רוצים להרוויח מהשקעות? חפשו שינויים והשקיעו בהם - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים להרוויח מהשקעות? חפשו שינויים והשקיעו בהם

מוניק וודארד, משקיעת הון סיכון ויזמת, מצביעה על הענפים שבהם כדאי להשקיע ופועלת להגדיל את הגיוון של יזמים בהיי־טק, אך רואה בכך רק תוצר לוואי: "העבודה שלי היא להיות משקיעה טובה" ■ השינוי לטובת הכללת נשים ומיעוטים בענפי הטכנולוגיה והפיננסים הוא איטי מדי לדעתה

צעדה של תנועת  Me Too# בהוליווד
Damian Dovarganes / AP Photo

מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, הטכנולוגיה שהם מבוססים עליה (בלוקצ'יין), וכן בינה מלאכותית (AI) והיישומים שלה, כמו מכוניות אוטונומיות — הם נושאים שמציתים את הדמיון של הציבור הרחב, ומשקיעים בפרט. ואולם למוניק וודארד, משקיעת הון סיכון, יש רעיון אחר בשבילנו: להתמקד בשינויים. "אנשים נוטים להתמקד בטכנולוגיה — AI, בלוקצ'יין — אבל מה שבאמת משתנה זה האנשים, אלה שמשתמשים בה".

בהתאם לכך, פילוסופיית ההשקעה שלה היא להתמקד בענפים שעוברים שינוי. "העולם משתנה — הוא הולך ומתמלא בצרכנים רב־תרבותיים. עד 2044, רוב האוכלוסייה בארה"ב לא תהיה לבנה. בני דור המילניום ודור ה–X הם הדורות הכי מגוונים תרבותית ואתנית שהכרנו".

מוניק וודארד
Yiying Lu

כל זה משנה את הצרכים וההתפתחות של הטכנולוגיה, אומרת וודארד. "אני עוסקת בתחום הטכנולוגיה כבר 15 שנה, ובשנים האחרונות עברתי להשקעות", מספרת וודארד, שהוזמנה לישראל כאחת הדוברות בכנס המשקיעים הבינלאומי Axis Tel Aviv. אל הכנס, שיתקיים השנה ב–21–22 במארס, יגיעו מנהלים בכירים מקרנות הון סיכון ותאגידים בינלאומיים מובילים, כדי להכיר ולבחון השקעות בעשרות סטארט־אפים ישראליים שיציגו בו.

וודארד היתה עד לפני זמן קצר שותפה בקרן ההשקעות 500 Startups והיא מייסדת משותפת של ארגון Black Founders — שמקדם גיוון בטכנולוגיה באמצעות הגדלת מספרם של יזמים שחורים. היא היתה היועצת של ראש העיר סן פרנסיסקו לענייני היי־טק והובילה מיזם לפתח תקשורת בפס רחב בעיר. היא פיתחה והשיקה ב–2012 אפליקציית אופנה בשם Speak Chic, שמסייעת לחובבי אופנה לדעת כיצד לבטא את שמות בתי האופנה והמותגים החביבים עליהם. בשיחה עמה היא מספרת שבימים אלה היא החלה במיזם חדש, "אבל אני לא יכולה לדבר עליו".

השינויים שעליהם מדברת וודארד נוגעים לפנים רבים של החיים היומיומיים. השינוי הדמוגרפי בארצה משמעו אוכלוסייה מזדקנת, ריבוי אוכלוסייה ממוצא אתני מעורב, שאינה לבנה בעיקרה, ועליית כוחן הכלכלי של נשים. "נשים שולטות ב–66% מעושר הצרכנים בארה"ב. כצרכניות הן מקבלות ההחלטות לרוב משקי הבית, כולל בריאות".

ההתקדמות בסגירת פערים איטית

בריאות בפרט היא תחום עתיר הזדמנויות, מסבירה וודארד, בזכות השינויים ברפואה שמאריכים חיים, וגם בזכות האתגרים שבטיפול באוכלוסייה מזדקנת. "אנשים בריאים יותר שנים במהלך חייהם והשימושים במערכת הבריאות משתנים. יש הזדמנויות רבות בתחומים כמו פוריות ותכנון משפחה. צרכנים רב־תרבותיים סבלו מתת־שירות זמן רב, והם אלה שיהפכו להיות הרוב בארה"ב.

"זאת הזדמנות מצוינת למשקיעים שצריכים לשאול את עצמם מדוע אין להם שירותים טובים", אומרת וודארד. היא מצביעה על כך שקבוצות אתניות שונות מאופיינות בבעיות בריאות שונות, "כמו לטינים שסובלים ממחלת הסוכרת בשיעורים גבוהים יותר משאר האוכלוסייה".

"עתיד שוק העבודה אינו כבול למשרד"

את מתמחה בגיוון ובהשקעות המעודדות גיוון, אבל בבלוג שלך כתבת ש"גיוון הוא תוצר לוואי של מה שאני עושה, ולא הדבר כולו" — אז מהו הדבר כולו עבורך?

"העבודה שלי היא להיות משקיעה טובה. אני משקיעה בחברות מצוינות ברמה עולמית. הגיוון הוא תוצר של השקעה טובה. תיק ההשקעות שלי לכשעצמו מקדם גיוון. 50% מהחברות שבו הוקמו על ידי נשים ונמצאות בבעלות נשים; 60% מהן הוקמו על ידי יזמים מאוכלוסיות מודרות יחסית; 75% מהן הוקמו מחוץ לעמק הסיליקון. זה הגיוון שצריך לשאוף אליו ככל שהעולם מתפתח ומשתנה".

בפוסט אחר כתבת על החשיבות של מקומות עבודה גמישים — הזכרת שירות חדש של סטארבאקס, שמציעה חללי עבודה ייעודיים שאינם בבתי הקפה. האם התכוונת למקומות כמו WeWork, והאם עבודה מרחוק היא מפתח להכללה של אוכלוסיות מגוונות בהיי־טק?

"כן, התכוונתי למקומות כמו WeWork, אבל אנשים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לשכור שולחן עבודה ב–WeWork. עתיד שוק העבודה אינו כבול למשרד", אומרת וודארד. אבל היא סקפטית מעט לגבי החשיבות של מקומות עבודה גמישים עבור הכללה וגיוון. "אני חושבת שזוהי בעיקר עוד דרך לאנשים לעבוד, להתלהב ולשלב את זה בחיים שלהם. אבל בנקודה מסוימת זה פותח לאנשים הזדמנות אם אין להם גישה לעמק הסיליקון. אפשר לגייס מתכנתים ממקומות כמו לאגוס, בירת ניגריה, או מקנטקי. זה נותן לאנשים גישה לקריירה טכנולוגית, מאחר שעמק הסיליקון נהפך ליקר והומוגני מאוד. זה גם עוזר לנשים שיוצאות משוק העבודה לחזור אליו".

עובדים בפייסבוק
Facebook Diversity מתוך עמ

"האתגר של החברות: לשמור על ערכי הליבה"

חברות כמו WeWork אומרות שמטרתן לשנות את העולם, את הדרך שבה אנחנו חיים ועובדים. האם לא מדובר בהיבריס? האם אין סכנה, כפי שפייסבוק נוכחה לדעת, או אובר, שהשאיפות החיוביות לכאורה עוזרות לקדם דברים אפלים יותר, החל במעורבות של הקרמלין בתהליך הבחירות ועד פגיעה בזכויות העובדים?

"ככל שחברות גדולות וחזקות יותר, כך הערכים שהן התחילו את דרכן איתם מתחילים להשתנות. בדרך כלל חשוב להנהגה ולמייסדים לנסות לשמר את הערכים האלה. אבל זו משימה קשה מאוד. אף שחברות כמו גוגל רוצות להמשיך ב–do no evil, ככל שגדלים ומתרחבים הדבר קשה יותר. הן נהפכות למטרה, כמו פייסבוק, שנהייתה מטרה לאנשים שרצו להשפיע על הבחירות בארה"ב.

"החברות צריכות להגן על התרבות והערכים שלהן, כי תרבות זה אחד הדברים החשובים ביותר לחברה עסקית, זה מה שאנשים רואים בה, זה מה שמושך אותם לעבוד בה. ולכן האתגר שלהן הוא לחשוב כיצד לשמור על ערכי הליבה".

אז איך עושים את זה?

"הלוואי שהיה לי את כדור הקסם לדעת את זה. צריך לחשוב על התרבות בשלב מוקדם ולהמשיך לטפח את הערכים. חשוב שיהיה סמנכ"ל תרבות ארגונית, ושהמנכ"ל יחיה את הערכים".

האם לחברות יש באמת אחריות מוסרית? או שנדרשת רגולציה חיצונית?

"אני חושבת שאם לוקחים לדוגמה את פייסבוק, יש לחברה אחריות על החדשות שהיא העבירה לאנשים במהלך הבחירות, וקבלת האחריות מבחינתה חייבת להיות באמצעות רגולציה פנימית.

"אני תמיד חושדת ברגולציה חיצונית על מדיה ופלטפורמות חברתיות. חופש הדיבור הוא ערך חשוב בארה"ב ובפוליטיקה. אני נזהרת כשאנשים מדברים על הגבלות. אני לא בעד הסתה ופייק ניוז, אבל לא בעד להגביל את חופש הדיבור".

צעדת נשים בלאס וגאס
בלומברג

בישראל, כמו בארה"ב, יש השתתפות נמוכה יחסית של אנשים ב"נס הטכנולוגיה", ב"סטארט־אפ ניישן". נראה שבמקום לסגור פערים ולהגביר את הדמוקרטיה, הטכנולוגיה דווקא מסייעת לקטב את החברה. למי שנמצא בחוץ אין הזדמנויות — לא רק שכר גבוה, אלא גם הזדמנויות לנסוע בעולם ולהתקדם.

"אנחנו רוצים שלאנשים רבים תהיה גישה לטכנולוגיה ושהם יוכלו להרוויח ממנה. אני שואלת את עצמי כמשקיעה, כיצד אני מעודדת אנשים להקים חברות טכנולוגיה? האחריות שלי היא להציג דוגמאות של מייסדים שאינם מתאימים לתבנית של צעיר לבן מסטנפורד עם קפוצ'ון — כי זה הדימוי שהתקשורת מקדמת. צריכה להיות נראות למגוון רחב יותר של אנשים המכהנים בתפקידי בכירים של חברות או מייסדי חברות. כילד בשיקגו או צעירה בקניה, אם תראי מישהו שנראה כמוך שהוא בכיר בחברת טכנולוגיה — תוכלי לומר לעצמך: 'גם אני יכולה'".

את רואה את תנועת #MeToo כקו פרשת מים משמעותי?

"כן, אנחנו ממש בקו פרשת מים. נשים מתקדמות ומקבלות תמיכה מנשים אחרות — זהו צומת דרכים נהדר. אנשים דנים בנושאים של הטרדה מינית, איך למנוע אותה, איך להעניק לנשים גישה להגנה טובה יותר, ואיך נשים רוצות שזה ישתנה. זה קורה בענפי הטכנולוגיה, בהוליווד ובתחום הפיננסים. הדבר שופך אור על כך שהבעיה היתה עמוקה וממושכת.

"אם מגנים על נשים בהוליווד, אז צריך גם לעזור לנשים במשק בית, שיש להן פחות כוח. נשים בטכנולוגיה ושחקניות צריכות לחשוב גם על נשים שאין להן כוח כמו שיש להן — למשל, נשים שעובדות בפס יצור".

"אפס סבלנות להטרדה וביריונות בעבודה"

מקום עבודתה האחרון של וודארד, קרן ההון סיכון 500 Startups, עמד במרכז שערורייה צורמת במיוחד בשנה שעברה. דייב מקלור, מייסד הקרן, התפטר ביוני 2017 לאחר שהואשם בהטרדות ותקיפה. "אני חלאה. אני מתנצל", כתב מקלור בכותרת פוסט שפירסם בבלוג שלו, בו התנצל על התנהגותו כלפי נשים. "גרמתי לאנשים להיות במצבים בלתי הולמים, וניצלתי את זה באופן אנוכי במקום שבו הייתי צריך לפעול אחרת. ההתנהגות שלי היתה שגויה ובלתי נסלחת".

התפטרותו של מקלור הגיעה לאחר שיזמת ההיי־טק שרה קונסט טענה ב"ניו יורק טיימס" שמקלור שלח לה הודעות בעל תוכן מיני בלתי הולם אחרי שדן עמה בהצעת עבודה פוטנציאלית. היזמת שריל יאו פירסמה כי מקלור תקף אותה מינית בדירתה וכי היו עשרות נשים שהוטרדו על ידו. יאו אמרה כי היא הזמינה את מקלור ומשקיעים אחרים לדירתה למפגש של סיעור מוחות. הוא נשאר בדירה אחרון, ואז, לדבריה, "דחף עצמו לכיווני עד שנדחקתי לפינה, יצר מגע כדי לנשק אותי, ואמר משהו כמו 'רק לילה אחד, אנא, רק הפעם", כתבה יאו, שבאותה עת היתה בזוגיות.

עמק הסיליקון, בדומה להוליווד, עבר בשנה האחרונה גל חשיפות הנוגעות להטרדות מיניות, שבהן היו מעורבים יזמים, מנהלים בחברות טכנולוגיה ומשקיעי הון סיכון. חברות כמו אובר עברו טלטלה כשהואשמו על ידי עובדות שלהן בתרבות פוגענית וסקסיסטית. בחברות הענק בתחום יש מעט עובדות בכלל, ובפרט מנהלות ומהנדסות.

דייב מקלור
בלומברג

איך צלחה Startups 500 את שערוריית המנכ"ל? האם הרגשת שיש בחברה שינוי מהותי?

"אני חושבת שהיה שינוי ממשי. תחת הנהגתה של כריסטין טסאי, המייסדת השותפה שהחליפה את מקלור, 500 היא אחת המשקיעות הגדולות בחברות שהוקמו על ידי נשים, ואני מקווה שהן ימשיכו בכך. השינוי היה גדול, ואני חושבת שכריסטין תחזיר אותם לערכי הליבה שלהם", אומרת וודארד.

בפוסט שכתבה טסאי ביוני 2017, היא התנצלה על התנהגותו של מקלור ופרשה את השינויים הארגוניים שנערכו בארגון בעקבות זאת. "אנחנו רוצים להיות חלק מהפתרון, אבל אין ספק שאנחנו חלק מהבעיה. יכולנו לפעול מוקדם יותר", כתבה טסאי.

מה צריך האקוסיסטם של הטכנולוגיה לשנות כדי לשפר את המצב?

"בתוך החברות, מחלקות משאבי אנוש צריכות לטפל בנושא עם אפס סובלנות להטרדה וביריונית. וכמובן, להשקיע בנשים יזמיות — זו דרך לשנות את המצב", אומרת וודארד.

"השינוי במצב בארה"ב הוא איטי. בשנה שעברה רק 17% מעסקות הון סיכון הושקעו בחברות שנשים ייסדו, אבל זו היתה עלייה מהשנה הקודמת. יש יותר קרנות הון סיכון עם נשים, וכאלה שיש בראשן נשים. אז מתרחש שינוי, רק שהוא לא קורה מהר. במדינות שונות יש חוויות שונות — יש כאלה שאין בהן בכלל נשים יזמות, ויש כאלה שמוסתרות מאור הזרקורים. הייתי רוצה לשנות את זה מהר יותר", היא מוסיפה.

איך הגעת לתחום הטכנולוגיה?

"גדלתי בפלורידה, בעירה קטנה, ולמדתי מדעי המדינה באוניברסיטת מיאמי. עזבתי לפני שמונה שנים לסן פרנסיסקו. תמיד התעניינתי בטכנולוגיה — למדתי לתכנת בשלב מוקדם, בגיל 7–8 כבר היה לי מחשב. הגעתי לתחום של ההשקעה מאהבה לטכנולוגיה".

מה צריך לעשות כדי לשכנע יותר בנות ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים?

"במקום לשנות את הבנות, צריך לשנות אנשים אחרים; לשנות את הרעיון שטכנולוגיה זה לבנים, ולשנות את זה שבנים מקבלים יותר תשומת לב בענפים האלה. בנות מתחילות עם עניין ב–STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), ואז הן מאבדות את העניין בגלל מורים. צריך מורים טובים יותר שיש להם רצון לכך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#