מנואל טרכטנברג: "אנחנו צריכים מנהיגים שישחררו את היד הנעלמה" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנואל טרכטנברג: "אנחנו צריכים מנהיגים שישחררו את היד הנעלמה"

יו"ר הות"ת: "המודל המסורתי של ההיי-טק שבו אנחנו כל כך מצליחים ב-20 השנים האחרונות - לא ישרוד משום שיש יותר מדי תחרות" ■ ריקרדו האוסמן: "החברה בישראל רצתה ממשלה עם מנדט מוגבל - וקיבלה מה שהיא רצתה"

15תגובות

"בישראל יש לנו דמוקרטיה מאוד סוערת ומאוד מפולגת. כל מי שקשור לממשלה יודע שהממשל כמעט קפוא, לא בשל היעדר חזון, אלא בשל רגולציות, בירוקרטיה, יריבויות פוליטיות. הדרך היחידה לפתור זאת היא מנהיגות. כולם צריכים להבין שאנחנו הולכים באותו כיוון כי זאת טובת המדינה ורוב האנשים מבינים שזה הכיוון ללכת בו ושכדאי לעקוף הבעיות הקטנוניות בדרך כדי להגיע לכיוון הזה" - כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת, בפאנל ב"כנס 2021" שעסק בשאלה "מה ישראל יכולה ללמוד מהעולם?".

"התנאים ההכרחיים לקפיצת דרך הם יציבות תקציבית, דבר שמצריך צעדים נחושים ועבודת תחזוק משמעותית. הדבר השני שצריך הוא פתיחות לעולם. הדבר השלישי הוא כלכלת שוק. לא צריך את כל האלמנטים של כלכלת השוק, שמשתנים ממדינה למדינה, אבל את הכוחות הבסיסיים של תחרות וחדשנות כדי לעודד צמיחה", אמר טרכטנברג, שהוסיף כי "ככלכלנים, אנחנו סולדים מרעיון המנהיגות. אנחנו חושבים על כלכלות שוק, על היד הנעלמה, זה רעיון כמעט סותר לרעיון המנהיגות. אבל צריך מנהיגים שישחררו את היד הנעלמה".

טרכטנברג הוסיף כי "החינוך הוא המפתח. לא מדובר רק בהעלאת הציונים במתמטיקה, דבר שייקח זמן, אלא גם בתיקון האפליה בחברה הישראלית והכללת המיעוטים".

מייקל ספנס, חתן פרס נובל לכלכלה ב-2001 שהגיע לכנס ביוזמה של "מכון ראות", אמר במהלך הפאנל כי "מדינות שהכריזו על ניצחון, כשהן מתבססות על נתונים אחרים, נפלו. מדינות ששמרו על בהירות, שנטו לשמור על התנאים הבסיסיים האלה, הצליחו". ספנס הדגיש גם הוא את הצורך במנהיגות ואמר כי "אין לנו אמנם מדריך לאיך להיות מנהיג, אבל בהחלט נראה שזה חשוב לכלכלה לגבש מדיניות, לבנות קונצנזוס ולהתמיד בו במספיק עקשנות, עד שהתוצאות החיוביות מגיעות. מהרגע שיש תוצאות חיוביות, זה קל. אם תסעו להודו עכשיו ותשאלו את מפלגת השלטון האם המדיניות הכלכלית תשתנה אם מחר הם יפסידו בבחירות לטובת האופוזיציה, הם יגידו שלא. למה? כי עכשיו ההודים יודעים איך זה לצמוח ב-9%".

מייקל ספנס; צילום: עופר וקנין

פרופ' ריקרדו האוסמן, ראש המרכז לפיתוח כלכלי באוניברסיטת הארוורד, אמר כי "אי שיוויון וצמיחה נגרמים על ידי אותו תהליך. בסין למשל, יש אזורים שצומחים יותר ואזורים שצומחים פחות. ישראל נראית לא טוב במיוחד במונחי תמ"ג לנפש, אך נהדר במונחי תמ"ג לעובד. האתגר הוא כיצד להרוויח מרצונם של אנשים לעבוד. לפעמים שמים דגש על שינוי האנשים כדי להתאימם למודל העסקי הנוכחי, אך האתגר האמיתי הוא למצוא תעסוקה לאנשים שיש לי, לא לאזרחים שרציתי שיהיו לי".

"לדעתי הצמיחה של ישראל נבעה מהצורך שלה לפתור בעיות. למדינה אין מים, ואז מצאה פיתרון בעל ערך גלובלי, שהרווח ממנו עלה על ההפסד כתוצאה מהיעדר המים. אם תצליחו למצוא דרך לנצל את רצונם של המיעוטים האלה, שלא יודעים מתמטיקה למשל, זה מה שיוביל לצמיחה", אמר האוסמן, שהתייחס גם לצורך בהשקעות ממשלתיות בכלכלה כדי להוביל לקפיצת מדרגה כלכלית.

"ניקח את היצור כדוגמה. כדי שיהיה לך יצור, העובדים צריכים להגיע למפעל שלך, ובשביל זה הם צריכים תחבורה ציבורית. בשביל תחבורה ציבורית הם צריכים חשמל, מים, ביטחון ומערכת לוגיסטית. צריך רישיונות. כל אלה מצריכים פעילות של גופים ממשלתיים, שמגיבים לצרכי הכלכלה. הנקודה היא שכדי להשיג את החזון הזה לא צריך להיות מבריק, אלא רק להגיב למתרחש", אמר האוסמן, שהוסיף כי "ישנן מדינות שיש להן הזדמנויות מדהימות, אך הן מוגבלות ולא מצליחות להבין מדוע. המידע לא זורם לממשלה או שהממשלה לא מסוגלת לזהות אותן. תפקיד החזון הוא לעורר את הצורך בשינוי". ספנס הסכים עם הדברים והוסיף כי "השקעות עצומות, גם מצד הממשלה, היא דבר נוסף שדרוש כדי ליצור צמיחה".

האוסמן ביקר את הקיפאון הפוליטי בישראל. "החברה בישראל כועסת על הקיפאון בממשלה, אבל החברה היא שנתנה לממשלה מנדט מוגבל. החברה מקבלת מה שהיא רצתה. אם החברה רוצה שתהיה לה ממשלה יותר החלטית, צריך מערכת אלקטורלית שונה שתספק כנסת החלטית יותר, ויש לזה מחיר".

טרכטנברג הדגיש את הצורך במחקר אקדמי בישראל. "המודל המסורתי של ההיי-טק שבו אנחנו כל כך מצליחים ב-20 השנים האחרונות, עם דגש על פיתוח ולא על מחקר, המודל הזה לא ישרוד משום שיש יותר מדי תחרות", אמר טרכטנברג.

"כשחושבים על פיתרון לפערי הכנסה, צריך לחשוב על יצירת משרות. אנשים לא יהיו מרוצים מאבטלה של 20% אם רק הפערים יירדו טיפה. מה שחשוב הוא שלחלקים גדולים מהאוכוסייה תהיה הזדמנות לעבוד, להיות יצרנים ולתרום לחברה. עם זאת, הם צריכים לרצות לעבוד, אחרת אתה רותם את העגלה לפני הסוסים", אמר ספנס. טרכטנברג הוסיף ואמר כי "אם יש רצון, עלינו לספק, אך אסור לנו לחשוב שאנחנו יודעים מה טוב עבור החרדים יותר טוב מהם. זאת התנשאות, וזאת תהיה טעות".

"במונחים סטנדרטיים, ישראל היא סיפור הצלחה אדיר", אמר האוסמן, שייעץ לישראל "לבנות על הנכסים שיש לכם. יש הרבה שירצו לחקות את מה שאתם עושים. עם זאת, יש משהו במבנה הצמיחה בישראל שחושף בה בעיות. אם תשאלו את עצמכם מדוע יש כל כך מעט היפופוטמים וכל כך הרבה גמלים בסהרה, התשובה תהיה משום שהם מותאמים יותר לחיים במדבר. תנו לעצמכם שגרה שנתית, שבו תגיעו עם הצעת חוק בנושא יעילות חרותיות מדי שנה לכנסת, שתזהה מכשולים שמגבילים את התפוקה, כדי שתוכלו לפתח משמעת של תיקון מתמשך ובלתי פוסק של בעיות.

"לפני שאתם שואלים את עצמכם מה לעשות עכשיו, תשאלו את עצמכם איזו כלכלה אתם רוצים שתהיה לכם בעוד 5 שנים", ייעץ ספנס.

ד"ר רוזי אודונל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה באירלנד שהגיעה לכנס ביוזמה של "מכון ראות", דיברה מניסיונה האירי כשאמרה כי "אם תשיגו קפיצת מדרגה, אל תחשבו שאתם יכולים ללכת על מים ותדאגו שהאשליה של צמיחה קבועה לא תפגע במדיניות. אם תעשו זאת, השמיים הם הגבול עבור ישראל".

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#