על האש עם דונלד טראמפ: האם הסטייק שתאכלו ביום העצמאות הקרוב עדיין יהיה זול? - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על האש עם דונלד טראמפ: האם הסטייק שתאכלו ביום העצמאות הקרוב עדיין יהיה זול?

החרפה במאבק בין ארה"ב לסין עלולה לפגוע מיידית בכלכלה הישראלית, התלויה בסחר חוץ ■ בזמן ששתי המעצמות מתחילות להסתגר, ישראל חייבת להמשיך להיפתח - כדי לאפשר למשק לצמוח ולהוריד את יוקר המחיה

22תגובות
מנגל בגן סאקר בירושלים
אוליבייה פיטוסי

מינויו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב בינואר 2017 נתן את האות לפתיחה של כמה מערכות בו־זמנית, שמתבטאות בינתיים ברובן במלחמת הצהרות, מול צפון קוריאה, מקסיקו, איראן, רוסיה, כלי התקשורת וכמובן — מול כמה ממקורביו, שהודחו על ידו בלי למצמץ.

רוב המלחמות מספקות בשלב הזה בידור חינם וחומר משובח לסאטיריקנים, אבל יש מלחמה אחת שנתפשת כרצינית במיוחד ושכל העולם חרד ממנה — מלחמת הסחר מול סין.

להבדיל ממלחמה צבאית בזירה כלשהי על פני הגלובוס, למלחמת סחר יש השלכות הרבה יותר רחבות — ולמעשה כל העולם עלול להיפגע ממנה. החשש הזה מקנן גם אצלנו, כמדינה שהצמיחה שלה תלויה בגלובליזציה ובסחר החוץ.

ישראל היא יצואנית גדולה של מוצרי ושירותי היי־טק, והיא יבואנית גדולה של חומרי גלם, סחורות וציוד — שמהם נגזר יוקר המחיה כאן. מלחמת סחר עולמית — שתתבטא בהטלת מכסים ומכסות, הגנות על תוצרת מקומית והסתגרות של מדינות — תגרום מיידית לפגיעה בצמיחה העולמית, ובמיוחד של מדינות קטנות ומוטות סחר כמו ישראל.

אם בכל זאת מישהו חושב שזה רחוק מאתנו או לא רלוונטי אלינו, מוטב שיחשוב פעמיים. בהמשך נפרט כיצד תהליכי הגלובליזציה והורדת המכסים גרמו לכך שהסטייקים שתניחו על המנגל ביום העצמאות הקרוב יהיו זולים יותר מבעבר. זה לא היה קורה אלמלא הציבור הישראלי היה יוצא למחות בקיץ 2011 נגד יוקר המחיה, ומאלץ על ידי כך את הממשלה לפעול להורדת מכסים שהעניקו הגנה ליצרנים המקומיים.

מקווים שטראמפ לא ישרוף את המועדון

טראמפ אמנם אינו משדר עקביות בהצהרותיו המתלהמות, אולי משום שלעתים הוא מקדים הצהרה למחשבה, ואולי בגלל שהוא מבין שהוא יכול לדעת איך מלחמה כזו מתחילה, אך לא איך היא מסתיימת.

בעניינים כלכליים, יותר מאשר בענייני חוץ וביטחון, טראמפ נראה כבעל תפישת עולם נחרצת יותר. פעילותו הנחושה והדרמטית בהורדת מס החברות בארה"ב מ–35% ל–21% מעידה כי בעניינים כלכליים הוא שולף מהר.

הדבר היחידי שבולם את טראמפ הוא התגובה בשוקי ההון. כשהשוק אוהב את מעשיו, כמו בהורדת המס, הוא פועל מהר. כשהשוק נבהל, כמו בתגובה לחשש ממלחמת סחר, הוא נשמע פחות עקבי.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג
Andrew Harnik/אי־פי

החלטתו להטיל מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום היתה יריית הפתיחה. בשבוע שעבר הוא המשיך בקו הזה כשהורה לממשל לבחון הטלת מכסים נוספים על סחורות סיניות בשווי 100 מיליארד דולר. סין לא נשארה חייבת, והודיעה בסוף השבוע על הטלת מכסים של 25% על סחורות אמריקאיות בשווי 50 מיליארד דולר — ובהן פולי סויה, מכוניות, כימיקלים ומטוסים. את המשבר הזה מנסים אנשי המקצוע משני הצדדים לפתור בדיאלוג, תוך תקווה שטראמפ הבלתי־צפוי לא ישרוף בינתיים את המועדון.

אז איך זה קשור אלינו? ראשית, זהו מאבק בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, וככאלה הן משפיעות על כל העולם. למדנו כבר במשבר הקודם ב–2008 שגם משבר מקומי בארה"ב, כמו הסאב־פריים, יכול להתפתח למשבר עולמי שימוטט בנקים ענקיים ויחולל משברים חמורים במדינות כמו יוון, איסלנד, ספרד ואירלנד.

שנית, כלכלת ישראל נשענת על מרכיבי יצוא ויבוא גבוהים בתוצר שלה. ירידה באחד מהם, או בשניהם, תתורגם די מהר לפגיעה בצמיחה ובתעסוקה. במקרה שלנו, גם יוקר המחיה עלול לעלות אם תתחיל מלחמת סחר שבה מדינות יגנו על תוצרתן המקומית.

מכירות של בשר טרי, באלפי טונה
.

יבוא הבשר הטרי כמקרה מבחן

המקרה של יבוא הבשר הטרי לישראל הוא מקרה מבחן אופייני למהלך שבו פתיחת המשק ליבוא הועילה לצרכנים ושינתה את התנהגותם.

החקלאות הישראלית נתמכת מדי שנה על ידי הממשלה בכ–6 מיליארד שקל באמצעות סיוע והגנות למיניהם, בעיקר מכסות ומכסים שמאפשרים שמירה על מחיר גבוה. זה עבד יפה מאוד עד 2011, אלא שהמחאה הציבורית הפעילה לחץ על הממשלה לבחון את הורדת יוקר המחיה בשלל תחומים — ובראשם המזון.

הממשלה הובילה מאז כמה רפורמות, תוך גילויי התנגדות קשים של יצרנים, יבואנים וגופים עסקיים שנהנו מהמצב הקודם ורצו לשמר אותו. תחום הבשר הטרי הוא אחד מהם. עד 2014 כמעט לא היה יבוא בשר טרי לישראל בשל מכסים גבוהים ומכסת יבוא זעירה. בשני הגורמים החל באותה שנה שינוי הדרגתי.

כך למשל, בוטל המכס על יבוא עגלים חיים ב–2014, והופחת שיעור המכס על יבוא בשר טרי מ–13 שקל לק"ג ל–6.5 שקל לק"ג ב–2018 — והוא אמור לרדת לאפס ב–2020. במקביל, הוגדלו מכסות היבוא הפטורות ממכס מ–2,500 טונה ב–2014 ל–12,500 טונה השנה, ו–17,500 טונה ב–2020.

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בחן את השפעות המהלכים האלה על מחירי הבשר הטרי, וגילה כמה עובדות מעניינות. ראשית, הצרכן הישראלי התחיל לצרוך יותר בשר טרי על חשבון בשר קפוא ומעובד. שנית, למרות הגידול החד בביקוש לבשר טרי, מחירו ירד על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב–7.5% מאז 2014, ולפי נתוני חברת המחקר נילסן הוא ירד ב–17%.

היקף מכסות הבשר הפטורות ממכס בשנה
.

החיסכון לצרכן הישראלי מוערך על ידי משרד האוצר בכ–170 מיליון שקל בשנה. זה לא סכום גדול, אבל זו התחלה טובה. צריך לזכור ששוק הבשר הישראלי עדיין נשלט על ידי הדואופול של תנובה ודבאח — וכדי להביא לירידת מחירים חדה יותר נדרשים צעדים נוספים (למשל מול מונופול הכשרות של הרבנות).

המשקל של יבוא הבשר הטרי מסך צריכת הבשר הגיע ל–44% בספטמבר 2017 — לעומת כמות זניחה ב–2014. אם הרפורמה אכן תימשך כסדרה, המכסים ימשיכו לרדת והמכסות יגדלו — אפשר שנראה בעתיד ירידת מחירים נוספת. המהלך הזה נעשה בהדרגתיות כדי למנוע פגיעה קשה במגדלי הבשר בישראל, שזכו גם לפיצוי מהממשלה.

להוריד מכסים — ומהר

המקרה של הבשר הוא רק דוגמה אחת להשפעה העצומה שיש למדיניות ממשלתית בענייני הגנות על תוצרת מקומית ופתיחה ליבוא. יוקר המחיה בישראל גבוה מאוד במרבית התחומים, בשיעור של 10%–15% לעומת הממוצע ב–OECD. במוצרים שמייצרים כאן — כמו פירות וירקות, חינוך ושירותי תקשורת — ישראל אינה יקרה. מרכיבי היבוא בתחומים אלה זניחים, ובפירות וירקות המחיר קשור גם לפטור ממע"מ בגינם.

הגנות מכסיות ומכסות אינן הסיבה היחידה כמובן ליוקר המחיה (יש גם כשרות, רגולציה וביורוקרטיה מקומית ומבנה שווקים ריכוזי), אך זהו תחום שבו קל יחסית לממשלה להשפיע על הורדת יוקר המחיה. זו הסיבה ששר האוצר, משה כחלון, שנאבק במחירי הדירות הגבוהים כבר שלוש שנים, בחר לטפל בינתיים ביוקר המחיה הפשוט יותר והוריד את המכסים על שורה של מוצרים — ובהם מכשירי סלולר, מקררים, תנורים, מוצרי תאורה, צעצועים, הלבשה ואביזרי ספורט.

ישראל, נכון לעכשיו, לא נמצאת במשחק של מלחמת הסחר. אמנם יש לה עוד כברת דרך ארוכה לעשות כדי לבטל הגנות מכסיות ומכסים בשלל תחומים, אך לפחות היא צועדת קדימה — ולא אחורה. ומה שמעודד אותה לעשות זאת הם תנאי רקע נוחים — אבטלה, ריבית ואינפלציה נמוכים מאוד, ומס חברות נמוך יחסית. למעשה, תנאי הרקע כל כך טובים, שנדרש מהלך מואץ יותר של הורדת מכסים והסרת המגבלות על מכסות. מהר, ובלי להסתכל על מה שטראמפ מתכנן. אנחנו עדיין רק סיכה על מפת העולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#