תשכחו מבר רפאלי, קבלו את חה-חוי - הנשק החם למשיכת תיירים לישראל

חה חוי הוא שמה של הזמרת הסינית הצעירה והנערצת ■ מצוידת בגדול במאי הטלוויזיה של סין, במעצב הראשי של טקס פתיחת האולימפיאדה ובחבורת סלבריטאים, היא מתכננת ביקור מתוקשר בישראל שבו תצלם סרט תיעודי וקליפ ■ בשביל מיליארד סינים, לפחות

יעל עינב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעל עינב

חה חוי, או הלן חה בשמה המקצועי, שגרירת התיירות של ישראל, מבקשת לקיים את הראיון עמה במלון היוקרתי והנוצץ ביותר שיש לבייג'ין להציע. על רקע התפאורה המהודרת מגיעה הזמרת שסומנה כדבר הבא בסין, לבושה בטוניקה מסורתית פשוטה, עונדת עגילי פנינה מסורתיים ונועלת נעלי בד שטוחות. הזמרת מקדמת במראה את הרעיון שחרתה על דגלה; חזרה למקורות ולתרבות מפוארת בת 5,000 שנה. "אני רק אשה מסורתית פשוטה הזורמת על גלי הרנסנס התרבותי השוטף את סין", קובעת חה חוי. הרנסנס התרבותי של סין מחלחל בשנים האחרונות גם לשאר העולם. אחרי המיצג התרבותי המרשים בטקס פתיחת האולימפיאדה בבייג'ין, מתעניינים יותר ויותר אנשים בעולם באומנות הסינית העתיקה, בפילוסופיה, בשירה ובציור.

מהאולימפיאדה לירושלים

הזמרת מנהלת ביד רמה אימפריה של כישרונות בולטים, שבהם במאי ההופעה שלה, טסוי יינאן, שעבד בצמוד לז'אנג יי מו בטקס סיום האולימפיאדה ובאירוע הגרנדיוזי לציון 60 שנה לייסוד הרפובליקה העממית של סין, ונחשב לגדול במאי הטלוויזיה של סין כיום. האן לי, המעצב הראשי של טקס פתיחת האולימפיאדה - שעיצב בין השאר את הקליגרפיה בטקס הפתיחה, מעצב את התפאורה עבור חה. וונג בין, התסריטאי, כתב לסרטים מפורסמים של הבמאי ז'אנג יי מו. יא ג'ין טיאן עיצב בעבר את התלבושות בטקסי הסיום של אולימפיאדות אתונה ובייג'ין. יועץ העל הוא יו"ר הוועדה המארגנת של האולימפיאדה, והרשימה מתארכת ובה במאים, מפיקים, אנשי פוליטיקה בידור ואמנות. "אנחנו חבורה חזקה ומשפיעה, ממוקדים מאוד במטרה שלנו, רוצים להשתמש בכל הכישרונות שלנו כדי לתקשר עם הסינים ועם שאר העולם", אומרת חה.

מה לצוות הזה ולישראל? מתברר שלא מעט. רובו ככולו, תחת שרביטה של חה, התגייס לקידומה של מדינת ישראל. הצוות שהרים יותר מ-100 מהאירועים הגדולים של סין עובד כעת למעננו. גיוס הצוות המובחר הוא חלק ממערך קידום והסברה משוכלל, תולדה של שיתוף פעולה פורה בין שגרירות סין בישראל לבין שגרירות ישראל בסין והשגריר עמוס נידאי. בחירת הזמרת היתה ביוזמתו של שגריר סין בישראל, ז'או ז'ון. השגריר הנמרץ מסין, חובב אמנות ידוע, יזם פעילויות תרבות רבות משותפות בשנים האחרונות. כאיש מוסיקה, הוא סימן את חה כמי שיכולה לתרום לישראל בזכות ערכה האמנותי. הוא עצמו מתרגש לקראת בואה לישראל ולקראת האירוע בבית שאן בספטמבר, שהוא מארגן לציון 18 שנה לכינון היחסים בין ישראל לסין.

את הפעילות הזאת עושים חה חוי וצוותה בהתנדבות ובמימון עצמי. בשבוע הבא יגיעו לישראל לצלם את הסרט התיעודי לרשת הטלוויזיה CCTV, ביקור שימומן כולו על ידי משרד התיירות הישראלי. בשבוע הזה תהיה חה אורחת של נשיא המדינה.

"חה חוי ועבודתה היא חלק ממאמצינו להביא לחשיפה חיובית של ישראל, שתוצג כמקום אטרקטיבי עבור הסינים", מספר עמוס נידאי, שגריר ישראל בסין. "הרעיון הוא להביא לישראל אישים סינים מפורסמים. הגעתה של דמות מוכרת לישראל מעבירה באופן ברור וללא צורך במלים ובהסברים את המסר שישראל היא מקום מושך, מעניין ובטוח".

חה חוי לקחה על עצמה את המשימה ברצינות גמורה. לפי התוכנית השנתית שהוכנה לה ולצוותה, מדובר במשרה מלאה של ממש. ביום העצמאות האחרון שחגגה ישראל, שרה חה חוי את "התקווה" בבית השגריר בסין. בימים אלה היא מופיעה יחד עם דוד ד'אור באירוע רב משתתפים הפותח את הביתן הישראלי בתערוכת אקספו 2010 בשנחאי, שהיא תערוכת האקספו הגדולה בהיסטוריה, וצפויים לבקר בה כ-70 מיליון איש. בעבר הקצו מארגני התערוכה לישראל ביתן, שעוצב מבפנים על ידי חברות ישראליות. ההשקעה הישראלית בתערוכות אלה היתה מינורית עד כה. באקספו הנוכחי הוקם בראשונה ביתן ישראלי בבנייה עצמית, ש-41 מיליון שקל הושקעו בו.

גולת הכותרת של התגייסותה של חה תתרחש בשבוע הבא, אז תנחת בישראל עם 12 מבכירי הטלוויזיה והאמנות של סין. הצוות הגדול יבקר ויטייל בישראל ויתעד את מסעה של חה. בחסות השגריר הסיני ומשרד התיירות הישראלי, תעבור השגרירה החדשה בין אתרי התיירות המפורסמים בישראל, תשיר משיריה ותצטלם. הביקור הזה מצולם לסרט תיעודי, שישודר בטלוויזיה הממלכתית של סין בפני מאות מיליוני צופים סינים שיוכלו לקבל הצצה לירושלים, לים המלח, לגליל ולגולן.

"תוכנית טלוויזיה שבמרכזה דמות סינית מוכרת שעמה יכולים אנשים רבים להזדהות, תאפשר לסינים לראות את ישראל דרך עיניים שהם מעריצים", אומר נידאי. "הכוונה היא לגרום לסינים לרצות מאוד לעשות את הטיול הבא שלהם לישראל, בעקבותיה של חה חוי". החשיפה הזאת, הוא מאמין, תוביל לעלייה דרמטית בתיירות מסין לישראל, עלייה שעשויה להתבטא בעשרות אלפי סינים שיגיעו לישראל.

היקף התיירות היוצאת מסין הוא כ-50 מיליון איש בשנה, עלייה של 12% בכל שנה בתיירות היוצאת. מעמד הביניים בסין מוערך בכ-200 מיליון איש. ב-2020 צפויה סין להיות המדינה המייצאת הכי הרבה תיירים מחוץ לגבולותיה, כ-100 מיליון בשנה.

התיירים הסינים הם בזבזנים גדולים. הם מוציאים בכל שנה 75 מיליארד דולר בנסיעותיהם בחו"ל. הם קונים הרבה וביוקר, בעיקר דברי מותרות. הם קונים כל פריט גם לעצמם וגם כמתנות לחברים ולמשפחה, וגם בשביל השואו, שחשוב להם מאוד. בישראל הם קונים הרבה קוסמטיקה, מותגים ובעיקר הרבה יהלומים.

ישראל היא יעד מאושר לתיירות מבחינת הסינים החל מ-2007, ומאז יש עלייה משמעותית בתיירות מסין, אך הפוטנציאל עדיין רחוק ממיצוי. במשרד התיירות נערכים לפעילות שיווקית נמרצת בסין, שעלותה הכוללת 340 אלף דולר.

הסינים מטיילים קודם כל בדרום מזרח אסיה, רק אחר כך הם יוצאים לאירופה, לאפריקה ולמדינות נוספות. מידע שלילי או חיובי עובר בסין בקלות, הסיפורים מתפשטים במהירות ואנשים מקבלים החלטות לפיהם. הרבה מן הסיפורים כרגע על ישראל קשורים במראות מפחידים מהחדשות ובמערך ההשפלות בכניסה לישראל, הכולל הפשטה מבגדים וחקירות ארוכות.

יש הסכמה בקרב גורמים שונים שהגעת התיירים מסין תלויה כעת בשיווק נכון של ישראל. נידאי ודובר השגרירות גיא קיבץ מוסיפים: "אנחנו לא יכולים להרגיע בעניין הביטחוני, לא משנה כמה נסביר. סיני יאמין רק אם ישמע זאת ממישהו שכבר היה בישראל, או מסלבריטאי. אנחנו צריכים להביא לישראל כאלה שיהוו 'חותם כשרות'.

"משרד התיירות משקיע מיליוני שקלים רבים בעולם על פי היעדים וסדרי העדיפויות של המשרד - כשבראש הרשימה ארה"ב עם תקציב פעילות וקידום תיירות אדיר. סין לצערי נמצאת נמוך מאוד ברשימה, ותקציב הפעילות וההשקעה בקידום תיירות לישראל כאן נמוך מדי.

"התיירות היוצאת מסין - כולל הונג קונג ומקאו - היא במספר פנטסטי של כמה מאות מיליוני תיירים בשנה. מעבר למספרים, אך עם קשר ישיר אליהם, התיירים הסינים נהפכו לקבוצה החשובה והמחוזרת ביותר בתיירות העולמית. אם בעבר היו רודפים אחרי התייר היפני, הרי שבפאריס, לדוגמה, מכינים כיום חבילות תיירות מיוחדות לסינים. לגאלרי לפאייט יש אחראי על תיירות מסין - הקבוצה הכי חשובה ורווחית שלהם, שכן הם כוח הקנייה החזק והגדול ביותר.

"יש בסין קבוצה גדולה מאוד של תיירים המוציאים סכומי עתק בנסיעות לחו"ל. מה שרלוונטי לישראל - וזאת זיהינו כבר לפני כשנתיים וחצי כשעסקנו בניתוח הפוטנציאל, היא קבוצת תיירות ה"היי אנד", התיירים המבוססים שמוציאים סכומי כסף גדולים בחו"ל, כולל בישראל.

"אם למצרים יש כ-70-50 אלף תיירים סינים בשנה גם ללא טיסות ישירות, אין סיבה שלא נוכל להגיע למספרים דומים עם שלוש טיסות ישירות בשבוע. בנקודת ההתחלה ב-2008-2007 היו כ-10,000 תיירים מסין לישראל - שחלקם הגדול למעשה היו בגדר "תיירות עסקית" ומשלחות כאלה ואחרות - בעוד מישראל לסין היו באותן שנים יותר מ-50 אלף תיירים בשנה. מההשוואה הזו אפשר ללמוד על הפוטנציאל מחד גיסא ועל האבסורד מאידך גיסא".

לישראל צפויים להגיע השנה כ-5,000 תיירים סינים. פוטנציאל הגידול הוא עצום ולמאמצי ההסברה יש תפקיד משמעותי. "אני אהיה הדוגמה, הם ירצו לעשות מה שאני עושה", אומרת חה. "המנהל של חברת התיירות הגדולה שן צ'אנג הוא חבר שלי. כשהוא שמע שאני מגיעה לישראל, הוא מיד החל לבנות את קו התיירות סין-ישראל ולפרסם אותו בפרסום נרחב". חה הבטיחה לחבר שבנוסף לסרט התיעודי, תסייע לו בפרסום בכך שתצלם בישראל קליפ עם שיריה שיכלול את כל האתרים שבהם תבקר. טכניקת השיווק והפרסום הזאת מתאימה מאוד לתרבות החיקוי בסין. פרסום מפה לאוזן הוא אמצעי יעיל, אולי האפקטיבי מכולם. בכל הנוגע לדברים שאין להם ניסיון בהם, הסינים מקבלים החלטות לפי מה שעשו חבריהם לפניהם.

הדרקון התמים

הנאיביות והתמימות היחסית של הסינים, שאין מאחוריהם שנים ארוכות של ניסיון בהיחשפות לטכניקות פרסום ושווק, גורמות לאנשים להאמין להמלצות שבאות מפי אנשים שהם מכירים או מעריצים, גם אם מדובר בידוען המוכר להם רק ממסכי הטלוויזיה. מסע ההסברה של חה נופל על אוזניים אוהדות במיוחד. ישראל ויהודים ככלל זוכים לאהדה ולהערצה מיוחדת בסין. בשונה ממדינות אחרות, לישראל יש תדמית חיובית בעיני הסינים. האהדה הלא צפויה הזאת מהכלכלה השלישית בגודלה בעולם נובעת מהערכה רבה למורשת ולהיסטוריה היהודיות ולתחושת קרבה בין העם הסיני לעם היהודי. הסינים מכנים את עצמם לעתים "היהודים של המזרח", ומעריצים את המוח היהודי. כך זוכות חברות ישראליות וטכנולוגיה שמקורה בישראל למקום של כבוד בסין.

"הרבה אנשים בסין רוצים לדעת יותר על ישראל, יש תחושה שאנשים שואפים להגיע אליה יום אחד, אני רוצה לחזק אצלם את התחושה הזאת", אומרת חה. עם זאת, הדרך עד להבאת מיליוני סינים לישראל עוד ארוכה. עם כל ההערכה, בפועל התדמית של ישראל בעיני התייר הפוטנציאלי מסין היא של מקום מסוכן ומסוכסך, שאליו רצוי להגיע עם שכפ"ץ. הסינים כמעט אינם נחשפים למראות תיירותיים מישראל, אך הם מעורים בחדשות ממנה, שאותן מציגה הטלוויזיה הסינית בהתמדה.

"כשהגעתי לישראל בפעם הראשונה פחדתי נורא", מספרת חה. "חשבתי שישראל נראית כמו עזה". כיום, אומרת חה, היא מרגישה בטוחה מספיק כדי להמליץ לכולם להגיע ולגלות את המקום המיוחד הזה. "מה שגיליתי בישראל הוא שאנשים הולכים אחרי האמונה שלהם, והכל שם שקט במיוחד בשבת. היהודים חברותיים, חרוצים כמו הסינים, מתבוננים פנימה, כנים מאוד". חה מאמינה עד כדי כך שהיא תחולל שינוי, עד שבאחרונה הוסיפה שם חדש לארסנל השמות שלה: אסתר. עם השם הזה היא בטוחה שתצליח להפוך את ירושלים לעיר שתעמוד בראש הרשימה של יעדי התיירות המועדפים על הסינים, ואת ים המלח למקום שחובה להצטלם בו.

בכירי הממשל בסין הבינו את הפוטנציאל של חה, הזמרת והאמנית העולה, לקידום התרבות הסינית. היא נבחרה לא מכבר להיות שגרירת התרבות של סין, היא הוכרזה כאחד מעשרת הכישרונות החדשנים והבולטים של סין, והוכללה ברשימת 100 האמנים המשפיעים ביותר בסין, שערך משרד התרבות הסיני. היא משמשת כסגנית יו"ר האקדמיה לשירה, וכפרופסורית של כבוד באוניברסיטת מינזו היוקרתית. רשימת התארים הזאת שייכת ליפהפייה בת 33, שמוצאה בעיר רחוקה במערב סין ושבילתה את רוב שנותיה בצבא.

חה מספרת על קריירה שנבנתה בזכות אמא שלה, שאמנם לא גמרה את לימודיה בבית ספר יסודי והיתה חקלאית פשוטה כל חייה, אבל ידעה לפתח את הכישרון של בתה. חה נולדה ב-1977 בעיר האנגז'ונג, אז עיר קטנה במונחים סיניים, הממוקמת בחבל נידח ועני במערב סין. "אני באה ממקום קטן שאמנם אין בו אמצעים, אבל יש בו יערות, דובי פנדה וקופים - ויש הרבה מסורת והרבה הערכה לתרבות", אומרת חה.

בשנים של סוף מהפכת התרבות היתה סין שרויה בכאוס ובעוני רב. על אף שבתקופה ההיא עוד לא חוקקו את החוק המגביל את הילודה, ועל אף שבחברה חקלאית מעדיפים בנים על בנות, החליטה אמה של חה להסתפק בבת יחידה. "אמא שלי החליטה שהיא רוצה להשקיע הכל בחינוך של ילד אחד. המשפחה שלי ענייה ולא היה כסף ליותר מזה", מסבירה חה. היא מתארת אם שאוהבת לשיר, ושהכירה מוקדם מאוד בכישרון הנדיר של הבת הקטנה.

"שרתי בין הפרות, שרתי בשדות, שרתי לפרחים, מאז התחברתי לפשטות", אומרת חה. "אמא חסכה כל הזמן, ובמקום לקנות אוכל קנתה עבורי שיעורי פסנתר ושירה". האם שכרה עבור חה הקטנה מורים פרטיים כבר בתקופת הגן. "אני חושבת שלאמי יש אותם מאפיינים כמו לאמהות יהודיות, שהחינוך חשוב להן יותר מכל ושיודעות לדחוף את הילדים".

קצינה וסולנית

בגיל 15 זכתה חה בתחרות יופי בעיר הולדתה. גנרל בכיר ראה אותה, התרשם, וגייס אותה לצבא העם של סין: "המנהיג הבכיר חשב שאני יכולה להיות אמנית בצבא, לשיר לחיילים ולקצינים ולהעלות את המורל". היא למדה אמנות ושירה באקדמיה לאמנות של צבא העם. "קמתי כל יום ב-5:00 בבוקר, הייתי צריכה לסדר את המיטה ולנקות את הרצפה. פיתחתי אהבה גדולה למדינה ורגשות נאמנות".

17 שנה שירתה חה בצבא העם כקצינה וכזמרת. היא שובצה כסולנית להקת התרבות והאמנות של המחלקה הפוליטית של חיל האוויר הסיני. "עברתי בין הבסיסים השונים והופעתי בפני חיילים. העברתי להם מסר של נאמנות ואהבת הארץ, הרגשתי שאני מעודדת את החיילים כשאני שרה להם שירים שהם אוהבים ומאמינים בהם". הקצינה חה מספרת שהיתה מקבלת מאות מכתבי הערצה מקצינים ומחיילים. "זה מקום מצוין שעזר לי ולימד אותי להיות אמנית - אבל גם אדם טוב ונאמן לארצו".

השילוב הזה שבין אמנות ללאומנות מקובל מאוד בסין, כמעט תנאי הכרחי להצלחה. "כולנו גדלנו במדינה סוציאליסטית ועדיין מושפעים מכך. הלאומנות מתבטאת ברצון שלנו להחזיר עטרה ליושנה", מסבירה חה. היא מתייחסת לתחושת העליונות התרבותית על סביבתם שחשים הסינים, כעם וכיחידים. במשך אלפי שנים היתה סין התרבות המתקדמת באזור, וכעת היא מבקשת להשיב לעצמה את הבכורה. בטקס הפתיחה של האולימפיאדה הדגימה סין את החשיבות שהיא מייחסת להנחלת תרבותה לעולם, ובכללה את הדגש התרבותי ביחסי החוץ, החשוב בסין לפחות באותה מידה כמו קידום ההכרה בחוזקה הכלכלי והצבאי.

כחיילת אידיאולוגית, חה מתחברת מאוד למסר הזה, והחיבור מקנה לה כוח רב בסצנה התרבותית בסין. המותג האמנותי שבנתה נקרא בשם הלא אמנותי "מוסיקה לאומית מספר אחת". "המותג לקח את התרבות והמורשת וגייס אותם לטובת סין המודרנית הלאומית", היא אומרת. תחת המותג התכנסה החבורה האמנותית והפוליטית החזקה, המזוהה עם הרוח החדשה של קדמה בצד חזרה למקורות. "תרבות ההאן (המוצא האתני של כ-91% מאוכלוסיית סין, י"ע) מאחדת את כולנו, 1.4 מיליארד איש. יש לנו אותו הכתב ואותו סגנון חיים שנקבע לפני אלפי שנים, אחר כך באו השפעות טאואיסטיות ובודהיסטיות", מפרטת חה.

מזרח ומערב

חה חוי לוקחת את השירה העתיקה מהקלאסיקות הקונפוציאניות ויוצרת גרסאות כיסוי שלהן, היא משתמשת באמנות עתיקה ומשלבת בה מוסיקת פופ ורוק בינלאומית, שילוב בין עתיק למודרני ובין מזרח למערב, ויוצרת מוסיקה טקסית חדשה. "המוסיקה הטקסית החדשה היא ביטוי מוסיקלי של המאה ה-21 לאמרות קונפוציוס ולערכיו בני ה-2,500 שנה, הכל משתלב יחד לקול הלאומי של סין", היא מספרת בהתלהבות. המוסיקה משלבת כלים חדשים כמו גיטרה ותופים עם הכלים המסורתיים, השירים משלבים בלוז וג'אז עם קלסיקה וסולמות ישנים. כל אלה ארוזים בקליפים יפהפיים, מהחדשניים ביותר בסין כיום, המופקים תוך שימוש בטכנולוגיות צילום ועריכה מתקדמות ובאפקטים משוכללים. בקליפים מוצגים סמלים עתיקים עם סמלים לאומיים; חה בתלבושת מסורתית ובתסרוקת מהתקופה הקיסרית, על רקע שדה פרחים או כיתה סינית שבה התלמידים לובשים צעיפים אדומים ודגל סין מתנוסס מאחור. בקליפים מופיעים קליגרפיה מסורתית וציורי נוף קלאסיים עם מראות קדמה מהעת החדשה.

"אני חושבת שלחלק גדול מהקלאסיקות הסיניות אין ערך מסחרי ממשי, אין להן שוק גדול מספיק. אבל זה האתגר במה שאני מנסה לעשות; לשמור על התרבות העתיקה שלנו ולהשתמש בטכניקות מודרניות, להתמסחר קצת בדרך כדי לשמר. אני עושה הכל כדי להיות פופולרית, בהחלט".

ואכן, המותג של חה נבנה באמצעים מודרניים. "מוסיקה לאומית מספר אחת" מופיעה גם במתנות מושקעות, בצעיפים ובכדים פרי עיצובה של הלן חה. היא מגישה את הדיסקים שלה באריזה בסגנון איגרת קיסרית, ומייצרת תעשייה שלמה סביב קולה העדין והמיוחד. אתר האינטרנט שבו היא מציגה את מרכולתה נמצא בכתובת hahuichina.com/en.

דווקא הקדמה היא שאיפשרה את החזרה למסורת, היא קובעת: "התרבות הסינית היא בד.נ.א של כולנו. בתקופות שונות בהיסטוריה התרבות שלנו כמעט נעלמה, כי אנשים היו רעבים ועסוקים בהישרדות. עכשיו בעידן השפע יש את הפנאי ואת האפשרות, וזה הזמן להפיץ את התרבות הזאת בעולם.

"ככל שהכלכלה שלנו מתקדמת, כך יותר ויותר סינים חוזרים למסורת ולמקורות. גם הצעירים התחילו לכבד יותר את התרבות העתיקה. המבוגרים היו שם תמיד". כדוגמה היא מביאה את "יום ניקוי הקברים" החל בסין באפריל. "השנה עזבו הרבה יותר צעירים את הכל ונסעו לכבד את קברי האבות".

חה מספרת כי יש יותר ויותר מבקרים כיום באתרים המסורתיים, שמחפשים את ההיסטוריה של האומה. יותר צעירים הולכים ללמוד כיום קליגרפיה ואריגה, לנגן על אר חו (כלי נגינה מסורתי), וללמוד ציור מסורתי. "אני יוצאת עם החברים שלי למועדונים ושומעת מוסיקה מערבית, אבל כולנו שותים תה סיני ואוכלים רק אוכל סיני ומשלבים לבוש סיני מסורתי עם זה המודרני", היא אומרת. עם זאת, אנחנו יושבים במקום הכי עדכני בבייג'ין, ומסביבנו שלטים נוצצים המפרסמים מותגים מערביים נחשבים.

"גם אני מושפעת מהתרבות המערבית, גם אני וחברותי מכורות לשופינג. אני משתמשת בדברים מודרניים ומערביים באמנות שלי, כדי להיות עכשווית ולתקשר עם הצעירים. אבל הדבר האמיתי שגורם לי להגיע לדמעות ולהתרגשות קשור במסורת, בהיסטוריה - ובמה שמחבר בינינו עוד מימי קונפוציוס", היא אומרת. כשאני שואלת אם גם את בעלה תכיר בדרך מסורתית מימי קונפוציוס, אולי בשידוך, היא מגיבה בצחקוק אלגנטי עם יד שמכסה את הפה, בדיוק כמו שהיה מצופה מנשות סין של פעם. "כידוע, בעבר לא זכו הנשים בסין למעמד גבוה. כיום הן פעילות ובטוחות בעצמן מאוד, שוות לגברים בכל דבר ותורמות המון לחברה. ובכל זאת, דבר אחד לא השתנה במהלך 5,000 שנה: מרבית הנשים רוצות מלבד הקריירה גם להקים משפחה. האשה הסינית רוצה להתחתן ולגדל ילדים. גברים פוחדים להתקרב אליי, אבל גבר חזק, אמיץ וראוי, בעל ערכים נכונים, לא יפחד - ואתו אבלה את חיי".

השאיפות של חה חורגות כעת מגבולות סין, וגם עיסוקה בישראל, מעבר לאידיאולוגיה ולחיבתה הבלתי מוסתרת למדינה, הוא עבורה קרש קפיצה נוסף לקריירה בינלאומית. היא כבר הופיעה במקומות רבים בעולם, אבל בפסגת הקריירה שלה היו ועודן ההופעה המרגשת בטקס הסיום של האולימפיאדה בבייג'ין, לעיני מאות מיליוני צופים - וההופעה בטקס הגרנדיוזי לציון 60 שנה לייסוד הרפובליקה העממית של סין.

"סין כיום היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ומי שנחוש יכול להגיע בה רחוק", היא אומרת. רחוק עד ישראל - לכאן תגיע בשבוע הבא, ובספטמבר 2010 תגיע לישראל שוב לסדרת הופעות שיציינו ח"י שנים לכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסין. ההופעה המרכזית תתקיים באמפיתיאטרון העתיק בבית שאן, בנוכחות שר החוץ הסיני ודוד לוי - אז שר החוץ של ישראל - שחתמו על הסכם כינון היחסים. על ההופעה האמנותית מופקדים הצוות של חה חוי ודוד ד'אור.

"זאת תהיה הופעה משולבת של יהודים וסינים, כל מה שמשותף לנו יהיה בהופעה", אומרת חה. וכך יעלה הבמאי שביים 100 מאירועי הענק ההמוניים של סין, מופע קטן על בימת בית שאן. "אני רוצה להיות שגרירת שלום, לקשר בין ציוויליזציות, לקשר בין הדור הזה לדור הבא" - את המלים הגבוהות האלה אומרת חה באמונה שלמה ובתמימות אמיתית. ואולי באמת כל מסע ארוך מתחיל בצעד אחד בדרך לבית שאן.

האולימפיאדה הכלכלית והתרבותית

תערוכת האקספו בשנחאי, סין 2010, היא התערוכה הבינלאומית הגדולה בהיסטוריה, הנחשבת ל"אולימפיאדה הכלכלית והתרבותית" העולמית. היא מתקיימת אחת לחמש שנים, נמשכת כחצי שנה בכל פעם, ומקיפה את תחומי הכלכלה, המדע והטכנולוגיה. מדובר בתערוכה יקרה מאוד - ממשלת סין השקיעה 58 מיליארד דולר במתחם - ועל פי התחזיות, יבקרו בה כ-70 מיליון בני אדם.

241 מדינות וארגונים בינלאומיים ישתתפו באקספו. בראשונה בהיסטוריה, יש נציגות ישראלית בביתן עצמאי. באוקטובר 2007 אישרה ממשלת ישראל את השתתפותה בתערוכה, והקצתה לעניין תקציב בהיקף של 34.4 מיליון שקל. בביתן הישראלי, שישתרע על שטח של כ-2,000 מ"ר, יוצגו היכולות וההישגים שצברה המדינה מאז הקמתה. היא תוצג כמרכז עולמי של יזמות ושל פיתוח טכנולוגי, תחת הכותרת "Innovation for Better life". הרעיון הוא להעניק היכרות ממקור ראשון עם מדינת ישראל, על חדשנותה הטכנולוגית, על תרבותה, על נופיה ועל האנשים החיים בה.

"מעולם לא תוכננה השתתפות ישראל בסדר גודל כפי שתוכנן ביתן ישראל באקספו 2010 בשנחאי", מספרת יפה בן ארי, מנהלת הפרויקט מטעם משרד החוץ. "המיקום שלנו מול הביתן הסיני הענק הוא מושלם ומעורר תגובות נלהבות מצד אלפי המבקרים הסינים, המיקום המרכזי יאפשר לתצוגה הישראלית להתחרות היטב על תשומת לב המבקרים, מול שורה ארוכה של ביתנים לאומיים יקרים וראוותניים". המטרה, מספרת בן ארי, היא מיתוג ישראל בסין, המעצמה העולה, והצפי הוא ל-2.5 מיליון מבקרים בביתן הישראלי.

בנוסף לאירועים התרבותיים, שבהם טקס הפתיחה של הביתן בהשתתפות דוד ד'אור והזמרת חה חוי, מתוכננים אירועים כלכליים של התעשית הישראליות בתחומי היהלומים, התיירות, החקלאות והטלקום.

"טקס הפתיחה צריך להדגיש את חשיבות הקשר בין סין וישראל ואת ?האנרגיה היצירתית' של ישראל", מסבירה בן ארי . "זה המותג הישראלי שאנחנו מנסים לבסס. לכן הרעיון של המופע הוא ליצור דיאלוג בין אמנים ישראלים לסינים. דוד ד'אור וחה חוי ישירו ביחד, הפילהרמונית של שנחאי תנגן ורפי קדישזון ינצח".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker