החדשות הטובות אחרי לילה קשה - והדבר שהכי חשוב לזכור בזמנים כאלה

תנודות חדות אחרי תקופה ארוכה של שקט בשווקים הגלובליים יכולות להיות מטעות ■ שימו עין על השינוי באחוזים ותשואות האג"ח כדי להבין את הגורמים ועוצמת התופעה

ניו יורק טיימס
ניל אירווין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נשים בוול סטריט
וול סטריטצילום: עיבוד תמונה : עדי

הכותרות באתרי החדשות עכשיו עלולות לגרום לכם לחשוב שהשווקים הפיננסיים עוברים זמנים מסוכנים.

כמה ציטוטים נבחרים: "קריסה בשווקים" בארה"ב; "סצנות קשות" בבורסות באירופה; השכר העולה "חבט" בשווקים הפיננסיים בשבוע שעבר; תשואות האג"ח "מפילות" את הראלי הרב שנתי.

ביום שישי נפל דאו ג'ונס ב-666 נקודות, וביום שני הוא נפל עוד יותר, לנוכח מסחר תנודתי – ממש תסריט שטני. מה שחשוב לזכור בזמנים כאלה: חשבו על הטווח הארוך.

הנפילה עד כה החזירה את השוק לרמתו באמצע דצמבר, לפני פחות מחודשיים. נפילה של 7.8% במצטבר במדד S&P 500 בשישה ימי מסחר דומה בהיקפה ובמהירותה לנפילות בינואר 2016 ובאוגוסט 2015, שאף אחת מהן לא השאירה צלקות. היא עדיין לא הגיעה ל-10%, ירידה שנקראת תיקון.

כמה שגיאות קוגניטיביות גורמות לנסיגה בשוק להיראות דרמטית יותר ממה שהיא. הסיבות מאחוריה דווקא שפירות למדי.

מדד S&P500 בחמשת ימי המסחר האחרונים
צילום: רויטרס

דאו ג'ונס נפל ב-1,175 נקודות ביום שני – נפילה גדולה למדי של 4.6%. אולם למרות שמדובר בנפילה היומית הגדולה יותר בנקודות, זו שבאחוזים היתה לא כל כך גדולה במונחים היסטוריים. זכרו, ב-1987 דאו נפל ביום אחד ב-22.6%, שהיו אז 508 נקודות. מכאן עליכם להסיק שכדאי לכם לעדכן את החשבונאות הנפשית שלכם לגבי מהי תנודה גדולה באמת. התמקדו בשינוי באחוזים ולא בנקודות.

אחת הסיבות לעיוות התפישה כשסופרים נקודות היא ש-18 החודשים האחרונים היו אחת התקופות הכי פחות תנודתיות בשוק המניות בעידן המודרני. לבני האדם יש הטיה לבסס את ציפיותיהם על הניסיון שלהם מהתקופה האחרונה.

שור
צילום: רויטרס

בכל 2017 לא נפל מדד S&P אפילו יום אחד ביותר מ-2%. בגלל זה נפילה של 2.1% ביום שישי היתה מבהילה כל כך. הנפילה ביום שני היתה נדירה עוד יותר – האחרונה בגודל שלה התרחשה ב-2011.

אבל דווקא 2017 היתה החריגה, מאחר שב-2016, 2015 וכל שנה קודם לכן היו כמה וכמה ימי נפילה של 2% ויותר. התגובה הקיצונית – תיקון יתר – דומה לתגובה של תושבי לוס אנג'לס הצחיחה כשהם צריכים פתאום לנהוג בגשם.

אין ספק שהנפילה של 7.8% מאז 26 בינואר היא משמעותית. היא מייצגת כמעט 2 טריליון דולר בעושר על הנייר. אבל החדשות הטובות מתחת לעובדה הלא נעימה הזו נמצאות בשוק האג"ח.

כשמשקיעים פסימיים לגבי הכלכלה, התשואות על האג"ח יורדות גם הן – בגלל שכלכלה חלשה משמעותה לא רק רווחי תאגידים נמוכים יותר, ולכן ירידה במניות התאגידים, אלא אינפלציה נמוכה יותר וריבית נמוכה יותר. כל אלה גורמים למחיר האג"ח לעלות ולתשואות שלהן לרדת.

אולם הדפוס הזה לא ניכר במהלך הימים האחרונים. תשואות האג"ח דווקא עלו חדות ביום שישי. הן נסחרו ב-2.793% בסגירה אתמול, ועלו חדות בחודש האחרון.

מה שקורה הוא, שהנפילות בבורסות משקפות סוג של אופטימיות: שהמעסיקים יצטרכו לשלם שכר גבוה יותר שיפגע ברווחיהם; ושאינפלציה גבוהה יותר תגרום לבנק הפדרלי להעלות ריבית מהר מהצפוי. תוסיפו לזה את החשש שהשווקים אולי חמים מדי, ויש לכם מתכון לנפילות שראינו.

במלים אחרות, החדשות הרעות למשקיעי המניות נובעות מהחדשות הטובות לעובדים. מאחר שרוב האנשים מקבלים הכנסה מעבודה ולא מתיק השקעות, זו עסקה לא רעה.

הנסיגה בשווקים היא סוג של מעידה מזדמנת שכל שוק פרי (שוק במגמת עלייה מתמשכת), או שהיא תחילת הסוף של הראלי שהיה בשווקים זמן רב מאוד. בלי קשר לתוצאה, ייטב לבריאותם הנפשית של כולנו להסתכל מעבר לכותרות המפחידות של היום ולהתמקד בשינוי באחוזים במקום בנקודות, וגם בגורמים לתזוזות בשווקים.

ניל אירווין הוא הכתב הכלכלי הבכיר של מדור The Upshot ב"ניו יורק טיימס"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker