כך מממנים אזרחי ארה"ב את פייסבוק - וול-סטריט וגלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מממנים אזרחי ארה"ב את פייסבוק

הרשתות החברתיות הן בועה כפי שהיה הדואר האלקטרוני

תגובות

השקעתו של בנק גולדמן סאקס בסך 450 מיליון דולר בפייסבוק והקמת קרן שתציע ללקוחות עשירים אפשרות להשקיע בפייסבוק, נראית במבט ראשון כצעד מתבקש של המגזר הפיננסי - הזרמת הון לעסק יצרני. עם זאת, יש בעסקה הזו צדדים מטרידים.

כדאי לזכור שגולדמן סאקס הוא כיום חברת אחזקות בנקאית, מעמד לו זכה בספטמבר 2008 כדי למנוע את התמוטטותו. פירוש הדבר הוא שלגולדמן יש גישה בלתי מוגבלת להלוואות המוזלות של הבנק הפדרלי, מה שמעניק לו את היכולת לקבל הלוואות כנגד נכסים בתיק ההשקעות שלו, ובכך לזכות בנזילות מטעם הממשל בכל רגע נתון.

אין ספק שגולדמן סאקס גדול מכדי ליפול, ואם היה מידרדר לסף קריסה, היה זוכה לתמיכה ממשלתית ונושיו היו מוגנים. אף אחד לא רוצה עוד "חוויית ליהמן". פירוש הדבר הוא שעלות המימון של גולדמן סאקס נמוכה יותר, מכיוון שנושיו מרגישים מוגנים על ידי הממשל. לפי מחקר של ג'יימס קווק, עלות המימון של בנקים בעלי נכסים בשווי של יותר מ-100 מיליארד דולר נמוכה ב-0.5% מזו של בנקים קטנים יותר.

גולדמן סאקס נהנה מאותה סובסידיה לא הוגנת, לא שקופה ומסוכנת שממנה נהנו חברות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק, שהממשל נאלץ להלאים. למעשה, אפשר לומר שגולדמן נהפך לגרסה חדשה של חברה בחסות ממשלתית. לא מדובר בקרן הון סיכון, או קרן השקעות פרטית, אלא בבנק בעל רמות מינוף גבוהות. כלומר, הוא לווה בשוקי ההון את מרבית הכספים שהוא משקיע.

כפי שפרופ' ענת אדמתי מאוניברסיטת סטנפורד ציינה פעם אחר פעם, הפגיעות העיקרית של המערכת הפיננסית המודרנית היא הסתמכות יתר על כסף שאול. גולדמן סאקס הוא דוגמה מובהקת לכך. הוא היה יכול לממן את מרבית פעילותו באמצעות מניות, אך הנפקת אג"ח עדיפה לבעלי המניות בשל הסובסידיות הקשורות במימון אג"ח, ועדיפה למנהלי החברה מכיוון ששכרם מבוסס על התשואה על ההון, שגדלה ככל שהמינוף גדל. ואולם יחס גדול יותר בין חוב למניות מגביר את הסיכון לקריסת הבנק, אלא אם מאמינים, כפי שקורה במקרה של גולדמן, שהבנק גדול מכדי שיאפשרו לו לקרוס.

חברות של רשתות חברתיות באינטרנט מסוגלות למשוך הון סיכון ולהתחרות ביניהן גם ללא סובסידיות. הרשתות החברתיות הן בועה באותו אופן שהדואר האלקטרוני היה בועה. הטכנולוגיה ללא ספק תשנה לעד את האופן שבו אנו מתקשרים זה עם זה, וייתכן כי יהיו לכך השפעות אדירות על אופי החברה שלנו. אך המשקיעים ייסחפו רחוק מדי בהתרגשות, הערכות השווי יעלו גבוה מדי ואנשים מסוימים יפסידו כסף רב.

אם ההפסדים האלה ממומנים לחלוטין באמצעות מניות ציבוריות, עלולות להיות לכך השלכות שליליות, אך קטנות יחסית. אילו ההפסדים ימומנו בעיקר על ידי אג"ח, כמו במקרה של גולדמן סאקס, משלמי המסים האמריקאים יהיו שותפים ביצירת משבר פיננסי נוסף. ואם אתם חושבים כי המשקיעים המתוחכמים בלב המערכת לא נסחפים אחרי הזרם ומפסידים כסף על השקעות אינטרנט, זיכרו את המקרה של וובוואן - בתקופת בועת הדוט.קום השקיע גולדמן 100 מיליון דולר בסופרמרקט האינטרנטי שבסופו פשט רגל.

-

הכותב שימש בעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית וממחברי הספר "13 Bankers"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#