מכבש הגלובליזציה של סין דוהר בנתיב משלו - בעולם - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכבש הגלובליזציה של סין דוהר בנתיב משלו

התקוות לכך שסין תלך בעקבות המערב עם הצטרפותה לארגון הסחר העולמי ב-2001 נכזבו, בשל פערים במדיניות הכלכלית ■ התחומים שארה"ב, אירופה ויפן זיהו כבעייתים ביותר הם חלק מהותי מהמדיניות הכלכלית של סין - ואין לה שום כוונה לשנות זאת

2תגובות
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ושי ג'ינפינג, ראש ממשלת סין
Andy Wong/אי־פי

הסנסציה שעורר בדאבוס בשנה שעברה ראש ממשלת סין, שי ג'ינפינג, נבעה מכך שהגן על הגלובליזציה. המסר שלו התקבל בברכה בקרב האליטה של חוג הסילון, אבל שנה מאוחר יותר — חוסר ההרמוניה בין סין למערב נמצא בשיאו.

בארה"ב, באיחוד האירופי וביפן מתלוננים על מה שנתפש כהתנהגות לא הגונה של סין בתחומים כמו קניין רוחני, סובסידיות לתעשייה ואף הוראה מבייג'ין שלפיה חברות זרות צריכות לארח גורמים של המפלגה הקומוניסטית. מנגד, סין מודאגת מהמאמצים הגוברים של ארה"ב והאיחוד האירופי להגביל את ההשקעות שלה בתחומן.

כל החיכוכים האלה הם ביטויים למחלוקת עמוקה יותר. הבעיה הבסיסית היא שהתקוות לכך שסין תלך בעקבות המערב עם הצטרפותה לארגון הסחר העולמי (WTO) ב–2001 נכזבו, בשל הפערים בין המדיניות הכלכלית של סין לדמוקרטיות המערביות. התפישה שלפיה סין יכולה להשתלב במערכת גלובלית בהובלה מערבית־אמריקאית היתה כנראה משאלת לב מוגזמת.

בסוף 2016, סין לא הצליחה לקבל מעמד של כלכלת שוק ב–WTO, מה שגרם לבייג'ין להגיש תביעות נגד האיחוד האירופי וארה"ב. אנליסטים אומרים חילוקי הדעות והקונפליקטים בין הצדדים צפויים להיות מצב קבוע גם בעתיד.

סין בונה כלכלה שמבוססת על הממשלה, תוך אימוץ גרסה משלה לגלובליזציה. ואילו במערב, מדיניות "America First" של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פוגעת בניסיון לדבוק בכלכלת שוק חופשי המבוססת על חוקים וכללים. לורנס (לארי) סאמרס, לשעבר שר האוצר של ארה"ב, טוען כי הסתירות האלה אינן נובעות מעימות בין הצדדים, אלא מ"משחק מקביל" בין סין למערב. בנאום בשנה שעברה אמר סאמרס כי "המערב עושה את מה שהוא עושה, וסין עושה את שלה. מדינות שמקבלות כסף מסין הולכות בדרכה, ומדינות שמקבלות כסף מאתנו עושות דברים בדרך שלנו".

התאמה כזאת מאפשרת לכל הצדדים להתקדם, אבל לא פותרת שאלה בסיסית: מהי מערכת הממשל הגלובלית שבה המערב וסין ישתפו פעולה? מצב של משחק מקביל אינו יציב. משמעות ההתמקדות של סין בהקמת מבנים כלכליים שמקדמים את ההובלה שלה ופועלים לפי הכללים שלה היא שבייג'ין תהיה תלויה פחות במערכות שמוביל המערב, ששולטות בממשל הגלובלי.

יוזמת "החגורה והדרך" (BRI), שבאמצעותה מתכוונת סין לעודד את הסחר עם כ–70 מדינות באסיה, באפריקה ובאירופה, מציבה את בייג'ין במושב נהג מסוג חדש. היוזמה סוטה מספר החוקים של ארה"ב בכך שאינה מבקשת לנהל משא ומתן על אמנת סחר חופשי עם מדינות חברות, אלא מבטיחה פרויקטי תשתיות הממומנים ונבנים על ידי סין.

באירופה, קבוצה פוליטית ומסחרית בהובלת סין, שנקראת "16+1", מאחדת 11 חברות באיחוד וחמש מדינות במרכז אירופה ומזרחה שאינן באיחוד. כל 16 המדינות הן גם שותפות סחר של סין בתוכנית BRI, וכמה מהן נרתמו לעסקות של פרויקטי תשתית גדולים במימון סיני, מה שמגביר את ההשפעה של בייג'ין באירופה. כמה גופים אחרים שמובילה בייג'ין, כולל הבנק האסיאתי להשקעות בתשתיות (AIIB), משמשים אלטרנטיבה למוסדות בשליטה מערבית. חלקם מדגישים את שיתוף הפעולה עם המערב, אבל לדברי אנליסטים, אחרים מנסים לאזן או לקרוא תיגר על הסדר הקיים.

החברות המערביות לא מרגישות בנוח בסין

"אם הנראטיב מאז הרפורמה הכלכלית של סין ב–1978 היה אינטגרציה אטית בסדר העולמי ואימוץ הנורמות הקיימות, הרי שכיום הוא נהפך להתנגשות בין מערכות", אומרים פרנסואה גודמה ואביגייל וסלייה מהמועצה האירופית ליחסי חוץ. המתיחות בולטת יותר ויותר בין חברות רב־לאומיות שפועלות בסין: כמעט 50% מהחברות האירופיות דיווחו ב–2016 כי היה להן קשה לעשות עסקים במדינה יותר מבשנה הקודמת.

לשכת המסחר של ארה"ב דיווחה ב–2017 כי יותר משלושה רבעים מהחברות בה חשו רצויות פחות בסין. הדירוג של סין במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי היה 78 מתוך 190 מדינות, ו–OECD הציב אותה במקום הרביעי מהסוף מתוך 62 מדינות בדירוג הנוגע להגבלות על השקעות זרות.

כל אלה נובעים בין היתר מההאצה הטכנולוגית של סין. ב–2015 היא חשפה את מדיניות "תוצרת סין 2025", שנועדה להגדיל את נתח השוק שלה בעשר תעשיות בינלאומיות. המטרה היא לעודד חדשנות והסתמכות על ייצור מקומי. תוכניות כאלה מוסיפות דלק לחששות במערב.

יחד עם טענות נוספות, שלפיהן סין מעדיפה את התעשייה המקומית שלה — מה שגורם לעודף בכושר הייצור, שמציף את העולם בפלדה ובמוצרים זולים — החששות האלה לא נותנים למערב סיכוי רב יותר לנצח. התחומים שארה"ב, האיחוד האירופי ויפן זיהו כבעייתים הם חלק מהותי מהמדיניות הכלכלית של סין, שנשלטת על ידי מפלגה. ולסין אין כוונה לשנות את המדיניות הזאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#