בית המשפט העליון בארה"ב: לא ניתן לתבוע יצרניות חיסונים על נזקים כתוצאה מהחיסון - וול-סטריט וגלובל - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט העליון בארה"ב: לא ניתן לתבוע יצרניות חיסונים על נזקים כתוצאה מהחיסון

בית המשפט הסתמך על חוק מ-1986 שנועד לעודד יצרניות תרופות לייצר חיסונים, וזכה לתמיכת ממשל אובמה

תגובות

בית המשפט העליון בארה"ב חיזק היום את ההגנות המשפטיות על יצרניות חיסונים, כאשר פסק כנגד זוג הורים שהאשימו את חטיבת ווייאת' של פייזר בהפרעת פרכוסים ממנה סובלתם בתם בת העשרה. השופטים הסתמכו על חוק פדרלי משנת 1986, לפיו לא ניתן לתבוע יצרניות תרופות בטענה כי היה עליהן לשווק גירסה בטוחה יותר של חיסונים. חוק זה קובע מערך של פיצויים קבועים מראש ומוגבלים אותן מממנת החברה מקופה קבועה כאשר מוכח כי המוצר הוביל לפגיעה במטופל. חוק זה נועד לעודד יצרניות תרופות לייצר חיסונים, באמצעות הגבלת אפשרות התביעה.

הפסיקה התקבלה ברוב של 6 מול 2, כאשר המתנגדות הן השופטות רות ביידר גינצבורג וסוניה סוטומאיור. השופטת החדשה ביותר בבית המשפט העליון, אלנה קייגן, לא לקחה חלק בפסיקה. השופט אנטונין סקאליה כתב את דעת הרוב, ונימק את הפסיקה בכך ש"יצרניות החיסונים מממנות מהכנסותיהן תכנית יעילה ובלתי רשמית לפיצוי על נזקי חיסונים, ובתמורה, הן נמנעות מתביעות יקרות ופסיקות חבר מושבעים שלעתים יוצאות מכלל פרופורציה".

הפסיקה מהווה ניצחון לא רק לפייזר, יצרנית התרופות הגדולות בעולם, אלא גם ל-3 החברות הגדולות האחרות המספקות חיסונים לשוק האמריקאי - גלקסו סמיתקליין, מרק וסאנופי-אוונטיס. פסיקה הפוכה הייתה עשויה להוביל לגל תביעות אדיר נגד החברות. מאז 1988, במסגרת מנגנון הפיצוי הקבוע, שילמו החברות כמעט 2 מיליארד דולר ליותר מ-2,500 משפחות. תביעות בבית המשפט עשויות היו להגדיל את הוצאותיהן המשפטיות של החברות פי כמה וכמה.

הנושא שעמד כעת בפני בית המשפט העליון, היה האם החוק מ-1986 מותיר פרצה, לפיה מטופלים יכולים לתבוע את יצרניות התרופות כאשר מדובר בתופעות לוואי ניתנות למניעה. ממשל אובמה צידד בפייזר, שרכשה ב-2009 את ווייאת', וקרא להימנעות מתביעות מסוג זה.

השופטת סוטומאיור, כתבה בעמדת המיעוט, כי הפסיקה "מותירה ריק רגולטורי בו אין מי שמוודא כי יצרניות החיסונים מנצלות את מיטב החידושים המדעיים והטכנולוגיים כאשר הן מתכננות או מפיצות את מוצריהן".

התביעה הוגשה על ידי הוריה של האנה ברוסוויץ, שהחלה לחוות פרכוסים ב-1992, לאחר שקיבלה כפעוטה את המנה השלישית מבין חמש של חיסון טרי-אימונול של וויאת', נגד קרמת (דיפתריה), שעלת (פרטוסיס) וצפדת (טטנוס). התביעה טיפסה במעלה ערכאות בתי המשפט בארה"ב עד שהגיעה כעת לערכאה העליונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#