מה עדיף: להפסיד את המשרה לטובת רובוט - או לקבל יחס של רובוט בעבודה? - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה עדיף: להפסיד את המשרה לטובת רובוט - או לקבל יחס של רובוט בעבודה?

הבינה המלאכותית חורגת מגבולות מגזר הטכנולוגיה, ומשמשת לגיוס עובדים ופיטוריהם, למעקב אחר פריון העבודה ולשיפור היעילות ■ כדי למנוע דה-הומניזציה, העובדים צריכים לדרוש שקיפות ובעלות על המידע האישי ■ כתבה ראשונה בסדרה

מחסן של אמזון בבריטניה
Bloomberg

בינה מלאכותית (AI) פורצת בעוצמה לתוך עולם העסקים. חברות מכל הסוגים רותמות את ה–AI כדי לחזות ביקוש, לגייס עובדים ולטפל בלקוחות. ב–2017 הוציאו חברות 22 מיליארד דולר על מיזוגים ורכישות בתחום ה–AI — פי 26 מ–2015. מקינזי גלובל אינסטיטוט, מכון המחקר של חברת הייעוץ מקינזי, מעריך כי יישום AI בשיווק, מכירות ושרשרות אספקה לבדו ייצור ערך כלכלי, כולל רווח והתייעלות, של 2.7 טריליון דולר ב–20 השנים הקרובות. מנכ"ל גוגל הכריז כי בינה מלאכותית תעשה יותר עבור האנושות מגילוי האש או המצאת החשמל.

אלא שתחזיות גרנדיוזיות כאלה מעוררות לא פחות חרדה מתקוות. אנשים רבים חוששים כי AI תשמיד משרות מהר יותר משהיא יוצרת אותן, וכי חסמי כניסה לבעלות על מידע וייצורו עלולים להוביל ליצירת קומץ של חברות דומיננטיות בכל תעשייה.

תחום מדובר פחות הוא מקום העבודה. כיצד תשנה אותו הבינה המלאכותית? באמצעות AI מנהלים יכולים להיות בעלי שליטה חריגה על העובדים שלהם. אמזון רשמה פטנט על צמיד שעוקב אחר תנועות היד של עובדי מחסנים, ומשתמש ברטט כדי לעורר אותם לעבודה יעילה יותר. וורקדיי (Workday), חברת תוכנה, עורכת חישובים המבוססים על 60 גורמים כדי לחזות אילו עובדים יעזבו. סטארט־אפ ששמו הומנייז (Humanyze) מפתח תגי זיהוי חכמים שיכולים לעקוב אחרי עובדים, ולהעריך את האינטראקציות שלהם עם עמיתים.

מעקב בעבודה אינו רעיון חדש. עובדים רבים מעבירים כרטיס בכניסה וביציאה מהמשרד, ובוסים רבים יכולים לראות מה עושים עובדים על מחשביהם. אולם AI הופכת את המעקב למשתלם יותר, מכיוון שכל פיסת מידע היא בעלת ערך פוטנציאלי. אין כמעט חוקים שמפקחים על איסוף מידע בעבודה, ועובדים רבים מסכימים בלית ברירה למעקב כשהם חותמים על חוזי ההעסקה שלהם.

workday - דלג

לאן כל זה מוביל? נתחיל עם היתרונות. AI אמורה לשפר את פריון העבודה. הומנייז ממזגת מידע המתקבל מהתגים של העובדים עם לוחות השנה והאי־מיילים שלהם כדי לפענח, למשל, אם מבנה המשרד מעודד עבודת צוות. סלאק (Slack), אפליקציית מסרים לעבודה, מסייעת למנהלים להעריך באיזו מהירות עובדים יכולים למלא משימות. בעזרת הכלים האלה, חברות יראו אם עובדים מנמנמים או עוברים על הכללים. החברות מתחילות להשתמש ב–AI גם כדי לזהות אנומליות בדו"חות ההוצאות של עובדים, כמו העברת קבלות על עסקות שבוצעו בשעות חריגות, ועושות זאת ביעילות רבה יותר מבדיקות ידניות.

How to Use Slack - דלג

גם העובדים ייצאו נשכרים. הודות לשיפור בראייה ממוחשבת, AI תוכל לבדוק אם עובדי מפעלים לובשים ציוד בטיחות ושלא נגרם להם נזק. עובדים רבים גם יעדיפו לקבל יותר משוב על עבודתם ויקדמו בברכה את האפשרות להשתפר. סטארט־אפ ששמו קוגיטו (Cogito) פיתח תוכנה שמאזינה לשיחות של מרכזי שירות לקוחות, ומדרגת אותן לפי "ציון אמפתיה" בהתבסס על החמלה שהפגינו הטלפנים ללקוחות, ומידת המהירות והיעילות שבה הם נתנו מענה לתלונות.

מכונות יכולות לסייע לתת העלאות שכר וקידומים לאנשים הראויים לכך. זה מתחיל בגיוס — תוכנה יכולה לזהות דפוסים שאנשים מחמיצים. טקסטיו (Textio), סטארט־אפ שמשתמש ב–AI כדי לשפר את האופן שבו מתוארים תפקידים, גילה כי נשים נוטות יותר להיענות להצעות עבודה שמזכירות "פיתוח צוות", ולא "ניהול צוות". אלגוריתם יבחין בעתיד בפערי שכר בין מגדרים וגזעים, וכן במקרים של הטרדה מיניות וגזענות, שמנהלים בני אנוש מתעלמים מהם בכוונה או בטעות.

אורוול מתהפך בקברו

היתרונות של AI כרוכים גם בחסרונות אפשריים. אלגוריתמים אינם תמיד חפים מההעדפות של המתכנתים שלהם. אך ייתכנו גם השלכות שאינן מכוונות. עובדים מבוגרים יותר עובדים לאט יותר מצעירים, ועלולים לאבד את עבודתם, אם כל מה שהבינה המלאכותית תמדוד הוא פריון וקצב עבודה.

מעקב אחרי העובדים עלול לעורר אווירה אורווליאנית — עניין רגיש בתקופה שבה אנשים שואלים מה וכמה יודעות פייסבוק וחברות טכנולוגיה ענקיות אחרות על חייהם הפרטיים. חברות מתחילות לבדוק כמה זמן מבלים עובדים בהפסקה. וריאטו (Veriato), חברת תוכנה, מרחיקה לכת ומתעדת כל הקלדה שביצע העובד במקלדתו כדי למדוד עד כמה הוא מחויב לחברה. חברות יכולות להשתמש ב–AI כדי לעקוב לא רק אחר התקשורת המקצועית בין העובדים — אלא גם אחרי הפרופילים שלהם במדיה החברתית. הרמז נמצא בשם של אחת החברות שהוזכרו: Slack, שמשמעו התרופפות, אף שראשי התיבות הן Searchable Log of All Conversation and Knowledge.

Humanyze - דלג

מי יעקוב אחר העוקבים

יש אנשים שיהיה להם כוח רב יותר מאחרים למנוע מהמעסיקים לעקוב אחריהם. לעובדים בעלי כישורים נדרשים יהיה סיכוי טוב יותר להתנגד למעקב מאשר לעובדים שקל להחליפם. עובדים בשכר שעתי בתעשיות בשכר נמוך כמו קמעונות יהיו חשופים במיוחד למעקבים, מה שעשוי לתדלק התעוררות של איגודי עובדים, שירצו לייצג את האינטרס של העובדים ולקבוע נורמות חדשות לאור השינוי שחל בשטח. וגם אז, אנשים בתפקידים מסוימים יצטרכו לבחור בין להפסיד את התפקיד לטובת רובוט, או לקבל יחס של רובוט בעבודה.

רגולטורים ומעסיקים ששוק­לים את היתרונות והחסרונות של AI במקום העבודה צריכים להביא בחשבון שלושה עקרונות: ראשית, המידע צריך להיות אנונימי ככל האפשר. מיקרוסופט, למשל, פיתחה מוצר שמראה לעובדים כיצד הם מנהלים את זמנם במשרד, אך מנהליהם יכולים לראות רק את המידע המצטבר על כל העובדים.

שנית, השימוש ב–AI חייב להיות שקוף. יש ליידע את העובדים אילו טכנולוגיות משמשות במקום העבודה ואיזה מידע נאסף. ושלישית, האלגוריתמים שמשמשים חברות לגיוס, פיטורים וקידום צריכים להיבדק באופן שגרתי. יש לבדוק אם הם מכילים העדפות לטובת אוכלוסייה מסוימת ואם הם גורמים להשלכות לא רצויות.

בנוסף, ממשלות צריכות לאפ­שר לעובדים לבקש את המידע שנאסף עליהם, כולל עובדים לשע­בר שרוצים לערער על פיטורים או מחפשי עבודה שרוצים להציג את יכולותיהם בפני מעסיקים פוטנציאליים.

כוח עבודה הוגן ופורה יותר הוא תוצאה שראוי לשאוף אליה — אבל לא במקרה שבו הטכנולוגיה תגרום לדה־הומניזציה ושעבוד של העובדים. האיזון הזה דורש הרבה מחשבה, נכונות מצד העובדים והמעסיקים, ומנה הגונה של אנושיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#