חברות הענק מתחרות על המוחות המבריקים כדי להשיג יתרון במאבק הטכנולוגי הבא - בעולם - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות הענק מתחרות על המוחות המבריקים כדי להשיג יתרון במאבק הטכנולוגי הבא

הן לא בוחלות באמצעים ורוכשות סטארט־אפים במיליארדי דולרים - המרוץ על ההובלה הגלובלית רק צובר תאוצה

2תגובות
אלוף העולם בגו, לי סדול מדרום קוריאה, מפסיד למחשב הבינה המלאכותית של גוגל
אי־פי

היא מככבת בסרטים, מעטרת את שערי המגזינים ותופסת כותרות ראשיות בעיתונים — התחרות בין הגזע האנושי לבינה המלאכותית (AI) לוכדת את תשומת הלב של העולם כולו. רואי השחורות מזהירים כי הבינה המלאכותית עלולה לקחת עבודות מבני האדם, להפר חוקים ולהצית מלחמות. ואולם תחזיות כאלה מכוונות לעתיד הרחוק. התחרות כיום אינה בין בני אדם למכונות, אלא בין ענקיות הטכנולוגיה, שמשקיעות הון כדי להיות המובילות בתחום.

הנגישות הגדלה והולכת לנתונים דיגיטליים, יחד עם עוצמת המחשוב והגאונות של האלגוריתמים עוררו התרגשות גדולה לגבי תחום במדעי המחשב שנחשב שולי עד עתה. חברות הטכנולוגיה המערביות הגדולות, ובהן אלפבית (החברה האם של גוגל), אמזון, אפל, פייסבוק, יבמ ומיקרוסופט, משקיעות סכומים עצומים כדי לפתח יכולות בינה מלאכותית משלהן, כפי שעושות המתחרות שלהן בסין. אף שקשה להפריד בין ההשקעות של החברה האלה בבינה מלאכותית לבין השקעותיהן בתחומים אחרים, על פי ספקית הנתונים פיצ'בוק, נכון לדצמבר 2017, שווי המיזוגים והרכישות שהתבצעו אשתקד, ושקשורים לתחום הבינה המלאכותית הוא 21.3 מיליארד דולר — פי 26 לעומת שוויים ב–2015.

למידה חישובית היא התת־תחום בבינה מלאכותית הרלוונטי ביותר בעבור החברות האלה. המחשבים מסננים נתונים כדי לזהות דפוסים ולבצע תחזיות מבלי שתוכנתו לעשות כך מראש. הטכניקה מיושמת כיום באופנים שונים בתעשיית הטכנולוגיה, לרבות פרסום מקוון ממוקד, המלצות על מוצרים, מציאות רבודה ומכוניות אוטונומיות. זובין גהארמאני, המוביל באובר את המחקר בבינה מלאכותית, סבור כי בינה מלאכותית תשנה את העולם כפי שהופעת המחשב שינתה אותו.

התאגידים משתלטים על הבינה המלאכותית

דרך אחת להבין את ההשפעה הפוטנציאלית של הבינה המלאכותית היא לבדוק את מסדי הנתונים. משנות ה–80 של המאה ה–20, מסדי נתונים הוזילו את אחסון המידע, הפיקו תובנות וטיפלו במשימות קוגניטיביות כמו ניהול מלאים. מסדי הנתונים תידלקו את הדור הראשון של המחשבים; הבינה המלאכותית תהפוך את הדור הבא של המחשבים לבעל יכולות חיזוי ויכולות תגובה, אומר פרנק צ'ן מחברת ההון סיכון אנדריסן הורוביץ. אפליקציה כמו ג'ימייל, שבודקת את התוכן של המיילים ומציעה תשובות מהירות על גבי המכשירים הסלולריים, היא דוגמה מוקדמת למה שבינה מלאכותית מסוגלת לעשות.

כפי שקרה בעבר כשטכנולוגיות חדשות פרצו לשוק, כמו הופעתו של המחשב הנייד והטלפון הסלולרי — בבינה המלאכותית טמון הפוטנציאל לזעזע את ענקיות הטכנולוגיה באמצעות שדרוג המערכות הקיימות שלהן והקמת מיזמים חדשים. ואולם לכך מתלווה תחושה מאיימת. "אם אתה חברת טכנולוגיה, ובינה מלאכותית אינה אחת מיכולות הליבה שלך, עליך להיות מוכן לכך שתמצא את עצמך בעמדת נחיתות", אומר ג'ף וילק, מנכ"ל חטיבת צרכנות גלובלית באמזון ועוזר של ג'ף בזוס.

אפשר להשוות את הפריחה של תחום הבינה המלאכותית — שמונעת על ידי תחרות, תקוות גדולות והייפ — לתופעת הבהלה לזהב שהתרחשה במאה ה–19 בקליפורניה. אף שחברות סיניות כמו באידו ועליבאבא משקיעות בבינה מלאכותית ומיישמות אותה בשווקים המקומיים, "מחפשות הזהב" הבולטות הן חברות הטכנולוגיה המערביות. אלפבית נתפשת כמובילה. היא גורפת רווחים נאים מהתחום כבר שנים, ומעסיקה את מיטב החוקרים. ואולם אנו עדיין נמצאים בתחילת המרוץ, והוא עדיין רחוק מסיום. במהלך השנים הבאות, חברות טכנולוגיה גדולות יתעמתו ראש בראש בשלוש דרכים. הן ימשיכו להתחרות על כוח העבודה; ינסו ליישם למידה חישובית בפעילות הקיימת שלהן בצורה יעילה יותר מאשר יריבותיהן; וינסו לייצר מרכזי רווח חדשים בעזרת הבינה המלאכותית.

הענקיות פושטות על כנסים אקדמיים

התחרות העזה ביותר היא על כוח עבודה מיומן, שהמחסור בו מורגש ביתר שאת. הדרישה ל"בוני" בינה מלאכותית, שמסוגלים ליישם באופן יצירתי טכניקות של למידה חישובית למסדי נתונים ענקיים, התנפחה, והיא גדולה בהרבה ממספר הסטודנטים שלמדו את התחום.

מערכות הבינה המלאכותית כיום הן כמו סוואנטים (אנשים בעלי שונות נוירולוגית שמבטאים יכולות מנטליות מיוחדות), אומר גורדיפ סינג פאל ממיקרוסופט. "הם נהדרים במה שהם עושים, אך אם לא תשתמש בהם בצורה הנכונה, זה אסון".

גיוס של האנשים הנכונים הוא קריטי להישרדות של חברה — מה שהוליד את המגמה של חברות שעושות דרכן לאוניברסיטאות ומבקשות לגייס פרופסורים וסטודנטים לתארים מתקדמים עוד לפני שסיימו את התואר שלהם.

ג'פרי הינטון
MARK BLINCH/רויטרס

"ירידי תעסוקה מזכירים כיום את ההמולה שמתרחשת בוול מארט במכירות יום שישי השחור", אומר אנדרו מור, דיקן בית הספר למחשבים באוניברסיטת קרנגי מלון (CMU) — מוסד שנחשב לפורץ דרך בתחום הבינה המלאכותית (מחלקת הרובוטיקה שלו "נשדדה" ב–2015 על ידי אובר). כנסים אקדמיים משמשים גם כמקומות לתור בהם אחר כישרונות.

המגייסים הטובים ביותר הם סלבריטאי הבינה המלאכותית של האקדמיה. אנשים כמו יאן לקון מפייסבוק וג'פרי הינטון מגוגל — שניהם פרופסורים לשעבר ששומרים על הקשר עם האוניברסיטאות שלהם — יכולים למשוך אחרים לעבוד לצדם. גם נתונים קנייניים יכולים להוות גורם משיכה, אם משכורות הענק אינן מפתות דיין.

אם כל הגורמים האלה אינם מספיקים, החברות פשוט קונות סטארט־אפים שלמים. תעשיית ההיי־טק שמה לב למגמה הזאת לראשונה ב–2014, כשגוגל השקיעה כ–500 מיליון דולר בדיפמיינד, סטארט־אפ ללא הכנסות או מוצר בעל יכולת שיווקית כלשהי למעט צוות של למידה עמוקה. לאחר שהעסקה הושלמה, הם תיכנתו תוכנה שהביסה את לי סדול, אלוף העולם במשחק הלוח הנושן "גו". גם חברות אחרות הוציאו כסף רב כדי לרכוש סטארט־אפים מפסידים, שבדרך כלל מוערכים על פי העובדים שלהם, ולא על פי רווחים עתידיים או מכירות. כל עובד מוערך בסכום של 5–10 מיליון דולר.

כבר לא מאחורי דלתיים סגורות

התחרות העזה על הכישרונות עשויה לאלץ חברות שמעדיפות לשמור על חשאיות, להיפתח. "אם תגיד להם, 'בואו לעבוד אצלנו בתנאי שלא תספרו לאיש במה אתם עוסקים', הם לא ירצו לבוא מכיוון שזה יהרוס את הקריירה שלהם", מסביר לקון, שעומד בראש מעבדת המחקר של בינה מלאכותית בפייסבוק. גם בסין משחקים בין הצורך בסודיות לצורך למשוך אנשים. הענקיות הסיניות, שמנסות לבסס מאחזים במערב ולגייס חוקרים אמריקאים. באידו פתחה השנה מרכז מחקר שני בעמק הסיליקון שמתמקד בבינה מלאכותית. המרכז הראשון נפתח ב–2013. חוקרי בינה מלאכותית מערביים מעריכים את איכות מרכזי המחקר שפתחו החברות הסיניות, אך מעדיפים לעבוד אצל ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, גם בשל השקיפות היחסית שקיימת בהן.

אם החברות האלה מצליחות לגייס את האנשים הנכונים בתחום, התוצאה היא הרחבת כוח העבודה שלהן בצורה משמעותית. בינה מלאכותית היא שוות ערך ל"מיליון מתמחים", אומר בנדיקט אוונס מאנדריסן הורוביץ. העוצמה הממוחשבת הזאת משולבת לאחר מכן בעסקים הקיימים של החברות.

היתרונות של בינה מלאכותית נראים לעין במיוחד בתחזיות של חברות לגבי רצונות המשתמשים. המלצות אוטומטיות אחראיות ל–75% מהתכנים שבהם צופים אנשים בנטפליקס, וליותר משליש מהרכישות באמזון. פייסבוק, הבעלים של אפליקציית אינסטגרם, משתמשת בלמידה חישובית כדי לזהות תכנים של פוסטים, תמונות או סרטונים ולפיהם להציג תכנים רלוונטיים למשתמשים, כמו גם כדי לסנן ספאם. בעבר היא נהגה לדרג את הפוסטים באופן כרונולוגי, אך דירוג של פוסטים ופרסומות לפי רלוונטיות משאיר את המשתמשים ברשת החברתית זמן רב יותר.

לטענת חואקין קנדלה, מנהל יישומי בינה מלאכותית בפייסבוק, ללא למידה חישובית פייסבוק לא היתה נהפכת למה שהיא כיום. חברות שלא השתמשו בבינה מלאכותית, או שאיחרו לעשות כך, מצאו את עצמן בפיגור, כמו למשל במקרה של יאהו ומנוע החיפוש שלה, או בינג של מיקרוסופט.

הענקיות משתפות מידע עם הציבור

אמזון וגוגל אף לקחו צעד נוסף ביישום של בינה מלאכותית במגוון הפעילויות שלהן. למידה חישובית הפכה את הפעילות המקוונת והפיזית של אמזון ליעילה הרבה יותר. לחברה יש כ–80 אלף רובוטים והיא משתמשת בבינה מלאכותית גם בניהול המלאי ובניהול הלוגיסטי של צי המשאיות שלה. בתחום הזמנות מזון, אמזון משתמשת בטכנולוגיה שתזהה אילו פירות טריים דיים כדי להישלח ללקוחות. היא גם מפתחת מזל"טים שיספקו ללקוחותיה את הזמנותיהם.

גוגל משתמשת בבינה מלאכותית כדי לקטלג תכנים ביוטיוב, לסנן תכנים בעייתיים ולזהות אנשים במטרה לקבץ אותם לקבוצות באפליקציית התמונות שלה. בינה מלאכותית מיושמת גם במערכת ההפעלה אנדרואיד, במטרה לזהות אילו אפליקציות מעניינות את המשתמשים. אפליקציית גוגל בריין בתחום הבינה המלאכותית נחשבת לקבוצת המחקר הטובה ביותר עבור יישום של למידה חישובית מתקדמת, כך שתייצר רווח, למשל באמצעות שיפור האלגוריתמים של החיפוש.

בינה מלאכותית מיושמת גם בעולם התאגידי. דיוויד קני, מנהל פלטפורמת הבינה המלאכותית של יבמ, ווטסון, צופה כי בעתיד יהיו שני סוגים של חברות בתחום הבינה המלאכותית: חברות שמרוויחות מאספקה לצרכנים של שירותים מבוססי בינה מלאכותית, וכאלה שמציעות את השירותים האלה לעסקים.

עד היום, ענקיות הטכנולוגיה ניסו בעיקר ליישם בינה מלאכותית בעסקיהן כדי לגרוף רווחים מהפעילות הקיימת שלהן. בשנים הקרובות, הן מקוות שהטכנולוגיה הזאת תאפשר להן להקים עסקים חדשים.

עוזרים וירטואליים הוא תת־תחום שמושך תחרות עזה. סמארטפונים כבר מכירים את המשתמשים בהם באופן אינטימי, אך עוזרים מבוססי בינה מלאכותית מתעתדים להעמיק אף יותר את היחסים האלה, באמצעות טלפונים חכמים או רמקולים חכמים. אפל היתה הראשונה שקפצה למים וחקרה את הפוטנציאל הטמון בעוזרים וירטואליים כשרכשה את סירי ב–2010. מאז, אמזון, גוגל ומיקרוסופט השקיעו משאבים עצומים בתחום: יכולת זיהוי השפה של העוזרים הווירטואליים שלהן טובה יותר כתוצאה מכך. גם סמסונג, פייסבוק ובאידו נמצאות בדרכן להשיק עוזרים וירטואליים משלהן.

תעשיית המכוניות האוטונומיות בחזית

העתיד של רמקולים חכמים אינו ברור, אך מה שכן ברור הוא שאנשים ירצו להתקדם מעבר לטקסט במהלך הפעילות שלהם באינטרנט. "כל החברות מבינות שמי ששולט בתחום הזה בקרב הצרכנים — ישלוט בשוק כולו", אומר פדרו דומינגוס, מחבר הספר "The Master Algorithm".

במבט קדימה, מכשירי מציאות רבודה הם הזדמנות נוספת בתחום הבינה המלאכותית. אפליקציות למובייל, כמו סנאפ או המשחק פוקימון גו, הן דוגמאות מוקדמות למציאות רבודה. ואולם תחום זה יכול לשנות באופן קיצוני את היחסים של המשתמשים עם האינטרנט, כך שהם יוכלו לצרוך מידע דיגיטלי לא רק מהמסך הקטן. מכשירי מציאות רבודה יציעו יכולות ניידות של בינה מלאכותית, כמו תרגום סימולטני או זיהוי פנים.

חברות הטכנולוגיה הגדולות עדיין לא התקדמו בתחום המציאות הרבודה. משקפי המציאות הרבודה של גוגל נכשלו. מיקרוסופט פיתחה אוזניות בשם הולולנז, אך במחיר של 3,000–5,000 דולר זהו מוצר נישתי.

חוד החנית בתחום הוא תעשיית המכוניות האוטונומיות. חברות הטכנולוגיה גומעות קילומטרים רבים בדרכן לבנות מסדי נתונים גדולים, ועושות שימוש בראייה חישובית כדי לאמן את המערכות שלהן לזהות אובייקטים בעולם הממשי. הרווחים הפוטנציאליים הם עצומים. תחבורה אישית היא שוק גלובלי ענק בשווי 10 טריליון דולר. מי שיצליח לפצח את הסוד של המכונית האוטונומית יוכל ליישם את הידע הזה למיזמים אחרים המבוססים על בינה מלאכותית, כגון מזל"טים ורובוטים.

כל חברה ניגשת לבעיה מזווית אחרת. באידו הסינית מנסה לייצר מערכת הפעלה למכונית אוטונומית, בדומה לאנדרואיד של גוגל. אלפבית משקיעה מאמצים במכונית אוטונומית משלה, כפי שעושות גם אובר, טסלה, קומץ סטארט־אפים עלום ואפילו יצרניות המכוניות הוותיקות. לעומתן, אפל זנחה את השאיפה לייצר מכונית אוטונומית, לפי השמועות.

השאלה המתבקשת היא אם הבינה המלאכותית תתרום לריכוז גדול יותר של כוח בידי הענקיות הדיגיטליות. אם אנו מסתמכים על מדד שמשלב כישרון, כוח מחשוב ונתונים, נראה כי גוגל היא המובילה כיום בתחום. לפיכך, העתיד תלוי ברמת הפתיחות ושיתוף הפעולה של החברות האלה.

חברות רבות מפרסמות מאמרים, מפתחות את תוכנות הלמידה החישובית שלהן בקוד פתוח ומציעות כלים פנימיים למתחרות ולמפתחים עצמאיים. הספרייה של גוגל, TensorFlow, פופולרית במיוחד. לפתיחות יש גם יתרונות אסטרטגיים. באמצעות השימוש בהן, הספריות נקיות מבאגים והתדמית של החברות שהקימו אותן משתפרת.

אחד מהגורואים בתחום מודאג מכך שבעלי הספריות כדוגמת TensorFlow יתחילו לגבות כסף על השימוש בהן. זוהי אזהרה ראויה, אך כשהבהלה לזהב נמצאת בשיאה — מעטים חושבים על הטווח הארוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#