המודל הנורווגי: הכנסות הנפט הן קופת העתיד של ישראל - וול-סטריט וגלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המודל הנורווגי: הכנסות הנפט הן קופת העתיד של ישראל

התרופה למחלה ההולנדית: דאגה לדורות הבאים

10תגובות

>> בעולם קיימים מודלים רבים ומגוונים לניצול הכנסות מנפט. בצד אחד של הסקאלה נמצאות רוסיה וונצואלה. הראשונה, יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, מנהלת את משק הנפט שלה בצורה גירעונית. ההכנסות מנפט משמשות לתקציב המדינה, ובעיקר לסבסוד דלק לאזרחים. כספי הנפט הללו מסייעים לרה"מ ולדימיר פוטין לחזק את שלטונו ולהבטיח את תמיכת המצביעים, אולם המדיניות הזו גורעת מתקציב המדינה.

בדומה לכך פועל נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, שמנצל את הכנסות הנפט למימון תקציב המדינה. מצד אחד, צ'אווס השקיע רבות בחינוך, ואולם מצד שני, הוא עודד את הצריכה הפרטית על ידי סובסידיות רבות, ויצר בועה אינפלציונית שמאיימת על יציבותה של כלכלת ארצו. בשני המקרים, אין השקעה של אוצרות הטבע בהבטחת העתיד, למעט עתידו הפוליטי קצר הטווח של השליט.

מדינות רבות אחרות משקיעות את הכנסותיהן מאוצרות טבע בקרנות פנסיה וחיסכון. הדוגמה הבולטת העשירה ביותר מביניהן היא של נורווגיה, יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם.

קרן הנפט של ממשלת נורווגיה, ששמה הרשמי הוחלף ב-2006 לקרן הפנסיה של ממשלת נורווגיה, היא אחת מקרנות ההשקעות הגדולות ביותר בעולם, עם נכסים בשווי של כמעט 600 מיליארד דולר. הקרן מחולקת לשתי קרנות: האחת גלובלית, שבה נמצאים רוב הנכסים - 512 מיליארד דולר נכון לאוקטובר 2010 - והיא מחזיקה ב-1% מכלל שווי שוק המניות הגלובלי וכמעט 2% משוק המניות האירופי; השנייה היא קרן מקומית המשקיעה בנורווגיה ובמדינות שכנות. הקרן הגלובלית משקיעה בנכסים פיננסיים זרים, והמקומית היא בעלת האחזקות הגדולות ביותר בבורסה של נורווגיה. למרות שמה, היא אינה קרן פנסיה אמיתית, ואינה צוברת הכנסות מהפרשות לפנסיה, ואף לא מחלקת פנסיה. למעשה, השם שלה הוא סמלי - היא משמשת בתור קופת החיסכון לעתיד של העם הנורווגי.

קרן הנפט של נורווגיה מקבלת את הכנסות הממשלה מתמלוגים שמשלמות החברות וגם מהמסים שמשלמות חברות הנפט, וכן מדיווידנדים שמשלמת חברת הנפט הממשלתית, סטטאויל. היא תוכננה בצורה שתאפשר לממשלה לספוג זעזועים כלכליים, כמו ירידה חדה במחיר הנפט או במשאבי הנפט של נורווגיה. ההשקעה בה נועדה להניב רווח לטווח הארוך, אך עם אפשרות למשוך ממנה לפי הצורך.

קרן הנפט של נורווגיה מנוהלת כחלק מהתקציב השנתי של ממשלת נורווגיה. כל ההכנסות מנפט מוזרמות אליה, בניכוי ההוצאות הנדרשות כדי לאזן את הגירעון התקציבי של המדינה. ההקצאות נטו לקרן בעצם משקפות את העודף התקציבי הכולל של נורווגיה, כולל ההכנסות מנפט. הנחת היסוד היא שבטווח הארוך, הגירעון התקציבי המבני, שאינו כולל את ההכנסות מנפט, יהיה שווה לתשואה הריאלית שמניבה הקרן, שלפי הנחות העבודה של נורווגיה היא 4%. בפועל, רוב השנים התשואה היתה גבוהה יותר. ב-2001 נקבע כי לא יותר מ-4% מתשואת הקרן (כלומר הרווח השנתי שצברה) יועבר לתקציב השנתי הלאומי.

מי שמנהל את הקרן הגלובלית בעבור משרד האוצר הוא הבנק המרכזי של נורווגיה. כשהוקמה הקרן המקורית ב-1967, היא השקיעה אך ורק באג"ח, ואולם בהדרגה החלה להשקיע במניות, עד שב-1998 הועלתה תקרת אחזקותיה במניות זרות ל-40% מכלל הנכסים, וב-2007 החשיפה הגיעה ל-60%. במשבר הפיננסי של 2008 ספגה הפסדים קשים, בעיקר בגלל השקעות גדולות ומתוזמנות גרוע בבנקים, ביניהם ליהמן ברדרס. בעקבות זאת החל מאמץ לגוון את אחזקותיה ולשנות את שיטת הניהול האקטיבית שלה. במארס 2010, לדוגמה, אישרה ממשלת נורווגיה, לראשונה בתולדות הקרן, להשקיע עד 5% מנכסיה בנדל"ן. הקרן התאוששה במהירות עם השווקים הבינלאומיים, ורשמה תשואה של 22% ב-2009. ברבעון השלישי של 2010, האחרון שדווח על ידיה, הגיעה תשואתה ל-7.2%, ותשואת תיק המניות שלה היתה 10%. השקעות בתחומים הקשורים למתכות, דשנים וכימיקלים הובילו את הגידול.

אחד הדברים המייחדים את קרן ההשקעות של נורווגיה היא מדיניות אתיקה שאוסרת על השקעה בחברות שמפירות זכויות אדם, חברות שמייצרות נשק, חברות שמייצרות חומרים מזיקים. במסגרת חרם זה חיסלה נורווגיה את אחזקותיה של הקרן באפריקה ישראל - לטענתה, על רקע מעורבות החברה בבנייה בהתנחלויות - וכן באלביט ואף בוול מארט האמריקאית, בין היתר. ביקורת רבה הוטחה בשנים האחרונות בקרן, בין אם מגורמים שטוענים שהיא משקיעה עדיין באופן לא אתי, ובין אם מגורמים שטוענים שהחרם שלה הוא מעשה של צביעות, לנוכח תמיכתה של ממשלתה בציד לווייתנים, למשל.

קרן הנפט של נורווגיה גדולה, עשירה, ותיקה ומבוססת בהרבה מזו שעשויה ישראל לצבור אפילו במשך עשרות שנים. עם זאת, העיקרון הבסיסי שעליו היא מושתתת - דאגה לדורות הבאים - צריך לעמוד בראש מעייניהם של קובעי המדיניות בישראל. פה המדיניות נוטה להיות תמיד קצרת טווח, בהולה ומבוססת על דאגות קיומיות, ותוך כך היא שוכחת לדאוג לקיום שבעוד כמה שנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#