האירנים מתבקשים לרסן את עצמם: אחמדינג'אד פתח בתוכנית קיצוצים - וול-סטריט וגלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האירנים מתבקשים לרסן את עצמם: אחמדינג'אד פתח בתוכנית קיצוצים

עד היום צרכו האירנים דלק, חשמל וגז ללא הכרה ■ ככה זה כשהנפט נשפך כמו מים והממשלה מחלקת סובסידיות ■ עכשיו יורד השאלטר על חגיגת הצריכה הפרועה ■ עדיין יש תקווה, נשיא איראן הכריז שבעוד חמש שנים תהפוך איראן ל"גן עדן על פני האדמה"

2תגובות

כשנשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד נאם בשידור חי בפני האומה בחודש שעבר, הוא הצליח לשלב טיעונים משלהבים ולהט פטריוטי עם קצת יותר משמץ של איום. אך לשם שינוי, אפילו התומכים הנלהבים ביותר שלו לא שמחו. הסיבה: באותה הזדמנות הכריז אחמדינג'אד על תחילת סופן של הסובסידיות, שבהן תלויים מיליוני אנשים. הימור זה של הנשיא עשוי להיות הרפורמה הכלכלית החשובה ביותר בשלושת עשורי קיומה של הרפובליקה האסלאמית.

מבכירי האייתולות ועד לקרן המטבע הבינלאומית, כולם מסכימים שהוצאה של 100 מיליארד דולר מדי שנה להורדת מחירי הבנזין, הגז והחשמל, בנוסף על סבסוד מצרכים כמו קמח ושמן לבישול, הן דרכים גרועות להשתמש בהכנסות איראן מנפט, המהוות יותר מ-10% מהתמ"ג ומעודדות בזבוז בקנה מידה אדיר. למחלה יש תסמינים רבים: קנקני התה עומדים על הכיריים מבוקר עד ערב; הרחובות עמוסים בנהגים שיצאו לסיבוב להנאתם; האורות דולקים מפני שאיש אינו טורח לכבותם. "אנחנו יכולים לעשות זאת משום שיש לנו נפט", נוהגים האירנים לומר למבקרים המשתאים.

יום לאחר נאומו כבר הניף אחמדינג'אד את גרזן הקיצוצים. מחיר הבנזין עלה ב-75% ומחיר הדיזל זינק ביותר מ-2,000%. מחירי החשמל והמים צפויים לעלות בשיעור ניכר. גם מחירם של כמה מסוגי הלחם התייקר פי ארבעה - ובהיסטוריה של איראן כבר פרצו מהומות רבות על רקע מחירי הלחם. אין פלא שרחובות הבירה טהרן התמלאו שוטרים לאחר נאומו של הנשיא, בעוד שהציבור נהר לרכוש את טיפות הבנזין המסובסד האחרונות.

בתמיכת מונופול הטלוויזיה במדינה, שקידם בעוז את הרפורמות, השתדל אחמדינג'אד להצביע על יתרונותיהן. המערכת הישנה העניקה לעשירים יתרון: הם נהגו במכוניות מפוארות וחיממו את בתיהם הגדולים כמו סאונות. כעת הממשלה מעבירה חלק מהכסף שהיא צפויה לחסוך כסובסידיות ישירות לחשבונות בנק פרטיים (של העניים, בעיקר), והעלייה במחירים צפויה לעודד חסכנות. תחת הרפורמה החדשה, ככל שכמות המים, הגז והחשמל הנצרכת גדולה יותר, מחירם עולה.

עם דגש על חיים פשוטים וניסיון לשים קץ להבדלי המעמדות, התעמולה הממשלתית היא תזכורת לשיוויון הזכויות הצדקני של המהפכה האסלאמית. אחד העיתונים התומכים באחמדינג'אד אפילו השתמש בציטוטים מהקוראן כדי להצדיק את ביטול הסובסידיות. בנאומו לטלוויזיה ייעץ אחמדינג'אד לציבור לשמור את הסובסידיות המועברות לחשבון הבנק שלהם לתשלום החשבונות הבאים, אך עדויות מקומיות מצביעות על כך שרבים משכו את הכסף למטרות אחרות. "אנשים שמחים שכסף נכנס לחשבון הבנק שלהם", טוען אחד מתושבי טהרן, "אבל הם יהיו בהלם כשיראו את החשבונות נערמים".

הנשיא טען כי הצעדים החדשים ישפרו את מצבה של 60% מהאוכלוסיה, וכי רק 40% העשירים יותר ייאלצו להדק את החגורה. נתח גדול יותר מהכסף שצפויה הממשלה לחסוך כתוצאה מהרפורמות יוקדש לדיור ולתשתיות. אחמדינג'אד צופה כי תוך חמש שנים, שבמהלכן יבוטלו הסובסידיות בהדרגה, תיהפך איראן ל"גן עדן על פני האדמה".

היעד המרכזי של הממשלה - הפחתת הבזבוז - כבר הושג. בשלושת הימים הראשונים לתוכנית, מסרו הרשויות, ירדה צריכת החשמל ב-11% ברחבי המדינה, ונחסכו מיליוני ליטרים של בנזין. "מעתה והלאה", אומרת עקרת בית בטהרן, "אחשוב פעמיים לפני שאשתמש במכונת הכביסה". היא צופה שהיא ומשפחתה יעברו לדירה קטנה יותר, "משום שמחירי האנרגיה הגבוהים יותר לא יאפשרו לנו להמשיך להחזיק בדירה הנוכחית". גם מחירי כלי הרכב ירדו קלות בשבוע הראשון לרפורמה.

אך הצעדים החדשים עלולים להביא לאינפלציה גבוהה במדינה, במיוחד לאחר שהממשלה תמצה את מאגרי הסחורות שלה כמו אורז ושמן בישול, מה שיגביל את יכולתה לתמרן את המחירים. גדודי מפקחים יצאו לרחובות, כדי לאכוף את האיסור שהטילה הממשלה על הפקעת מחירים, אך יהיה קשה להימנע מלחצי ההתייקרות על המוצרים.

במלותיו של רופא בבית חולים פרטי, "עלות כל השירותים והמוצרים שלנו, החל בניתוחים וכלה בתרופות מצילות חיים, צפויה לעלות, משום שהכל קשור למחירי האנרגיה". ביום הראשון לתוכנית החדשה נראו מוניות ריקות ברחובות טהרן. "הם נוסעים ללא נוסעים", אומר אחד הנהגים, "במחאה על הפיקוח הממשלתי על המחירים. כמה זמן נוכל להרשות לעצמנו לא לשקף את מחירי הדלק החדשים בתעריפי הנסיעה שאנו גובים?".

אחמדינג'אד מבטיח להגן על היצרנים באיראן מפני עליית מחירי האנרגיה על ידי מתן מענקים ממשלתיים. למרות זאת, נראה כי לא מן הנמנע שהרפורמה תשפיע לרעה על שיעור האבטלה, שנמצא בסביבות ה-15%. למזלו של הנשיא, האינפלציה, שהגיעה לכ-25% ב-2008, צנחה מאז ל-10% בזמן שמחירי הסחורות בעולם ירדו. אך כעת הם שבים לעלות; ולמרות הירידה הצפויה בצריכה, חזרה לרמות האינפלציה של 2008, טוענים כלכלנים, היא התוצאה הטובה ביותר שיכולים האירנים לקוות לה.

מחלות כרוניות דורשות תרופות חזקות, אך אחמדינג'אד רחוק מלהיות הרופא האולטימטיבי. הוא נחשב לאחד הנשיאים המקטבים ביותר בעשורים האחרונים, והקדיש חלק ניכר מחמש שנות הכהונה שלו למחלוקות עם יריביו בבית. למרות זאת, רפורמות הסבסוד נהנות מתמיכה רחבה, גם מצד מבקריו החריפים ביותר. היעדר תמיכה ברפורמה עשוי להתפרש כבגידה, שכן הרפובליקה האסלאמית פועלת כעת במתכונת חירום לאומית.

כולם צריכים להיזהר

המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, שנהנה משליטה כמעט מוחלטת, קורא מדי פעם לסדר את הפוליטיקאים המתנצחים ביניהם, ומגן על אמינות הנשיא. המתחים במדינה גברו בקיץ 2009, בעקבות בחירתו החוזרת, השנויה במחלוקת, של אחמדינג'אד לנשיאות, שהוציאה מיליוני אנשים לרחובות וגררה התערבות אלימה מצד השלטונות. האופוזיציה שמרה על פרופיל נמוך מאז, אך כעת מתפוגגת כל תחושת ביטחון שחשו האירנים לגבי עתידם, בשל הלחצים הבינלאומיים המופעלים על איראן באשר לתוכנית הגרעין שלה ולאחר כמה פיגועים קטלניים בטהרן ובכמה ממחוזות הגבול המתוחים במדינה - כולם על רקע העצמת הדיכוי שמפעילה הממשלה.

מהביקורת הבינלאומית על גל ההוצאות להורג ועד לתמיכת השגריר הבריטי בפעילי זכויות אדם אירנים, מנהיגי איראן סבורים כי קיימת קונספירציה מערבית להפרת האיזון במדינה לטובת המפסידים הרשמיים בבחירות של 2009, חוסיין מוסבי ומהדי כרובי הליברלים. מחשש להצתה מחודשת של המחאה, נמנעו הרשויות מלעצור את השניים, אך הפעילות הפוליטית שלהם מוגבלת לפרסומים באתר האינטרנט שלהם. מזלם של גורמים אחרים באופוזציה שפר עליהם פחות: בחודשיים האחרונים נעצרו בין השאר שלושה עיתונאים רפורמיסטים, ארבעה פוליטיקאים מהאופוזיציה וכלכלן שמתח ביקורת על רפורמת הסובסידיות של אחמדינג'אד.

בסוף נובמבר נהרג מדען הקשור לתוכנית הגרעין של איראן, ועמיתו נפצע, בהתקפה שיוחסה לגורמי ביון מערביים. זו היתה גם הפרשנות לפיגוע ההתאבדות שהתרחש בדרום איראן ב-15 בדצמבר, שבו נהרגו לפחות 39 איש. ב-10 בינואר הודיע משרד המודיעין על מעצרם של כמה חשודים, לכאורה מטעם ישראל, בפרשת רצח הפרופסור לפיסיקה שהיה קשור לתוכנית הגרעין האירנית.

אך הגורם המשמעותי ביותר שעומד מאחורי תחושת הבידוד של איראן, ומעודד הן את הרפורמה והן את הדיכוי הממשלתי, הוא משטר הסנקציות שמטילות עליה ארה"ב ובנות בריתה. לפני ארבע שנים, כשממשל ג'ורג' בוש ניסה לזכות בתמיכת סין ורוסיה לסנקציות, פקידי ממשל אמריקאים עמדו על כך שבכוונתם רק להעניש את אותם אירנים המעורבים בתכונית הגרעין במדינה, שנתפשת בעיני ארה"ב, בנות בריתה באירופה ומנהיגים רבים במזרח התיכון (כפי שנחשף במסמכי ויקיליקס) ככיסוי לנשק גרעיני. ב-2006 חתמו סין ורוסיה, גם אם לא בלב שלם, על שש החלטות של האו"ם נגד איראן. ארה"ב ושותפותיה באירופה מקדמות כעת הרחבה נוספת של הסנקציות.

על פי סטיוארט לוי, פקיד ממשרד האוצר האמריקאי שניסח את מדיניות הסנקציות של ארה"ב, המטרה היא לא רק לאלץ את איראן לוותר על השאיפה לפתח יכולות גרעיניות, אלא גם לחשוב מחדש על "התמיכה שלה בטרור, דיכוי המתנגדים והניצול לרעה של המערכת הפיננסית". מטרתו היא להניא את העולם מלעשות עסקים עם איראן, ותמהיל החנופה והאיומים שלו הוכח כיעיל. הרשויות בדובאי כבר אינן מסבירות פנים לאנשי עסקים או לעובדים מאיראן, חברות ברחבי העולם מחרימות בנקים אירניים, והמשלוחים לאיראן וממנה מעוכבים בידי פקידי המכס, בחשד כי הם מובילים מטענים בלתי חוקיים. הניסיון הרב לימד את האירנים כיצד לעקוף את הסנקציות, אך הפתרונות הכרוכים בכך, ביניהם הקמת חברות קש ושימוש במתווכים לצורך העברות כספים, הם פתרונות יקרים גם במקרים המוצלחים.

המלכודת של מעמד הביניים

עבור האירנים הנפט הוא ברכה וגם קללה. האמריקאים יתקשו לעצור את העולם, בייחוד את סין, שרואה באיראן ספקית אנרגיה משמעותית לצרכיה, מלקנות נפט אירני. אך הרפובליקה האסלאמית הגבילה את תפוקת בתי הזיקוק שלה ומזה זמן רב מייבאת מחוץ למדינה כשליש מתצרוכת הבנזין שלה. לכן, כשהקונגרס האמריקאי אישר ביוני לנשיא ארה"ב ברק אובמה להעניש חברות זרות שמוכרות בנזין לאירנים, הגיבו האירנים בתוכנית להגדלת יכולותיה של איראן לספק לעצמה את הבנזין.

איראן פגיעה הן כצרכנית והן כיצואנית נפט. בשביל להגדיל את תפוקת הבנזין במדינה, היא המירה מפעלים פטרוכימיים לצורך הפקת בנזין, מה שהפחית את יצוא המוצרים הפטרוכימיים שלה ופגע במאזן התשלומים שלה. יתרה מזאת, אירנים רבים מייחסים את זיהום האוויר הקטלני לאיכות הנמוכה של הבנזין המקומי. ספק אם יוכלו מנהיגי איראן להשיג את כל מטרותיהם המוצהרות של שמירה על רמת הבנזין המופק במדינה, ייצור מוצרים פטרוכימיים והפחתת רמות זיהום האוויר.

התרבות הרשמית באיראן, מקולנוע ועד לטלוויזיה ולהוצאה לאור, נשלטת כעת בידי קליקה פרו-ממשלתית קטנה. תסריטאים ובמאים מועדפים זוכים להיתרים ולמימון. אלה שמסרבים לתמיכת הממשל, המלווה במגבלות יצירתיות, מוצאים עצמם בבידוד.

גם בתחומים נוספים מנצלת הממשלה את כוחה המונופוליסטי כדי להיטיב עם תומכיה. כך למשל, הנוכחים בדרשות הבוקר במשרדי הממשלה זוכים למזון בחינם, הקבלה לאוניברסיטאות לתומכי הממשל קלה יותר וכן עובדי ציבור בחלק מהמשרדים זוכים להלוואות בתנאים נדיבים.

בכל מקרה, כל עוד תוכל איראן למכור נפט במחירים גבוהים, ימשיך הכסף לזרום למדינה. עדיין אין שום סימן לכך שהלחץ המערבי ישכנע את חמינאי לנטוש את תוכניותיו, שאותן אימץ אחמדינג'אד בחום, להפוך את איראן ליצרנית גדולה של דלק גרעיני.

למרות החיים הקשים בטהרן, לבידוד של איראן יש גם יתרונות. תקופת הההפוגה היחסית מול המערב, תחת קודמו הליברלי של אחמדינג'אד, מוחמד חתמי, היתה סיוט למנהיג העליון. הערכים המהפכניים עומעמו והציבור תבע את הרחבת הדמוקרטיה. כעת כל זה מגיע אל קצו, והמשא ומתן באו"ם מעניק לדיפלומטים האירנים במה לתקוף את הנשק הגרעיני של ישראל. אנשי ממשל בכירים באיראן מאיימים כי אם ישראל תתקוף את מתקניה הגרעיניים, התוצאות יהיו קשות. מאחורי המהומות של 2009 נמצאים בעיקר בני המעמד הבינוני: אותם אירנים שיצאו לרחובות, וזעמו לנוכח הבוז שהפגינו כלפיהם שליטיהם. כעת, הסכנה היא שהרפורמות ינוהלו באופן כושל, ושאליהם יצטרף המון חדש, מסוכן ועני יותר, שיש לו פחות מה להפסיד.

רבים בשכבות הגבוהות של איראן לכודים בין נאמנות למשטר לבין תשוקה לראות את נפילתו של אחמדינג'אד. חוצפתו, כך נראה, אינה יודעת גבול, והוא מצליח להרתיע גם את שותפיו לאידאולוגיה. אחת ההשלכות של חוסר הסובלנות של הרפובליקה האסלאמית היא שמאבקי הכוח מתמקדים כעת באישיות, ולא ברעיונות. ולראיה, כשהנשיא פיטר במפתיע את שר החוץ מנוחהר מוטקי בדצמבר, פורש המהלך כפגיעה במנהיג העליון, שהיה זה שהציע את מוטקי לתפקיד, וזריקת עידוד לשגריר הכללי הבלתי רשמי של הנשיא, אספנדיר רחים משאי.

ואולם חמינאי הוא זה שקובע את מסלולה של איראן, ונראה כי עובדה זאת לא הולכת להשתנות. מדיניותה של הרפובליקה האסלאמית התחום יחסי החוץ היא לנצל את המוניטין שלה - התנגדות נחרצת לארה"ב ולישראל ברחבי העולם המוסלמי, תוך חיזוק הקשרים הכלכליים עם סין, המגינה העיקרית שלה מפני הסנקציות, ועם כלכלות מתעוררות כמו ברזיל וטורקיה. בבית, התוכנית נושאת אופי הגנתי: להתבצר ולהתכונן לאתגרים הכלכליים, הפוליטיים ואולי אפילו הצבאיים שנמצאים בדרכה של איראן. לפני שתגיע איראן לגן העדן, יש עוד דרך חתחתים לפניה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#