במקרר, בביטוח ובמשלוח מעלי אקספרס - המהפכה האמיתית שיחולל הבלוקצ'יין - בעולם - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במקרר, בביטוח ובמשלוח מעלי אקספרס - המהפכה האמיתית שיחולל הבלוקצ'יין

פול ברודי, מוביל תחום החדשנות בבלוקצ'יין ב-EY: "הכי חשוב לא ללמוד את הלקח הלא נכון מקריסת המטבעות, אם היא תתרחש. אחרי התפוצצות בועת הדוט.קום אנשים אמרו דברים כמו 'אמרתי לך שזה רעיון טפשי, אף אחד לעולם לא יקנה בגדים באינטרנט'"

11תגובות
פול ברודי
אייל טואג

מדי יום שומעים על יוזמה אחרת בטכנולוגיית הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים. כל יוזמה כזאת מתיימרת לחולל מהפכה כלשהי — למשל, בהעברות כספים ובלוגיסטיקה. עם זאת, מעטים בתחום מסתכלים על התמונה הגדולה ועל הפוטנציאל של הבלוקצ'יין לשנות סדרי עולם. אחד מהם הוא פול ברודי, מוביל תחום החדשנות בבלוקצ'יין בפירמת הייעוץ וראיית החשבון הבינלאומית ארנסט אנד יאנג (EY), שביקר באחרונה בישראל.

"אנחנו מנסים לבנות מערך בלוקצ'יין גלובלי", אומר ברודי בראיון ל–TheMarker. "יש לנו מרכזי מצוינות בכל העולם, כשהסניף של EY ישראל עוסק בין היתר בטכנולוגיה — יש בישראל חברות רבות שעוסקות בקריפטוגרפיה, ואנחנו נפספס מאגר מיומנויות גדול אם לא נפצח כיצד ניתן לשלב אותן בפעילויות שלנו ברחבי העולם. אנחנו רוצים שמומחיות בבלוקצ'יין מישראל תיוצא למרכזי פיתוח בחו"ל, ומומחיות מחו"ל תיובא לישראל.

"בלונדון, למשל, יש לנו מרכז מחקר ופיתוח שמתמחה בראיית חשבון ובביקורת על בורסות של מטבעות דיגיטליים. בספרד אנחנו מפתחים כלים לאנליסטים, ובארה"ב אנחנו עובדים על זכויות יוצרים ותמלוגים — אז יש טכנולוגיות שהיינו רוצים להביא לישראל וכמה שהיינו רוצים לייצא מפה.

"אני לא יודע אם הבלוקצ'יין יהיה מערכת ריכוזית לעסקות צרכניות כמו כרטיסי האשראי, אבל אני חושב שהטכנולוגיה תספק פלטפורמה לעסקות מסובכות, ללא תיווך — ונוכל להעביר את כל העסקות בין עסקים אליה", הוא מוסיף.

"לגרום למכשירים החכמים לעבוד ביחד"

ברודי עבד במשך כתשע שנים בחברת יבמ בתחומי שרשרת האספקה ואסטרטגיה עסקית. הוא עזב את יבמ לטובת הקמת סטארט־אפ משלו — חברת הובלות אונליין. "נכשלתי בצורה מרהיבה וחזרתי ליבמ", הוא מודה. בשנותיו האחרונות ביבמ הוביל את תחום האלקטרוניקה הגלובלי, אז התחיל להתעניין בבלוקצ'יין.

"ההתעניינות שלי בטכנולוגיית הבלוקצ'יין התחילה עם העיסוק ב–IOT (האינטרנט של הדברים; מוצרים חכמים שמחוברים לרשת; י"ח). לקוחות בימב טענו כי התחזוקה של המוצרים האלה יקרה מדי. הבעיה בעסקי ה–IOT היא שקל להיכנס אליהם, אבל קשה מאוד לצאת מהם.

"אם ייצרת מנעול חכם ולאחר שמכרת 500 אלף יחידות הגעת למסקנה שהעסק לא רווחי, אתה לא יכול פשוט לסגור את העסק — יש לך חצי מיליון לקוחות שתלויים בך, למשל בעדכוני תוכנה. לכן היינו צריכים למצוא דרכים להפיק יותר כסף מהמכשירים האלה או לחתוך עלויות.

"שאלתי את עצמי, אם המכשירים האלה כה חכמים, מדוע הם צריכים תמיכה של מרכזי שרתים יקרים כל כך, והתשובה היא — לגיבוי ולשירותים אחרים. הרעיון שלי היה לגרום למכשירים החכמים האלה לשרת אחד את השני.

"שאלה נוספת שעלתה היא, אם מכשירי IOT אמורים לייצר כסף, איך מעבירים את הכסף הזה ממקום למקום? אם יש לך מנעול חכם על האופניים ואני רוצה להשתמש בו — איך אשלם לך על השירות הזה? בלוקצ'יין היא דרך אלגנטית לפתור את כל הבעיות האלה".

ברודי והצוות שלו ביבמ השתמשו בטכנולוגיית הבלוקצ'יין כדי לגרום למכשירים החכמים לעבוד ביחד. הם פיתחו אבטיפוס לשיתוף פעולה בין מכשירים חכמים שנקרא ADEPT. הוא פותח על פלטפורמת אתריום בשיתוף פעולה עם חברת סמסונג, והוצג בראשונה ב–2015 בתערוכה הבינלאומית של אלקטרוניקה צרכנית בלאס וגאס (CES).

הדגמה של מערכת ADEPT בתערוכת CES 2015 - דלג
הדגמה של מערכת ADEPT בתערוכת CES 2015

ברודי מספר שהמיזם עסק פחות באמצעי התשלום עבור השירותים שמספקים המכשירים אחד לשני, והתרכז במעקב אחר העסקות בין המכשירים. "למשל, אם אני משתמש בחשמל מהפאנל הסולארי שלך למקרר שלי, איך ניתן לוודא שאני אכן צורך את הכמות המדויקת שעליה הסכמנו? לשם כך אנחנו זקוקים לחוזה שבו מסוכמים כל התנאים — כולל כמות החשמל שהסכמנו עליה והמחיר".

הצפנה ישראלית בבלוקצ'יין

ברודי הוא מאמין נלהב בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. לדעתו, היא ניתנת ליישום במגוון תחומים ולא רק בתחום הפיננסי, כשהעתיד טמון בבלוקצ'יין ציבורי — רשת מבוזרת שלא נשלטת על ידי גורם מרכזי, לעומת בלוקצ'יין פרטי שנמצא בשליטת גורם מרכזי.

חברות רבות מפתחות בלוקצ'יין פרטי משלהן. איך תשכנע אותן לעבור לבלוקצ'יין ציבורי?

"אני לא מנסה לשכנע תאגידים לעבור לבלוקצ'יין ציבורי. הרשתות הציבוריות שקיימות כיום עדיין לא בשלות לתמוך בעסקות בין חברות. יש שלושה היבטים של פרטיות שאתה רוצה לספק בעסקה בין חברות: שמירה על סודיות — כך שתנאי החוזה חשופים רק לצדדים בעסקה; מניעת האפשרות מאחרים לראות את מחיר העסקה; וחסימת האפשרות להעריך את היקף העסקים בין שני צדדים לעסקה רק על ידי בדיקת מספר ההתכתבויות ביניהם.

"נכון לעכשיו, כל משתמש בבלוקצ'יין ציבורי יכול לראות את כל המידע הפרטי הזה. במלים אחרות, אני לא יכול לערוך חוזה פרטי שכולל תמחור. הבעיה הזאת נוגעת בעיקר לחברות גדולות: יש להן ספקים רבים שמתחרים זה בזה — ועובדים על אותה רשת.

שוק הבלוקצ'יין לפי סוגי רשתות, תחזית ל-2025

"טכנולוגיות הצפנה שמאפשרות יכולות כאלה, כמו Zero knowledge Proof (אימות מידע בלי לחשוף את תוכנו) מפותחות בימים אלה, אבל הן עדיין לא מוכנות ולא הצליחו להוכיח עצמן בעסקות גדולות. כשזה יקרה, נעודד את הלקוחות שלנו לעבור לבלוקצ'יין ציבורי. בינתיים, אנחנו מציעים להם להקים בלוקצ'יין פרטי ולהיערך למעבר לציבורי. בטווח הארוך, אני חושב שהשוק יעבור לבלוקצ'יין הציבורי".

אחת החברות הישראליות שעוסקות בתחום זה היא QED–it, שעם מנהליה נפגש ברודי בביקורו. "בעיקרון, Zero knowledge Proof וטכנולוגיות הצפנה נמצאים אצלנו בעדיפות עליונה מבחינת מחקר ופיתוח. זה חיוני להגדלת קיבולת הבלוקצ'יין להרבה שותפים עסקיים, שעובדים אחד עם השני. באופן כללי QED–it פועלים בתחום שבו אנחנו מתעניינים. אנחנו פונים לכל סטארט־אפ שנראה לנו רלוונטי", אומר ברודי.

לחסוך בניירת ולקבל מידע אמין

בארנסט אנד יאנג מנסים להרחיב את מעגל המשתמשים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. כיום הם מתמקדים בין היתר בשרשרת האספקה ובתחום התחבורה. אחד המיזמים האלה, שצפוי להתחיל לפעול כבר השנה, הוא בלוקצ'יין לתחום הביטוח הימי, בשיתוף עם ענקית הספנות הדנית מרסק ועם מיקרוסופט. ביטוח ימי כולל גופים רבים שיש לתאם ביניהם — כמו סוחרים, חברות ביטוח, נמלים ורגולטורים ברחבי העולם.

נתקלתם בהתנגדות מצד הרגולטורים במיזם הביטוח הימי?

"לתוכנית הביטוח הימי יש שאיפות גדולות, כך שייתכן שניתקל בבעיות עם הרגולטורים בהמשך, אבל עד כה זה לא קרה. רוב הרגולטורים די חיוביים ביחסם לטכנולוגיית הבלוקצ'יין. ביישומים תעשייתיים לא נתקלנו בהתנגדות מצד הרגולטורים. להיפך, הם רואים בזה הזדמנות לחסוך בניירת המינהלית ולקבל מידע אמין יותר.

אוניית מכולות מגיעה להונג קונג
בלומברג

"הדאגה בקרב הרגולטורים היא יותר בתחום המטבעות הדיגיטליים — בכל הנוגע למי יש יכולת להעביר כסף. אבל בתחום הביטוח, ובמיוחד בביטוח ימי, הבעיה היא שיש צדדים רבים ועבודת ניירת רבה — והבלוקצ'יין הוא דרך מעולה לטפל בבעיות האלה".

בכל הקשור לשרשרת האספקה, ברודי חושב שהבלוקצ'יין יאפשר ייעול מהותי. לדבריו, באמצעות נכסים דיגיטליים ניתן לייעל את שרשרת האספקה ולחסוך כסף לחברות רבות.

הנכסים הדיגיטליים העיקריים שנמצאים כיום בשימוש הם אסימונים (Tokens), שמייצגים מטבעות דיגיטליים. ברודי אומר שהאסימונים יכולים לייצג גם סחורה ממשית, והמסחר בהם באמצעות בלוקצ'יין יסייע בניהול יעיל יותר של מלאי ושרשרת האספקה.

"צריך להחליף את המלאי במידע"

פול ברודי על ייעול שרשרת האספקה באמצעות בלוקצ'יין - דלג
פול ברודי

"עבדתי בתחום שרשרת האספקה במשך שנים רבות, ואחת השאלות המרכזיות היתה כיצד ניתן לנהל את שרשרת האספקה ביעילות רבה יותר. אחת התשובות היא שיש להחליף את המלאי במידע. דוגמה טובה לכך היא מדפי מוצרים בחנות. נניח שיש מדף מלא בבקבוקי קוקה קולה. אם אתה לא יודע לנהל את המלאי כראוי, אתה עלול לאבד הרבה כסף, כשבקבוקים ייזרקו מפני שאין להם ביקוש.

"באופן בסיסי, ניתן לבצע אותן הערכות ואותה עבודה עם פחות נכסים ממשיים. אני, למשל, עסקתי בעבודתי במוצרים כמו מחשבים ומכשירי טלוויזיה. מחשב שמחירו 1,000 דולר ב–1 בינואר יעלה רק 600 דולר ב–31 בדצמבר — אתה עלול להפסיד הרבה של כסף רק משום שהמחשב יושב על המדף ותכנון המלאי לא נעשה כראוי.

"אם ניצור נכסים דיגיטליים שמייצגים בצורה אמינה את הנעשה במציאות, אנחנו יכולים לשפר את ניהול המלאי — וכך את שרשרת האספקה".

כיצד הבלוקצ'יין יבוא לידי ביטוי בראיית חשבון?

"ראיית חשבון היא למעשה אימות של מה שנאמר בהצהרות פיננסיות ובדברים אחרים. באופן כללי, ראיית החשבון פועלת במבט לאחור — כלומר אימות של משהו שכבר התרחש. אם הצהרתי, למשל, שיש לי 500 פריטים במחסן, הבדיקה נעשית רק לאחר ההצהרה.

"היתרון בבלוקצ'יין הוא שכדי לערוך עסקה, עלי לחשוף אותה בפני כל חברי הרשת — והבדיקה נעשית על ידי כולם. כך ניתן לאמת עסקות בביטחון רב יותר מבכל דרך אחרת.

"במקרה של התאמת הנכסים הפיזיים לבלוקצ'יין, אם אני אומר שיש לי 1,000 גרם זהב בכספת, והם מיוצגים כ–1,000 אסימונים של גרם זהב בבלוקצ'יין — מישהו צריך לבדוק מדי תקופה שאכן יש קילו זהב בכספת. אם הבעלות על חלק מהזהב הזה מועברת בצורה דיגיטלית בבלוקצ'יין, צריך לוודא שלא מועברים נכסים דמיוניים — ושיש לכך התאמה לעולם האמיתי.

"לדעתי, ראיית חשבון תתמקד בעתיד יותר באימות קיומם של נכסים ממשיים, לפני שהם מיוצגים בבלוקצ'יין, ואם הבלוקצ'יין אמין — אז כל הדברים שיתרחשו בבלוקצ'יין בהמשך יהיו אמינים. זה ישנה את תפקידו של רואה חשבון. חלק מהקולגות שלי חוששים שזה יגרום לירידה במספר רואי החשבון. אבל אני אופטימי — אני חושב שאנשים תמיד ימצאו דרכים יצירתיות לבצע הונאות".

השווי של שוק הבלוקצ'יין

שידור חוזר של 1999

מה אתה חושב על התנודות החדות במחירי המטבעות הדיגיטליים ועל קדחת ההנפקות של אסימונים — ICO?

"זה מרגיש כמו שידור חוזר של 1999 (לפני פקיעת בועת הדוט.קום ב–2001; י"ח). סיימתי את הלימודים באותה שנה ועבדתי על הסטארט־אפ השני שלי. גייסנו 90 מיליון דולר, הוצאנו את כל הסכום הזה ופשטנו רגל — זה היה כיף. אמרנו דברים כמו 'חייבים להוציא את הכסף במהירות האפשרית, כדי לבנות את העסק כמה שיותר מהר, כדי שנוכל להגיע ראשונים לשוק עם המוצר'.

"במארס 2001 כל הדיבורים האלה נראו טפשיים. ביזבזנו את כל הכסף ולא השקענו את הזמן בחיפוש לקוחות ובבניית מודל עסקי. מה שקורה עכשיו מרגיש פחות או יותר אותו דבר.

"אני מקדיש את רוב הזמן בשני סוגי שיחות. אני מדבר עם הרבה סטארט־אפיסטים שמעוניינים לבצע ICO, ומעודד אותם לחשוב בזהירות על התוכנית העסקית שלהם — להתמקד באיך הם מתכוונים להגן על המשקיעים שלהם הזה. בקיצור, לבנות יסודות איתנים לעסק. התוכניות העסקיות הטובות ביותר ישרדו בעליות ובירידות של השוק הזה.

"הסוג השני של שיחות הוא עם שותפים ב–EY — על חשיבות הבלוקצ'יין ומדוע אנחנו צריכים לצפות לתנודות חדות, בדיוק כמו ב–1999. הדבר הכי חשוב כשהשוק יתרסק, הוא לא ללמוד את הלקח הלא נכון מהקריסה. הסיכון הוא שחלק מהמטבעות הדיגיטליים לא יספקו את הסחורה ואנשים פשוט ילמדו את הלקח הלא נכון מזה.

"ב–2001, שמעתי פעמים רבות אנשים אומרים דברים כמו: 'אמרתי לך שזה רעיון טפשי, אף אחד לעולם לא יקנה בגדים באינטרנט'. כמובן שהם טעו ומתחרטים על כך כיום, כשהם רואים את אמזון".

מהם המטבעות הדיגיטליים ורשתות הבלוקצ'יין המובילים?

"לא עובר יום שבו אני לא מקבל מייל ממישהו שאומר לי: 'יש לי טכנולוגיית בלוקצ'יין מדהימה שפותרת כל בעיה, תקרא את 600 העמודים במאמר הטכני (white paper) שלי. אני לא מצליח לעמוד בקצב של המטבעות הדיגיטליים. אנחנו משרתים בעיקר גופים גדולים, ויש שלוש חברות מובילות בתחום זה: הייפרלדגר (hyperledger), אתריום (ethereumׂ) וקורדה (corda).

"נראה אם הן ימשיכו להתפתח ולשלוט בשוק, כמו הפי־סי והמאק בתחום המחשבים, או שהן יהיו כמו האפל 2 והקומודור 64 בזמנו — חשבנו אז שהמחשבים האלה דומיננטיים בשוק, אבל היינו בשלבים כל כך מוקדמים של התעשייה שלא הבנו שהכל הולך להשתנות.

"במשך השנים הבנתי שהטכנולוגיה הטובה ביותר לא בהכרח מנצחת בסוף — כך שרדיפה אחריה היא חסרת תועלת. אנחנו צריכים לנסות להבין איך לממש את היעדים של הלקוחות שלנו באמצעות הטכנולוגיה הכי נפוצה".

סופרמרקט במוסקווה
בלומברג

שנת המבחן של ה–ICO

מה יהיו ההתפתחויות המרכזיות בשוק המטבעות הדיגיטליים בשנה הקרובה?

"להערכתי, יקרו שני דברים: מיזמים בתחום יעברו משלב הפיילוט לשלב הייצור — הם יעברו מעבודה עם שני לקוחות לעבודת ייצור עם חברות גדולות; וזאת תהיה שנת המבחן של ה–ICO's.

בדקנו 372 הנפקות אסימונים שגייסו כספים בשנה שעברה, ובכולן אמרו כי השקת המוצר תתרחש בתוך שישה עד 18 חודשים. כך שאם גייסת כסף באוגוסט־אוקטובר, זה אומר שאתה צריך להציג את המוצר הראשון במארס־יולי השנה. השנה נראה באיזו מהירות מבשיל האקו־סיסטם של התכנות בעולםה–ICO ועד כמה החברות האלה עומדות בהבטחות הראשוניות שלהן".

ומה לגבי הרגולציה המתגברת?

"אני מקווה שהחקיקה בעולם תהיה סבירה. אני רואה מדינות שמחרימות את הטכנולוגיה לחלוטין, ולדעתי זה רק יחמיר את המצב. אם יאסרו על מסחר בביטקוין, רבים פשוט יעברו למסחר במטבעות שקשה יותר לעקוב אחריהם. אנחנו יכולים לבצע ביקורת על בורסת ביטקוין או אתריום — יכול להיות שזאת לא המערכת המושלמת, אבל לדעתי היא יכולה להתאים את עצמה לדרישות הרגולטור.

"אם אנשים יעברו למטבעות פרטיים כמו מונרו וזיקאש, זה יהיה בלתי־אפשרי לעקוב אחריהם. לפעולות רגולטוריות יש לפעמים תוצאות לא רצויות. לפני שלוש־ארבע שנים רגולטור היה אומר לך שזה כסף אנונימי. כמובן שזה לא נכון.

"פושע שמשתמש בביטקוין הוא טיפש, כי ניתן לעקוב אחר כל היסטוריית העסקות — ולא ניתן למחוק אותה. אם אני מכיר את מספר הזהות של חשבון הביטקוין שלך, אני יודע הכל עליך. ככל שהרגולטורים מכירים יותר את הטכנולוגיה, הם מבינים שניתן לנהל אותה. אני מקווה שהרגולטורים ינסחו חוקים שמשקפים הבנה של הטכנולוגיה ושל הסיכון שלוקחים המשקיעים".

מהו השווי ההוגן של ביטקוין

אמרת ש–EY עורכת ביקורת חשבונאית לבורסות ביטקוין. מה אומרים רואי חשבון אצלכם על התנודות החדות במטבע?

"זה לא מה שחשוב לנו. מה שחשוב הוא אם בעסקה שביצעת קיבלת את התמורה ההולמת בעד התשלום. נניח שאני נותן לך 10 דולר, האם קיבלתי בתמורה ביטקוין בשווי של 10 דולר. התשובה לשאלה מהו הערך ההוגן של הביטקוין, תלויה בבורסה ובתנודתיות במסחר באותו יום. לפעמים קשה לקבוע מהו השווי ההוגן של ביטקוין — כי אין מספיק נזילות או שמחזור המסחר נמוך.

"מה שאנחנו עושים במקרים כאלה זה לנסות ללמוד מתחומים קיימים. יש לנו אנשי מקצוע שעוסקים בתחומי הסחורות והמטבעות המסורתיים כבר 20 שנה, ואנחנו שואלים אותם מה לעשות במקרה כזה. אנחנו בונים סטנדרטים ומנגנון שיוכל לבצע ראיית חשבון לכל מטבע קריפטו או סחורה. צריך זכור שמדובר בשוק קטן יחסית. מחליפים יורו בדולר מיליוני פעמים ביום, בהיקף מסחר של טריליוני דולרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם