"אקונומיסט" בדק: מה ההבדל בין כלכלניות לכלכלנים - בעולם - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אקונומיסט" בדק: מה ההבדל בין כלכלניות לכלכלנים

על פי מחקרים חדשים, דעות של כלכלנים משפיעות על העבודה שלהם - וכך גם התפישות שלהם לגבי מגדר ■ כלכלנים גברים נוטים לחשוב שגברים ונשים מתמודדים באופן כללי עם אותן הזדמנויות בשוק העבודה ■ מנגד, הכלכלניות נוטות יותר להבחין במקרים של אי־שוויון

4תגובות
ג'נט ילן, יושבת ראש מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי
בלומברג

גברים אולי מגיעים ממאדים ונשים מנוגה, ואולם אין ספק שכלכלנים מאכלסים את כדור הארץ, ומנתחים את המתרחש בו באופן אובייקטיבי לחלוטין. אך אבוי, מחקר חדש טוען כי גם הגישות שמציגים כלכלנים משתנות בהתאם למגדר של הכלכלן.

אן מארי מאי ומרי מקגרבי מאוניברסיטת נברסקה־לינקולן ודיוויד קוצ'רה מארגון העבודה הבינלאומי (ILO) ערכו סקר, שכלל כלכלנים מ–18 מדינות אירופיות, ומצאו כי הבדלי מגדר יכולים לשרוד, גם אם אתם בעלי השכלה כלכלית. למשל, כלכלנים גברים יעדיפו שבמקרה הצורך השוק ימצא לבד את הפתרונות, לעומת קידום התערבות ממשלתית; הם ספקנים יותר לגבי סוגיית הגנת הסביבה; ומעט פחות נלהבים כלפי הרעיון של חלוקה מחדש של משאבים.

מחקר דומה שערכה מאי עם שותפים אחרים כלל כלכלנים אמריקאים. גם מחקר זה מצא שהכלכלנים הגברים הם ספקנים יותר לגבי התפקיד של רגולציה ממשלתית; מרגישים בנוח לגבי קידוחי הנפט והגז בשמורה הלאומית הארקטית; ונוטים יותר להאמין ששכר מינימום גורר אבטלה. לעומתם, נשים נוטות פחות להסכים כי לוולמארט יש השפעה כללית חיובית על סביבתה, אך נוטות יותר להסכים כי הפתיחות האמריקאית לסחר צריכה להיות מותנית בתקני עבודה משופרים יותר מחוץ למדינה.

אולי הפיצול הזה אינו משנה דבר. כלכלות טובות צריכות, אחרי הכל, להשתמש בתאוריות ובנתונים כדי לדכא דעות קדומות. אך יש ראיות שמרמזות על כך שאידיאולוגיה כן מצליחה להשתרבב לעבודת הכלכלנים. זובין ג'לווה מאוניברסיטת שיקגו, סורש ניידו מאוניברסיטת קולומביה וברוס קוגוט מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קולומביה, ניתחו את השפה שבה משתמשים מחברי מאמרים כלכליים במטרה לזהות את נטיותיהם הייחודיות. הם מצאו שנטיות אלה תואמות את השקפתם הפוליטית.

על פי מחברי המאמר, כלכלנים ימנים נוטים לגבש הערכות שמתאימות להשקפותיהם נגד התערבות ממשלתית. נתונים אחרים, שנותחו על ידי ניידו, מאשרים כי נשים משתמשות במחקריהן בשפה עם סממנים שמאלניים יותר מאשר גברים.

לגברים אין סיבה לדאגה

ההבדלים בדעות הם סיבה לדאגה, אם לוקחים בחשבון שגברים הם אלה ששולטים במקצוע הכלכלה. מאי ושותפיה למחקר מצאו כי הסיכוי שהגברים שהשתתפו בסקר שלהם הם פרופסורים לכלכלה מן המניין גבוה פי שניים לעומת הנשים שהשתתפו בו. אם התארים הבכירים של הכלכלנים מוטים לטובת גברים, אזי גם תוצרת המקצוע עלולה להיות מוטה לטובת תוצאות שהגברים מעדיפים.

הבדל נוסף שמאי ושותפיה למחקר חשפו מרמז על סיבה אחת לכך שכלכלנים אינם מתייחסים להבדלי מגזר כבעיה. כלכלנים גברים נוטים לחשוב שגברים ונשים מתמודדים באופן כללי עם אותן הזדמנויות בשוק העבודה. הם גם סבורים כי פערי השכר מוסברים על ידי הבדלים בכישורים ובבחירות. מנגד, נשים נוטות יותר להבחין במקרים של אי־שוויון בהזדמנויות באופן כללי, וגם באופן פרטני באקדמיה.

אם נשים מחזיקות בדעות שונות משל גברים, זה עלול להציב אותן במסלול התנגשות עם שומרי הסף הוותיקים יותר של מקצוע הכלכלה, שהם רובם ככולם גברים. ואם גברים נוטים יותר לשים את מבטחם בשווקים שינתבו את הנשים למשרות שהכי מתאימות להן, אזי הם עלולים להתנגד יותר לרעיון שחוסר איזון מגדרי הוא בעיה שזקוקה לפתרון. על פי הסקר, גברים הביעו ספקנות גדולה יותר לעומת נשים לגבי העובדה שאיזון מגדרי גדול יותר (במלים אחרות, יותר נשים) בצוותי מחקר ישפר את הידע הכלכלי.

חלק מההבדלים בהשקפות העולם אינם בהכרח מאירים את הנשים באור חיובי יותר. יכול להיות שגם הן סובלות מ"הסקת מסקנות מוטה", ומאמינות כי העובדה שאינן מתקדמות בקריירה קשורה למערכת, ולא לחסרונות שלהן, או שתחום הכלכלה ירוויח מכך שיהיו בו עוד נשים כמותן.

לחלופין, הניסיון האישי שלהן אולי סיפק להן מידע שלגברים אין. הגיוני שגם גברים אינם מוגנים מפני הסקת מסקנות מוטה. קל יותר לאדם לייחס את הצלחתו לעבודה קשה מאשר לפריווילגיה מגדרית.

אפילו הכלכלנים המבריקים ביותר עשויים להיות לא מודעים לדעות הקדומות שלהם. ב–1960 קונן ג'ורג' סטיגלר, חתן פרס נובל ואמפריציסט אדוק, על ההשפעות המזיקות שיש לרצונות ולהשקפות הכלכלנים על התיאוריה שלהם. אך הוא קבע כי בסך הכל, בהיותה מדע פוזיטיבי, הכלכלה היא נייטרלית מבחינה מוסרית ופוליטית. עם זאת, כמה מהשקפותיו לא תאמו את האידיאל הזה. סוזאן ברנדוויין, אחת מתלמידותיו לשעבר וכיום כלכלנית עצמאית, זוכרת שסטיגלר סיפר לה שהיום שבו החוג לכלכלה באוניברסיטת שיקגו גייס אישה, היה היום שבו עזב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#