התפקיד האמיתי של סין בנפילת השווקים - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התפקיד האמיתי של סין בנפילת השווקים

לירידה הפתאומית שחלה החודש בשווקים היו איתותי אזהרה כבר לפני כמה חודשים - בסין ■ שי ג'ינפינג החליט לנטוש את מדיניות התמריצים כדי לצמצם את הר החובות - והנזילות שהניעה את השווקים הפיננסים הצטמצמה

דונאלד טראמפ ושי ג'ינפינג
Andy Wong/אי־פי

הפתעה ובלבול היו התגובות העיקריות לירידה הפתאומית החודש בשווקים הפיננסיים המערביים. ואולם בצד השני של העולם, בסין, איתותי האזהרה הופיעו כבר לפני כמה חודשים.

החלטת נשיא סין, שי ג'ינפינג, לנטוש את מדיניות התמריצים של סין השפיעה ותשפיע על הכלכלה הגלובלית משום שהיא היתה המקור העיקרי לנזילות שהניעה את השווקים הפיננסיים בעשור החולף.

הלוואות הבנקים הרשמיות והלוואות בנקאות הצללים בסין הסתכמו ביותר מ–20 טריליון דולר ב–2009–2017. לעומת זאת, הבנק הפדרלי, הבנק המרכזי של יפן, הבנק המרכזי של אירופה ובנק אוף אינגלנד הוסיפו לשווקים "רק" 13 טריליון דולר.

החשיבות המכרעת של שינוי המדיניות הסינית הודגשה בדצמבר על ידי סוכנות הידיעות הממשלתית סינחואה, שדיווחה כי בסדר העדיפויות של שי ל–2018 נמצאים "שלושה קרבות קשים", שנועדו להבטיח שסין "תיהפך לחברה משגשגת באופן מתון" עד 2020.

"הסרת המינוף הפיננסי" (הקטנת החובות) תוארה כמאבק הראשון של סין, ונראה כי המטח הראשון כבר נורה. זרימת ההון החוצה מסין צנחה מ–640 מיליארד דולר ב–2016 ל–60 מיליארד דולר בלבד ב–2017. הבנק המרכזי של סין יישם את המטרה הזאת בינואר באמצעות הכרזה המדגישה כי "צמיחה אטית יותר של M2 (היצע הכסף במשק, או סך אמצעי התשלום הנזילים) תיהפך ל'נורמלי החדש', בעוד תהליך צמצום החובות הולך ומעמיק והמגזר הפיננסי חוזר לתפקידו כמשרת הכלכלה".

ואולם השווקים הפיננסיים במערב בחרו לעצום עיניים, ומצאו עצמם נופלים לתהום בלי להוריד הילוך. עתה, משהטלטלה נרגעה, העובדה המדאיגה יותר היא שהם לא למדו דבר מהניסיון. במקום זאת, פרשנים חזרו לאזורי הנוחות שלהם ומתמקדים בניואנסים של דברי נגידי הבנקים המרכזיים במערב.

סין נטלה הלוואות בסך יותר מ-20 טריליון דולר  | הרחבה כמותית, בטריליוני דולרים

זו עלולה להתברר כטעות יקרה עבור המשקיעים והחברות. כפי ש"פייננשל טיימס" דיווח בדצמבר, שי כבר "הפך את ריסון החובות של החברות שבבעלות ממשלתית לעדיפות הראשונה במעלה", ונראה כי הוא צפוי לקבל את עצת קרן המטבע הבינלאומית, לחזק את המגבלות על חברות זומבי סיניות ולאפשר ליותר תאגידים לפשוט רגל. אחד הצעדים שננקטו לשם כך היה צמצום ההלוואות מבנקי הצללים הסינית בינואר לרמה הנמוכה ביותר מאז 2009 — 25 מיליארד דולר — וב–90% לעומת ינואר 2017.

מכירת הנכסים המואצת של תאגידים סיניים גדולים, כמו HNA ודליאן ואנדה, היא אות ברור נוסף לכך שמדיניות חדשה נכפית על הכלכלה הסינית. משקיעים זרים יכולים רק לקוות שהחברות ייצרו תשואה נאה מהמכירות האלה, לאור העובדה שהן סיפקו הלוואות נקובות בדולרים בסך 221 מיליארד דולר ללווים סיניים בשנה שעברה.

מדד המחירים ליצרן בסין עלה לשיא

הסרת המינוף היא רק אחד משלושת המאבקים של שי. המאבק השני שלו הוא צמצום העוני, אך הוא לא צפוי להשפיע על הכלכלה הגלובלית. לקרב השלישי, "המלחמה בזיהום", יש כמה השלכות פוטנציאליות משמעותיות.

המאבק הזה כבר הוביל לסגירה של אלפי חברות או העתקה כפויה של מפעליהם של חברות אחרות, ושיבשה כבר כמה חלקים חשובים של הכלכלה הסינית: היא גרמה למדד המחירים ליצרן בסין לעלות לשיא של 6.9% ברבעון הרביעי. כפי ש"פייננשל טיימס" חזה בנובמבר, הזינוק הזה עורר אינפלציה מפתיעה שהשלכותיה נרחבות.

מרכיב עיקרי של "ההפתעה" היה השיבוש שנגרם בגין אובדן התפוקה הבלתי־צפוי בשוקי הסחורות הגדולים. מחירי הנפט זינקו, לדוגמה, כשסין נטשה את הפחם, צעד שהוביל לזינוק קצר טווח בביקוש. כמו תמיד, הזינוק קיבל דחיפה מעלייה במלאי הנפט, שבדרך כלל מקושרת לזינוק מפתיע במחירים. קנייני הנפט מיהרו להגדיל את המלאים לקראת עלייה אפשרית במחירים של חומרי הגלם שלהן, ואפילו להימנע מהרגלם לצמצם מלאי בסוף השנה כדי להציג נתונים טובים יותר של הון.

במקום זאת, המלאים גדלו בחדות, ויצרו את האשליה שהביקוש עלה במפתיע באופן מתואם ברחבי העולם.

העולם היה עד לעליות דומות רבות ב"ביקוש המדומה" במשך השנים. לביקוש הזה יש השפעה זמנית בלבד, משום שהוא נפסק ברגע שהמחירים מתחילים להתייצב. מצב דומה קרה בינואר, כשהגידול במלאי הנפט הוחלף בצמצומם.

התפתחויות אלה מציבות סימן שאלה מעל הסברה הרווחת כי העולם עד כעת להתאוששות גלובלית מסונכרנת. אנו צופים כי עד הקיץ, מקבלי ההחלטות ימצאו את עצמם חוזרים על התלונה המפורסמת של סגן נגיד הבנק הפדרלי דאז סטנלי פישר, שאמר באוגוסט 2014: "מדי שנה אנחנו צריכים להסביר החל מאמצע השנה והלאה, מדוע קצב הצמיחה הגלובלית נמוך מהתחזיות של לפני שני רבעונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#