חור במקום מעמד ביניים: הסיבה האמיתית לכך שהודו אינה מתרוממת - בעולם - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חור במקום מעמד ביניים: הסיבה האמיתית לכך שהודו אינה מתרוממת

כשחברות ייעוץ מספרות שיש בהודו 300 מיליון צרכנים ממעמד הביניים, חלקם למעשה משתכרים 3 דולרים ביום ■ במקום לקוות שבהודו יתחולל נס כלכלי כמו בסין, עסקים שרוצים להצליח שם צריכים להתאים את עצמם לצרכים הנוכחיים של השוק העצום והעני הזה

2תגובות
הזוג נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי
AMIT DAVE/רויטרס

מי הבאה בתור אחרי סין? בשני העשורים האחרונים, המדינה המאוכלסת בעולם נהפכה לברירת המחדל ההכרחית של כל חברה גלובלית שמחפשת צמיחה. עם ההאטה בכלכלת סין, עסקים מחפשים אחר הקבוצה הבאה של צרכנים שימלאו את הקופה הרושמת.

רבים חושבים שהודו היא המועמדת הברורה. האוכלוסייה שלה עומדת לעלות בגודלה על זו של סין. היא צומחת מדי פעם בקצב מהיר — מהסוג שהזניק את סין למעמד של מעצמת־על כלכלית. ומעמד הביניים שלה נמצא לדעת רבים בשלבים המוקדמים של מסע לשגשוג כמו זה שהעשיר מאות מיליוני צרכנים סיניים. יועצי ניהול מרוממי רוח מדברים על שבט של 300–400 מיליון לוגמי קפוצ'ינו, הנוהגים במכוניות מהודרות, ותיירים גלובליים פוטנציאליים.

נדיר למצוא מנכ"ל שמבקר בהודו ולא טוען שהיא יעד מרכזי לתוכניותיו. חלק ניכר מזה הוא חנופה דיפלומטית. ואולם אצל הרוב, מחברות כמו איקאה, סופטבנק, אמזון וסטארבקס, הדברים באים מהלב.

הנתח בהכנסה הלאומית

לפני שאתם מצטרפים להתלהבות, עצרו רגע. מעמד הביניים ההודי שרואים בעיני רוחם אנשי השיווק והיועצים כמעט ולא קיים. חברות המוכרות מוצרים שמעבר לסבון, גפרורים וכרטיסי חיוג, פונות בעצם לנתח זעיר מהאוכלוסייה.

ה–1% העליון של בוגרים בהודו, קליקה של 8 מיליון אנשים שמשתכרים לפחות 20 אלף דולר בשנה, שווה ערך לגודל האוכלוסייה של הונג קונג, והכנסתו דומה להכנסה הממוצעת שם. 9% הבאים במדרג הכלכלי שקולים למזרח אירופה, שנמצאת באמצע סולם העושר הגלובלי. 40% הבאים מאוכלוסייתה של הודו משקפים את שתי שכנותיה העניות ביחד — בנגלדש ופקיסטאן. חצי מיליארד הנותרים חיים כמו הנואשים והמרודים ביותר באפריקה.

מה שגרוע ממצבה הנוכחי הוא העובדה שהסיכויים של הודו לפתח מעמד ביניים הדומה לזה של סין מדוכאים בשל האי־שוויון הגובר. המאיון העליון גרף שליש מכל הגידול בהכנסה בזמן הצמיחה הכלכלית של 1980–2014, לפי מחקר חדש של כלכלנים הכוללים את תומא פיקטי. בני מזל אלה עשירים פי עשרה משהיו ב–1980; מי שנמצאים בחציון אפילו לא הכפילו את הכנסתם.

בלומברג

הודו עשתה עבודה טובה בשיפור מצבם של המשתכרים 2 דולרים ליום, והעלתה את ההכנסה הזאת ל–3 דולרים ליום, אך לא הצליחה כמו מדינות אחרות להעלות את אלה המשתכרים 3 דולרים ליום ל–5 דולרים, מ–5 ל–10 וכך הלאה. הכנסות הביניים במדינות בשלב ההתפתחות של הודו בדרך כלל נהנות במיוחד מהצמיחה, ואולם בהודו שמונה מכל עשרה אנשים יציינו שהאי־שוויון הוא בעיה חמורה לא פחות משחיתות.

מעטים הרוויחו מהליברליזציה במדינה

הסיבות לכישלון הזה אינן מסתוריות. עשורים של התערבות המדינה הבטיחו שרק מעטים ירוויחו ממעט הליברליזציה שעברה הודו בשנות ה–90. כוח העבודה דל פריון — אין זה מפתיע בהתחשב במצבה העגום של מערכת החינוך בהודו, שמפיקה מיליוני בוגרים שהוכשרו לעבודת כפיים. אותם בוגרים עובדים בעסקים קטנים או זעירים, שפועלים באופן לא רשמי; עסקים אלה "מעסיקים" 93% מכלל ההודים.

התמ"ג לנפש בסין ובהודו

הצמיחה הגדולה של מעמד הביניים שידעה סין, כשנהפכה לפס הייצור של העולם, אינה נראית בהודו, מכיוון שהפיכת עסקים קטנים למפעלים יצרניים גדולים אינה מתאפשרת בתת־היבשת בשל הביורוקרטיה. העובדה שבקושי רבע מהנשים עובדות — לאחר ירידה חדה בעשור האחרון בשיעור השתתפותן בשוק התעסוקה — רק מחמירה את המצב.

מדיניות טובה יכולה לשפר את המצב משמעותית. ואולם התקווה הזאת אינה עומדת במבחן המציאות. הודו מבורכת במערכת דמוקרטית בעלת שורשים עמוקים, אך אין בכך הגנה מפני קבלת החלטות לקויה.

מהלך הדה־מוניטיזציה הברוטלי והפתאומי שביצעה הממשלה ההודית ב–2016, כשביטלה את השימוש בשטרות מסוימים כדי להילחם בהון השחור במדינה, נועד לפגוע בחתולים שמנים, אבל הוא פגע בכולם. סין צעדה לשגשוג בנתיב של תיעוש שבו תעשיות ייצור הניבו משרות שבתורן הגדילו את השכר של העובדים. ואולם עבור הודו הנתיב נחסם והולך ככל שהתפתחות הטכנולוגיה המודרנית מקטינה את הצורך בעבודת פועלי ייצור. כך שגם אם הודו תעבור תיעוש, התהליך לא יעשיר בהכרח פועלים רבים.

החברות צריכות לעבור "הודיזציה"

הצמיחה השנתית של המכירות המקוונות בהודו

כל זה אומר שחברות צריכות להתמודד עם הודו כפי שהיא כיום, ולא זו שהם מדמיינים שתהיה בעתיד. אסטרטגיה של המתנה לכך שההודים יתחילו לחשוק במוצרים של מעמד הבינייים הגלובלי — מכוניות, חופשות בחו"ל — עלולה להוביל לעשורים של תסכול. רק 3% מההודים היו מעודם על מטוס; רק אחד מכל 45 הודים הוא בעלים של מכונית או משאית. אם כמעט 300 מיליון הודים נחשבים למעמד ביניים, כפי שטען HSBC, הרי שאותם בני מעמד ביניים משתכרים 3 דולרים ביום.

חברות צריכות לעשות "הודיזציה" של העסקים שלהם — כך למשל, למכור מוצרים בשפה מותאמת לכל אזור בהודו. גם התמחור חשוב — שירותים שיימכרו במחירים בסטנדרטים אמריקאיים יקרצו למיליוני לקוחות, לא למיליארד. אפילו ל–10% העליונים בכלכלה ההודית, מנוי שנתי של נטפליקס עולה יותר מהכנסה של שבוע; המקבילה בארה"ב תהיה מחיר של 3,000 דולר. פרסומות של אפל נפוצות ברחבי מומבאי, דלהי ובנגלור, אולם רק לאחד מכל עשרה הודים מחיר הדגם החדש של אייפון עולה פחות מחצי משכורת שנתית.

הלהיטים הצרכניים הגדולים ביותר בהודו הם של מוצרים ושירותים עם ערך יוצא מגדר הרגיל: מכירות טוסטוסים וטלפונים ניידים צמחו במהירות, אבל רק לאחר שמחיריהם צנחו.

התאגידים החכמים יותר יבינו מהן נקודות הכניסה שמאפשרות להודים לצרוך את המוצרים החדשים שלהם. פרישת תשתיות חשמל מגבירה את הביקוש למקררים. חבילות גלישה זולות בסלולר (הודו נמצאת במהלכה של מלחמת מחירים שהצרכנים נהנים ממנה) הן קרש קפיצה לשירותי סטרימינג. רשתות לוגיסטיות שהוקמו על ידי ענקיות מסחר מקוון מאפשרות לראשונה לצרכנים בערים משניות לקנות מותגי אופנה גלובליים. הזינוק באשראי הצרכני איפשר להרבה יותר הודים לצרוך מוצרים כאלה.

ממשלות הודו בזו אחר זו כשלו עד כה ביצירתו של מעמד צרכנים. חברות המקוות כי מעמד הביניים ההודי יעניק להן את פרץ הצמיחה הבא צריכות להתפכח מאשליותיהן. הן יצטרכו לעבוד קשה להפוך את הפוטנציאל לרווחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#