יום העצמאות של מנטרג'י - גלובל ווולסטריט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יום העצמאות של מנטרג'י

חודשים ארוכים לאחר שהחלו המגעים להסדר חובותיה, סוגרת מנטרג'י את הקצוות. והבנקים? הם אולי ילמדו מקרוב מהניסיון עם חברת הלימוד מרחוק

תגובות

בהנהלת מנטרג'י ~10003196-Q~ ירצו בוודאי לחלק את ההיסטוריה של החברה לשתי תקופות: עד היום - ומהיום. ומה נשתנה היום מכל הימים האחרים? החברה הגיעה להסדר עם נושיה, המסיים תקופה ארוכה של סכסוכים משפטיים, מותיר אותה ללא כל תביעה המונחת על צווארה ומאפשר לה, לפי הנהלתה, להתמקד בפיתוח ובהעלאת רמת ההכנסות. ובשורה התחתונה, יום של ניצחון גדול למנטרג'י - שיום לפני ההסדר נאלצה להתמודד עם חובות לזמן קצר של כ-70 מיליון דולר ויום אחריו - של אפילו לא דולר אחד.

ההסדר מגלם, בזעיר אנפין, את מערכת היחסים הבעייתית של הבנקים בישראל עם חברות הטכנולוגיה הצעירות. בנק הפועלים ~662577-Q~, בנק לאומי ~604611-Q~ והבנק הבינלאומי, כולם מצאו עצמם, אחרי סאיטקס ~1082353-Q~, אחרי כור ~649012-Q~, מתמודדים שוב עם חברה שניצבת בפני פשיטת רגל. הסיפור הוא סיפור של הלוואות שניתנו ללא בטחונות או שעבודים, של סחבת משפטית ושל הרבה אמוציות.

"ההגעה להסדר הזה נמשכה שנה יותר ממה שהיה צריך", אומר גורם המקורב למשא ומתן עם החברה. "האגו של הבנקים הוא שכיוון את מהלך העניינים. מי יקבל מה וכמה, והעיקר שזה לא יהיה יותר מהמתחרה. הבנקים הסתכלו על החוזה המשפטי במקום על החברה, זו הסיבה שניואנסים דקים עיכבו את סיומם של ההליכים. החברה היתה יכולה להיות היום במצב שונה לגמרי, וחבל שזה לא קרה", הוא אומר. הליכים אלה, ללא ספק, משתקפים במחיר המניה, שאת היום התחילה ברמה של לא יותר מ-27 סנט.

פרופסור יוסף גרוס, עורך הדין שליווה את העסקה, מוסיף, כי על אף הסכומים ה'מינוריים' יחסית, המשא ומתן היה סבוך אף יותר מאלה שהיה מעורב בהם בסדרי הנושים של כור ושל אלסינט ~10003177-Q~.
כולם רוצים נתח מהעוגה תחילתו של הסיפור היא בחודשים הראשונים של 2000. וול סטריט שמחה וצהלה, ומניות הטכנולוגיה מכירות רק כיוון אחד: למעלה. הבנקים הגדולים במשק מספקים לחברת מנטרג'י (אז - גילת תקשורת), כל אחד בנפרד, סכום כולל של 44 מיליון דולר. תקופת הזוהר - כבר אמרנו, ולכן צמיחה אינהרנטית אינה מספיקה. מטרה המזומנים, אם כן, היא לספק לחברה את המזומן הדרוש לה לצורך רכישה של חברות בחו"ל.

הבנקים אינם מקבלים כל בטחונות, שכן הם בטוחים ביכולתם לגבות את החוב. ואיך זה יקרה? על ידי הנפקה חוזרת בוול סטריט כמובן, שתזרים כסף לקופה. ההנפקה הראשונית של החברה בנאסד"ק בדצמבר 1997 הניבה לה 21.7 מיליון דולר, וכל הצדדים מאמינים כי הקופה רק תגדל, הודות לגיוסים נוספים.
גרף מניית מנטרג'י בשנתיים האחרונות













בחודש יוני של אותה שנה מצטרף שחקן נוסף לחגיגה. זוהי קבוצת שמרוק, באמצעות החברה הבת טריפויל. הקבוצה מלווה לחברה 27 מיליון דולר, ומקבלת בתמורה אג"ח להמרה של החברה. הבנקים וקבוצת שמרוק מצטרפים בכך לקבוצה המייסדת של החברה, שמונה את חברת הביטוח מגדל ~1081165-Q~ ואת דסק"ש ~639013-Q~, המחזיקות יחדיו 25% מהחברה - ואת המייסדים הפרטיים, שמחזיקים בכ-15%.

בין המייסדים הפרטיים, ניתן למצוא את שלמה תירוש, שמשמש היום יושב הראש שלה, את עמירם לוינברג, ואת גילת לווינים ~10003195-Q~, שמאז, כבר הספיקה למכור את החזקותיה בחברה, כך שהקשר בין השתיים היום הוא היסטורי בלבד.
בנק הפועלים מגיש בקשה לפירוק החברה ייתכן מאוד שהמבנה המבוזר הזה של מנטרג'י הוא בדיוק מה שמאפשר היום, כמעט שנתיים מאז מתן ההלוואה הראשונית, להגיע להסדר נושים כלשהו. מאז ראשית 2000 צנחה המניה בלא פחות מ-99.5%, והעובדה הפשוטה היא שהבנקים הבינו כי במקרה הזה עדיף להיות חכם ולא צודק. כשאין בעל בית אחד לחברה, ההתפשרות היתה בלתי נמנעת.

או כמעט בלתי נמנעת. רק בתחילת יולי עוד הגיש בנק הפועלים, הנושה הגדול ביותר של החברה, בקשה לפירוקה של מנטרג'י בבית המשפט המחוזי. פרסומו של הליך זה, היה בבחינת "פאשלה" גדולה של הצדדים המעורבים, שכן הבנק הסכים למשוך את הבקשה עוד באותו היום, ללא שהעניין יקבל הד בתקשורת.

היום, על כל פנים, העניין הגיע לסיומו, כשהדיונים המשפטיים נמשכים גם אל תוך הלילה האחרון של המו"מ. "עד היום לא הייתי בטוח שהעניין נסגר", אומר פרופסור גרוס. ספק גם העניין היה נסגר היום, אלמלא היכרותו הקרובה של גרוס את הצדדים המעורבים, בהם מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, ויו"ר הנהלת בנק הפועלים, עמירם סיון.
האם הייתם עושים זאת שוב? מה משמעות ההסדר מבחינת החברה ונושיה? כל אחד משלושת הבנקים הנושים מחלק את חובו לשלושה מסלולים שונים. בראשון, יומר חובם לאופציות המגלמות מחיר של 2 דולרים למניה. כך, על כל 2 דולרים חוב, יקבלו הבנקים אופציה אחת, אותה הם יכולים להמיר למניות החל מיום הסגירה של ההסדר (שצריך עדיין לעבור אישור בעלי המניות) ובטווח של 8 שנים. החוב הכולל של הבנקים במסלול הוני זה מסתכם ב-17.2 מיליון דולר, המיתרגמים ל-8.6 מיליון אופציות. סביר להניח כי הקשיים הניצבים בפני הבנקים בהחזקות ריאליות של החברות הובילו להעדפה שלהם למסלול אופציות זה.

בשני, מומר החוב לאג"ח לזמן ארוך. מסלול זה ממיר קרן של כ-5 מיליון דולר, שהיתה צפויה להשתלם לבנקים בחודשים הקרובים, לחוב לטווח ארוך, שישתלם במהלך 8 השנים הקרובות. הריבית, האפסית כמעט, שנתנו הבנקים למנטרג'י בשנת 2000, של ליבור+0.5% הפכה לריבית גבוהה אך במעט, של ליבור+1%.

המסלול השלישי ממיר את חובה של מנטרג'י לאג"ח להמרה. במסגרתו הפך חוב כולל לזמן קצר של כ-5.6 מיליון דולר, לאג"ח להמרה עם מחיר המרה של 3 דולרים למניה. אם יחליטו הנושים לפרוע את האג"ח, לא יוכלו לקבל את הקרן והריבית אלא בעוד 6 שנים.

מעבר לכך קיבלו הנושים מהחברה בחודש יולי, כ-10.5 מיליון דולר במזומן, והיום הם מקבלים 3 מיליון דולר נוספים. קבוצת המייסדים, כאות של רצון טוב, אף התחייבה להזרים מזומנים לקופתה של מנטרג'י. דסק"ש הזרימה 2 מיליון דולר, מגדל הכניסה 500 אלף דולר, וקבוצת מייסדים פרטיים, שלמה תירוש, עמירם לוינברג, יהושע לוינברג וגדעון קפלן, הזרימו עוד 350 אלף דולר, מתוכם 200 אלף דולר מכיסו של תירוש. בתמורה קיבלו המייסדים מניות לפי שער של 1.5 דולרים למניה.

אם נבחן את מצבו של הנושה הגדול ביותר, בנק הפועלים, כדוגמה, נראה כי חוב לטווח קצר של קרוב ל-30 מיליון דולר, נכון לסוף יוני, הפך ל-9 מיליון דולר במזומן, לאופציות ששוויין בתחילת המסחר כ-1.5 מיליון דולר, לחובות לזמן ארוך בשווי של 4 מיליון דולר, ולאג"ח להמרה בשווי של 4 מיליון דולר שייפרעו בעוד שנים מהיום. אין מחיקות אומנם - אבל עסקה, שהבנק לא היה נכנס אליה בדיעבד גם עם אקדח מוצמד לרקה.
בעל הבית החדש: קבוצת שמרוק ומה עם קבוצת שמרוק, שהיא בעלת עניין גם בחברת פלאפון? זו החזיקה כאמור באג"ח להמרה בשווי של 27 מיליון דולר, עם תאריך פירעון בעוד 3 שנים. החברה המירה את האג"ח להמרה ל-11.7 מיליון דולר, וקיבלה עוד 500 אלף דולר במזומן. יחס ההמרה משקף למניות החברה שווי של 2.25 דולרים, הרחק מעל למחירה היום.

בסיומו של הסדר מורכב זה יוותרו בידי קבוצת המייסדים 18.3% ממניות החברה, בעוד קבוצת שמרוק הופכת לבעלת השליטה, עם 30.3% מהמניות. ההסדר גם מותיר את החברה עם 4 מיליון דולר בקופה. נכון לסוף הרבעון הראשון היו באותה קופה כ-20 מיליון דולר, וזו, אגב, הפעם האחרונה שהיא מסרה דו"חות לרשות ניירות ערך האמריקאית, בשל מצבה הרעוע. האם החברה צפויה לרשום מחיקות עם פרסומם של הדו"חות המשולבים לרבעון השני והשלישי? סמנכ"ל הכספים של החברה, איתן מוצ'ניק, לא שולל אפשרות כזו, והדבר יהיה תלוי בעיקר בגילוי דעת חדש של הרשות לניירות ערך שידון בסוגיה מסוג זה.

זו לא היה האופציה היחידה שעמדה בפני מנטרג'י ונושיה. חברת אפולו (סימול APOL) הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של קרוב ל-5 מיליארד דולר סיפקה אף היא הצעה, שמעידה כי ניתן היה לסרב לה. אפולו, המספקת שירותי חינוך ומחזיקה בין היתר באוניברסיטה של פניקס, הציעה לרכוש את החברה תמורת סכום של כ-10 מיליון דולר, לא הרבה מעל לשוויה של החברה לאורך החודשים האחרונים.

השינוי במבנה השליטה הזה יוביל בקרוב לשינוי בדירקטוריון של מנטרג'י, שמונה עתה נציגים של דסק"ש, וביניהם לוני רקנאטי, נציגי מגדל ונציגי המייסדים, ובראשם היו"ר תירוש. המבנה החדש ישקף, את שליטתה של קבוצת שמרוק בחברה, שהפכה לגורם הדומיננטי בחברה.

"נשב עם קבוצת שמרוק, ונכין תוכנית עבודה חדשה לחברה. בין הצעדים הראשונים בהם ננקוט, ננסה למצוא מימון נוסף לחברה" אומר מוצ'ניק. תוכנית עבודה חדשה היא מונח שמכירים היטב במנטרג'י. את שורשיה של החברה ניתן למצוא בחברת גילת תקשורת, שסיפקה שירותי תקשורת ומערכות לימוד לוויניות. בסוף שנת 1999, קנתה החברה את חברת ההדרכה ג'ון ברייס, תמורת מניות גילת ששוויין הסתכם אז ב-20 מיליון דולר (והיום בשווי כולל של 250 אלף דולר בלבד). מייסדיה של ג'ון ברייס, זיו מנדל, ערן לסר וסמנכ"ל הכספים מוצ'ניק, הספיקו מאז להצטרף לחברה כמנהליה, כשהתקבלה ההחלטה להתרכז גם בשירותי תוכן, ומנדל משמש כיום כמנכ"ל.
תשתית ללימוד מרחוק, וגם הספקת תכנים בסוף שנת 2000 החליטה גילת תקשורת, בעצה אחת עם מנהליה החדשים, להתמקד בתחום ה-IT והלימוד מרחוק. גילת לקחה שתי חברות בנות שלה בארצות הברית, אותן רכשה בכספיהם של הבנקים, שענו לשם LearnLink ו-Allen Communications והתמקדו בפיתוח פלטפורמות ללימוד מרחוק, ואיחדה אותם תחת שם אחד. השם שנבחר הוא שילוב של שתי מילים שבחברה מקווים כי יובילו אותה קדימה: מנטורינג - על שם הלימוד, ואנרג'י - על שם האנרגיה. זוהי מנטרג'י USA, שהפכה למנטרג'י בע"מ, באפריל האחרון.

כיום כאמור, מספקת החברה, ששווי השוק שלה כ-10 מיליון דולר ומעסיקה 500 עובדים ברחבי העולם, מוצרים ללימוד מרחוק בסביבת אינטרנט ובסביבה לווינית. עליה להתמודד בסביבה תחרותית בה חברות כמו אראל תקשורת ~10003187-Q~ הישראלית, מספקות מוצרי לימוד מרחוק באינטרנט, כמו גם חברת InterWise. אז איפה היתרון? במנטרג'י אומרים, כי הוא נעוץ בכך שהמערכת שלהם מספקת פיתרונות שונים לאותו ארגון, בהתאם לתוואי השטח. ההערכה בחברה אומרת שאולי המצב הבטחוני הקשה בכל רחבי העולם ייתן דחיפה לארגונים שאינם מעוניינים בנסיעות מרובות.

נכון להיום, שירותי התוכן של החברה, באמצעות הפעילות של ג'ון ברייס, הם יצרני המזומנים הגדולים שלה, עם מכירות של כ-4-5 מיליון דולר בשנה. במינוחי מימון, אפשר לומר כי את כושר הפירעון של החברה תמחרו הנושים, בהנחה שג'ון ברייס תמשיך לרשום הכנסות כאלה, ללא שהכלילו כלל את העסקים עליהם בונה החברה, לצורך צמיחה.

הלכה למעשה, הגלגול הנוכחי של מנטרג'י הוא של חברת אחזקות. היא מחזיקה ברמת שליטה כזו או אחרת בכ-10 חברות בנות ונכדות, חלקן שייך לימי פעילות שירותי התקשורת הלווינית, חלקן בדמות מפיצים שלה ברחבי העולם, ואחרות, כמו ג'ון ברייס, מספקות שירותי תוכן. ומה הלאה? השוק, נכון להיום, מנבא טובות, מניית החברה מזנקת ב-120% למחיר של 60 סנט, במחזורים של כפי 30 מהממוצע. רחוק מאוד מימי הזוהר, אבל מצטייר לפחות כמו צעד בכיוון הנכון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#