הישראלי הבכיר בחברה הסינית לכריית ביטקוין: "אפשר להרוויח גם כשהוא יורד"

חברת ביטמיין הסינית שולטת בתחום התכנון, הייצור והמכירה של ציוד לכריית ביטקוין ■ גדי גליקברג, מנהל מרכז המחקר והפיתוח הישראלי של החברה ומנהל צוות המכירות הבינלאומי שלה: "תחום הקריפטו גדל, תחום הבינה המלאכותית יהיה מנוע הצמיחה הבא שלנו"

קורין דגני
קורין דגני
גדי גליקברג
גדי גליקברגצילום: עופר וקנין
קורין דגני
קורין דגני

ביטמיין היא חברה סינית ששולטת בשוק הגלובלי של תחום המכונה "כריית ביטקוין" - ונשמע כמו מדע בדיוני לרובנו. היא מרוויחה מפעילויות שונות בתחום, אבל עיקר ההכנסות שלה מגיעות מתכנון, ייצור ומכירה של ציוד לכריית ביטקוין. אין צורך במשאית תובלה ושדה פתוח כדי להשתמש בציוד הזה — מדובר במשהו פשוט הרבה יותר.  

במבט ראשון, המשרדים של ביטמיין בישראל נראים כמו סטארט־אפ טיפוסי: עיצוב עליז ומכונת אספרסו קטנה. אבל בקצה המסדרון יש דלת סגורה, ומאחוריה חדר קטן. על השולחן בחדר יש מכונה מוזרה למראה שפולטת רעש וחום. זהו ה–Antminer S9, הדגם האחרון של החברה, המיועד לכריית ביטקוין (יש גם דגמים נוספים, המיועדים לכרייה של מטבעות אחרים ומוכרים פחות).

אי־אפשר כרגע לקנות את הדגם הזה באתר החברה, אומר גדי גליקברג, מנהל מרכז המחקר והפיתוח הישראלי של ביטמיין ומנהל צוות המכירות הבינלאומי שלה, "כל יכולת הייצור שלנו עד אפריל כבר נמכרה מראש". לפי האתר, מחיר הדגם הזה הוא 2,320 דולר, אבל שיטוט מהיר ברשת מראה כי ניתן להשיג אותו באופן מיידי — אם מוכנים לשלם עליו לפחות 2,000 דולר יותר. האם המחיר הזה משתלם? לא ברור.  

בסוף השבוע האחרון צנח מחיר הביטקוין מתחת לרמה של 8,000 דולר, לאחר שבאמצע דצמבר הגיע למחיר של כמעט 20 אלף דולר. למרות זאת, בביטמיין מנסים לשדר עסקים כרגיל. "הכדאיות של הכרייה נובעת מרמת התחרותיות", מסביר גליקברג.

"מה שקרה מתחילת 2017 זה שמחיר הביטקוין עלה הרבה יותר מהר מהתחרותיות בתחום הכרייה, ולכן, הכרייה עדיין כדאית גם עם הירידות האחרונות שהיו וגם אם יהיו ירידות נוספות. זה אחד ההבדלים העיקריים בין כריית ביטקוין למסחר בביטקוין. כריית ביטקוין יכולה להיות רווחית גם אם שער החליפין שלו יורד".

מכונה לכריית ביטקוין
מכונה לכריית ביטקויןצילום: ללא קרדיט

אבל אם המחיר יורד, אז כך גם מחיר מכונות הכרייה שלכם.

גליקברג: "זה נכון. המחיר של המכונה תלוי ברווחיות, והרווחיות אכן קצת ירדה בשבוע האחרון. בגדול, מחיר הביטקוין מאוד תנודתי, ומי שנמצא בתעשייה הזאת מספיק זמן כבר ראה ירידות גדולות יותר ועליות גדולות יותר, זה חלק מהמשחק. אבל אנחנו מאמינים בטכנולוגיה ובפוטנציאל שלה, ואנחנו ממשיכים לעבוד ולהתקדם".

ביטמיין אינה נסחרת בבורסה ואינה מחויבת לפרסם נתונים פיננסיים, כך שאין מידע על ההכנסות שלה, בטריטוריה הלא מוכרת של כריית מטבעות קריפטו. היא גם אינה מוכנה לספק מידע לגבי מספר מכונות הכרייה שהיא מוכרת ואזורי הפעילות שלה. אבל גליקברג אומר כי הרבה הזמנות מגיעות מרוסיה, סין וקנדה, וגם משוודיה, נורווגיה ואיסלנד — מקומות שבהם מזג האוויר קר או החשמל זול.

"מכונות הכרייה האלה עושות סיבוב נוסף אחרי שהן מתיישנות", מספר גליקברג. "הן נרכשות על ידי אנשים ממדינות כמו ונצואלה, משום שהחשמל שם זול כל כך, שהיעילות של המכונה חשובה פחות. בנוסף, יש שם רצון למצוא פתרונות שאינם קשורים למערכת הפיננסית המקומית".

אז מהי בעצם כריית ביטקוין?

"באופן פשטני, אפשר לומר כך: הכורים הם אנשים שמספקים כוח מחשוב לרשת — ובתמורה מקבלים מטבעות חדשים. הרשת היא המערכת שעליה פועל המטבע הדיגיטלי, וכוח המחשוב האדיר בעצם מספק את האבטחה שהמערכת זקוקה לה כדי לפעול".  

הרבה השתנה מאז כורים השתמשו בכרטיסים גרפיים שאותם הוסיפו למחשב כדי לבצע את הכרייה. מכונות הכרייה הייעודיות עברו אבולוציה מהירה מאוד. "במכונה הייעודית לביטקוין", אומר גליקברג, "השבבים הם כבר דור חמישי, והיעילות האנרגטית שלהם גבוהה מאוד".     

שולטת בכמעט מחצית מהפולים - התפלגות שוק מאגרי הכרייה

אבל צריכת החשמל של כריית ביטקוין היא עדיין מטורפת.

"הצריכה היא מטורפת, אבל כמות כוח המחשוב שאת מקבלת בעבור אותה כמות חשמל היא עצומה. יש משהו בסיסי מאוד שאנשים נוטים לפספס: כיום, המערכת של הביטקוין מעניקה לכורים 12.5 ביטקוין כל עשר דקות, זה הרבה מאוד כסף — יותר מ–125 אלף דולר. לכן צריכת החשמל גדולה כל כך — פשוט כי התמריץ גבוה מאוד. לכן, אם אנחנו רוצים להפחית את כמות צריכת החשמל של כריית ביטקוין, מה שאנחנו צריכים לעשות זה לא בהכרח לייצר מחשבים יותר טובים, אלא להקטין את התמריץ שהכורים מקבלים".

זה אפשרי?

"זה תהליך שקורה אוטומטית כל ארבע שנים, אז מספר מטבעות הביטקוין שנוצרים יש מאין יורדת בחצי. מצד שני, אם הערך שלהם יעלה, כורים ימשיכו להוציא יותר על חשמל".

ישראלים והולנדים שרים בסינית

בשבוע שלפני הראיון, נפגשו כמה מאות מעובדי החברה לכינוס השנתי שלה שנערך בתאילנד. ככה נראית גלובליזציה מודל 2018: במסיבה השנתית הצוות הישראלי הופיע עם שיר בסינית, הצוות ההולנדי רקד ריקוד לצלילי שיר סיני, וכולם קיבלו מהבוסים מעטפות אדומות, כמדי כל שנה, אבל הפעם לא עם כסף מזומן — אלא עם אחזקות של ביטקוין קאש. "רוב האנשים של החברה עדיין יושבים בסין, ורוב הפיתוח עדיין נעשה בסין. אבל כיום יש לנו סניפים בישראל, טייוואן, סינגפור, הולנד, ארה"ב, ועכשיו פתחנו סניף בשווייץ", אומר גליקברג.

באחרונה הגיעו חדשות מכיוון סין כי היא אינה מעוניינת שחוות הכרייה הגדולות יפעלו בתחומה, והמדינה גם הידקה את הרגולציה על מסחר במטבעות קריפטו. "המצב אינו כמו שמתארים אותו. אף אחד לא מכבה את השאלטר ואין משאיות ציוד שבורחות מסין ומחפשות לאן ללכת", אומר גליקברג. "אבל כן יש הבנה שצריך למצוא אלטרנטיבות. וביטמיין אכן מחפשת אלטרנטיבות כאלה. זה לא משהו חדש, אלא משהו שעובדים עליו זמן מה. זה גם תהליך שהיה קורה בלי קשר לרגולציה של סין, כחלק ממדיניות ביזור הסיכונים של החברה. יש הרבה מקומות מעניינים שהחברה בוחנת או כבר מקימה בהם פעילות, בעיקר בצפון אמריקה, מקומות עם אקלים מתאים, חשמל זול, ורגולציה נוחה שאפשר לעבוד אתה. בסופו של דבר, המכרות האלה גם מספקים עבודה. יש אנשים שבונים את המכונות, מתחזקים אותן ומריצים את האופרציה הזאת. אז יש גם עניין מצד ממשלות למשוך כורים אליהן".

ביטמיין קיימת ארבע שנים וחצי. "כשהחברה התחילה למכור ציוד כרייה, בסביבות אוקטובר 2013, זאת היתה תקופה סוערת בעולם הביטקוין", נזכר גליקברג. "באפריל 2013 המחיר הגיע ל–100 דולר למטבע. אז זה נחשב המון. עם תחילת המכירות, מחיר הביטקוין פחות או יותר קפץ מ–300 ל–400 דולר. באותה תקופה כבר היתה המון התעניינות, והתחילו לצוץ הרבה מאוד חברות".

אחת מהן היתה חברה ישראלית בשם ספונדוליס טק, שייצרה ציוד כרייה והתחרתה בביטמיין. בסוף 2013 המטבע הגיע למחיר שיא של כמעט 1,000 דולר, אבל אז בורסת הקריפטו מאונט גוקס היפנית נפרצה, והמחיר צנח ב–50%. ביטמיין היתה אחת החברות הבודדות שהצליחו לשרוד את המשבר הזה.

גליקברג היה באותה תקופה סמנכ"ל שיווק ומכירות של ספונדוליס. החברה לא שרדה ונסגרה בתחילת 2016. "למרות התחרות, עם המייסדים של ביטמיין נוצר קשר אישי טוב", הוא מספר. "התעשייה היתה קטנה וכולם הכירו את כולם. לקראת סוף הפעילות של ספונדוליס, שני המייסדים של ביטמיין הגיעו לישראל. הצגנו להם 30 סטארט־אפים בשלושה ימים, וביטמיין ראתה שקורים פה דברים מעניינים, והחליטה לפתוח מרכז בישראל".

שער הביטקוין באלפי דולרים 11.2017-2.2018

ממטבעות קריפטו לבינה מלאכותית

לביטמיין יש חוות כרייה משלה, והיא משקיעה בסטארט־אפים רבים בתחום. אבל הפעילות המשמעותית ביותר שלה מלבד ייצור מכונות הכרייה היא ניהול הכורים באופרציה שנקראת מאגר כרייה  (Mining Pool), או בקיצור — פול.

לפול יש תפקיד חשוב באקוסיסטם של הביטקוין. כל עשר דקות הכורים מאגדים את העסקות האחרונות שנעשו במטבע למה שנקרא בלוק, והמטרה שלהם היא לאשר את הבלוק כמה שיותר מהר, כלומר לספק מספיק כוח מחשוב בעבור ההצפנה הדרושה. הבלוקים מתווספים אחד לשני ויוצרים שרשרת של בלוקים — לכן המערכת שעליה פועל הביטקוין נקראת בלוקצ'יין.

הכורים מתחרים אחד בשני, משום שכולם רוצים להיות אלה שיחתמו את הבלוק ויזכו במטבעות שהמערכת מעניקה למנצח. התחרות הזאת מתרחשת כל הזמן — משום שבלוק נחתם כל עשר דקות. "סטטיסטית, הסיכוי של מכונת כרייה לחתום את הבלוק הבא הוא נמוך מאוד, כי יש הרבה מאוד כורים, וכולם מתחרים ביניהם", מסביר גליקברג. "לכן יש סיכוי שלאורך כל חיי המכונה אני לא אצליח לכרות אפילו בלוק אחד, ולא אקבל תשלום על השירות שאני מספק לרשת.

"לכן המציאו את המודל של הפול: הרבה כורים מתאגדים יחד. אם אחד הכורים חותם בלוק, הפול שומר את הכסף, אבל כל יום הוא משלם לכורים על כוח החישוב שהם תורמים לטובת המאמץ הכללי של הפול. אז בעצם הכורה יודע שלא משנה אם הוא מוצא בלוק או לא, כל יום הוא מקבל תשלום על כוח החישוב שהוא מספק". הכורים גם משלמים עמלה בעבור שירותי הפול.

ביטמיין היא החברה המובילה בתחום הפולים, ויש לה שלושה פולים שונים: אנטפול מנוהל מסין, BTC.com מנוהל מהולנד, וקונטקט BTC, הקטן מבין השלושה, מפותח בישראל. "זה חלק ממדיניות החברה לבזר את הפעילות, שתהיה פעילות שונה ומתחרה", אומר גליקברג. "הרעיון הוא להוציא את המוצר הכי טוב, אז יש צוותים שונים בחברה, מנותקים לחלוטין, שכל אחד מפתח בעצמו. מבחינת החברה מדובר בפיזור סיכונים.

"הפול שאנחנו מפתחים בישראל פונה לשוק הלא סיני. הוא צפוי להיות מתקדם יותר עם פיצ'רים מתקדמים יותר לניטור הפעילות של מכונות הכרייה, שיספקו לכורה הרבה מידע שלא יהיה לו בדרך אחרת".

מיהם הכורים? אנשים שיושבים בבית עם מכונה בסלון?

"יש מנעד רחב מאוד: מהאיש שיש לו יחידה אחת שנמצאת בבייסמנט ומחממת את הרצפות בבית במזרח אירופה, לבין חוות עם אלפי או אפילו עשרות אלפי מכונות כרייה שגם הם מתחברים לפולים, וכל דבר באמצע".

בעבור רוב האנשים, כריית ביטקוין נשמעת כמו משהו מעורפל מאוד.

"אבל זה בעצם פשוט מאוד. מהרגע שיש לך יחידת כרייה, יש לך במחשב ממשק פשוט של שלוש שורות, אתה שם בו את כתובת הפול שאתה עובד אתו, שם משתמש וזהו. זה נשמע מפחיד, אבל כל עוד אתה לא מריץ 10,000 מכונות כרייה, הפעילות עצמה היא פשוטה".

השנה האחרונה היתה בסימן צמיחה אדירה לשוק המטבעות הדיגיטליים, ונכון להיום, שווי השוק הכללי שלהם הוא 450 מיליארד דולר. הביטקוין הוא עדיין השחקן המוביל, אבל הוא כבר לא לבד במגרש. ההתפתחות של התחום הרחיבה גם את המטבעות שבהם ביטמיין עוסקת, והיא מוכרת כיום ארבעה דגמים שונים, לכרייה של ארבעה מטבעות שונים: לייטקוין, דאשקוין, סיהקוין וביטקוין — שהוא עדיין המכונה הנמכרת ביותר.

המכונות האלה גם נקראות ASIC, על שם השבב שנמצא בתוכן. אסיקים הם שבבים המתוכנתים לעשות פעולות ספציפיות מאוד, ובכל אחד מארבעת הדגמים של מכונות הכרייה יש אלגוריתמים שונים בהתאם לחישוב שדורש המטבע. השבבים האלה הם גם מה שהובילו את החברה למנוע הצמיחה העתידי שלה: בינה מלאכותית.   

ביטמיין ייסדה את יחידת הבינה המלאכותית בסוף 2015, לאחר שראתה כי יש דמיון בין השבבים שפיתחה בעבור מכונות הכרייה לשבבים הדרושים לתחום הבינה המלאכותית. בנובמבר 2017 היא חשפה את השבב הראשון שלה המיועד לבינה מלאכותית. השבב מיוצר בבייג'ין, והצוות בישראל מפתח אלגוריתמים לשני תחומים של בינה מלאכותית — ראייה ממוחשבת (הדרושה, למשל, למכונית אוטונומית או מצלמות אבטחה) וניתוח שפה טבעית — ומתאימים אותם לשבב.

"אין הבדל מהותי בין שבב שעושה פעולה ספציפית כזאת או פעולה ספציפית אחרת. המרחק ביניהם הוא קצר, והניסיון הגיע ממכונות הכרייה", אומר גליקברג.  

מה החזון של החברה לגבי עצמה?

"קשה מאוד להגיד לאן תחום הקריפטו הולך, אבל הוא ודאי גדל. ביטמיין בוחנת את הפעילויות השונות בתחום הזה, בין אם כפעילות עצמית ובין אם כהשקעות — היא משקיעה בסטארט־אפים בישראל ובחו"ל. ליבת הפעילות שלנו היא ציוד הכרייה ואבטחת הבלוקצ'יין, אבל תחום הבינה המלאכותית הולך להיות מנוע הצמיחה הבא שלנו, ואנחנו מגייסים הרבה מאוד אנשים בתחום הזה".

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ