מחירי הנפט גבוהים מדי - אך היצרניות הגדולות ידאגו שהם לא יירדו בקרוב - בעולם - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחירי הנפט גבוהים מדי - אך היצרניות הגדולות ידאגו שהם לא יירדו בקרוב

העולם העשיר הפחית את התלות שלו בנפט - מה שמקשה על יצואניות הנפט במזרח התיכון, שתלויות במחיריו הגבוהים כדי לממן את תקציבי הממשלה המנופחים ■ כלכלן בכיר בבריטיש פטרוליום: הביקוש הגלובלי לנפט עשוי להגיע לשיאו רק בעוד שני עשורים

2תגובות
מתקן זיקוק נפט מצפון לבצרה שבעיראק
HAIDAR MOHAMMED ALI/אי־אף־

הדבר שמרגיז ביותר כנראה את העוקבים אחרי תעשיית הנפט הוא לא התנודות במחיר של חבית, אלא העדכון הבלתי־פוסק של התיאוריות המסבירות מה מניע את התנודות האלה. במארס 2014, כשמחיר חבית של נפט מסוג ברנט עלה לשלוש ספרות, המנכ"ל של ענקית הנפט שברון ציין: "100 דולר לחבית הוא ה–20 דולר לחבית של פעם".

שנתיים לאחר מכן, כשמחיר הנפט צנח לפחות מ–28 דולר לחבית, וכולם דיברו על עודף ההיצע של הנוזל השחור, אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) השקיע מאמצים ניכרים כדי להשתלט מחדש על נתח שוק. כעת, כשמחירי הנפט נעים סביב 70 דולר לחבית, האנליסטים מתחילים שוב לגרד את ראשיהם בתהייה.

בספר "1984" טבע ג'ורג' אורוול את המונח "חשיבה כפולה" (doublethink), שאותו הסביר כיכולת להחזיק במקביל בשתי אמונות סותרות, ולהאמין בשתיהן. נראה כי עבודת האנליסטים דורשת פעילות הכרתית דומה. מחירי הנפט מעלים שלוש שאלות גדולות: ראשית, מדוע הם יותר מהוכפלו בשנתיים האחרונות, נגד כל הציפיות? שנית, מדוע הזינוק במחיר התקבל בתשואות מצד שוקי המניות הגלובליים, ולא בחשש לגבי הכלכלה העולמית? ושלישית — באיזו רמה יתייצב מחיר הנפט בסופו של דבר?

נתחיל במסע למחיר של 70 דולר לחבית. צניחת המחירים לפני שנתיים חלה בחלקה כתגובה לביקוש חלש, כשהשבריריות של כלכלת סין היתה מקור לדאגה, וכתגובה להיצע בלתי־נשלט. מעטים האמינו אז שאופ"ק מסוגל או מעוניין לקצץ בתפוקה. נראה היה כי לערב הסעודית, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, אין סיבה לעשות זאת, מתוך הנחה שעודף היצע של נפט ירסן את הצמיחה של תעשיית הפצלים בצפון אמריקה ויסייע בריסון של איראן, המתחרה הגדולה של ערב הסעודית, ששבה לשוק לאחר שהסנקציות שהושתו עליה הוסרו.

ואולם, הביקוש שב לגדול במהרה. סין אוששה את הכלכלה שלה באמצעות הזרמת כסף, הענקת אשראי ותמריצים נוספים להוצאות — ומחירי הסחורות זינקו. בתוך חודשים הופיעו סימנים ברורים להתאוששות בכלכלה הגלובלית. אופ"ק הוכיחה כי היא מסוגלת לרסן את התפוקה בהצלחה רבה מהמשוער. בנובמבר 2016 נחתמה עסקה להגבלת תפוקת הנפט, שתוצאותיה הורגשו בסוף השנה שעברה. בעקבות זאת, מלאי הנפט נפלו, בעיקר באמריקה — והביקוש עלה על ההיצע. גם המחירים עלו בהתאם.

עם זאת, הרמה שאליה הגיעו המחירים מפתיעה. לעתים קרובות מאשימים בכך את הפוליטיקה הסבוכה של המזרח התיכון. "החששות המוכרים צצים, אך לא היתה להם השפעה על ההיצע הפיזי", אמר מרטין ראטס ממורגן סטנלי. טכנולוגיית הפצלים נתפשה גם כתגובה של התעשייה לכיוון שאליו הלכו המחירים, שברגע שעולים גבוה מדי מסוגלים להוציא את מחפשי הנפט מטקסס לקדוח בעצמם. אך היצרניות הקטנות הפגינו איפוק יוצא דופן, משום שהמממנים שלהן רצו להתמקד ברווחים, ולא בתפוקה, וגם כי נדרשים כמה חודשים עד שהנפט מתחיל לזרום מבארות שזה עתה נקדחו.

שוקי הפיננסים הגיבו באדישות

שוקי הפיננסים לא הפגינו חששות יוצאי דופן לגבי הזינוק במחיר הנפט. שוקי המניות המשיכו לעלות, דבר מפתיע בפני עצמו, לאור העובדה שמאז המהלומות שחטף הנפט בשנות ה–70, השווקים קישרו זינוק פתאומי במחיריו עם אסון כלכלי. העולם הוא יצרן וצרכן של נפט במקביל, כך שבעיקרון, ההשפעה הכוללת של עלייה במחירי הנפט היא נייטרלית. ואולם בפועל, התעורר הצורך לרסן את הביקוש הגלובלי, משום שיצואניות הנפט במזרח התיכון נטו לשמור נתח גדול מההכנסה הלא צפויה הזאת על חשבון צרכני הנפט במערב.

ערב הסעודית
בלומברג

עם זאת, בחלוף הזמן, התלות של העולם העשיר בנפט פחתה. הביקוש באמריקה הגיע לשיאו ב–2005. אלא שבינתיים, התלות של יצואניות הנפט במחיריו הגבוהים גדלה, ורק כך התאפשר להן לממן את התקציבים המנופחים של ממשלותיהן, ולייבא מוצרי צריכה. מרבית היצרניות הגדולות במזרח התיכון צריכות שמחיר הנפט יישאר גבוה מ–40 דולר לחבית כדי לפצות על עלויות היבוא שלהן.

על פי הסדר החדש הזה, נפט יקר פוגע פחות בצרכנים של העולם העשיר, וגם מסייע להקל על הלחצים הפיננסיים של יצואניות הנפט הגדולות לא רק במזרח התיכון — אלא גם באפריקה. למרות כל הבעיות, המשקיעים עדיין סבורים שהכלכלה העולמית בטוחה, ויש להם סיבות נוספות לחוש אופטימיים. מחירי נפט יקרים הם זריקת מרץ להשקעות בארה"ב, דבר שמעודד צמיחה. העלייה במחיר הנפט נתפשת גם כסימן לצמיחה בריאה בסין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם.

מאחורי העליות והירידות הדרמטיות במחיר הנפט וההשפעה המשתנה שלו על הכלכלה העולמית, רוחשים הזרמים הבולטים הבאים: ההתחזקות של תעשיית פצלי הנפט והתגובה של אופ"ק; התלות של יצואניות הנפט במזרח התיכון במחיר הגבוה; והשיא בביקוש לנפט באמריקה, ובסופו של דבר בעולם כולו. כוחות אלה הם בעלי השפעה גדולה על המחיר שלפיו יתייצב הנפט.

במקום רפורמות

האופן שבו הכוחות האלה יורגשו בפועל עומד במרכז מאמר חדש של ספנסר דייל, כלכלן בכיר בענקית הנפט בריטיש פטרוליום (BP). השינוי המשמעותי שחל בשוק הנפט, לטענתו, הוא המעבר מתפישה של מחסור לשפע. כשהנפט נחשב נדיר ויקר, נראה היה הגיוני להקציב אותו. הנפט היה מעין נכס, ולא מוצר צריכה, כמו כסף שנמצא בבנק. אך מקורות חדשים של היצע, כמו פצלי נפט, והקצב המהיר של התאוששות העתודות הקיימות, לצד הכניסה המסיבית של כלי רכב חשמליים לשוק, שינו את התפישה.

יש סיכוי שמרבית הנפט שעוד ניתן לקדוח ברחבי העולם יישאר באדמה, משום שלא יהיה בו צורך. לאור זאת, יש היגיון בכך שחמש היצרניות הגדולות במזרח התיכון (ערב הסעודית, איחוד האמירויות, איראן, עיראק וכוויית), שיכולות להפיק נפט בפחות מ–10 דולרים לחבית, יחתרו תחת היצרניות והעלויות הגבוהות שלהן כדי להשתלט שוב על נתח שוק, כל עוד הביקוש עדיין קיים. ההיגיון הפיננסי השתנה ל"עדיף שיהיה לי כסף בבנק מאשר נפט באדמה", אמר דייל.

האם זה אומר שמחירי הנפט עומדים לצנוח? ככל הנראה לא — אלא אם כן תעשיית הפצלים תגביר שוב את התפוקה. השיא בביקוש הגלובלי לנפט עשוי להגיע עוד עשורים, לטענת דייל, ומשם הוא לא ירד בחדות. לעת עתה, יצואניות הנפט הגדולות אינן מסוגלות לתחזק במשך זמן רב מחירים נמוכים מאוד. "העלות החברתית" של הייצור, אם מביאים בחשבון את הוצאות הממשלה שתלויה בהכנסות מנפט, היא כ–60 דולר לחבית בממוצע. שמירה על מחיר הקרוב לעלות הקידוח וחילוץ הנפט תדרוש רפורמות, שאינן קורות בדרך כלל במהירות. מחירי הנפט גבוהים מדי — אך יכול להיות שהם לא יירדו, בעיקר משום שיצרניות הנפט הגדולות כבר התרגלו אליהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#