אקונומיסט: "טראמפ נשיא עלוב שעלול לגרום נזק חמור בשנתו השנייה בתפקיד" - בעולם - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אקונומיסט: "טראמפ נשיא עלוב שעלול לגרום נזק חמור בשנתו השנייה בתפקיד"

למרות ההתנהלות האימפולסיבית של טראמפ — יש להיזהר מהתעסקות אובססיבית באופיו ומהניסיון להדיחו בגין חוסר כשירות. במקום זאת, יש להמתין לסיום החקירה בנוגע לקשריו עם רוסיה, ולהתמקד בשינויים העמוקים שהוא מחולל בשיטת הממשל האמריקאית

68תגובות
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן, שלשום
Carlos Barria/רויטרס

כמעט שנה מלאה לנשיאותו של דונלד טראמפ, ואנחנו צריכים לצבוט את עצמנו כדי להבין מה קורה. Fire and Fury ("אש וזעם"), ספרו של מייקל וולף על המתרחש מאחורי הקלעים של הבית הלבן, היה סוג של אגרוף בפנים במקום ברכות למלאת השנה. מנהיג העולם החופשי מתואר בו כקיסר תינוקי ואנוכי בצורה מפלצתית שאנשי צוותו חושבים שהוא אינו כשיר לתפקידו. גיליון ינואר של "אקונמיסט" מסכם שנת כהונה סוערת ובוחן עד כמה התחזיות הפסימיות היו מוצדקות.

ארה"ב נתונה בוויכוח על שפיותו של הנשיא. טראמפ, שנראה כמי שאינו יכול להשתלט על עצמו, ליבה את הלהבות בצאתו בהכרזות בטוויטר על היותו "גאון יציב מאוד" ובהתרברבות על גודלו של הכפתור הגרעיני שלו כאיום על קוריאה הצפונית.

המעקב אחרי מעלליו של טראמפ מעורר תחושה כפייתית — מי לא מחכה בציפייה מלאת אימה לציוץ הבא שלו? בהתחשב במה שמוטל על כתפיו של האיש, ובמידת חוסר ההתאמה שלו לתפקיד, ההתמקדות באופיו של טראמפ היא נחוצה והגיונית. ואולם בהתחשב בהתנהלותו עד כה, היא אינה מתארת את התמונה המלאה, ומהווה הסחת דעת מסוכנת.

מדוע היא אינה מלאה? תחילה, הכלכלה האמריקאית נמצאת במצב שפיר, עם צמיחה של 3.2% במונחים שנתיים ברבעון השלישי. שכר עובדי הצווארון הכחול צומח מהר יותר משאר המגזרים. לאחר עזיבתו של ברק אובמה, האבטלה המשיכה לרדת ושוק המניות המשיך לעלות.

טראמפ בר מזל, הכלכלה העולמית נהנית מהתנופה המסונכרנת החזקה ביותר מאז 2010. עם זאת, טראמפ הצליח לתרום למזלו, כששיכנע את המגזר התאגידי שהוא לצדו. עבור אמריקאים רבים, בעיקר אלה שהתייאשו מוושינגטון, הטענות והמענות על האיום של טראמפ לגורלה של אמריקה אינן נשמעות אמינות.

למרות הקמפיין האלים שלו, טראמפ לא הוציא לפועל את האיומים הגרועים ביותר שלו. כמועמד לנשיאות, הוא הבטיח להטיל מכסים של 45% על סין ולבטל את נפט"א. ייתכן שיהיו עוד צרות בתחום, אבל לא בקנה המידה שהוא הבטיח. הוא גם אמר שהכלח אבד על נאט"ו, והציע לגרש בהמוניהם 11 מיליון מהגרים לא־חוקיים. עם זאת, ברית נאט"ו מחזיקה מעמד עד כה, והיקף גירוש המהגרים ב–12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2017 לא היה שונה מאוד מזה שנרשם בשנים קודמות.

יותר מועסקים

אנשי עסקים פרטיים קובעים את המדיניות

הישגיו החקיקתיים של טראמפ היו צנועים, ומעורבים. רפורמת המס הורידה שיעורי מס ופישטה מעט את החוקים, אבל היתה גם רגרסיבית ובזבזנית. השנאה שלו לרגולציה עוררה רוח חייתית, אך המחיר שהיא תגבה מהסביבה ומהבריאות לא ידוע עדיין. הצעתו לסגת מהסכם האקלים של פריז ושותפות הסחר הטרנס־פאסיפית, הסכם הסחר האסיאתי הגדול, היא מעשה שטות בעינינו — אבל אינה חורגת בהרבה מהמדיניות הרפובליקאית בכללה.

האופורטוניזם והיעדר העקרונות שלו הם מבישים, אך אולי הם מעידים כי הוא פתוח לעסקות יותר מרוב קודמיו. בשבוע האחרון הוא שילב תוכנית קשה לגירוש אזרחים מאל סלוודור שקיבלו היתרי שהייה ועבודה זמניים בארה"ב עם רפורמת הגירה נרחבת. הוא גם אמר כי יבקר בפסגת דאבוס — שם יתחכך בחובבי גלובליזציה.

הסכנה שבאובססיה לגבי אופיו של טראמפ היא שהיא מסיחה את הדעת משינויים עמוקים יותר בשיטת הממשל האמריקאית. המנגנון הממשלתי סובל מאיוש חסר כל כך, עד שהוא נשען על אנשי עסקים ותעשייה פרטיים כדי להתוות את המדיניות. אנשים אלה עיצבו את מהלכי הדה־רגולציה וכתבו בחוק המס סעיפים שמעבירים עלויות מבעלי מניות לציבור הרחב. מאחר שהרפובליקאים בסנאט אישרו כל כך מעט שופטים בשנתיים האחרונות של אובמה, טראמפ מזיז את מערכת המשפט חזק לימין. הזעם הבלתי־פוסק גם מאפיל על הבעיה של וושינגטון — כוחה של הביצה הפוליטית וניתוקה מהבוחרים הרגילים.

אמריקה צומחת

הדחתו של טראמפ תישאר בגדר פנטזיה

כפי שכתבנו שוב ושוב במהלך השנה האחרונה, טראמפ הוא אדם בעל פגמים קשים, והוא חסר את כושר שיפוט או הטמפרמנט הנחוץ להנהיג מדינה גדולה. אמריקה נפגעת כתוצאה מנשיאותו. ואולם ברמה מסוימת, ההתעמקות בחוסר התאמתו לתפקיד נהפכת לתרגיל בהגשמה עצמית — מאחר שהסאבטקסט שלה הוא השאיפה להדיחו מתפקידו.
לעת עתה, הדחתו תישאר בגדר פנטזיה. חקירתו של רוברט מולר בנוגע לקשרי הקמפיין של טראמפ עם רוסיה צריכה להתנהל עד סופה. רק אז תוכל אמריקה להעריך אם התנהגותו עומדת במבחן ההדחה.

הדחת טראמפ באמצעות התיקון ה–25 לחוקה, הקובע את הנוהל להחלפת נשיא בלתי־כשיר, כפי שרבים רוצים, תהיה אף קשה יותר. בלתי־אפשרי לאבחן את מצבו הנפשי מרחוק, אבל הוא לא נראה מטורף יותר משהיה כשהבוחרים העדיפו אותו על הילרי קלינטון. אלא אם לא יוכל לזהות את עצמו במראה, ובמקרה שלו כנראה שזה יהיה אחד הכישורים האחרונים שהוא יאבד, לא הקבינט ולא הקונגרס יוכלו להדיחו.

ואף מוטב שלא יעשו כן. החששות מההתעמרות של טראמפ בכבוד ובנורמות של הנשיאות הם חרב פיפיות. אם היה קל להדיח נשיא באמצעות התיקון ה–25 לחוקה, הדמוקרטיה האמריקאית היתה נהפכת  במהירות לאוליגרכיה. המרוץ לגנות או לטהר את טראמפ לפני שמולר יגיע לסיום של החקירה הופך את תהליך המשפט לפוליטי.

בכל פעם שמבקרי טראמפ מנסים לעצור אותו לפני שיש להם את הכלים לעשות כן, הם מזינים את הקיטוב ויוצרים תקדים שישמש יום אחד נגד נשיא טוב הלוחם במלחמה ראויה, אך לא פופולרית.

ההיגיון הזה עובד גם במקרה של קוריאה הצפונית. טראמפ אינו הנשיא הראשון שמעלה שאלות לגבי מי ראוי לשלוט בנשק גרעיני — ניקסון היה שתיין וקנדי השתמש בנוגדי כאבים, בתרופות נגד חרדה ואף בתרופות אנטי־פסיכוטיות במהלך משבר הטילים הקובני. הדחת טראמפ על בסיס תחושת הבטן שהוא לא יציב מבחינה מנטלית מריחה כמו הפיכה. האם הייתם מדיחים נשיא ניצי על היותו שש לקרב או אוונגליסט על אמונתו בביאה השנייה?

טראמפ היה נשיא עלוב בשנתו הראשונה, ובשנתו השנייה הוא עלול לגרום לארה"ב נזק חמור. ואולם המהומה שהוא מחולל והטלנובלה הנשיאותית היא הסחת דעת בלבד. טראמפ והממשל שלו צריכים לתת את הדין בפני הממסד ובפני הציבור האמריקאי על הצעדים שהם נוקטים בפועל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם