דבר גדול ומפחיד מאוד - וול-סטריט וגלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דבר גדול ומפחיד מאוד

חופש הביטוי או חופש הדיכוי: מי בעד המהומות במצרים?

4תגובות

דבר גדול ומדהים קורה עתה במצרים, בהמשך למהפכת היסמין של טוניסיה. משטר שנדמה היה שאין לו שום עוררין, שנמשך 30 שנים, עומד עתה בפני התקוממות של עם שיוצא להחזיר לידיו את השליטה בעתידו.

בסוף השבוע האחרון אמר לנו איש עסקים טורקי מוסלמי, מנהל בכיר בחברה אמריקאית שמנהל קשרים הדוקים מאוד עם ישראל, "לדעתי האישית, זה דבר טוב. שלטון שנמשך עשרות שנים מאב לבן הוא דבר ששייך לעבר הרחוק, ולא למאה ה-21". אותו מנהל, אוהד ישראל מושבע בשם סונר צ'אשור , סגן נשיא בכיר בחברת וריפון, מאמין בשבירתם של המונופולים המשפחתיים בארצו שלו - וכך הוא רואה גם את המונופול שיש למשפחת מובארק על השלטון במצרים.

התגובה הברוטלית של השלטונות במצרים, כמו בטוניסיה, להתקוממות, רק מחזקת את הטיעון שלו, ואת הקוראים להתנערות מכבלי השלטון. אחד האמצעים החשובים - והסמליים - ביותר לדמוקרטיה, חופש הביטוי והקדמה הטכנולוגית והחברתית - הושבת כליל כדי לבלום את המחאות. "מעולם לא ראינו מדינה שלמה עוברת אתחול מחדש ככה", אמר ג'ים קאווי, מייסד חברת רנסיס מקליפורניה, שמבצעת ניטור של פעילות האינטרנט. סגירתה הבוטה של האינטרנט צריכה להזכיר לנו שגם ברחבי העולם המערבי יש מי שרוצה לשלוט בדרך החזקה ביותר להפצת מידע ותקשורת בין אנשים במקומות שונים בעולם.

אילו היינו חיים בכל מדינה אחרת בעולם, היינו שמחים לתמוך בדרישתם לשלטון דמוקרטי של המצרים. ואולם, האזור שבו אנו חיים, ולמעשה העולם כולו, נתונים בעידן שבו כוחות הטוב והרע אינם מתפצלים באופן ברור בין גבולות גיאוגרפיים דווקא. שלטון טוטליטרי אחד שומר על שלום ויציבות פוליטית מול שכניו; שלטון דמוקרטי אחר מאפשר לדכא אוכלוסיות מיעוט; וסוכנים של מעצמות מערביות דמוקרטיות מביאים לעלייתם של פלגים קיצוניים ואלימים מאין כמוהם, שמדכאים והורסים תרבויות שלמות. פונדמנטליזם אידיאולוגי דוחף מאות מיליוני אנשים לבקש את רעתם של אחרים, וכל התרופות המוצעות לו מולידות תופעות לוואי גרועות כמעט כמו המחלה. כולנו פה מפחדים לשלום השברירי עם מצרים, שצבאה צויד ושוכלל במשך שנים על ידי בעלי בריתנו האמריקאים.

לצ'אשור היה פתרון, אולי קצת נאיבי, לבעיות של ישראל מול העולם - שמהן אולי ניתן לגזור אילו פתרונות אנשי עסקים עם נכונות לראות מעבר להתניות התרבותיות וההכתבות הדתיות שעימן גדלו יכולים להביא לעוינות. אם נעשה יותר עסקים עם העולם - נוכל לחיות איתו יותר בשלום. אם הסחר העולמי יהיה חופשי יותר - כי הוא מייצג הרבה יותר מאשר מעבר של סחורות בין גבולות, כמו חילופי ידע, ושיח שיש לו תכלית להיטיב עם שני הצדדים - נוכל ליצור אהדה רבה יותר לצדדים החיוביים שלנו. מחזק את דבריו חתן פרס נובל מייקל ספנס, שאמר בריאיון ל-TheMarker, שמגזר הייצוא של ישראל לא מספיק מגוון. שליחים כלכליים ועסקיים שיפעלו ברחבי העולם יסייעו לישראל להשתלב טוב יותר בסדר העולמי החדש, אמר ספנס. אילו רק העולם היה יכול להיות נאיבי - והגיוני - דיו כדי שדבריהם יוכלו להתגשם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#