נתניהו ל"ביזנסוויק": צריך לצמצם את ריכוזיות הכוח במגזרי מפתח רבים בכלכלה - גלובל ווולסטריט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו ל"ביזנסוויק": צריך לצמצם את ריכוזיות הכוח במגזרי מפתח רבים בכלכלה

"ביזנסוויק" ו"וול סטריט ג'ורנל" פירסמו בשבוע האחרון 2 כתבות על הריכוזיות במשק הישראלי וההשפעה שלה על הצמיחה וסיכויי השלום ■ "ביזנסוויק" סקר את המחלוקת הגוברת בישראל סביב שליטתן של 20 משפחות בחלקים נרחבים של כלכלת ישראל ■ דניאל דורון מיפה את השפעות המונופולים וכתב כי "אזרחי ישראל הופכים לעניים יותר"

שתי כתבות שפורסמו היום ואתמול במגזין "ביזנסוויק" ובעיתון "וול סטריט ג'ורנל" עסקו בריכוזיות ובבעלויות צולבות בכלכלת ישראל, והשלכותיהן על יציבות הכלכלה כולה והסיכויים להשיג שלום בין ישראל לשכנותיה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שב וקרא לצמצום הריכוזיות במשק בראיון לכתבה ב"ביזנסוויק". הכתבה השנייה, שפורסמה במדור דעות של המהדורה האירופית של הג'ורנל, נכתבה על ידי הפרשן הבכיר של העיתון לעניני המזרח התיכון עם התמחות בכלכלה, דניאל דורון.

הכתבה שפורסמה אתמול במגזין "ביזנסוויק" של בלומברג עוסקת במחלוקת הגוברת בישראל סביב הריכוזיות הכלכלית במשק שנובעת משליטתן של 20 משפחות בחלקים נרחבים של כלכלת ישראל. "ביזנסוויק" ציין כי הטייקון החזק ביותר בישראל הוא ככל הנראה נוחי דנקנר, וציין גם את שרי אריסון, יצחק תשובה ומשפחת עופר כאנשי עסקים שחולשים על מגזרים נרחבים בכלכלה. כל הארבעה סירבו להתראיין לכתבה של "ביזנסוויק".

בכתבה של "ביזנסוויק" נכלל גם ציטוט מראיון עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בו שב ואמר כי צריך לצמצם את הריכוזיות בכלכלת ישראל כדי להגביר את התחרות. "כלכלת ישראל עשתה דרך ארוכה, אבל עדיין יש דרך ארוכה לפנינו. עלינו לצמצם את ריכוזיות הכוח במגזרי מפתח רבים של הכלכלה שלנו ולהגביר את התחרות", אמר נתניהו בראיון שצוטט בכתבה.

זו אינה הפעם הראשונה בה מתייחס נתניהו לסוגיות הצורך לצמצם את הריכוזיות במשק. כך משל, במסיבת עיתונאים שכינס מוקדם יותר השנה לרגל הצטרפות ישראל לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), אמר נתניהו כי אחד האתגרים בעומדים בפני ישראל הוא צמצום הריכוזיות. "במשק הישראלי היתה ריכוזיות עצומה של הממשלה וההסתדרות - מזה במידה רבה השתחררנו, אך עדיין יש ריכוזיות גדולה מדי בסקטור הפרטי", אמר אז נתניהו.

הכתבה ב"ביזנסוויק" ציינה כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אף הוא כבר התריע על ריכוזיות היתר במשק, ודיווחה כי מבקרי הריכוזיות מזהירים כי שליטת הטייקונים במוסדות פיננסים רבים מהווה סכנה מערכתית שמאיימת על יציבת כלכלת ישראל. הכתבה גם הציגה את תגובת אי.די.בי של דנקנר על הטענות, אשר בה נאמר: "אין שום בעיית ריכוזיות במשק הישראל. מדובר בסדר יום פופוליסטי שהתעורר בעקבות המשבר הפיננסי".

בכתבה אחרת, שפורסמה היום במאמר הדעות של המהדורה האירופית של העיתון "וול סטריט ג'ורנל" ואשר עליה חתום דניאל דורון, מנהל המרכז הישראלי לקדום חברתי וכלכלי, הזהירה כי הריכוזיות בכלכלה הישראלית גורמת נזק לכלכלת ישראל ופוגעת בסיכויים להשגת שלום בין ישראל לשכנותיה.

"הצמיחה שממנה נהנית כלכלת ישראל עלולה לא להיות בת-קיימא כל עוד כלכלת ישראל ממשיכה להישלט על ידי 20 משפחות בעלות קשרים פוליטיים", ציין דורון בכתבה, שכותרתה "שבירת המונופולים של ישראל".

"מצב זה של קונצרנים חוצי-מגזרים ורב שכבתיים התפתח לכדי מונופולים שמונעים תחרות, ייעול, וצמיחה, וחונקים את הצרכנים בישראל. אזרחי ישראל - שמשלמים מסים גבוהים מדי ומקבלים שכר נמוך מדי, ונאלצים לשאת בעול של שלוש שנות שירות צבאי, וחודש עד 45 ימי מילואים בשנה - נדרשים גם לשלם למונופולים תוספת של בין 20% ל-30% על כל דבר הם צורכים, לפי חישוב של חוקרים במשרד האוצר. כל הדברים הללו הופכים את הישראלים לעניים יותר", כתב דורון.

עוד ציין כי רפורמה במבנה הכלכלה תסייע גם באופן עצום ליכולתם של ישראל לקדם תהליך שלום באמצעות פיתוח כלכלי. "כפי שאירועים באירופה ובמקומות אחרים הראו, שגשוג כלכלי יכול להקל על פתרון סכסוכים ולזרז אותו", כתב דורון.

דורון התייחס בכתבה גם לאופן שבו ממשלת ארה"ב התמודדה בעבר עם מצבים של עודף בעלות צולבת, פירמידות שליטה וריכוזיות יתר בכלכלה. "לאור קבוצות פירמידות שליטה דומות, כלכלנים בממשל הנשיא רוזבלט בשנות ה-30 של המאה הקודמת הצליחו לשכנע את הקונגרס בארה"ב שריכוזיות כלכלית מסוג זה מהווה סיכון מוסרי, גורמת לבעיות בפיקוח על התאגידים, ומאפשרת לחמוק מתשלום מסים והשפעה פוליטית מופרזת", כתב דורון בכתבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#