דמוקרטיה אינסטנט במצרים תסכן את הסכם הגז

לא מגיע למובארק להיזרק לכלבים

אורה קורן
אורה קורן

מצרים צריכה בחירות דמוקרטיות, אבל לפחות עוד שנה-שנתיים. זה יהיה זמן סביר לאפשר להמונים שחוללו את המחאה להתארגן כמפלגה עם מנהיג מוסכם. אם ארצות הברית ואחרים ילחצו על מצרים לקיים בחירות דמוקרטיות כבר בספטמבר 2011, כמתוכנן, יקטפו את השלטון אלה שלא חוללו את המהפך, בין אם יהיו מפלגת האופוזיציה הוותיקה, הוופד, גורמים איסלאמים קיצוניים, או מתונים יחסית ומוחמד אל-בראדעי, שניסה לתפוס טרמפ על ההפגנות כבר מתחילתן, בניסיון לצבור נקודות בדרך למשרת נשיא מצרים.

מבחינת ישראל, גורמים איסלאמים קיצוניים לא יהססו להעמיד בסימן שאלה את הסכם השלום, את טיב הנורמליזציה הקרירה בין המדינות ואף את הסכם הגז. האינטרס האסטרטגי שלהם לראות בחיסולה של ישראל עלול לגבור על האינטרס האסטרטגי להרוויח מהעסקים איתה.

דמוקרטיה עכשיו תיצור קרוב לוודאי כאוס פוליטי, חברתי וכלכלי במצרים. בכך, היא גם תהיה גרועה לישראל, לגורמים המתונים במזרח התיכון ולעולם המערבי, כיוון שתחזק את הקיצונים שיפעלו נגד האינטרסים שלהם.

לכן, גם האמריקאים והאירופים שלוחצים היום לכינון משטר מעבר במצרים, כדאי שלא יבנו על משטר מעבר בן חצי שנה. מהרבה סיבות עדיף לתת ליוצאי כוחות הביטחון שמונו להנהיג את המדינה, פסק זמן ארוך יותר. זה יאפשר להם לייצב את המצב הכללי במצרים ולבנות יסודות לשינוי המצב הכלכלי.

זה גם יאפשר לנשיא חוסני מובארק מוצא של כבוד, כיוון שיישאר, כנראה, רשמית בתפקיד אולם סמכויותיו יעברו לסגנו ולראש הממשלה. לא מגיע למובארק להיזרק לכלבים. הוא אמנם רמס את הדמוקרטיה במצרים כשזייף שנים רבות את תוצאות הבחירות, אולם הוא לא השליט הערבי היחיד שעושה כן. ראוי לזכור לו את תמיכתו בהסכם השלום עם ישראל גם כשהיה מנודה על ידי העולם הערבי בגינו, ואת נסיונותיו לקדם את הקו המתון בפוליטיקה הערבית. אם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, עוד לא התעניין בפוליטיקה כשכל זה התרחש, כדאי שמישהו יסביר לו את זה.

תנועת הצעירים החילונים שחוללו את השינוי ראויה למנהיג אמיתי, ואין לה כיום גורם שמייצג אותה. היא צריכה זמן להכין עצמה לבחירות. אחרת, גופי אופוזיציה קטנים אך ותיקים ומאורגנים יקטפו את הפירות. שלא לדבר על גופים קיצונים, שיקבלו תמיכה מחוץ לגבולות מצרים מגורמים אסלאמים קיצונים.

אי אפשר להפוך מדינה דיקטטורית לדמוקרטית תוך חודשים ספורים. אין מתכון אינסטנט לכזה מהפך, הוא דורש זמן. האינטרס הישראלי, האסטרטגי, הביטחוני והכלכלי מחייב פסק זמן ממושך במצרים, שיאפשר להנהגה החילונית להתבסס ולתפוס את מקומה האמיתי בבחירות דמוקרטיות. זה צריך להיות גם אינטרס של העולם המערבי והגורמים המתונים במזרח התיכון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker