מול טראמפ, סין ויפן חייבות לשתף פעולה - ועשויות לשנות את הכלכלה העולמית - בעולם - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מול טראמפ, סין ויפן חייבות לשתף פעולה - ועשויות לשנות את הכלכלה העולמית

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דוחף למלחמת סחר עולמית ■ המצב מקרב שתי כלכלות - אחת מהן בצמיחה ואחת מהן בנסיגה - שבימים כתיקונם לא מסתדרות זו עם זו

11תגובות
שינזו אבה ושי ג'ינפינג
אי־פי

שתיים ממעצמות הסחר הגדולות בעולם — אחת מהן בצמיחה ואחת מהן בנסיגה — פתחו ביום שני בשיחות בדרגים גבוהים, לראשונה זה שמונה שנים. האחת היא סין — הכלכלה הגדולה בעולם במונחי שוויון כוח קנייה והשנייה במונחים נומינליים, וגם היצואנית והיצרנית הגדולה בעולם. השנייה היא יפן, שאמנם היא אחת משבע המדינות המתועשות ביותר, שצמיחתה דלה זה שני עשורים, ובעבר היתה מנוע של צמיחה תעשייתית.

נציגי המעצמות אינם מזכירים את הפיל שבחדר, אך הרקע לשיחות הוא אחד השינויים הגדולים ביותר, לפחות ברמה ההצהרתית והפוליטית, במאזן הכוחות בכלכלה הגלובלית בכלל, ובעולם הסחר הגלובלי בפרט. זוהי הלאומנות הכלכלית אותה נושא על נס הממשל האמריקאי בהובלת דונלד טראמפ.

תחת טראמפ, ארה"ב החלה לאיים על סין במכסים על יבוא בשווי 150 מיליארד דולר — ולממש חלק מאיומיה. בתגובה הציגה סין מכסים משלה. אם כל האיומים יתממשו, והעוינות הכלכלית תסלים, חוששים רבים מפני מלחמת סחר: מצב שבו הסחר העולמי מצטמצם בגלל מחסומים שמקימות מדינות. בעבר גרמו מלחמות סחר לנזק לכל הצדדים המשתתפים בהם — וגם לשאר העולם.

בייג'ין שלחה לשיחות את שר החוץ ואנג יי וטוקיו את עמיתו טארו קונו. היפנים ביקשו מהסינים משהו שגם האמריקאים דורשים — עמידה בכללי הסחר הבינלאומי ההוגנים, בעיקר ביחס להגנה על זכויות קניין רוחני, קרי: שהסינים יפסיקו לגנוב פטנטים של אחרים ולזייף מוצרים. ליפן יש עוד עניין מהותי עם סין: היא יצרנית פלדה גדולה וכך גם סין — שיש לה עודף כושר ייצור גדול מאוד, אותו ניסתה לצמצם בשנים האחרונות.

הלכלכות של יפן וסין

המלחמה של טראמפ היא בסין, אולם בשבוע שעבר הוא כבר כיוון כמה חצים ליפן, שלדבריו "פגעה בנו קשות בתחום הסחר".

מאחורי הפגישה היפנית־סינית מסתתר משהו חשוב יותר מהרטוריקה והציוצים הפופוליסטיים של טראמפ. בתקופתו של הנשיא ברק אובמה ניסתה ארה"ב לבסס גוש סחר מול סין עם מדינות אסיה, וטיפחה קשרים הדוקים עם יפן והודו. שתי האחרונות גם החלו לקשור קשרים חסרי תקדים בינן לבין עצמן. טראמפ ביטל את השתתפות ארה"ב בהסכם הסחר האסיאתי (TPP) עם כניסתו לתפקיד, אם כי בשבוע שעבר אותת כי ישקול להיכנס אליו שוב.

דונאלד טראמפ
LEAH MILLIS/רויטרס

על רקע התזזית הזאת, אי־הוודאות וגם חוסר היכולת לסמוך על פרטנר שתוקף אקראית — אין פלא שיפן חוזרת לדבר עם סין. העוצמה הכלכלית של סין כבר הופכת אותה לשותפת הסחר הגדולה ביותר של רוב המדינות באסיה, במקום שהיתה זו ארה"ב לפני כן. סין היא גם מקור עצום להשקעות וכסף עבור יפן הרעבה לשני הדברים ולתיירים הסיניים ההולכים ויוצאים אל העולם הרחב.

ליפנים יש אפילו סכסוך לאומי טריטוריאלי עם סין בים הדרומי, ששימש את ראש הממשלה הלאומני של יפן שינזו אבה ברטוריקה התוקפנית ביותר של יפן מאז מלחמת העולם השנייה. אולם הרגשות המסורתיים מונחים בצד מכיוון שמבחינה צבאית חשיבותה של סין באסיה התעצמה בעקבות הבדלנות שבה דוגל טראמפ. אולם יפן, שבשנות ה–80 וה–90 היתה מעצמה עולה כמו שסין היא היום, יודעת שהכל יכול להשתנות, ומהר. בהתאם לכך יש להקים בריתות עם כל השכנים החזקים שרק אפשר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#