פול קרוגמןפול קרוגמן

טראמפ דפק את טראמפלנד

הניסיונות להקטין את הוצאות הממשלה יפגעו באמריקאים בכל רחבי ארה"ב — אך יותר מכל באזורים שהעלו את המפלגה הרפובליקאית לשלטון ■ הסירוב של תושבי המדינות העניות לקבל תוכניות סיוע מחריף עוד יותר את הקיטוב הגיאוגרפי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חוות דיג באלאבמה
חוות דיג באלבמה. היעלמות עבודות צווארון כחול מסורתיות פוגעת במעמד הנמוךצילום: בלומברג

כמעט כולם חשים בימים אלה כי ארה"ב מתפרקת, ובצדק. אך זה אינו סיפור חדש, והוא אינו עוסק רק בפוליטיקה. ההתפרקות, שהחלה בשנות ה–70, פשתה בכמה חזיתות: קיטוב פוליטי לצד קיטוב כלכלי, בעוד שהאי־שוויון בשכר מרקיע שחקים.

לקיטוב יש ממד גיאוגרפי. מבחינה כלכלית, כמה חלקים, בעיקר ערי חוף גדולות, התעשרו מאוד, אך חלקים אחרים נותרו מאחור. מבחינה פוליטית, האזורים המשגשגים הצביעו להילרי קלינטון, בעוד אלה שמפגרים מאחור הצביעו לדונלד טראמפ.

איני מתכוון לומר שבערי החוף הכל נהדר: אנשים רבים נותרו מאחור, גם בתוך האזורים המטרופוליניים. מחירי הדיור המאמירים הם בעיה נמשכת. ההבדלים הכלכליים בין האזורים הם אמיתיים ותואמים לקיטוב הפוליטי. מה עומד מאחורי הפיצול הזה? מה לא בסדר עם טראמפלנד?

הבדלים אזוריים הם אינם תופעה חדשה בארה"ב. לפני מלחמת העולם השנייה, האומה העשירה והיצרנית ביותר בעולם היתה גם אומה של מיליוני חקלאים עניים, שלא היה להם אפילו חשמל או צנרת ביתית. אך עד שנות ה–70 ההבדלים האלה צומצמו בקצב מהיר.

עוני עיוור צבעים

קחו לדוגמה את מיסיסיפי, המדינה הענייה באמריקה. בשנות ה–30 ההכנסה לנפש במיסיסיפי היתה שווה 30% מההכנסה לנפש במסצ'וסטס. נכון לסוף שנות ה–70, הנתון צמח לכמעט 70% — ורוב האנשים בוודאי ציפו שתהליך הצמצום הזה יימשך. אך במקום זאת, התהליך נסוג: כיום, ההכנסה לנפש במיסיסיפי שווה ל–55% מההכנסה לנפש במסצ'וסטס. מזווית בינלאומית, מיסיסיפי כיום ענייה ביחס למדינות החוף כפי שסיציליה ענייה לעומת צפון איטליה.

מיסיסיפי אינה לבדה. מאמר חדש של בנג'ימין אוסטין, אדוארד גלזר ולורנס סאמרס, שפורסם באתר של מכון ברוקינס ב–8 במארס, טוען כי תהליך צמצום ההבדלים האזוריים מבחינת הכנסה לנפש נעצר כליל. הקריסה הכלכלית היחסית של אזורים שמפגרים מאחור לוותה בבעיות חברתיות גדלות והולכות: עלייה בשיעור הגברים בגילי 25–54 שאינם עובדים, עלייה בשיעור התמותה ועלייה בצריכת האופיואידים.

כדאי להזכיר - התפתחויות אלה מצביעות על כך שוויליאם ג'וליוס וילסון צדק. וילסון, פרופסור בהרווארד המתמחה באתניות ועוני, טען כי הקשיים החברתיים של עני שאינו לבן שמתגורר במרכז העיר נטועים בגורמים כלכליים — ולא בכשלים מסתוריים של התרבות האפרו־אמריקאית — ובהם היעלמות של עבודות צווארון כחול מסורתיות. כשהתושבים הלבנים של האזורים הכפריים התמודדו עם אובדן דומה של הזדמנויות, הם חוו את אותה התפרקות חברתית.  אז מה לא בסדר עם טראמפלנד?

אני נוטה להסכים עם אנריקו מורטי, שספרו "The New Geography of Jobs" ("הגיאוגרפיה החדשה של התעסוקה") הוא קריאת חובה למי שמנסה להבין את ארה"ב. מורטי טוען כי השינויים המבניים בכלכלה היטיבו עם התעשיות שמעסיקות עובדים בעלי השכלה גבוהה — וכי תעשיות אלה משגשגות במיקומים שבהם נמצאים כבר עובדים בעלי השכלה גבוהה. כתוצאה מכך, האזורים האלה משלימים את מעגל הקסמים של הצמיחה: התעשיות העשירות בידע משגשגות ומסתמכות על עוד ועוד עובדים בעלי השכלה, שמחזקים את היתרון שלהן. במקביל, האזורים שהתחילו עם כוח עבודה פחות משכיל נמצאים כיום בצלילה חדה, משום שהם תקועים עם התעשיות הלא נכונות וחווים את תופעת זליגת המוחות. גורמים מבניים אלה הם בוודאי הסיפור המרכזי, אך אני חושב שעלינו להכיר גם בתפקיד של מדיניות של הרס עצמי.

המאמר של אוסטין, גלזר וסאמרס תומך במדיניות של סיוע לאזורים החלשים. ואולם כבר יש לנו תוכניות סיוע לאזורים האלה - אך התושבים מסרבים לקבלן. מרבית המדינות שסירבו להרחיב את הביטוח הרפואי מדיקייד — אפילו אם הממשלה הפדרלית תישא במרבית העלות, ומשרות חדשות ייווצרו - הן  מהמדינות העניות בארה"ב. מדינות מסוימות, כמו קנזס ואוקלהומה - שהיו  אמידות יחסית בשנות ה–70, אך מפגרות כיום הרבה מאחור — תמכו בקיצוצי מס קיצוניים, וכתוצאה מכך רוקנו את מערכות החינוך. כוחות חיצוניים שמו את המדינות האלה בבור, אבל הן אלה שמעמיקות אותו.

לכן, כדאי להכיר בעובדה הבאה: טראמפלנד תומכת בהתרוששות העצמית שלה. תוכניות כמו ה"ניו דיל" והשקעות ציבוריות מילאו תפקיד משמעותי בצמצום ההבדלים אחרי מלחמת עולם. הניסיונות השמרניים להקטין את הוצאות הממשלה יפגעו באנשים בכל ארה"ב, אך יותר מכל הם יפגעו באזורים שהעלו את המפלגה הרפובליקאית לשלטון. יהיה קשה לפעול לצמצום הפערים האזוריים גם עם המדיניות הנכונה. סביר להניח שהם רק יגדלו תחת המדיניות בפועל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker