה ממנו 800 בנקאים בכירים נשלחו למאסר. מספר הבנקאים הבכירים שנכלאו כתוצאה מהמשבר של 2008 הוא אפס. "אף שהמשבר היה חמור בהרבה, איש לא נטל או אולץ לקחת אחריות. אני יכול להבטיח לכם שזה לא היה בגלל היעדר ראיות", אמר בואן ל"פייננשל טיימס".

יש כלכלנים החוששים ממדרון חלקלק, שבו הכוחות שתדלקו את המשבר הקודם — ביקוש חזק לתשואות וממשלה שמחויבת להקל את הרגולציה — שוב מתפרעים ללא שליטה. למשל, ביוני 2017 פירסם משרד האוצר דו"ח, שבו נכתב כי התנאים הנוקשים של החיתום אשמים בחלקם ל"צמיחה האנמית של שוק הדיור", שאחראי לחמישית מהתמ"ג בארה"ב.

לשמות הגדולים של וול סטריט אין סבלנות לחכות למסקנות הדיון לגבי חזרתן של ההלוואות הבעייתיות. כמה מהם כבר עושים את דרכים בחזרה לתחום. פימקו, קרן ניהול האג"ח הגדולה בעולם, מחזיקה ב–25% ממניות סיטדל סרוויסינג גרופ של פרל. לקרן ההשקעות הפרטית בלקסטון יש מצבור של השקעות נון פריים, לרבות נתח בבייויו אסט מנג'מנט, חברה מפלורידה שרוכשת משכנתאות.

הבנקים הגדולים צפויים ללכת בעקבות החברות הפרטיות, אך לעת עתה הם מסתפקים בתפקיד התמיכה. הבנקים קרדיט סוויס ונומורה, למשל, מספקים אשראי לחתמי ניירות ערך של משכנתאות סאבפריים; סוכנויות הדירוג פיץ', DBRS וקרול אישרו שורה של עסקות דומות; אפילו סטנדרד אנד פור'ס, שב–2015 שילמה 1.4 מיליארד דולר למשרד המשפטים האמריקאי כדי לסיים חקירה לגבי אינפלציית דירוגים, חזרה לפעילות ודירגה חמש עסקות ב–2017.

חלק מהמשקיעים עדיין חוככים בדעתם אם לחזור להשקיע בניירות ערך מגובי המשכנתאות הבעייתיות, אך כל עוד הריבית במשק האמריקאי תמשיך להיות כה נמוכה, "כולם יתגודדו היכן שמתקבלת התשואה הגבוהה ביותר", אמר בואן, שכיום מעביר הרצאות על מוסר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#