אחרי הסרט של ספילברג, אפילו העיתון שכולם סומכים עליו נכנע למציאות החדשה - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי הסרט של ספילברג, אפילו העיתון שכולם סומכים עליו נכנע למציאות החדשה

"ניו יורק טיימס", אחד המעוזים האחרונים של עיתונות חסרת פניות, חתם על הסכם שבפועל הוא קידום ממומן בכלי תקשורת חדשים - אולי בעקבות ההצלחה של "העיתון" הסרט על המתחרה "וושינגטון פוסט"

2תגובות
כרזת "העיתון" - סרט בכיכובם של מריל סטריפ וטום הנקס על "וושינגטון פוסט"
"העיתון"

אחרי שג׳ף בזוס סידר ל״וושינגטון פוסט״ שבבעלותו כמה מועמדויות לאוסקר עם סרטו של סטיבן ספילברג, ״העיתון״, נראה ש״ניו יורק טיימס״, המתחרה לא יכול לשבת מהצד בחיבוק ידיים. 

אתמול הודיעו מנהלי העיתון על הסכם שחתמו עם חברת ההפקות ״אנונימוס קונטנט״, לקידום האינטרסים של הני״ט ולהגברת החשיפה לעיתון. אנונימוס קונטנט תייצג את העיתון בכל הקשור לנוכחות המותג בהפקות טלוויזיוניות וקולנועיות. ״המטרה היא לקדם את סיפורי הניו יורק טיימס במסכים חדשים ובפלטפורמות חדשות״, נמסר בהודעה המשותפת. במקביל, אנונימוס קונטנט קיבלה את הזכויות למנף סיפורים עיתונאיים ופרויקטים של כתבי העיתון ולהפיק מהם תוכני וידאו לפלטפורמות שונות. 

“העניינים בתעשיית הטלוויזיה משתנים בצורה מהירה ואנחנו חושבים שיש מקום שנשחק תפקיד חדש במגרש הזה״, אמר סם דולניק סגן העורך-המנהל ואחד מבני המשפחה השולטת בעיתון. לדבריו, הציפייה היא שאנונימוס קונטנט תאפשר לניו יורק טיימס לבחון כלי מדיה דיגיטליים חדשים שבאמצעותם ניתן יהיה לתגמל כספית גם את העיתונאים שיביאו את התכנים המתאימים לפלטפורמות החדשות. "העיתונאים צועדים ביחד איתנו בזמן שאנחנו מפיקים פרויקטים שאפתניים יותר ויותר. הם יזכו לפיצוי הולם על מעורבותם בפרויקטים הללו בדרכים שונות וחדשות", הסביר דולניק.

אנונימוס קונטנט - דלג

באנונימוס קונטנט עושים באמת עבודה מדהימה. מסדרות טלוויזיה כמו ״מר רובוט״, ״חלומות אלקטרוניים״, ״13 סיבות מדוע״ ועד מעורבות בסרטי קולנוע כמו ״האיש שנולד מחדש״, או ״ספוטלייט״ - אנונימוס קונטנט מייצרת תכנים בידוריים אינטליגנטיים ומרשימים. אבל כאן בדיוק מתחילה הבעיה: הם מייצרים תכנים בידוריים-שיווקיים ולא עיתונאיים. 

״ניו יורק טיימס״ נחשב לאחד המעוזים האחרונים בעולם של עיתונות נטולת פניות ואינטרסים, כזאת שמתגאה בתחקירים נשכניים המתעלים מעבר ליחסי הון-שלטון-עיתון. אנונימוס קונטנט, מנגד, מתמחה בחיבורים - לפחות בין אלו שבין ההון לעיתון, כלומר בין החברות העשירות לבין אמצעי התקשורת. החברה מתמחה בהפקת תכנים שיווקיים, שילוב מותגים בתסריטים של סרטים וסדרות, והפקת פרסומות לשידור בפלטפורמות הדיגיטל שבנויות כמו סרטים עלילתיים באורך של חצי שעה עד שעה. בין הלקוחות של החברה נמנים תאגידי ענק כמו אקסון מובייל, יצרניות הרכב הגדולות (פורד, טויוטה, במוו), מפלצות טכנולוגיה ( מיקרוסופט, אפל, סיסקו), או חברות ענק כמו נייקי, קוקה קולה, פרוקטר אנד גמבל, אדידס ועוד רבות. 

אומנם קשה להאמין שכתבי ״ניו יורק טיימס״ ועורכיו יפקירו את האתיקה המקצועית שלהם לטובת האינטרסים של חברת יחסי הציבור של העיתון, אבל עצם החיכוך בין שני הגופים הללו עלול לסמן על פוטנציאל לניגודי עניינים. "אפשר ליצור תוכן מרתק, ולא צריך להוציא כסף על הצגתו בטלוויזיה", אמר סטיב גולין מייסד ומנכל אנונימוס בראיון ל״ניו יורק טיימס״ לפני כשנתיים. "אנחנו חושבים שזה הכיוון החדש של תחום הפרסום. כל עוד יש ערוצי ספורט נמשיך להפיק פרסומות בנות 30 שניות ו-60 שניות, אבל ברוב התחומים האחרים של הבידור יש התנגדות גדולה לצפות בפרסומות רגילות".

דבריו של גולין נאמרו אז במסגרת כתבה ביקורתית בעיתון על הגבולות המיטשטשים בין פרסום לבידור ועל המשקל ההולך ועולה של תכנים שיווקיים בתקשורת, במסווה של סדרות וסרטים. בכתבה נשמעה ביקורת על כך שהז׳אנר החדש של פרסומות כגון אלו שמפיקה אנונימוס קונטנט מגזימות לעתים קרובות בתיאור התועלת והסגולות של המוצרים, וממעיטות בערך הסכנות והסיכונים הכרוכים בשימוש במוצר. עוד נטען כי השימוש בכוכבים גדולים לפרסומות מקשה עוד יותר לחשוף את האינטרס שמאחורי הפרסומת ומטשטש את המטרה האמיתית של הקטע.

עיתוני ניו יורק טיימס
בלומברג

"ניו יורק טיימס״, כמו כל אמצעי התקשורת המסורתיים, נאבק על חייו בשני העשורים האחרונים. הוא עושה מאמצים אדירים להילחם, להשתנות, להתאים את עצמו לשינויים ולהישאר רלוונטי, אבל הסדר העולמי החדש הולך וסוגר עליו מכל הכיוונים. ה״וושינגטון פוסט״ נאלץ להתמסר למציאות החדשה כשמייסד אמזון והאיש העשיר בעולם הניח לפתחו הצעה שלא יכל לסרב לה. ב״גרדיאן״ הבריטי החליטו לפנות לגיוס תרומות בסגנון מימון המונים. ב״ניו יורק טיימס״ עדיין נהנים מעוד כמה רבעונים של עדנה שבאו להם בזכות עלייה בכמות המנויים בדיגיטל שהתאחדו סביב השנאה לנשיא דונלד טראמפ. 

אבל שיתוף הפעולה עם אנונימוס קונטנט לא מסמן טובות. אם הוא יניב פירות עבור העיתון, קיים חשש שקמפיינים כמו חשיפת שערוריית הארווי וויינשטיין לא יוכלו להתקיים, כיוון שהחיבור בין אנונימוס קונטנט לבין תעשיית הבידור ההוליוודית עמוק מדי. אבל לא רק מול הוליווד, אלא גם בנקודות הממשק שבין העיתון לבין המפרסמים הגדולים שלו, שגם הם נהנים משירותי השיווק והפרסום של אותה חברה - אנונימוס קונטנט. מעכשיו הקשר הופך להיות דו-סטרי: העיתון הוא לא רק מתפקד כפלטפורמת פרסום, אלא הופך להיות מפרסם בעצמו. האם למשל ישתמשו במוניטין של הניו יורק טיימס בסרטון תדמית שיווקי כדי לכסות על זיהום של חברת נפט? או כדי להלבין ניצול עובדים במפעלים של יצרנית ספורט?

מצד שני, אולי סוף סוף במקום להלל בפעם המי-יודע-כמה את וודוורד, ברנסטין ובראדלי, נוכל לראות בשנת 2019 סרט שהגיבורות שלו הן העיתונאיות החוקרות מייגן טוהיי וג׳ודי קנטור שחשפו את ערוותו של וויינשטיין. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#