טראמפ נוסע לדאבוס - ועדיף שייכשל - בעולם - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טראמפ נוסע לדאבוס - ועדיף שייכשל

בשבוע שעבר הפתיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כשהודיע כי ישתתף בכינוס של הפורום הכלכלי העולמי ■ המפגש הקרוב יתמקד ב"יצירת עתיד משותף בעולם מפוצל", אבל בהובלת טראמפ ופוטין מנהיגים בכל העולם מלבים את השנאה - וישראל לא יוצאת דופן

5תגובות
דונלד טראמפ וולדימיר פוטין בפגישה בגרמניה, ביולי 2017
CARLOS BARRIA/רויטרס

כמו תמיד עם האיש הזה, כנראה, כמעט שום דבר אינו הגיוני או עקבי בהודעה המפתיעה של השבוע שעבר בכלכלה העולמית: נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ישתתף בכנס של הפורום הכלכלי העולמי, שייפתח בעוד תשעה ימים בעיירת הסקי השווייצית דאבוס. זהו בדיוק הכנס - ומשתתפיו הם בדיוק האנשים - שאותם תוקף טראמפ מאז נכנס לפוליטיקה. טראמפ מיצב עצמו כבר במסע הבחירות בדיוק בצד השני של כל מה שמייצג כנס דאבוס, שאליו מגיעים כ–2,500 מנהלים בכירים, בעלי הון, פוליטיקאים והעיתונאים של התקשורת הממוסדת.

טראמפ הוא פופוליסט. בהצהרותיו הוא מחבק את הפועל האמריקאי הפשוט, מבקר את האליטות ורוכב על גלי השנאה של פשוטי העם כלפיהן — ואילו כנס דאבוס הוא המפגש השנתי האולטימטיבי של האליטות. טראמפ נלחם מבוקר עד ערב בתקשורת הליברלית ומאשים אותה באינטרסים וב"פייק ניוז", ואילו דאבוס הוא המעוז הקשה של גופים כמו CNN ו"ניו יורק טיימס" — ששולחים לשווייץ משלחות ענק, ומקימים במתחם הכנס אולפנים שלמים, שאליהם צועדים משתתפי האירוע וממתינים לתורם להתראיין.

האויבים של טראמפ

במישור הכלכלי, טראמפ מוביל מדיניות של "אמריקה קודם", של אנטי־גלובליזציה, של עימותים עם שותפים עסקיים ושל ביטול הסכמי סחר. תפישת העולם של רוב משתתפי כנס דאבוס הפוכה — הם אפילו נאלצים להתמודד לעתים עם הפגנות נגד הגלובליזציה, במחאה על האי־שוויון ונגד כוחם של התאגידים הגדולים.

המרחק אינו רק אידיאולוגי. עוד במסע הבחירות, טראמפ ביקר ותקף את האליטות הכלכליות והפוליטיות, הקהל של כנס דאבוס. היועץ הצמוד שלו אז, סטיב באנון, אפילו סימן את "אנשי דאבוס" כאויבים המפורשים. "הדבר המרכזי המחבר את הכל הוא תנועה פופוליסטית של מרכז־ימין, מעמד ביניים של גברים ונשים עובדות בעולם, שפשוט עייפים מלקבל הנחיות ממי שאנחנו מכנים 'מסיבת דאבוס'. אנשים בניו יורק שקרובים יותר לאנשים בלונדון ובברלין מלאנשים בקנזס או בקולורודו— ויש להם מנטליות של אליטה שמכתיבה לכולם איך העולם הולך להתנהל", אמר באנון לפני מעט יותר משנה, מיד אחרי הניצחון של טראמפ.

באנון עצמו כבר אינו חלק מהממשל ואפילו הודח בשבוע שעבר מאתר האינטרנט הפופוליסטי ברייטברט, לאחר שסיפק ציטוטים לא מחמיאים על טראמפ לספר חדש המתאר את השנה הראשונה לשלטונו — אבל הפער בין הנשיא האמריקאי למשתתפים ולרוח של כנס דאבוס נותר עצום.

אפילו האג'נדה הספציפית של מפגש דאבוס הקרוב, במהדורת 2018, הפוכה מכל מה שטראמפ מייצג. על פי מארגני הכנס, המפגש יעסוק ב"יצירת עתיד משותף בעולם מפוצל". הם מפרטים כך את החזון שלהם: "פוליטית, נרטיבים חדשים ומפלגים משנים את השלטון. כלכלית, מגובשת מדיניות שנועדה לשמור על היתרונות של הגלובליזציה, אבל להגביל את המחויבות המשותפת לפיתוח בר־קיימא וצמיחה מכלילה. האמנה החברתית בין מדינות לבין אזרחיהן ממשיכה להישחק, ולכן המפגש ה–48 של הפורום הכלכלי העולמי שואף להפוך שוב מנהיגים מכל תחומי החיים למחויבים לפיתוח נרטיב משותף לשיפור המצב בעולם".

שמירה הדוקה לקראת הכינוס האחרון בדאבוס
בלומברג

במלים אחרות, החזון המפורש של כנס דאבוס השנה הוא קידום סולידריות וחזון משותף ברמה הגלובלית — וזה בדיוק הפוך ממה שטראמפ מייצג ועושה מדי יום. הנשיא עסוק בפילוג, בתקיפת מתחרים פוליטיים או סתם אנשים שאינם מצדדים בו, ובבניית חומות פיזיות וכלכליות בין ארה"ב למדינות אחרות לבין הקהילות המרכיבות את אמריקה.

מאז ומתמיד היה ראוי לשמור מקום לחשדנות גם כלפי כנס דאבוס וגם כלפי פוליטיקאים שמבקרים בו. בדאבוס נפגשים מנהלים שמשלמים בין 70 אלף דולר (למשתתף רגיל) למיליוני דולרים (השתתפות הכוללת מתן חסות וכמה הופעות מובטחות על הבמה, בפאנלים ודיונים) בעבור ארבעה ימי עבודה, והחזון השנתי הוא לא תמיד הדבר שהכי מעניין אותם.

"איש דאבוס", ביטוי שנכנס לשפה העסקית המדוברת, בא לכנס כדי לפגוש את חבריו, לחזק את רשת הקשרים שלו, לפגוש לקוחות וספקים — ואת השלטון (אם הוא מגיע מההון) או את ההון (אם הוא מגיע מהשלטון). בעיקר, איש דאבוס בא לדאבוס כדי לשגר מסר לכולם: "אני במועדון, באליטה, אחד מ–2,000 האנשים החשובים בעולם". זאת הסיבה שלתקשורת חלק כה מרכזי בדאבוס — לאפשר לאורחים החשובים להעביר לכל העולם את המסר שהם שם, באמצעות הופעות בטלוויזיה והפרחת ציטוטים, בדרך כלל חסרי ערך מוסף, בטלוויזיה, בעיתונים ובאתרים הכלכליים.

בשונה אולי מהמניעים האמיתיים מאחורי דאבוס, שאותם לא כולם מכירים, לרבים בציבור אין ספקות לגבי היעדר היושרה של פוליטיקאים. ידוע שהם לא בהכרח מאמינים במה שהם אומרים, והם כמעט תמיד יאמרו לפני הבחירות דברים שאין להם כוונה לבצע אחרי שיזכו בהן. אלא שגם מצד מארגני הכנס הקרוב, וגם מצד טראמפ — פער כה גדול בין ההכרזות והחזון לבין המדיניות במציאות, הוא הפעם יוצא דופן.

גם פוטין יגיע?

מדוע טראמפ החליט להכניס עצמו לתוך מועדון וקהל ששונא אותו ושנמצא מעליו במישור האינטלקטואלי ובהבנתו הכלכלית? ב–CNN העריכו שטראמפ, הנשיא האמריקאי הראשון שמגיע לכנס דאבוס מאז ביל קלינטון לפני כמעט 20 שנה, עושה זאת כדי להשוויץ ו"לעשות סיבוב ניצחון" מול האף של אלה שתמכו בהילרי קלינטון ועדיין בזים לו.

להערכת מקורבים לטראמפ, הוא יציג ללא כל עידון את תפישת העולם הכלכלית הלעומתית שלו, ויתרברב בהישגי הכלכלה האמריקאית, השיאים בשוקי המניות, האבטלה הנמוכה ורפורמת המסים שהצליח לחוקק. לדעת אחדים, החלטה של טראמפ להתפרץ למסיבה השנתית של מתנגדיו היא לא פחות ממבריקה: "הוא יעמוד על הבמה העולמית וידבר על הכלכלה האמריקאית שצומחת מהר ותצמח עוד יותר בעתיד", אמר לארי קודלאו, כלכלן שמרן ששימש יועץ לטראמפ, "ואני חושב שיקבלו אותו יפה" — בזכות הפחתות המסים, שממנה צפויים ליהנות גם רבים מאנשי דאבוס.

אחרים, לרבות אנשים שעבדו עם הנשיא, חושבים שטראמפ לא יתחבר לאווירה ולתרבות של כנס דאבוס, המבוססת על מסיבות קוקטייל וארוחות ערב המוניות, ובעיקר ליתר המשתתפים — גם הם אנשים עם אגו מנופח, שמחזיקים בדעות הפוכות משלו. טראמפ, שאמנם יהיה האורח המפורסם ביותר בוועידה, ייאלץ להתמודד עם אנשים חשובים לא פחות ועשירים הרבה יותר, שלא יתחנפו אליו. אנשים כמו מייסד גוגל סרגיי ברין, מייסד מיקרוסופט ביל גייטס ומנכ"ל עליבאבא ג'ק מא — מסתייגים מטראמפ, וייתכן שלא יהיה לו נעים בחברתם.

"בכל מקרה", כותב ה"וושינגטון פוסט" בעקיצה לטראמפ, "מאחר שאף נשיא אמריקאי לא ביקר בדאבוס מאז שנת 2000, טראמפ יוכל לטעון שזכה ליחס הטוב ביותר שקיבל נשיא אמריקאי במאה הנוכחית. כמובן, זה גם יהיה היחס הגרוע ביותר".

צחוק בצד, ההופעה של טראמפ בדאבוס מסמלת עוד שלב בהתפוררות של העקרונות הליברליים, הסולידריות והערבות ההדדית שעליה עמלו מדינות המערב במשך זמן רב. הקהל של מפגש דאבוס אמנם מורכב מאנשים שממוקדים בניהול הקריירה שלהם, אבל מארגני הכנס בכל זאת הציבו את הסולידריות, את האי־שוויון ואת ההתחשבות בחלשים במוקד החזון שלהם — כאילו ידעו מראש שטראמפ יגיע.

תוכנית הדיונים והמפגשים ממוקדת בסולידריות ובאי־שוויון? אבל כולם ידברו על טראמפ, על מה שהוא אמר — ועל אם הוא ייפגש עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שאולי יגיע גם הוא לכנס. גם על השיער של טראמפ — אמיתי או מודבק?

הקשר לישראל

כל זה היה יכול להיות הצגה טובה על רקע נוף של הרים מושלגים, אבל הדיו צפויים להגיע גם לישראל. בהובלת טראמפ ופוטין, העולם הופך לציני, ומנהיגים עסוקים בליבוי שנאה בין המצביעים שלהם לבין אלה של הצד השני — וגם אנחנו נדבקים בזה. המנהיגים והפעילים הפוליטיים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, רואים כיצד פוליטיקאים בכל העולם זוכים בבחירות בזכות מסרים המעודדים פילוג, הקצנה ופופוליזם — וגם הם מאמצים את האסטרטגיה הזאת.

אלה תפישת העולם והטקטיקה שמקדמות את המקורבים לשלטון ואת קבוצות האינטרסים שיודעות ללחוץ עליו — בעוד רוב הציבור, ובעיקר החלשים, נפגעים מהן. טראמפ אמנם נוסע לדאבוס, לא למנזר של חסידי אמא תרזה, אבל הוא מגיע כדי להשתלט על המסיבה ולהוכיח שהוא והשיטה שלו הם "הכי גדולים, הכי מוצלחים והכי מצוינים". כדאי לעולם וגם לנו שהביקור של טראמפ ייכשל — אלא אם אתם בין הנהנים הישירים של הפחתות המס שלו, ושכולם ימותו מקנאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#