צעירים, משכילים וחיות אינטרנט: המהפכה הראשונה של דור הפייסבוק טרפה את הקלפים במצרים - וול-סטריט וגלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעירים, משכילים וחיות אינטרנט: המהפכה הראשונה של דור הפייסבוק טרפה את הקלפים במצרים

האנשים שהצליחו לשים קץ ל-30 שנות כהונת נשיא מצרים עשו זאת באמצעות סטטוסים בפייסבוק וציוצים בטוויטר שהובילו להפגנות המיליונים בקהיר ■ למנהיג שלהם, ואיל גונים, זה עלה בימי היעלמות במרתפי המשטרה המצרית ■ כעת הם נחשפים וקוראים לצעירים: "עזרו לנו לבנות את האומה הזאת מחדש"

תגובות

>> הם נולדו לפני 30 שנה, בתקופה שבה הנשיא חוסני מובארק עלה לשלטון. מרביתם בוגרי האוניברסיטאות המובילות במדינה, חלקם לומדים ועובדים בחו"ל - וכולם העבירו את חייהם הבוגרים תחת המגבלות של מדינת המשטרה המצרית. חלקם אף נעצרו פעם אחר פעם ועונו.

הם צעירים, בעלי מקצועות חופשיים כמו רופאים ועורכי דין, שהחלו את ההתקוממות שטילטלה את מצרים, ולאחר מכן הובילו אותה. הם בני דור הפייסבוק - אבל לא לגמרי: הם לא חשפו את פניהם ברשת מחשש כי ייעצרו או ייחטפו על ידי המשטרה החשאית. המהפכה במצרים, שהובלה על ידם בשבועיים האחרונים, לא היתה יכולה להתרחש ללא המדיה החברתית. ההמון הזועם היה שם קודם לכן, וכך גם התסכול על המצב הכלכלי והפערים החברתיים. אבל יכולתו של השלטון לבלום את הפצת המידע בקרב התושבים ולשלוט על אמצעי התקשורת - העיתונים, ערוצי הטלוויזיה ואפילו הפורומים ואתרי האינטרנט השונים - בלמו את ההתארגנויות.

ואז הגיעו פייסבוק וטוויטר. עליהם הממשל המצרי לא יכול היה לשלוט ולצנזר. ספק אם מובארק ואנשיו ידעו על מה שמתרחש מתחת לאפם - קבוצות של אנשים שהעבירו מידע מאחד לשני מתחת לרדאר התקשורתי של הממשל, וחברו יחד כדי לארגן את הפגנות המחאה. המצרים המשכילים, דוברי האנגלית, שנסעו ללמוד מחוץ למצרים ושבו אליה עם רעיונות לדמוקרטיה שחדרו עמוק בראשם, היו אלה שיזמו את המהפכה.

גוגל לא מתנערת

הפנים שהוצמדו למהפכה הם של צעיר בן 31, יליד מצרים, דובר אנגלית שוטפת וחיית אינטרנט. הוא ידע לגייס את המדיה החברתית ליצירת המהפכה. שמו הוא ואיל גונים, והוא מכהן כמנהל שיווק אזורי של גוגל בדובאי, האחראי על הפעילות השיווקית-מותגית של גוגל בכמה מדינות ערב, בהן מצרים.

לטובת יצירת המהפכה, בנה גונים קבוצות בפייסבוק והשתמש בחשבון הטוויטר האישי שלו כדי לקדם את המסרים באנגלית ובערבית כאחד. בגוגל ידעו שהוא נסע למצרים כדי להשתתף בהפגנות, אבל בימים הראשונים שלאחר היעלמותו לא התייחסה החברה מהנושא, בתקווה שיימצא בריא ושלם. לאחר שכבר היה ברור שאין מקריות בהיעלמות שלו, החליטה החברה לגייס את יכולות העברת המידע שלה בעולם. היא הוציאה הודעה על היעלמותו, תוך שהיא קוראת לגולשים לספר לה במידה שיימצא מידע על אודותיו.

לאחר שנמצא בריא ושלם, החליט גונים לפרגן דווקא למתחרה המרה, פייסבוק, והכתיר אותה ככזו שהובילה את המהפכה במצרים. "לא אתן עוד ראיונות לתקשורת. מעתה פייסבוק הוא האופן שלי לתקשר עם מי שרוצה לשמוע אותי", הוא צייץ בחשבון הטוויטר שלו.

ההערכות היו שבשל המשקל הרב והפרגון שרוחש גונים לפייסבוק על חלקה במהפכה, תנסה הנהלת גוגל להתנער ממנו, על רקע התחרות הקשה בין החברות. ואולם לא חברה כמו גוגל תפספס הזדמנות לחבק את מנהיג הרשת החדש שנולד. ביום שבו הוא נמצא כתבה הנהלת גוגל בדף הטוויטר הרשמי שלה: "הקלה גדולה. ואיל גונים שוחרר. אנו מוסרים את אהבתנו לו ולמשפחתו".

אתמול, לאחר שהחלו להתרבות השאלות אם הוא עדיין אישיות רצויה בגוגל, הוציאה הנהלת החברה את הציוץ הבא: "אנו גאים בך מאוד ואיל גונים. נקבל אותך בברכה ובזרועות פתוחות כאשר תחזור". אחרי החשבון של גוגל עוקבים כ-2.77 מיליון איש, ואחרי זה של גונים עוקבים כ-75 אלף איש.

גונים הוכתר כמנהיג המהפכה האינטרנטית במצרים על ידי כמה מגופי התקשורת הגדולים בעולם. כך למשל, ה"וול סטריט ג'ורנל" הגדיר אותו כאחד מתשעה האנשים הבולטים כיום במצרים, לצד סגן הנשיא עומר סולימן ושר ההגנה מוחמד טנטאווי. גם רשת CBS הסבירה כי הוא אחראי במידה רבה להתארגנות בפייסבוק, והכתירה אותו כמנהיג הצעירים החדש של האומה במהפכה.

בתקשורת העולמית הוזכר גונים כמי שיש לו אספירציות פוליטיות במצרים. כמה מהציוצים שלו מחזקים את ההשערה הזאת, למשל זה שבו הוא קורא למצרים המשכילים מהעולם לחזור למדינת מוצאם ולסייע להפוך אותה לדמוקרטיה. בטוויט אחר הוא הוא קרא לגיוס כספים לטובת הכלכלה המצרית.

פעולת הסחה

גונים לא היה לבד. זרעי ההתקוממות שאותה הוביל נבטו בזמן ההפגנות בתוניסיה, כשוואליד רשיד, בן 27, איש קשר של הקבוצה המקוונת "תנועת 6 באפריל", שלח הודעה למנהל האנונימי של עמוד פייסבוק נגד עינויים בבקשה ל"סיוע בשיווק" היום הראשון להפגנות, שהמועד לו נקבע היה ב-25 בינואר.

הוא תהה מדוע המנהל האנונימי של העמוד תיקשר אתו רק באמצעות שירות המסרים המיידיים של גוגל. כך הוא למד שמדובר בבכיר גוגל - גונים. משם הדברים צברו תאוצה.

ביום ההפגנות ניסתה הקבוצה להטעות את המשטרה בעזרת פעולת הסחה. המארגנים הפיצו שמועה כי בכוונתם להתאסף במסגד בשכונה יוקרתית במרכז קהיר, והמשטרה הגיעה לשם בכוחות גדולים. בפועל, נפגשו המארגנים במקום זאת בשכונת עוני סמוכה.

בנוסף לגונים וראשיד, כ-15 צעירים מצרים הובילו את המהפכה ברשת. הבולטים שבהם היו סלי מור, פסיכיאטרית נוצרית-קופטית בת 32, המחזיקה בהשקפות שמאלניות ופמיניסטיות ושמוצאה אירי-מצרי; איסלם לופטי, עורך דין ואחד ממנהיגי צעירי האחים המוסלמים; זיאד אל-אליימי, עורך דין בן 30 ששימש בעבר ראש הקבוצה הקומוניסטית באוניברסיטה.

ההחלטה להתחיל את המחאה בשכונת עוני היתה בעצמה ניסוי. "אנחנו תמיד באים מהאליטה, עם אותם פרצופים מוכרים. הפעם החלטנו לנסות משהו אחר", אמר לופטי. "התחלנו בתור קבוצה של 50 איש, אבל כשיצאנו מהשכונה כבר היינו אלפים", סיפרה מור. ההתקוממות חשפה את הפער הבין-דורי במצרים, וצעירים שהשתתפו בה הביעו לא פעם תסכול מעמדות בני הדור הקודם. "הם פשוט חלק מהמערכת, חלק מהשלטון", אמר לופטי. "מובארק הצליח לאלף אותם".

כעבור כמה ימים, שבעה מחברי הקבוצה נחטפו על ידי המשטרה לאחר שיצאו מפגישה בביתו של אל-בראדעי והוחזקו במעצר במשך שלושה ימים. השלטון המצרי אף חסם את האינטרנט במדינה. זו היתה הפעם הראשונה בתולדות העולם הדיגיטלי שבה מדינה שלמה נותקה מהאינטרנט כדי שדיקטטור אחד יוכל לנסות לבלום את המהפכה במדינה שבה הוא שולט. במשך שבעה ימים היתה מצרים מנותקת מכל סוג של תקשורת אינטרנטית - קווית או ניידת - בהוראת השלטונות. נענו להוראה זו גם חברות רב-לאומיות הפועלות בה, שמכוח הרישיון שלהן היו חייבות להוריד את השאלטר בהוראת מובארק.

לאחר מכן, המארגנים הפיצו לוח זמנים שבועי, כשההפגנות הגדולות ביותר נקבעו לימי שלישי ושישי בניסיון לשמור על כוחם. לפני כל הפגנה הם הדליפו מידע כוזב חדש כדי להטעות את המשטרה.

המארגנים גם יצרו קואליציה כדי לייצג את המרד הצעיר, וגונים נבחר לוועדה המנהלת. כאשר הממשלה החליטה להזמין אותם למשא ומתן, הם קיימו הצבעה בכיכר תחריר כדי להחליט מה לעשות. 70% הצביעו נגד קבלת ההצעה של הממשלה.

מרבית חברי הקבוצה הם ליברלים או אנשי שמאל, וכולם - בכלל זה חברי האחים המוסלמים - אומרים כי הם שואפים להקים שלטון דמוקרטי-חוקתי בסגנון מערבי. עם זאת, הם גם מודים כי קיימות ביניהם מחלוקות גדולות, במיוחד לגבי התפקיד של דת האיסלם בחיים הציבוריים.

לאחר שממשלת מצרים ניסתה לפצל את תנועתם בטענה כי נציגי הממשל מנהלים משא ומתן עם חלק ממנהיגיהם, החליטו חלקם לחשוף בראשונה את זהותם כדי לתאר את התפקיד הסמוי שמילאו בהתקוממות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#