האם תסכימו להידרס על ידי רובוט? - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם תסכימו להידרס על ידי רובוט?

לאחר מקרה מוות ראשון בתאונה של מכונית אוטונומית, השביתה אובר את ניסוייה בטכנולוגיה ■ המדע והפסיכולוגיה האנושית מצביעים על כך שיישום הרעיון במציאות בעייתי - בין היתר משום שיש גם נהגים בני אנוש על הכבישים, ובגלל הפחד מעליית המכונות והמשך הפקקים

38תגובות
מתוך הסרט "האלמנט החמישי"
Gaumont Buena Vista Internationa

שלשום נהרגה אישה מפגיעה של מכונית אוטונומית בארה"ב — מוות ראשון מפגיעה של מכונית כזו. בעקבות זאת הודיעה אובר, שהפעילה את המכונית במסגרת ניסויית, כי היא משביתה את כל הניסויים שלה בכלי רכב אוטונומיים. לפי הדיווחים האחרונים, ייתכן שהתאונה נגרמה באשמת הולכת הרגל, שככל הנראה התפרצה לכביש. חקירה ראשונית הראתה שהמכונית נסעה במהירות 38 מייל לשעה באזור שמותר לנסוע בו עד 35 מייל לשעה.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

הסיפור מטריד ומעציב. וגם מה שאתם הולכים לקרוא פה עלול להישמע לכם מרגיז, מאכזב, ואולי גם ריאקציוני.

הרעיון של מכוניות אוטונומיות הוא אכן אחד מהחזונות המבטיחים, המלהיבים והנועזים ביותר בעולם הטכנולוגיה. הסיבות — המובנות מאליהן — הן שבינה מלאכותית מציתה את הדמיון, שמכוניות שנוהגות בעצמן נשמעות כמו מדע בדיוני, ושמכוניות אוטונומיות מגלמות הבטחה לפתור את אחת הבעיות היומיומיות הגדולות ביותר של כל בני האדם.

הסיבה הפחות מובנת מאליה היא שטכנולוגיה של נהיגה אוטונומית מחדשת תחום בעל חשיבות עליונה שנשאר תקוע מבחינה טכנולוגית בתחילת המאה הקודמת — תחבורה אישית קרקעית. למרות כל המחשבים שנמצאים עכשיו במכוניות שלנו וחרף השיפורים שנעשו בשימוש בדלק, מכוניות בעלות מנגנון בעירה פנימית, ואפילו מכוניות חשמליות, מופעלות ופועלות באופן זהה כמעט לחלוטין לזה שפעל במכוניות שהנרי פורד טפח על מכסה המנוע שלהן ברדתן מפס הייצור.

הגיע הזמן שתחום התחבורה יזכה לעבור גם הוא למאה ה–21 — ואכן אפשר לראות את המאמצים הרבים שנעשים בתחום: מכוניות מעופפות (לארי פייג' ועוד שלל יזמים), הייפרלופ (ריצ'רד ברנסון ואילון מאסק), מנהרות ענק מתחת לערים (מאסק), וכמובן, טיסה מסחרית לחלל (ג'ף בזוס, מאסק וברנסון).

המונית המעופפת האוטונומית קורה של קיטי הוק
Kitty Hawk

עכשיו, לאחר שהתלהבנו מחזון המכוניות שמסיעות אותנו ממקום למקום ללא שנצטרך לסמוך על בני אנוש וחולשותיהם — עייפות, חוסר ריכוז, חוסר מיומנות והסחת דעת — וחלמנו איך ניכנס למכונית, נשעין את הראש לאחור ונגיע בלי עומסי תנועה ליעדנו, הגיע הזמן למקלחת קרה, או ליתר דיוק, להמשך הזעה בעומסי התנועה עם רגל על הגז ועל הברקס לחלופין. הנה כמה פגמים שימנעו מאתנו לנסוע בקרוב במכונית אוטונומית:

1. רובוטים ובני אדם אינם פועלים לפי אותם חוקים

מערכת של מכוניות אוטונומיות יכולה לעבוד, אבל נדרשים לכך תנאים, שבעתיד הנראה לעין ואף מעבר לו, יתקשו להתמלא. אחד מהם, למשל, קשור להיותה של מערכת אוטונומית כזו מערכת הנדסית, שעובדת לפי כללים מסוימים. מכוניות אוטונומיות הן למעשה רובוטים — מכונות שאמורות לקבל החלטות ללא מפעיל אנושי. מערכת כזו יכולה להתקיים כמערכת סגורה שבה כל המשתתפים פועלים לפי הכללים.

בשיחה שערכנו בסוף 2017 עם מדען מוח ממכון ויצמן, פרופ' אהוד אחישר, הוא אמר לנו: "נכון לעכשיו, רובוטים בעיקר עושים טוב דברים שאנחנו יודעים מראש איך צריך לבצע אותם. המומחים אומרים, למשל, שאפשר להקים עיר שלמה עם כלי רכב אוטונומיים בלי שום בעיה — אבל בתנאי שלא יהיו נהגים אנושיים.

"הסיבה העיקרית לדעתי היא שבהנדסה, אם הבנת הכל ברציונל, אפשר לבנות את כל המערכת. זה ההישג הגדול ביותר של ההנדסה ב–100 השנים האחרונות. אם זה קרה אתמול, זה יקרה גם מחר. אפשר לנתח את הסיבות והתנאים, ונקבל תמיד אותה תוצאה. חוות שרתים של גוגל מעתיקה את העולם הרציונלי שבו בני אדם חיים, ולא את האנלוגי".

מכיוון שיש בני אדם במערכת הכבישים שבה נוסעות המכוניות האוטונומיות, וככל הנראה ימשיכו להיות — אלא אם אתם מדמיינים עתיד שבו ייאסר על בני אדם לנהוג, והם יורשו רק להיות מוסעים על ידי רובוטים או מערכות הסעה המוניות שמתפקדות במקביל — תמיד יהיו על הכביש משתתפים שאינם בהכרח מצייתים לחוקים: בני אדם.

מכירות רובוטים תעשייתיים, באלפי יחידות | סוג התעשייה שיעור מכלל השימוש
ברובוטים, 2015

2. אין כללי אתיקה ברורים לרובוטים

מי יחליט איך ייסעו מכוניות אוטונומיות, מה תהיה ה"אתיקה" שלהן, ולאילו כללים הן יצייתו כשתעמוד בפניהן דילמה מהסוג המוכר לנו באופן יומיומי: במקרה של מכונית שטסה לעברנו במהירות, האם לבלום או לסטות הצדה? האם להסתכן בהתנגשות עם מכונית כדי למנוע דריסת הולכי רגל? האם לעקוף כלי רכב שנתקע בכביש שלא כחוק כדי למנוע תסבוכת? ואיך לפנות דרך לאמבולנס בצורה בטוחה?

מי שממונות על הכללים האלה כעת הן החברות שמפתחות את הבינה המלאכותית שמנווטת את המכוניות: גוגל, אובר ועוד חברות רבות אחרות, חלקן קטנות, רובן ענקיות טכנולוגיה. במקרה של מכוניות רגילות, כמו שיצרו פורד וג'נרל מוטורס במאה ה–20, לא היתה שאלה כזו.

כעת, מכל הגורמים שבעולם, מופקד חלק ניכר מהעתיד היומיומי שלנו בידי חברות כמו אובר — ועל התנהלותה האתית של אובר נשפכו קיתונות של זעם בשנתיים האחרונות.

3. כל ילד ייסע במכונית אוטונומית לבית הספר

איזו בעיה פותרות מכוניות אוטונומיות מבחינה תחבורתית? הן לא גורעות כלי רכב מהכביש. למעשה, הן יוסיפו כלי רכב, כי גם אנשים שאין להם רישיון נהיגה עכשיו או שאינם רוצים לעייף את עצמם בנהיגה ייסעו במכונית — ואתם יכולים להתערב על כמה כסף שתרצו שמספר הנוסעים הממוצע במכונית לא יהיה גבוה יותר מכפי שהוא כיום, אולי להפך. נער יוכל לקחת מכונית אוטונומית בדרך לבית ספר במקום ללכת ברגל, ולמה שלא יעשה זאת? הוא לא זקוק לרישיון נהיגה.

מכונית אוטונומית של אובר. בשנה שעברה החלה החברה לבחון שירות הסעות אוטונומי בפיטסבורג ובסן פרנסיסקו
Jared Wickerham / AP Photo

טכנולוגיות ושירותים חדשים, עד כמה שיהיו מחוכמים ויעילים, לא תמיד פותרים את הבעיות שהתיימרו לתקן. כך, לדוגמה, מראים מחקרים חדשים ששירותי נסיעות משותפות החמירו את גודש התנועה בערים גדולות כמו ניו יורק ובוסטון (ראו עמ' 6). נהיגה אוטונומית, במובנים רבים, פותרת בעיה שונה בתכלית מגודש תנועה.

4. בני האדם נוטים לקבל החלטות בהתאם לרגש

חשוב לציין — לעת עתה, הסטטיסטיקה של מכוניות אוטונומיות אינה בהכרח גרועה מזו של מכוניות נהוגות בידי בני אדם: לאחר שנים של ירידה בתאונות הדרכים הקטלניות בעולם, בשנים האחרונות חלה עלייה. הסטטיסטיקה של תאונות בין כלי רכב ופגיעה בהולכי רכב היא די מחרידה, ואחראית ל–11.59 מקרי מוות לכל 100 אלף תושבים בארה"ב, נכון ל–2016. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר 13 בארה"ב לפי נתוני ה–CDO. אין לדעת מה יהיה חלקן של מכוניות אוטונומיות בסטטיסטיקה, ולעת עתה, התאונה הקטלנית היחידה, לפי הערכות ראשונות, נגרמה באשמת הולכת הרגל ולא כלי הרכב.

ואולם כאן נכנס לתמונה נימוק שאולי עולה על כל הנימוקים הרציונליים והמחושבים שהוזכרו עד כה: הפסיכולוגיה האנושית. ביחסם העיקרי לסיכונים, בני אדם בדרך כלל נמנעים מלחשב חישובים קרים ומתבססים על שלל הטיות והתניות נפשיות ורגשיות. למוות בדריסה על ידי נהג שיכור או מוסח דעת הם אולי יתייחסו בזעם, יגידו שזה איום ונורא וידרשו שהמדינה תעשה משהו בנדון — אבל אף אחד לא יעלה בדעתו לאסור על בני אדם נהיגה במכוניות.

בכל הנוגע לרובוטים ומכונות שיוצאות מכלל שליטה, ההטיה עשויה להיות אחרת לגמרי. גם אם ננכה את הגורם הלודיטי — הזעם נגד מכונות שיגזלו עבודה מבני אדם (שכן נהגי המוניות הולכים להיעלם כמקצוע אם יהיו מכוניות אוטונומיות) — נקבל רובוטים ששולטים בחפצים קטלניים ביותר. בשבוע האחרון הופץ ברשתות החברתיות סרטון של מעלית סקי שיצאה מכלל שליטה והעיפה את הנוסעים עליה בשעה שהמושבים שבה מתנגשים בעוצמה זה בזה. זהו קוריוז זניח לחלוטין לעומת החיזיון של עיר שלמה מלאה במכוניות אוטונומיות שעלולות "לצאת מדעתן" או סתם להיכנס ללופ של תקלה ולגרום למוות, הרס, או לכל הפחות לשיבוש תחבורתי עצום.

מספר מקרי המוות מתאונות דרכים לכל מיליון תושבים, בארה"ב

האם זה יכול לקרות? מתמטית, לחלוטין כן — אם בגלל חתול שחצה את הכביש או ערימת קרשים שנפלה מאתר בנייה ושיבשה את מהלך הדרך, או בגלל נהג אנושי שהחליט לחתוך נתיב ולנסוע בנתיב אחר, כמו שקורה מדי יום לנגד עינינו בכבישים.

בני האדם למדו לחיות עם סיכונים רבים, אולם הם מדרגים אותם בצורה שונה. כפרים שלמים שהושמדו בהתפרצות הר געש אוכלסו מחדש תחת צל אותו הר; ערים חזרו ונבנו על שברים גיאולוגיים לאחר שנחרבו ברעידות אדמה; ובני האדם מקבלים כעובדת חיים את הסיכון שבדריסה או פגיעת כלי רכב ממונעים הנהוגים על ידי בני אדם. השאלה אם יהיו מוכנים לקבל את הסיכון שיידרסו על ידי רובוטים — בלי קשר לשאלה מי אשם בתאונה — עדיין פתוחה.

מה הפתרון לעומסי התנועה? לנצל את כוח המחשוב העצום והלמידה הכמותית כדי לקשר בין מערכות התחבורה ומערכות המידע שנמצאות בשירותנו כדי לשתף פעולה טוב יותר, במקום להמשיך לנהל את מערכות הרמזורים ובקרת התנועה בצורה פרימיטיבית כל כך. יש להשתמש במידע שנהגים מפיקים ומעבירים בחינם כיום לגופים מסחריים כדי לתכנן טוב יותר כבישים ותנועה, ובנוסף, צריך לחשוב על מערכות הסעה המוניות שיפתרו את בעיות המחר ולא את בעיות האתמול. עלינו להשתמש בכל המשאבים שברשותנו כדי לעקור מן השורש שחיתות בפרויקטים תחבורתיים ותשתיתיים לאומיים, ולהפסיק לעצום את העיניים לנוכח הבעיה שמשבשת בצורה קשה כל כך את הפריון הכלכלי, וממררת את חיי כולנו — כולנו רואים את המחלפים, מפני שאנחנו תקועים בהם בפקקים שמסתבכים והולכים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#