אבטלה, בריחת משקיעים וקיצוץ פנסיה: איך התגברה ליטא על המשבר הכלכלי - ומה הקשר לישראל? - וול-סטריט וגלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אבטלה, בריחת משקיעים וקיצוץ פנסיה: איך התגברה ליטא על המשבר הכלכלי - ומה הקשר לישראל?

ליטא היתה הראשונה להתנתק מבריה"מ וליהפך למדינה קפיטליסטית ■ היחידה שהציגה צמיחה מהירה ותעשייה פורחת, והבולטת בין אלה שהגיעו בעקבות המשבר הכלכלי אל סף תהום ■ ראש ממשלת ליטא, אנדריוס קוביליוס, מספר איך אפשר לשקם מדינה מרוסקת כלכלית, בלי עזרה מאף אחד

9תגובות

"זה הספר האהוב עלי", אומר בהתלהבות ראש ממשלת ליטא אנדריוס קוביליוס, כשהוא שולף את הספר "אומת הסטארט-אפ" של דן סינור ושאול זינגר, שעוסק בתעשיית ההיי-טק הישראלית. "האג'נדה שלנו, בעצם, היא אומת הסטארט-אפ 2", אומר קוביליוס, "ובהתאם לכך יש הרבה דברים שהיינו שמחים ללמוד מישראל".

ליטא, מדינה קטנה בצפון-מזרח אירופה המונה 3.5 מיליון תושבים ושוכנת לחופי הים הבלטי, לא ידועה בתעשיית ההיי-טק המפותחת שלה. חובבי כדורסל מכירים אותה בזכות נבחרת הכדורסל המצוינת שלה, יהודים בכל העולם מכירים אותה בשל המורשת היהודית הענפה שלה - במאה ה-17 כונתה בירתה וילנה "ירושלים דליטא" (ירושלים של ליטא) - שבאה לקצה עם השמדתם של 94% מיהודי המדינה במלחמת העולם השנייה.

ליטא מבקשת כעת ליהפך לעמק סיליקון משל עצמה, ולייצר תעשיית היי-טק שתוכל להזניק את כלכלתה, הקטנה יחסית. מקור ההשראה העיקרי שלה הוא ישראל. "נפגשנו עם הנשיא שמעון פרס, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, עם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני - וגילינו שלכולם יש שורשים ליטאיים ושלכולם יש רגשות לשורשיהם. זה מקרב", אומר קוביליוס, ראש ממשלת ליטא מאז 2008 (הוא שימש כראש ממשלה גם ב-1999-2000), בראיון ל-Markerweek, שנערך בביקורו בישראל.

"אנחנו לומדים ממה שנעשה בישראל בדור האחרון - יצירה של סביבה תומכת לפיתוח ולהיי-טק, הקמת חממות, חקיקה לתמיכה בסטארט-אפים. היינו שמחים לקבל ידע מחברות ישראליות. יש לנו תשתיות תקשורת ואינטרנט מהטובות ביותר בעולם, כולל פרישה של סיבים אופטיים, חדירה סלולרית גבוהה ורשת צפופה של נקודות גישה לאינטרנט. אנחנו חלשים בתשתיות המסורתיות, אבל המטרה שלנו היא לפתח את ההיי-טק ואת תעשיות השירותים - דברים שמתבססים על כוח המוח. היעד הוא להביא חברות זרות גדולות להשקיע אצלנו".

קוביליוס, 54, מנהיג המפלגה השמרנית הנוצרית דמוקרטית בליטא, משמש כראש ממשלה מאז 2008. בשנות ה-80 היה חבר בתנועת Sajudis שדרשה עצמאות לליטא והתנתקות מבריה"מ, ולאחר הכרזת העצמאות של המדינה ב-1990 שימש כחבר פרלמנט. ב-1999 שימש כראש ממשלה, לאחר שראש הממשלה הקודם התפטר בעקבות מכירתה השנויה במחלוקת של חברת הנפט הממשלתית לחברה אמריקאית, אבל כהונתו נמשכה שנה אחת בלבד. הוא גבר בעל חזות רצינית, אך נוהג לתבל את דבריו בבדיחות. אחד משני ספריו נקרא "מדוע כדורסל מעניין יותר מהפוליטיקה בליטא".

"לאחר שיצאנו בהצלחה מהמשבר, הצלחנו תוך פחות משנה להביא אלינו את בנק ברקליס, את חברת ווסטרן יוניון, את חברת הביו-טכנולוגיה תרמו פישר ואת יבמ - שהקימו אצלנו מרכז מחקר ופיתוח גדול, כולל מחקר רפואי", אומר קוביליוס. השקעות ישראליות אינן זרות לליטא: טבע, דרך חברת הבת Sicor Biotech, היא כבר יצרנית הביופארמה הגדולה במדינה. טבע נכנסה לליטא ב-2004, וב-2009 אף קיבלה פרס משקיעה מצטיינת מטעם ממשלת ליטא. במדינה פועלות חברות ישראליות נוספות, כמו אלווריון.

קוביליוס מבקש להדגיש שבארצו מבינים את האתגרים הביטחוניים שעמם מתמודדת ישראל. "בהיותנו אחת מהמדינות הבלטיות, שהן חברות חדשות יחסית באיחוד האירופי, אנחנו מבינים מה המשמעות של חיים עם אתגרים קשים לביטחון הלאומי. אנחנו מבינים מה זה לחיות בישראל. אולי קשה להבין באמת איך זה לחיות עם טילים שנופלים עליך, אבל אנחנו שונים מהסקנדינווים, החיים במדינות שבהן לא היו מלחמות יותר מ-300 שנה.

"העלינו כמה רעיונות כיצד להציג באופן טוב יותר את המציאות הישראלית באירופה. כשליטא תקבל את נשיאות האיחוד האירופי באמצע 2013, נראה כיצד אפשר ליצור הבנה טובה יותר בנוגע לאתגרים שבפניהם ניצבת ישראל.

"לדעתנו, ממשלת ישראל צריכה לנקוט יוזמות לקידום היחסים עם האיחוד האירופי, שנוקט במדיניות דומה כלפי מדינות כמו ישראל וכמו מרוקו. לדעתי, זו טעות, מפני שיש הבדל בין המדינות האלה. לישראל ולאיחוד האירופי יכולים להיות יחסים מיוחדים. בפגישה שלי עם סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה הם שאלו אותי על האפשרות שישראל תצטרף לאיחוד האירופי. אם היתה הצבעה כזאת מחר בבוקר, הייתי מצביע בעד".

"אנחנו לא כמו האירופאים"

ליטא היתה הראשונה מבין המדינות הסובייטיות שהתנתקה מהברית ונהפכה למדינה קפיטליסטית עצמאית. ואולם בדומה למדינות סובייטיות רבות, גם היא התקשתה להסתגל לעולם שאחרי קריסת האימפריה הקומוניסטית. ממשלת המעבר מצאה את עצמה מתמודדת עם חוסר נכונות של אזרחים ושל חברות לשלם מס, עם ירידה חדה במחירי המוצרים והסחורות שלה ועם יחסים בעייתיים עם מדינות סובייטיות אחרות.

עם זאת, משמעת תקציבית ורפורמות מרחיקות לכת - שכללו גם הפרטה של נכסי המדינה ומדיניות רגולציה ידידותית לשווקים - סייעה למדינה לצמוח במהירות, והתמ"ג לנפש עלה ב-2008 ל-17.8 אלף דולר - גבוה מהתמ"ג לנפש של שכנות כמו לטוויה, פולין, רוסיה ובלרוס, וגבוה ב-70% מהתמ"ג לנפש הממוצע בעולם. המשבר הפיננסי שהתרחש ברוסיה ב-1998 הוביל את המדינה למיתון, ואילץ את ליטא להעביר את עיקר פעילות הסחר שלה מרוסיה למדינות המערב.

ב-2004 הצטרפה ליטא לנאט"ו ולאיחוד האירופי. בזכות תמיכתן של חברות זרות כמו טבע ומדיניות תומכת מצד הממשלה, הצליחה המדינה להשלים את המעבר מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק, וכלכלתה צמחה ב-2005 ב-7.5%. בארבע השנים שלפני 2008 רשמה הכלכלה הליטאית צמיחה שנתית ממוצעת של 8%.

לפני המשבר היתה ליטא הכלכלה בעלת הצמיחה המהירה ביותר בכל האיחוד האירופי והמדינות המועמדות להצטרפות, וכונתה תדירות "הנמר הליטאי". כמועמדת להצטרפות לגוש היורו, קיבעה ליטא את המטבע המקומי, ליטאס, ליורו. משמעות הדבר היא ששער המטבע עולה ויורד באופן יחסי לתנודות היורו, ושלבנק המרכזי המקומי אין אפשרות לפעול להחלשתו או לחיזוקו. במצב כזה אין למדינה אפשרות לסייע ליצוא שלה על ידי החלשת המטבע.

המשבר הכלכלי פגע קשות בכלכלת ליטא, הגדולה בכלכלותיהן של המדינות הבלטיות. כלכלת המדינה רשמה צמיחה שלילית של 15% ב-2009 - המיתון השני בחומרתו באיחוד האירופי, אחרי זה של שכנתה לטוויה. שיעור האבטלה זינק ליותר מ-15%, ההכנסה הממוצעת ירדה ביותר מ-12% ותעשיית הבנייה נפגעה קשות וצנחה ב-50%.

ב-2009 ניצבה ליטא על סף תהום, ורבים צפו כי תפנה לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ולאיחוד האירופי ותבקש סיוע בינלאומי שיחלץ אותה מקריסה, כפי שעשתה לטוויה - שקיבלה סיוע חירום בסך 7.5 מיליארד יורו. "הכלכלה שלנו נופלת לתוך תהום עמוקה", אמר אז בכיר בבנק ליטאי בראיון לבי.בי.סי.

המשבר היכה בליטא בעוצמה: האבטלה בה כיום היא 17.8%, השנייה ברמתה באירופה, לאחר שהיצוא ומגזר הבנייה צנחו חדות במשבר. בשיא המשבר הגיע הגירעון בתקציב ל-8.9% מהתמ"ג. "הוכינו קשות במשבר", מודה קוביליוס. "היו לכך שתי סיבות. ראשית, המטבע שלנו מקובע ליורו - לא יכולנו לערוך פיחות. הסיבה השנייה היתה פגיעה בפעילות הפיננסית בגלל מחנק האשראי. בתחום הנדל"ן היו בועות עוד לפני המשבר. היינו בנפילה חופשית בלי מצנח.

"זאת הכהונה השנייה שלי כראש ממשלה. אני זוכר את המשבר הקודם, שהתרחש ב-2000: אז הוא התחיל בגלל המשבר ברוסיה ובאסיה, אבל הכלכלה נסוגה ב-4% - והפעם היה מדובר בקרוב ל-15%. הפתרון למשבר לא היה פשוט. ליטא יכולה היתה לנהוג כמו כמה משכנותיה ממזרח, ולבקש הלוואות או ערבויות מקרן המטבע הבינלאומית. החלטנו להישאר מחוץ לקרן המטבע הבינלאומית ולא לבקש סיוע, להציל את עצמנו במו ידינו. זה דרש צעדים קשים".

לפני שבאירלנד וביוון בכלל חלמו על צנע, היתה ליטא המדינה האירופית הראשונה שהנהיגה מדיניות צנע מחמירה במטרה לאזן את תקציבה ולהימנע מהצורך לקבל סיוע ולדחות את צירופה המיוחל לגוש היורו. כחלק מתוכנית הצנע הממשלתית, בהובלתו של קוביליוס, קיצצה הממשלה את תוצאותיה ב-30%, העלתה את מס החברות מ-15% ל-20%, חתכה את השכר במגזר הציבורי ב-20%-30%, וקיצצה את הפנסיות ב-5% בממוצע.

קוביליוס עצמו ספג קיצוץ של קרוב למחצית במשכורתו. "המשכורת שלי ירדה ב-45%. אנשים אמרו לי שאשתי מאוד נחמדה שהסכימה להשאר אתי - אבל השלום נשמר במשפחה", הוא צוחק.

באופן מפתיע, במיוחד לאור הפגנות המחאה הסוערות שהתקיימו ביוון ובאירלנד נגד מדיניות הצנע של הממשלה, האיגודים המקצועיים בליטא חתמו על מדיניות הצנע ולא הפגינו נגדה. "האיגודים ונציגי המגזר העסקי התבקשו להשתתף בהסכמי הקיצוץ, ולאחר משא ומתן ממושך הם חתמו עליהם", אומר קוביליוס.

"אנחנו שונים מארצות דרום אירופה", הוא צוחק, "הפתרון שלנו היה פיחות פנימי - הקטנת עלויות התעסוקה. זה שיפר את היתרון התחרותי שלנו בעולם. וזה קרה בזכות הדינמיות שלנו כעם. האנשים עדיין לא רגילים לחיי מותרות. למשל, יש לנו ארגון של מתנגדים למשטר הסובייטי, אנשים מבוגרים. כשדיברנו עמם על כך שנצטרך לקצץ בפנסיות, אחד מהם אמר לנו - זה לא נקרא משבר. גירוש לסיביר זה משבר".

גם ראש הממשלה קיצץ בשכרו

את 2010 צלחה ליטא בהצלחה יחסית. כלכלתה צמחה בקצב של 1.1% ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל ב-2009, וב-0.6% ברבעון השני. לפי הערכות היא תחתום את 2010 עם צמיחה של 1.6% - נמוכה מזו של שכנותיה הבלטיות, אבל במגמת שיפור, והתחזית ל-2011 היא צמיחה של 2.8%. ברבעון השלישי הסתמכה ליטא על גידול ביצוא לתמיכה בהתרחבות הכלכלית, שכן הביקוש המקומי חלש. לפי הערכות, אלמלא היתה עונה חקלאית חלשה, הצמיחה היתה כפולה בקצבה. ברבעון השלישי נרשמה עלייה ראשונה מזה שנתיים בפעילות במגזר הבנייה.

"אפשר להכריז בביטחון שהבעיות העיקריות של המשבר מאחורינו", אומר קוביליוס. "בחודש האחרון היה היצוא הטוב ביותר בכל 20 שנות עצמאותנו, וכמוהו גם התפוקה התעשייתית. הצריכה הפרטית אמנם חלשה, והאבטלה היא הבעיה המתמשכת ביותר שלנו, אבל גם זה נמצא במגמת התאוששות". היצוא לישראל, מוסיף שגריר ליטא בישראל, דריוס דגוטיס, זינק ב-46%.

האם האופי הלאומי של המדינה הכתיב את הפתרון למשבר?

"כן, בין השאר. אנחנו לא רגילים לחיי מותרות בטלים. היו קצת הפגנות, אבל אנשים הבינו שזה משבר. אולי גם מפני שהעברנו את המסר שסולידריות היא כלי חזק. מי שמרוויח הרבה צריך לספוג קיצוץ יותר גדול. אני קיצצתי בשכר. חברי הפרלמנט ספגו קיצוץ של 20%. הקיצוץ הממוצע בפנסיות היה 5%. צריך לחשב את הפגיעה ברגישות".

משבר החובות חשף את חולשותיו של גוש היורו: ראשית, מחלוקות פנימיות בין המדינות העשירות, שצריכות לממן את חובותיהן של המדיניות שנמצאות בגירעון. שנית, נקודת התורפה המוניטרית - אי היכולת לבצע פיחות ובכך גם לתמוך ביצוא וגם להקטין את החובות. אבל לקוביליוס אין שום ספקות לגבי התועלת שבחברות בגוש היורו.

"השבוע תתקיים חגיגה גדולה בטאלין, בירת אסטוניה", הוא אומר, "היא מצטרפת לגוש היורו. זו הצלחה גדולה מאוד גם לאסטוניה וגם למדינות הבלטיות. אני בוטח בהתפתחות של האיחוד האירופי. ההיסטוריה מראה שאירופה פיתחה את עצמה ממשבר למשבר, והתחזקה והתגבשה.

"זה יקרה גם עכשיו. קשה לדעת, אולי יהיו שינויים פוליטיים, אולי יהיו שינויים באמנת האיחוד. עבורנו, ההצטרפות אינה יעד, אלא כלי. מה שאנחנו צריכים לעשות הוא ללמוד לקח מהמשבר הזה. לקח ברור אחד הוא שהתקציב צריך להיות מאוזן בזמנים טובים כדי להימנע ממשבר בזמנים קשים. צריך לקצץ בגירעון ובחובות, להוציא רק מה שמרוויחים. "אנחנו מקצצים את הגירעון בתקציב ל-5.6% ב-2011, ולפחות מ-3% ב-2013, פחות מהמגבלה של אמנת מאסטריכט. ואז - ההצטרפות לגוש היורו היא עניין טכני בלבד. אנחנו מצפים להצטרף לגוש היורו ב-2014".

אם כך יקרה, תהיה ליטא השנייה מבין המדינות הבלטיות שמאמצת את המטבע האירופי כמטבע שלה, אחרי אסטוניה - שינוי עצום עבור האזור שעד לפני שנתיים הוזכר בעיקר בהקשרים של כאוס כלכלי, שחיתות ומשברים. נשיא אסטוניה, תומאס הנדריק אילבס, אמר השנה בראיון ל-TheMarker כי התקשורת נוטה להתייחס אל המדינות הבלטיות - אסטוניה, ליטא ולטוויה, כמקשה אחת, למגינת לבו.

לקוביליוס זה מפריע הרבה פחות. "יש הבדלים, כמובן, בין המדינות הבלטיות. לאסטוניה היתה מדינית תקציבית טובה יותר, אבל ההבדלים הם מינוריים. אנחנו מנהלים שיתוף פעולה טוב מאוד עמם מבחינה פוליטית. יש לנו חזון אזורי - שלוש הבלטיות סוגרות פערים ויוצרות גוש נורדי-בלטי. נוכל להיות אזור המשולב היטב בכל מובן שהוא. מבחינתי, הייתי רוצה שהתמונה של המדינות הבלטיות כמדינות סובייטיות לשעבר, על כך הכרוך בדבר, תשתנה".

התקווה: ליטא 2030

המודל שעליו מדבר קוביליוס לקידום הכלכלה הליטאית - טיפוח ההשכלה גבוהה והתשתיות, לצד אקלים ביורוקרטי ומיסוי נוח כדי למשוך חברות זרות להקים מפעלים ומרכזי פיתוח ולייצא מהם - הוא המודל שבעזרתו התקדמה אירלנד ממדינת עולם שלישי בשנות ה-70 לאחת משלוש המדינות העשירות בעולם באמצע העשור הקודם. קוביליוס לא נרתע מההשוואה לאירלנד, שנפגעה במשבר קשה יותר מליטא, ופקיעת בועת הנדל"ן שלה הובילה אותה לסף פשיטת רגל.

"בדיוק", הוא אומר בתגובה להשוואה. "זה מאוד דומה למה שאירלנד עשתה מאז 1995, למשוך תאגידים רב לאומיים. עבורנו, בליטא, התאגידים האלה פועלים כסוכני שינוי ומשפיעים רבות. הלקח שאפשר ללמוד מאירלנד הוא כמובן להיזהר עם הבנקים המקומיים. ב-1995-2005 אירלנד עשתה דברים מדהימים. הטעות שלהם היא שלא היתה להם בקרה טובה על הבנקים. למזלנו, ענף הבנקים שלנו שייך לסקנדינווים", הוא מתגלגל מצחוק.

"האם אני רוצה שליטא תהיה 'נמר' כמו אירלנד? יש סיכוי שזה יקרה. בגלל מה שאנחנו עושים ברפורמות בחינוך הגבוה, בעסקים, בחיסול הביורוקרטיה - אנחנו נמצאים במקום ה-23 בעולם בדירוג המקומות שטוב לעשות בהם עסקים, על פי הבנק העולמי", אומר קוביליוס. "אבל לא רק בגלל זה - מה שחשוב במיוחד הוא המנטליות של האנשים ואופיים. ב-20 השנים האחרונות עברה ליטא תקופה דינמית מאוד - מחברות בארגון הסחר העולמי ועד הצטרפות לאיחוד האירופי. אנחנו מקווים שבשנה הבאה נגיע לגמר גביע אירופה לאלופות, נשחק מול ישראל - וננצח".

קוביליוס מרצין: "דינמיות והסתגלות לשינויים הן עניין חיוני במאה ה-21. אנחנו חייבים לדחוף לשינוי ולהיות רעבים להצלחה. אם נגיד שאנחנו מדינה מפותחת, נאבד את זה. אם אנחנו מדינה מתפתחת, אנחנו עדיין נעים קדימה".

קוביליוס מעדיף לא להיות שאנן, במיוחד לאור ההתאוששות האטית של ליטא מהמשבר הכלכלי, ולא ממהר להכתיר את מדינתו כתחייתו של הנמר הקלטי. את לקחיו של המשבר הבנקאי באירלנד הוא הפנים היטב. "הלוואות רעות נותנים בזמנים טובים", הוא מצטט. "זה מה ש(סטנלי) פישר אמר לנו. היתה לנו שיחה טובה מאוד, ושאלתי אותו מה התחזיות שלו. הוא אמר: 'אל תשים כסף על התחזיות שלי'".

קוביליוס מעדיף לשים כסף על התחזיות שלו: התוכנית השאפתנית "ליטא 2030", שנועדה להבטיח את עתידה התחרותי של ליטא בשני העשורים הקרובים, היא אחד הדברים שקוביליוס מקדם במרץ רב. היא מתבלטת כתוכנית יוצאת דופן בתקופה שבה מדינות אחרות באירופה נאבקות על הישרדותן ופוליטיקאים אינם בטוחים שיסיימו את הקדנציה ללא הצבעת אי אמון. כיצד אפשר להבטיח שחזון כל כך ארוך טווח ייושם?

"הדרך הטובה ביותר היא להישאר בשלטון ולזכות בבחירות", מתבדח קוביליוס. "לא, ברצינות. יצרנו ועדה מיוחדת לאסטרטגיה ל-20 השנים הבאות. גייסנו את המוחות הטובים ביותר - מהאוניברסיטאות, מהעסקים, מהפוליטיקה. הדיונים הראשונים שלה היו בלתי פורמליים ועסקו בשאלה איך אנחנו רואים את העתיד.

"התשובה היתה גלובליזציה - זה הדבר העיקרי. הדרך להתמודד עם הגלובליזציה היא דינמיות. איננו יכולים לחזות את הטכנולוגיה שתעצב את פני העתיד. היה לנו דיון מרתק עם שמעון פרס, למשל, על כל מיני דברים שאני אפילו לא יכול לחזור עליהם, על ננו-טכנולוגיה ועל ניתוחי מוח. ברור שהחיים משתנים במהירות. השאלה היא אם רואים עתיד כזה ורוצים שהמדינה תהיה תחרותית בעולם גלובלי".

הבעיות הבולטות של ליטא הן שיעור פשיעה גבוה - וילנה היא בירת הרצח של האיחוד, עם שיעור של 8.76 רציחות לכל 100 אלף בני אדם; האבטלה הגבוהה; ילודה נמוכה; וחוקי עבודה קשיחים, שלדברי קוביליוס הופכים את ליטא למדינה הגרועה ביותר באירופה מבחינה זו, מלבד צרפת. התשובה שלו לכך היא הטבות מס למעסיקים שמגייסים צעירים לעבודות ראשונות, עידוד הילודה, הזרמת סיוע מהאיחוד האירופי למקומות עבודה כדי שלא יפטרו עובדים, ומאמצים להגמיש את חוקי העבודה.

עם זאת, ליטא נהנית משיעור גבוה של בוגרי אוניברסיטאות, דוברי שפות זרות, סטודנטים למדעים ולטכנולוגיה והשקעה במחקר. קוביליוס רואה בכל אלה את מקור העוצמה והפוטנציאל שלה. "האתגר הגדול הוא לא השינוי הטכנולוגי, אלא הדינמיות של האנשים. צריך כישורי שפה, כישורי היי-טק, ניידות. זה מתחיל בחינוך, בערכים שצריכים לעבור גם למשפחה, לבית הספר. כך אפשר ליצור יתרון תחרותי".

מה שינציח את תוכניתו של קוביליוס, אומר לנו יועצו לאחר הפגישה, הוא שחלק ניכר מהשינויים שהוא עורך הם בלתי הפיכים. בנוגע למנטליות, הוא מודה שזה דבר שקשה לשנות אותו. "אבל האיש הזה", אומר היועץ על קוביליוס, "הוא מי שיכול לעשות זאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#