המהומות חשפו את השקר בסיפור ההצלחה הכלכלי של מצרים - וול-סטריט וגלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהומות חשפו את השקר בסיפור ההצלחה הכלכלי של מצרים

שבועיים לפני תחילת המהומות עוד נחשבה מצרים כלכלה איתנה ומצליחה ■ הפגנות הענק חשפו את המציאות העגומה מאחורי נתוני הצמיחה הרשמיים: 40% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני, שכר המינימום לא השתנה כבר 27 שנה, ולפי הערכות לא רשמיות שיעור האבטלה במדינה הוא 25% ולא 9% כפי שמפרסמת הממשלה

36תגובות

קל לשכוח זאת, אך שבועיים בלבד לפני תחילת המהומות שככל הנראה יובילו לנפילתו של חוסני מובארק, מצרים עדיין נחשבה סיפור הצלחה כלכלי.

ב-13 בינואר הותירה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של מצרים ללא שינוי, ברמה של BB פלוס, עם תחזית דירוג יציבה. לאחר שהראתה סימני יציבות מרשימים במהלך המשבר הכלכלי העולמי, החלה הצמיחה במצרים להאיץ שוב. האיום היחיד על יציבותה היה האינפלציה העולה. לא לחינם נהפכה מצרים לאחת הכלכלות המרכזיות בקבוצת ה-CIVETS - מורכבת ממצרים, קולומביה, אינדונזיה, וייטנאם, טורקיה ודרום אפריקה - קבוצת הכלכלות שלפי כלכלנים יירשו את כלכלות ה-BRIC (רוסיה, סין, הודו וברזיל) כשווקים המתעוררים המובילים בעולם.

בין 2000 ל-2009 צמחה הכלכלה המצרית בקצב ממוצע של 4.9% בשנה, כשקצב הצמיחה שלה עלה מ-4.1% ב-2007 ל-7.2% ב-2008, לפני שהמשבר העולמי פרץ. וגם אז הצליחה מצרים להימנע ממיתון ולהתמודד עם המשבר טוב יותר מרוב המדינות: ב-2009 היא צמחה ב-4.7% וב-2010 היא ב-5.2%. ב-2011, למרות המהומות, היא צפויה לצמוח ב-6%. ככלכלה שצמיחתה התבססה על ביקוש פנימי, הרוויחה מצרים משורת רפורמות כלכליות שהוביל משטרו של מובארק, כמו גם עלייה חדה ביבוא. ב-2008 הכתיר דו"ח של הבנק העולמי את מצרים כרפורמטורית המובילה בעולם.

הצמיחה המרשימה של מצרים בשנים האחרונות הסתירה מציאות כלכלית עגומה, של פערים אדירים בשכר וברמת חיים, אבטלה גבוהה ושחיתות - כל הגורמים שהניעו בימים האחרונים את התפרצות הזעם העממי שמכונה "מהפכת העניים". במצרים, מדינה שאוכלוסייתה מונה 84 מיליון נפשות, יותר מ-40% מהאוכלוסייה משתכר פחות מ-2 דולרים ליום - מתחת לקו העוני הבינלאומי. במדד ג'יני (מדד אי השוויון) היא מדורגת במקום 90 בעולם, המצביע על חוסר שוויון גדול. מאז 1984 נותר שכר המינימום במדינה ללא שינוי, ברמה של 7 דולרים בחודש. עובד ממוצע במגזר הציבורי, למשל, משתכר כ-70 דולר בחודש לפי הערכות ממשלתיות. במצרים בשר הוא מצרך נדיר עבור משפחות רבות, וכל עלייה במחיר של הלחם מטילה עול משמעותי על האזרחים.

במונחים כלכליים, התמ"ג של מצרים הוא ה-27 בגודלו בעולם, ומסתכם ב-217 מיליארד דולר. יש לה חובות גבוהים, המסתכמים בכ-80% מהתמ"ג ואינפלציה גבוהה של 13%. היא מקבלת סיוע בסך 2 מיליארד דולר בארה"ב מדי שנה, רובו צבאי, אך אם המשטר יתחלף לשלטון ידידותי פחות למערב לעומת של מובארק, גם הסיוע יסתיים.

לפי הערכות לא רשמיות, שיעור האבטלה במצרים הוא 25%, לא 9% כפי שמראים הנתונים הממשלתיים. האבטלה נפוצה במיוחד בקרב הצעירים: 700 אלף בוגרי האוניברסיטה במצרים מתחרים כיום על 200 אלף משרות פנויות בלבד. הפרטת חברות ממשלתיות רבות בשנים האחרונות רק הגבירה את מצוקות העובדים. בדומה למדינות ערביות רבות, מחצית מהמדינה אינה יודעת קרוא וכתוב ומילת נשים היא תופעה נפוצה, שממנה סובלות 9 מכל 10 נשים. אפילו שוק הדיור במצרים, מהיחידים בעולם שלא נפלו בעקבות המשבר, מסתיר מציאות עגומה שבה העשירים רוכשים בתים ורוב האזרחים מתקשים לעמוד במחירי השכירות.

דירוג האשראי של מצרים בסכנה

בדומה לתוניסיה לפניה, חלק גדול מהסיבה למהומות במצרים הוא העלייה החדה במחירי המזון. מחירי המזון במצרים עלו בשנה האחרונה ב-17%: בשר הבקר, למשל, שנמכר ב-40 לירות לקילו לפני כמה חודשים, נמכר כעת ב-65 לירות לקילו. העלייה במחירי המזון גם מטילה עול כבד על הממשלה, שמסבסדת כיום חלק ניכר מרכישות המזון של עניי המדינה במטרה לשמור על הסטטוס קוו. סובסידיות המזון והדלק לבדן מהוות 7% מהתמ"ג של מצרים כיום, וב-2011 הן צפויות להסתכם ב-100 מיליארד לירות (17.4 מיליארד דולר). כל ניסיון לקצץ בהן כעת כדי להפחית את גירעונותיה התקציביים של מצרים, המסתכמים ב-8% מהתמ"ג, יהיה מסוכן ביותר.

המהומות במצרים עוררו חששות רבים - הן בקרב משקיעים והן בקרב כלכלנים. סוכנות דירוג האשראי פיץ' הורידה בסוף השבוע את תחזית הדירוג של מצרים לשלילית, וגם S&P הזהירה מפני חוסר היציבות הפוליטית במצרים, מרוקו וירדן. בורסת קהיר לא נפתחה אתמול, לאחר שנפלה ב-17% בשני המסחר האחרונים יחד, וכך גם הבנקים המקומיים.

גם מדינות ערב יפסידו מהמשבר במצרים

כלכלני יחידת המודיעין של מגזין "אקונומיסט" (EIU) הזהירו כי סגירת האינטרנט במצרים צפויה גם היא להוביל לנזק כלכלי עצום, אם תימשך מעבר לימים הקרובים. פיץ', לעומת זאת, צופה כי המהומות במצרים לא ישפיעו באופן משמעותי על התוצר של המדינה ב-2011 - תחזית שהובילה ללא מעט גבות מורמות בקרב אנליסטים.

המשקיעים, בכל מקרה, יהיו בין המפסידים הגדולים ביותר מהמשבר הפוליטי במצרים, יחד עם שאר המדינות הערביות. בין אם מובארק ישרוד ובין אם המשטר במדינה יוחלף, חוסר היציבות הוביל בסוף השבוע לנפילות בשווקים באירופה ובוול סטריט ולעלייה במחיר הנפט. המהומות גם הביאו את חוסר היציבות הפוליטית של ממשלות האזור לתשומת לבה של קהילת המשקיעים הבינלאומית.

כעת, ממשלותיהן של מדינות כמו ערב הסעודית וירדן ייתפשו כיציבות פחות, גם אם המהומות לא יתפשטו לשטחיהן, מה שיוביל להתייקרות הריביות שידרשו מהן המשקיעים בשוקי האג"ח. בניגוד לתוניסיה הקטנה, למצבה הכלכלי והפוליטי של מצרים יש השלכות מרחיקות לכת על המזרח התיכון ועל העולם כולו. הדבר היחיד שבטוח הוא שאם הנס הכלכלי של מצרים יצליח לשרוד את המשבר הנוכחי, הוא יהיה חייב לכלול יותר אזרחים מצרים בתוכו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#